1) TOSFOS DH Im Eino Inyan l'Neshech Kesef she'Kevar Ne'emar Lo Sashich

תוספות ד"ה אם אינו ענין לנשך כסף שכבר נאמר לא תשיך

(SUMMARY: Tosfos discusses the source for what Ribis applies to.)

פי' אפילו אי לא כתב אלא לא תשיך לאחיך כסף אוכל הוי ידעינן נשך בכסף ואוכל

(a) Explanation: Even had it written only 'Lo Sashich l'Achicha Kesef Ochel', we would know Neshech in money and in food;

ואי כתב לא תשיך לאחיך נשך כסף אוכל הוי ידעינן נמי רבית כסף ואוכל באם אינו ענין ונשך אוכל אתי לג"ש

1. Had it written 'Lo Sashich l'Achicha Neshech Kesef Ochel', we would know also Ribis of money and food through Im Eino Inyan, and Neshech Ochel would come for a Gezeirah Shavah;

ונשך כל דבר אתי לאוקמי נשך במלוה באם אינו ענין ללוה והויא ג"ש מופנה משני צדדים

2. We would establish "Neshech Kol Davar" to forbid both of these to the lender, Im Eino Inyan for the borrower (the Torah already forbids both to him). The Gezeirah Shavah would be free from both sides

והיינו דקאמר בסמוך מה לוה לא חלקת כו' דהכל כתב בלוה וכי קאמר נשך באוכל מנין ת"ל נשך אוכל לאו מנשך מפיק אלא מאוכל גרידא דקאי אלא תשיך

(b) Support: Below, it says "regarding the borrower, we do not distinguish...", for everything is written regarding the borrower. We ask "what is the source for Neshech Ochel? It says "Neshech Ochel." We do not learn from "Neshech", rather, just from "Ochel", which refers to Lo Sashich;

וה"ק ת"ל נשך אוכל בלוה ובג"ש מפיק ליה במלוה

1. Explanation: It says Neshech Ochel regarding a borrower, and through a Gezeirah Shavah we apply this to the lender.

וא"ת כיון דכתיב כל דבר אפילו לרבות עצים ואבנים א"כ כסף אוכל למה לי

(c) Question: Since "Kol Davar" includes even sticks and stones, why do we need "Kesef" [and] "Ochel"? (Tosfos refers to the verse "... Neshech Kesef Neshech Ochel Neshech Kol Davar Asher Yishach." Pnei Yehoshua says that he asks why Neshech was repeated each time. Surely, it would not suffice to write Neshech Neshech Neshech!)

וי"ל למדרש כלל ופרט וכלל לא תשיך כלל כסף אוכל פרט כל דבר חזר וכלל

(d) Answer: This is to expound a Klal u'Ferat u'Chlal. Lo Sashich is a Klal. Kesef [and] Ochel are Peratim. Kol Davar is another Klal;

מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון כו' יצאו קרקעות שאין מטלטלין ויצא פחות מש"פ שאינו ממון

1. Just like the Prat is Metaltelim and has intrinsic worth... this excludes land, which is not Metaltelim. It excludes less than Shaveh Perutah, which is not Mamon.

וכן משמע פרק נערה (כתובות דף מו. ושם ד"ה אתיא) דקתני רבי יהודה אומר אינו חייב עד שישכור דאתיא שימה שימה (הגהה בגליון)

(e) Support: In Kesuvos (46a) it teaches that R. Yehudah says "Motzi Shem Ra (one who falsely claimed that his Kalah was not a virgin) is liable only if he hired [witnesses to testify falsely that she was Mezanah], for we learn from a Gezeirah Shavah "Simah-Simah";

בעי ר' ירמיה שכרם בקרקע מהו או בפחות מש"פ מהו

1. Question (R. Yirmiyah): If he hired them with land, what is the law? If he hired them with less than Shaveh Perutah, what is the law?

ואי שייך רבית בקרקע או בפחות מש"פ מאי בעי

2. Observation: If Ribis applies to land or less than Shaveh Perutah, what was the question?

אלא ודאי פטור ובעי כיון דגמר מרבית מה להלן פטור אף כאן פטור א"ד לא

3. Inference: Rather, surely he is exempt! He asks, since we learn from Ribis, just like there he is exempt, also here (Motzi Shem Ra). Or, perhaps we do not say so.

והדאמר בערכין (דף לא. ושם) גבי בתי ערי חומה רבית גמורה היא והתורה התירה

(f) Implied question: It says in Erchin (31a) regarding Batei Ir Chomah "it is absolute Ribis, and the Torah permitted it"! (It is Ribis of land!)

התם הלוה מעות על הקרקע אבל קרקע בקרקע אפשר דשרי מן התורה.

(g) Answer: There, he lent money for [the right to use] land, but [one who lent] land for land, perhaps the Torah permits it.

2) TOSFOS DH Kari Bei Es Kaspecha Lo Siten Lo b'Neshech uv'Marbis

תוספות ד"ה קרי ביה כספך לא תתן בנשך ובמרבית

(SUMMARY: Tosfos discusses when we expound words to apply both to what precedes them and to what follows them.)

וה"נ בפ"ק דע"ז (דף כ. ושם ד"ה אחד) ופרק כל שעה (פסחים דף כא: ושם ד"ה ליכתב) ופרק כל הבשר (חולין דף קיד: ושם ד"ה או) לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי ודריש לגר תתננה ומכור תתננה ומכור לנכרי

(a) Observation: Also in Avodah Zarah (20a), Pesachim (21b) and Chulin (114b), regarding "la'Ger Asher bi'She'arecha Titnenah va'Achalah Oh Machor l'Nochri", we expound "la'Ger Titnenah u'Machor, Titnenah u'Machor l'Nochri." (Also there, the middle words apply to the Reisha and Seifa. One may sell or give to a Ger Toshav or idolater.)

ואפילו מאן דפליג היינו משום דכתיב או לחלק

1. Even the one who argues there, this is because it says "Oh" to separate them.

וא"ת בפ"ק דקדושין (דף לב: ושם) לא בעו רבנן למדרש כר' יוסי הגלילי מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן

(b) Question: In Kidushin (32b), Rabanan did not want to expound like R. Yosi ha'Gelili does, 'Mipnei Seivah Takum v'Hadarta, Takum v'Hadarta Pnei Zaken'! (Stand for and honor an old person, and a Chacham.)

וי"ל משום דאין מפני מיושב אוהדרת ולא תקום אפני זקן

(c) Answer: This is because "Mipnei" (in front of) is not [so] appropriate to v'Hadarta (honor), and Takum (stand) is not appropriate to Pnei Zaken (the face of a Chacham).

והא דאמר התם ורבנן אי כתיב מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן כדאמרת

(d) Implied question: It says there that Rabanan hold that had it said 'Mipnei Seivah Takum v'Hadarta, Takum v'Hadarta Pnei Zaken', they would agree! (Mipnei is appropriate to v'Hadarta, and Takum is appropriate to Pnei Zaken!)

היינו משום דאז על כרחך אמרת הכי

(e) Answer: Then (had the Torah written so), we would be forced to say so.

והא דאמר בפרק הוציאו לו (יומא דף נב. ושם: ד"ה שאת) ה' מקראות אין להם הכרע שאת ארור מחר משוקדים וקם ולא אמר דקאי אלעיל ואלרע

(f) Implied question: It says in Yoma (52a) that there are five verses that we cannot resolve (whether the words in the middle refer to the Reisha or Seifa) - Seis, Arur, Machar, Meshukadim and Kam. Why don't we say that the words apply to the Reisha and Seifa?

היינו משום דהכא כיון דקאי על כרחך נשך אכספך אמרת ה"ה ארבית וכיון דקאי רבית אאוכל כמו כן נשך קאי אאוכל וכן תתננה כן

(g) Answer: Here, since you are forced to say that Neshech applies to Kaspecha, we say that the likewise Ribis (applies to Kaspecha), and since Ribis applies to Ochel, similarly Neshech applies to Ochel. The same applies to Titnenah;

אבל הנך חמש דלמא לא קיימי אלא אלעיל לבד או אלרע

1. However, these five verses, perhaps they apply only to what is above or below.

וא"ת התניא פרק שני דזבחים (דף כד.) ולקח הכהן מן הדם באצבעו ונתן קבל או זרק בשמאל פסול ור"ש סבר קבל בשמאל כשר

(h) Question - Citation (Zevachim 24a - Beraisa): "V'Lakach ha'Kohen Min ha'Dam b'Etzba'o v'Nasan" - if he received or threw [the blood] with his left hand, it is Pasul. R. Shimon says, if he received with his left hand, it is Kosher.

ואמר אביי טעם דר"ש דסבר דקרא דאצבעו דמשמע ימין לא קאי אלא אונתן דלאחריו ולא אולקח דלפניו ולתנא קמא קאי אתרוייהו

1. Citation (cont. - Abaye): R. Shimon's reason is because he holds that the verse Etzba'o, which connotes the right hand, applies only to "v'Nasan" written after it, but not to v'Lakach written before it. The first Tana holds that it applies to both.

והשתא מאי שנא מהנך ה' דאין להם הכרע

2. Why is this different than the five verses that we cannot resolve?

וי"ל דהתם פשטיה דקרא משמע דקאי אולקח

(i) Answer: There, the simple meaning of the verse connotes that it applies to v'Lakach;

מ"מ סבר תנא קמא דקאי נמי אונתן דכתיב קרא אחרינא ולקח מדם הפר ונתן על קרנות המזבח באצבעו

1. In any case, the first Tana holds that it applies also to v'Nasan, for another verse says "v'Lakach mi'Dam ha'Par v'Nasan Al Karnos ha'Mizbe'ach b'Etzba'o";

דהתם קאי אצבע אנתינה וילמד סתום מן המפורש והיינו נמי טעמא דר"ש.

2. There, Etzba refers to Nesinah. We learn what is not explicit from what is explicit. This is also R. Shimon's reason!

3) TOSFOS DH Gezeirah Shavah Lo Tzarich

תוספות ד"ה גזירה שוה לא צריך

(SUMMARY: Tosfos explains why we have a verse in addition to a Gezeirah Shavah.)

וא"ת קרא למה לי

(a) Question: Why do we need a verse (putting Neshech and Tarbis next to each other, to teach that both apply to food and money? We could learn this from the Gezeirah Shavah!)

וי"ל דאין שום אריכות לשון בפסוק אלא שסמך נשך ומרבית זה לזה.

(b) Answer: The verse did not elaborate at all for this. It merely put Neshech and Tarbis next to each other.

4) TOSFOS DH Amar Hachi Nami

תוספות ד"ה אמרי הכי נמי

(SUMMARY: Tosfos explains why we could learn from a Tzad ha'Shavah.)

וא"ת והא אין מזהירין מן הדין

(a) Question: We do not warn [for lashes] Min ha'Din (from a Kal v'Chomer or Tzad ha'Shavah)!

וי"ל דגזל לאו הניתק לעשה הוא כדאמרינן פרק שילוח הקן (חולין קמא.)

(b) Answer: Theft is a Lav ha'Nitak l'Aseh (the Torah gave a Mitzvas Aseh for one who transgressed the Lav, i.e. to return the theft, to fix his Aveirah), like it says in Chulin (141a, so one is not lashed in any case).

ומטעם דאין מזהירין מן הדין הוה מצי למימר לעיל דלא ילפי מהדדי

(c) Implied question: Due to the reason that we do not warn Min ha'Din, we could have said above that this is why we do not learn them from each other (regarding Ona'ah and Ribis)!

אלא דעדיפא קאמר דאפילו מדינא לא אתי.

(d) Answer: The Gemara answered better, that we could not learn them Min ha'Din.

5) TOSFOS DH Ela Lav d'Gezel Lamah Li l'Kovesh Sechar Sechir

תוספות ד"ה אלא לאו דגזל למה לי לכובש שכר שכיר

(SUMMARY: Tosfos asks why the Lav is extra.)

וא"ת ולוקמיה בגזל גופיה ובגזל עבדים דלא אתי מרבית ואונאה דאין אונאה לעבדים כדקאמר לעיל (דף נו:)

(a) Question: We should establish it to discuss theft itself, regarding theft of slaves, which we do not learn from Ribis and Ona'ah, for Ona'ah does not apply to slaves, like it says above (56b)!

דהא דקרקע (הגהת מהרש"ל, מהר"ם) אינה נגזלת אינו מן המקרא אלא משום דאי אפשר לזוזה ממקומה

1. This that land cannot be stolen is not expounded from a verse. Rather, it is because one cannot move it from its place;

אבל עבדי דניידי אף על גב דהוקשו לקרקעות יעבור בלא תגזול.

2. However, slaves can be moved. Even though they are equated to land, one should transgress Lo Sigzol for them! (Pnei Yehoshua - we exclude land from Gezel from verses about returning theft. Seemingly, we should expound that the Isur applies, just it need not be returned. However, since land cannot be moved, this is a reason to say that there is no Isur. This does not apply to slaves. Tosfos asks that the Lav of Gezel should teach an Isur to steal slaves!)

6) TOSFOS DH La'avor Alav bi'Shnei Lavin

תוספות ד"ה לעבור עליו בשני לאוין

(SUMMARY: Tosfos explains why there is nothing else to learn from this.)

וא"ת ולוקמיה בגזל גופיה ולעבור עליו בשני לאוין

(a) Question: We should establish it to discuss theft itself, and transgress two Lavim!

וי"ל משום דלא לקי אלאו דגזל משום דניתק לעשה

(b) Answer: One is not lashed for the Lav of Gezel, since it is Nitak l'Aseh;

1. Note: There are two Lavim of Temurah, and we say that one is lashed for it, for the Aseh exempts for only one of the Lavim (Temurah 4b)! Tosfos (Chulin 80b-81a) says that this is because the Lavim of Temurah are written next to each other. Also, the Aseh (v'Hayah Hu u'Smeraso Yihyeh Kodesh) is fulfilled passively.

אבל כי מוקמינן אכובש שכר שכיר באם אינו ענין לקי שפיר

2. However, when we establish it to discuss withholding wages through Im Eino Inyan, he is properly lashed.

וא"ת לקמן בהמקבל (דף קיא:) אמרינן דגזל הכנעני מותר ודריש רעך ולא כנעני וצריכי

(c) Question: Below (111b), we say that Gezel Kena'ani is permitted, and we expound "Re'acha", and not a Kena'ani. Both of these are needed;

דאי כתב גזל דלא טרח פירוש דשמא נפלו בירושה או מציאה או מתנה אבל שכר שכיר דטרח כנעני נמי אסור

1. Had the Torah written Gezel, we would say that this is because he did not toil. [Perhaps] he inherited [the property], or found it or received a gift. However, wages, for which he toiled, even from a Kena'ani is forbidden;

והשתא הא מוקמינן הכא האי לא תעשוק את רעך ולא תגזול כולה קרא בעושק שכר שכיר

2. Now, we would establish the entire verse "Lo Sa'asok Es Re'acha v'Lo Sigzol" to discuss withholding wages!

וי"ל דדריש מדסמיך רעך ללא תגזול ואפקה בלשון גזילה למימר דגזל הכנעני שרי

(d) Answer: He expounds the fact that Re'acha was written next to v'Lo Sigzol, and [withholding wages] was taught [through Im Eino Inyan] in an expression of Gezel, to teach that Gezel Kena'ani is permitted.

וא"ת והיכי ס"ד למימר דגזל הכנעני אסור דאיצטריך קרא למעוטי

(e) Question: What was the Hava Amina to say that Gezel Kena'ani is forbidden, that we need a verse to permit it?

הלא בישראל גופיה לא ידענא גזל אלא מרבית ואונאה ורבית שרי בכנעני דכתיב לנכרי תשיך

1. Regarding Yisrael, we know [the Isur of Gezel] only from Ribis and Ona'ah, and Ribis is permitted with a Kena'ani, for it says "l'Nochri Tashich"!

ואונאה נמי דכתיב עמיתך ודרשינן לעיל (דף נט.) עם שאתך בתורה [ובמצות]

2. Also Ona'ah [is permitted with a Kena'ani], for it says "Amisecha", and we expounded above (59a) the nation that is with you in Torah and Mitzvos!

וי"ל דהוה אסרינן גזל הכנעני מואכלת את כל העמים

(f) Answer: We would forbid Gezel Kena'ani due to "v'Achalta Es Kol ha'Amim";

דדרשינן מהתם בהגוזל בתרא (ב"ק דף קיג:) שגזל הכנעני אסור דדוקא בזמן שהם מסורים בידך שרי קרא.

1. We expound from there in Bava Kama (113b) that Gezel Kena'ani is forbidden. The verse permits only when they are given into your hand (you conquered them in war).

61b----------------------------------------61b

7) TOSFOS DH she'Toleh Ma'osav b'Nochri

תוספות ד"ה שתולה מעותיו בנכרי

(SUMMARY: Tosfos explains how this would be permitted if it was the Nochri's money.)

וא"ת והלא אפילו יהא אמת שהם של נכרי אסור כיון שאין ללוה עם הנכרי כלום

(a) Question: Even if it is true that they are of a Nochri, it is forbidden [to lend them with Ribis], since the borrower has no [dealing] with the Nochri!

ומיהו לפי מה שנביא ראיה לקמן ישראל שיש בידו מעות נכרי והם באחריות הנכרי מותר להלותם ברבית לישראל אתי שפיר

(b) Answer #1: Based on what we will bring below a proof that a Yisrael who has coins of a Nochri, and the Nochri has Achrayus for them (suffers any loss of them), one may lend them to a Yisrael with Ribis, this is fine.

אי נמי י"ל דאיירי כגון שאמר ליה חבירו הלויני מעות מן הנכרי ואמור לו שיסמוך עלי

(c) Answer #2: The case is, his friend told him "lend me the Nochri's coins", and tell [the Nochri] to rely on me [to pay him with the Ribis].

או כגון שנתן לו משכנותיו ליתנם לנכרי והוא הלוה לו משל עצמו ואומר שעשה כדבריו.

(d) Answer #3: The case is, Reuven gave his securities to Shimon to give to the Nochri [and get a loan from the Nochri with Ribis], and Shimon gave his own money to Reuven, and said that he fulfilled Reuven's words.

8) TOSFOS DH she'Toleh Kala Ilan b'Vigdo v'Omer Techeles Hu

תוספות ד"ה שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא

(SUMMARY: Tosfos explains the Chidush in this matter.)

ואף על גב דעובר על מצות ציצית

(a) Implied question: He transgresses the Mitzvah of Tzitzis! (Why must the Torah write Yetzi'as Mitzrayim regarding Tzitzis to forbid this?)

מ"מ איצטריך קרא לעבור עליו משעת תלייה.

(b) Answer: We need a verse to teach that he transgresses from when he puts it in the garment (even before he wears it).

9) TOSFOS DH Yachin Rasha v'Yilbash Tzadik

תוספות ד"ה יכין רשע וילבש צדיק

(SUMMARY: Tosfos explains why the son need not return the Ribis.)

אפי' למ"ד רשות יורש לאו כרשות לוקח וליכא שנוי רשות ואפי' הניח קרקעות ומלוה על פה גובה מן היורשין

(a) Explanation: Even according to the opinion that an heir's Reshus is not like a buyer's Reshus, and there is no Shinuy Reshus, and even if he left land, and a Milveh Al Peh is collected from heirs...

אפ"ה ילבש צדיק כדאמר רבא בריש הגוזל בתרא (ב"ק ד' קיב.) וחי אחיך לדידיה אזהר רחמנא דנהדר לבריה לא אזהר רחמנא.

1. Even so, Yilbash Tzadik (the lender's heirs keep the Ribis), like Rava said in Bava Kama (112a) "v'Chei Achicha" - the Torah commanded him (the lender) to return [rented]. It did not command his son.

10) TOSFOS DH Rava Amar mi'Gufei d'Kra

תוספות ד"ה רבא אמר מגופיה דקרא

(SUMMARY: Tosfos resolves this with what Rava taught in Bava Kama.)

אף על גב דרבא משני ריש הגוזל בתרא (שם) אפילו תימא רשות יורש לאו כרשות לוקח ושאני הכא דכתיב וחי אחיך עמך

(a) Implied question: Rava answered in Bava Kama (112a) "even if you will say that an heir's Reshus is not like a buyer's Reshus, and here is different, for it says v'Chei Achicha Imach"... (Therefore he must return the Ribis, like R. Elazar!)

לאו משום דס"ל כר' אלעזר דהא הכא דריש כרבי יוחנן

(b) Answer: He does not hold like R. Elazar, for here he expounds like R. Yochanan;

אלא לא בא אלא ליישב הברייתא דהתם למ"ד לאו כרשות לוקח

1. Rather, he merely comes to resolve the Beraisa there according to the opinion that [an heir's Reshus] is not like a buyer's Reshus;

ולכך בסמוך דקאמר רב נחמן מ"ט דר"א לא קבעו הגמרא כמו כן בשם רבא.

(c) Support: This is why below, Rav Nachman asks what is R. Elazar's reason. The Gemara did not ask so in the name of Rava.

11) TOSFOS DH Mos Yumas Damav Bo Yihyeh Hukshu Malvei b'Ribis l'Shofchei Damim

תוספות ד"ה מות יומת דמיו בו יהיה הוקשו מלוי ברבית לשופכי דמים

(SUMMARY: Tosfos discusses the source to equate them.)

תימה היכי משמע דמיו בו עבירה דשפיכות דמים

(a) Question: How does Damav Bo connote the Aveirah of murder?

הלא באוב וידעוני וכמה עבירות דלא שייכי לשפיכות דמים כתיב דמיהם בם

1. Regarding Ov and Yid'oni, and several Aveiros that do not pertain to murder, it says Demeihem Bam!

וי"ל דמיתורא דדמיו בו דריש דאי לאו הכי למאי כתביה

(b) Answer #1: He expounds "Damav Bo", which is extra. If not for this (to connote murder), why was it written?

דאי למגמר סקילה ברבית מאוב וידעוני

1. Suggestion: It was written to learn that there is Skilah (stoning) for Ribis, from Ov and Yid'oni.

חדא דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן

2. Rejection #1: We do not learn Torah law from Nevi'im or Kesuvim.

ותו לא מצינו מיתה גבי ממון

3. Rejection #2: We do not find Misas [Beis Din] for monetary transgressions.

ובפרק קמא דתמורה (ד' ו:) יש בספרים וכתב בתריה והוליד בן פריץ שופך דם

(c) Answer #2: In Temurah (6b), some texts say that "and after this it is written "v'Holid Ben Paritz Shofech Dam."

לפי זה אתי שפיר דהוקשו בהדיא.

1. According to this, it is fine, for [Ribis and murder] are explicitly equated.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF