PAST DEDICATION
BAVA METZIA 62-63 - Dedicated by Andy & Nancy Neff of Teaneck, N.J. in honor of those who learn the Dafyomi around the world.

1) TOSFOS DH Iy Asah Teshuvah Mai Ba'i Gabei

תוספות ד"ה אי עשה תשובה מאי בעי גביה

(SUMMARY: Tosfos justifies the question according to both opinions.)

למ"ד רבית קצוצה יוצאה בדיינין פריך שפיר דהיה לו להחזיר

(a) Observation: According to the opinion that judges force one to return Ribis Ketzutzah, we ask properly. He should have returned it!

ואפילו למאן דאמר אינה יוצאה

(b) Implied question: According to the opinion that judges do not force, what was the question?

מ"מ הוה לו להחזיר משום לעז ובושת וכיון דלא חשש גם בניו אין להם לחוש לכבודו.

(c) Answer: Even so, he should have returned it due to La'az (scandalous talk) and shame. Since he was not concerned, also his children need not be concerned for his honor.

2) TOSFOS DH Gazlan Mai Af Al Pi she'Gavu Ika

תוספות ד"ה גזלן מאי אף על פי שגבו איכא

(SUMMARY: Tosfos explains why we could not say that they are regular Gazlanim.)

וא"ת דאף על פי שגבו משום מלוה ברבית נקטי'

(a) Question: Perhaps it says "even though they collected" due to the case of those who lend with Ribis!

וי"ל דא"כ גזלנין למאי תננהו פשיטא דמחזיר

(b) Answer: If so, why did it teach Gazlanim? Obviously he must return!

להכי איצטריך ליה לשנויי הגזלנין מאי ניהו מלוי ברבית.

1. Therefore, we had to answer "what are Gazlanim? They are people who lend with Ribis."

3) TOSFOS DH Tanai Hi

תוספות ד"ה תנאי היא

(SUMMARY: Tosfos explains why we give a different answer in Bava Kama.)

וא"ת דבהגוזל (ב"ק דף צד:) משני דמחזירין לצאת ידי שמים ואמאי לא משני נמי הכא הכי

(a) Question: In Bava Kama (94b), it answers that they return [Ribis Ketzutzah] in order to be Yotzei Yedei Shamayim. Why don't we give this answer here?

והתם נמי אמאי לא משני תנאי היא כדמשני הכא

1. Also there, why don't we answer that Tana'im argue about this, like we answer here?

וי"ל דהכא קאמר אליבא דר' יוחנן ולדידיה דאמר אינה יוצאה בדיינין אף לצאת ידי שמים אינו צריך להחזיר

(b) Answer: Here he says according to R. Yochanan. According to him, who says that judges do not force him to return it, even to be Yotzei Yedei Shamayim he need not return;

ולכך לא מצי לשנויי הכא אלא תנאי היא

1. Therefore, here we could answer only that Tana'im argue about this.

וסוגיא דהתם אתי כההוא תנא דאית ליה יוצאה בדיינין

2. The Sugya there is like the Tana who holds that that judges force him to return.

דפריך אההיא ברייתא דסברה דמן התורה מחזירין אלא משום מעשה שהיה תקנו דאין מחזירין

3. It challenges the Beraisa that holds that mid'Oraisa we return, but due to an episode that occurred, they enacted not to return;

ופריך מהך ברייתא דהויא לאחר התקנה ותנאי דהכא נחלקו אם יוצאה בדיינין מן התורה

i. It asks from this Beraisa, which was after the enactment, and here Tana'im argue about whether or not judges force him to return mid'Oraisa.

ודלא כפי' ריב"ן דפירש לעיל למורא ניתן שיש לו להחזיר מיראת שמים ולא להשבון על פי בית דין.

(c) Observation: This is unlike Rivan, who explained above "it was given for fear." One must return due to Yir'as Shamayim; Beis Din does not force one to return.

4) TOSFOS DH Lo Mai Kum Aseh Likru'ei Shetara

תוספות ד"ה לא מאי קום עשה לקרועי שטרא

(SUMMARY: Tosfos concludes that we now say that all hold like R. Elazar.)

פרש"י וכולהו סבירא להו כוותיה דר' יוחנן דאי גבו אין מחזירין דתו ליכא קום עשה לאהדורי רבית ופלוגתייהו בלא גבו

(a) Explanation #1 (Rashi): All hold like R. Yochanan, that if they collected, they do not return, for then there is no Aseh to return Ribis. The argument is when they did not collect.

וקשה דמעיקרא פריך אדר' יוחנן ומשני תנאי היא ופלוגתייהו ברבי יוחנן

(b) Question: Initially, we challenged R. Yochanan, and answered that Tana'im argue about R. Yochanan's law;

ודחי דכולהו סבירא להו כוותיה כל שכן דאמר ליה שפיר טפי

1. We rejected this, and said that all hold like him. All the more so [R. Yochanan] said properly!

וי"ל דמעיקרא ודאי סבר דפליגי בלאו דואל תקח מאתו נשך ופליגי ברבי יוחנן ורבי אלעזר

(c) Explanation #2: Initially, surely he held that they argue about the Lav "Al Tikach me'Ito Neshech", and they argue like R. Yochanan and R. Elazar do;

ומסיק דכולהו אית להו דר' אלעזר ולא לקי אלאו דאל תקח משום דניתק לעשה הוא בהשבה

1. We conclude that all hold like R. Elazar. He is not lashed for the Lav 'Al Tikach', for it is Nitak to the Aseh of returning [Ribis Ketzutzah];

אבל פליגי בלאו דלא תשימון והיכא דלא גבה עדיין הרבית דת"ק סבר מיד כשנכתב השטר נגמרה השומא והוי כאילו גבה כבר ואין עוד תקנה לתקן הלאו דלא תשימון

2. However, they argue about the Lav of "Lo Sesimun" when he did not yet collect the Ribis. The first Tana holds that immediately when the document was written, the Suma (placing of Ribis) was finished. It is as if he already collected, and there is no solution to fix the Lav of "Lo Sesimun."

ור' נחמיה ורבי אלעזר [ב"י] סברי לאו דשומא מתלא תלי וקאי שאם יקרע השטר קודם שיגבה פטור

3. R. Nechemyah and R. Eliezer ben Yakov hold that the Lav of Shuma is contingent. If the document will be torn before it is collected, he is exempt.

והמקשה לא הבין יפה טעמו ופריך אי כגבוי דמי כו' ואי לאו כגבוי דמי אמאי חייב לרבנן

4. The Makshan did not understand the reason well. He asked "if it is as if it was collected...' and "if it is not as if it was collected...', why is he liable according to Rabanan?

ומשני לאו כגבוי דמי וטעמייהו דרבנן דסברי משעת כתיבה נגמרה השומא

5. [The Gemara] answers that it is not as if it was already collected. Rabanan's reason is, from the time of writing the Shuma was finished.

וא"ת והיכי ס"ד מעיקרא דפליגי באל תקח הא אמרינן לקמן (דף עה:) דערב אינו עובר אלא משום לא תשימון בלבד

(d) Question: How could we think initially that they argue about 'Al Tikach'? We say below (75b) that the Arev transgresses only "Lo Sesimun"!

וי"ל דהיינו כשהערב לא קבל רבית מן הלוה אבל הכא שהערב קבל רבית מן הלוה ונתנו למלוה לכך חייב גם משום אל תקח לת"ק

(e) Answer: That is when the Arev did not receive Ribis from the borrower. However, here that the Arev received Ribis from the borrower and gave it to the lender, therefore he is liable also for 'Al Tikach' according to the first Tana.

ואם תאמר ואמאי לא דחי דכולהו סבירא להו כר' אלעזר ופליגי אי חייב על לאו הניתק לעשה אי לאו

(f) Question: Why don't we reject that all of them hold like R. Elazar, and they argue about whether or not he is liable for a Lav ha'Nitak l'Aseh?

וי"ל דהכי (הגהה בגליון) הלכה דפטור ועוד דבריש תמורה (דף ד:) פי' דלכ"ע פטור.

(g) Answer: The Halachah is that he is exempt [for Lav ha'Nitak l'Aseh]. Also, in Temurah (4b, DH v'Chol) I explained that all hold that he is exempt.

5) TOSFOS DH Inhu b'Toras Pikadon Asa l'Yadei

תוספות ד"ה אינהו בתורת פקדון אתא לידיה

(SUMMARY: Tosfos explains why this is a reason to permit.)

דאמר (לקמן דף סג:) מי קדחו חטין באכלבאי כמו כן הייתי שומרם בבית ומוכרם ביוקר.

(a) Explanation: It says below (63b) "would wheat sprout [and spoil] in my storehouse?!" Just like [I take back Peros worth more than when I deposited them], I could have guarded them in my house and sold them [now] for a high price!

62b----------------------------------------62b

6) TOSFOS DH Lakach Heimenu Chitin b'Dinar Zahav ha'Kor

תוספות ד"ה לקח הימנו חטין בדינר זהב הכור

(SUMMARY: Tosfos explains that the Gemara questioned why this was permitted.)

רש"י פירש דמקח חטין הוי היתר אף על פי שאין לו חטים כיון שנתן לו מעות ולא קאי אסור אלא איין

(a) Explanation #1 (Rashi, 60b): The purchase of wheat was permitted, even though [the seller] has no wheat, since [the buyer] gave to him coins (he could have bought wheat). The Isur is only regarding the wine;

ונקט רישא לרבותא דסיפא דיין אסור אף על גב שבא מכח פיסוק הראשון של חטים שהיה דרך מקח וממכר ולא דרך הלואה

1. The Reisha mentions [buying wheat] for a bigger Chidush in the Seifa, that wine is forbidden, even though it comes due to the first contract of wheat, which was in the way of a sale, and not in the way of a loan.

וקשה לפירושו חדא שצריך למחוק הספרים לקמן (דף סג.) בגמרא דגרס והא לקח קתני מאי לקח לקח בהלואתו

(b) Question #1: He must erase what Seforim say in the Gemara below (63a) "the Mishnah teaches "Lakach"! What is Lakach? Lakach (he took) for a loan";

כי לפי זה אתי שפיר לקח דקאי אחטים דשרו

1. [He must erase this,] for "Lakach" is fine! It refers to wheat, which was permitted [to buy].

ועוד כיון דאסור לא קאי אלא איין מאי פריך בגמרא וכי אין לו יין מאי הוי והתנן יצא השער פוסקין אף על פי שאין לזה יש לזה

(c) Question #2: Since "Asur" refers only to wine, why does the Gemara ask "so what if he has no wine? The Mishnah says that if there is a market price, one may contract. Even if this [seller] has none, another has"?

וכי לא ידע דאסור לפסוק יין מחמת חוב ולא נתן לו אז שום דמים

1. Did [the Makshan] not know that one may not contract [to give] wine due to a debt, if he did not give any money then?

ועוד מדמשני בבא לחוב בדמיהם מכלל דמעיקרא סבר שהיה נותן לו דמים

(d) Question #3: Since [Rabah] answered that he comes to obligate himself in its value, this implies that initially, [the Makshan] thought that he gave money!

ותו אדפריך מיצא השער פוסקין לפרוך מרישא דשרי גבי חטים

(e) Question #4: Rather than asking "if there is a market price, one may contract", [the Makshan] should ask from the Reisha, which permits regarding wheat!

מיהו זה יש לתרץ דהוה משני דאסור קאי גם ארישא או הוה מוקמינן רישא דשרי ביש לו חטים דוקא

(f) Answer (to Question #4): This we can answer that he would have answered that "Asur" refers also to the Reisha, or we would establish the Reisha, which permits, only when he has wheat.

לכך נראה דאיזהו תרבית דאסור קאי אכולה מתני' וכי קתני בסיפא יין אין לו הוא הדין דגם חטין אין לו

(g) Explanation #2: "Which Tarbis is forbidden?" refers to the entire Mishnah. When the Seifa says "he has no wine", similarly he has no wheat;

לכך פריך בגמרא וכי אין לו יין וגם חטים מאי הוי ועיקר קושייתו מכח חטים דאסור כי אין לו אף על פי שנותן דינר זהב

1. Therefore, the Gemara asks "so what if he has no wine, and not wheat?" The primary question is due to wheat, which is forbidden when he has none, even though he gives a gold Dinar;

ומשני בבא לחוב בדמיהן שכבר היה חייב לו דינר זהב ובשעת קנין אינו נותן לו כלום

2. [Rabah] answers that he comes to obligate himself in its value. He already owed to him a gold Dinar, and at the time of the Kinyan he does not give to him anything.

ומיד הוי ליה למפרך והא לקח קתני

(h) Implied question: [The Gemara] should have asked immediately "it taught Lakach"!

אלא דפריך ליה השתא עדיפא מינה

(i) Answer: Now [Abaye] asks a better question (if he never gave money, it is forbidden even if the seller has wine)!

וא"ת אמאי תני גבי יין אין לו כי נמי יש לו אסור ליתן שוה ל' דינר

(j) Question: Why was it taught regarding wine "he has none"? Even if he has, it is forbidden to give the value of 30 Dinarim;

הלא אפילו חטים הוה איסורא ליקח בל' דינר כיון שלא היה לו חטים בפסק הראשון

1. Even wheat, it is forbidden to take [the value of 30] since he did not have wheat at the time of the first contract!

וי"ל דנקט לאשמועינן דאף ברישא אין לו חטים ואסור.

(k) Answer: It mentioned [that he has no wine] to teach that even in the Reisha he has no wheat, and it is forbidden.

7) TOSFOS DH veha'Tanan Ein Poskin

תוספות ד"ה והתנן אין פוסקין

(SUMMARY: Tosfos points out consequences of the text in the Mishnah on 72b.)

אית דגרסי והתניא משום דלא גרסינן במתניתין יצא השער פוסקין

(a) Alternative text: Some texts say "veha'Tanya", because it does not say in the Mishnah "if there is a market price, one may contract";

וכן לקמן (דף עב:) אית ספרים דגרסי אלא מתני' דאין פוסקין וכו' הא יצא השער פוסקין היכי משכחת לה באכלבאי וארבי

1. Similarly below (72b), in some Seforim the text says "our Mishnah says that one may not contract... This implies that if there is a market price, one may contract. How do we find such a case? Storehouses [are open] and ships [arrive with grain, so the price will be stable for a long time]."

ולספרים דגרסי הכא והתנן גרסי במתני' יצא השער פוסקין ולא גרסי' לקמן הא.

(b) Observation: According to the texts that say here "veha'Tanan", that Mishnah [explicitly] says that if there is a market price, one may contract, and below (72b) the text does not say "Ha". (We need not infer this, since it is explicit in the Mishnah.)

8) TOSFOS DH Af Al Pi she'Ein l'Zeh Yesh l'Zeh

תוספות ד"ה אף על פי שאין לזה יש לזה

(SUMMARY: Tosfos explains why this is permitted without Meshichah.)

דאע"ג דלא משך חטין אין זה רבית

(a) Implied question: Since he did not do Meshichah on the wheat [to acquire it], this is Ribis!

כיון שאם היה בא מוכר לחזור הוה קאי במי שפרע ולכך חשיבי כנתיקרו ברשות לוקח.

(b) Answer: Since if the seller wanted to retract, he would receive Mi she'Para, therefore it is considered that it rose in price in the buyer's Reshus.

9) TOSFOS DH Harei she'Nosheh v'Chulei v'Amad Al Gorno

תוספות ד"ה הרי שנושה כו' ועמד על גורנו

(SUMMARY: Tosfos explains why Kinyan Kesef does not acquire here.)

תימה והלא מעות קונות הכא אפילו מדרבנן דמילתא דלא שכיח היא כדאמרינן בהזהב (לעיל דף מו:) גבי החליף דמי שור בפרה

(a) Question: Coins acquire here even mid'Rabanan, for this is not common, like we say above (46b) regarding one who exchanged the money [owed] for an ox for a cow!

וי"ל דהכא מיירי שלא פטרו ממנו עד שיתן לו החטין.

(b) Answer: Here we discuss when he does not exempt him [of the debt] until he will give to him the wheat.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF