BAVA METZIA 51- Dedicated in memory of Irene Edelstein, by Josh R. Danziger of Cliffside Park, New Jersey.
PAST DEDICATION
BAVA METZIA 51-55 - Dedicated by Andy & Nancy Neff of Teaneck, N.J. in honor of those who learn the Dafyomi around the world.

1) TOSFOS DH veha'Tanan k'Shem she'Ona'ah l'Hedyot Kach Ona'ah l'Tagar

תוספות ד"ה והתנן כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר

(SUMMARY: Tosfos justifies the question.)

פירוש לאפוקי מר' יהודה דאמר תגר אין לו אונאה כשמכר בזול לפי שהוא בקי ואחולי אחיל ליה

(a) Explanation: This teaches unlike R. Yehudah, who says that Ona'ah does not apply to a wholesaler when he sold cheaply, for he is expert, and he pardoned him;

והאי דזבני' הכי משום דאתרמי ליה זבינתא אחריתי כדאמרי' בסמוך

1. The reason he sold [cheaply] like this is because he had opportunity for another sale, like it says below.

והשתא פריך שפיר דע"כ מיירי בהדיוט מוכר מדתלי תגר בהדיוט דטעמא דידע ומחיל לא שייך אלא במוכר

(b) Support: According to this, it is a proper question. You are forced to say that we discuss a commoner seller, since it attributes the [reason for Ona'ah regarding a] wholesaler to a commoner. The reason "he knew and pardoned" applies only to a seller.

וא"ת ומנ"ל דמיירי בהדיוט שמוכר ביוקר ונתאנה לוקח דילמא מיירי בהדיוט שמכר בזול ונתאנה דהשתא הוי דומיא דתגר

(c) Question: What is the source that we discuss a commoner who sells expensively, and the buyer was afflicted? Perhaps we discuss a commoner who sells cheaply, and he was afflicted! Now, this resembles a wholesaler!

וי"ל דאונאה משמע בכל ענין בין שהוא מאנה בין שהוא מתאנה.

(d) Answer: "Ona'ah" connotes in every case, whether he afflicted or was afflicted.

51b----------------------------------------51b

2) TOSFOS DH Hacha Mi Yada d'Machil

תוספות ד"ה הכא מי ידע דמחיל

(SUMMARY: Tosfos discusses how this applies in other cases.)

ובפ' הכותב (כתובות דף פד. ושם ד"ה וסבר) דפסיק רב אם מתה אינו יורשה

(a) Implied question: [If one wrote to his wife 'I have no claim or dealings in your property... and after your death',] Rav (Kesuvos 84a) ruled that if she died, he does not inherit her.

1. Note: The Gemara there says that Rav rules like R. Shimon ben Gamliel (83a), that he inherits her, but for a different reason. Rav holds that a Tenai against Torah law is valid, but inheriting one's wife is mid'Rabanan, and Chachamim strengthened their words more than Torah law.

ופריך וסבר רב תנאו קיים והאמר רב יש לו עליו אונאה

2. Citation (84a): Does Rav hold that his Tenai is valid [for Torah laws]? Rav taught that [if one says 'I sell this to you on condition that you cannot claim Ona'ah'], he can claim Ona'ah!

התם נמי לא ידע שתמות אשתו קודם שימות

(b) Answer: Also there, he does not know that his wife will die before he dies. (Therefore, if he held that a husband inherits mid'Oraisa, he would say that the Tenai is Batel, for he does not know to pardon.)

וא"ת בפ' אף על פי (שם דף נו. ושם) דפריך טעמא דבכתב הא על פה אינה יכולה למחול לכתובה והא סבר ר' יהודה דבממון תנאו קיים

(c) Question: In Kesuvos (56a) it asks "the reason [that R. Yehudah holds that partial pardon of her Kesuvah helps] is because it was written. Verbally, she cannot pardon her Kesuvah", and it asks "R. Yehudah holds that monetary stipulations work"!

ולישני דכתובה לא ידע דמחלה דאימור היא תמות קודם

1. We should answer that she does not know to pardon the Kesuvah, for perhaps she will die first (and never collect it)!

וי"ל דהתם פריך לשמואל דלא מפליג

(d) Answer #1: There we challenge Shmuel, who does not distinguish (based on whether or not the person knows to pardon).

א"נ פריך לאביי דאמר בסמוך מחוורתא רב דאמר כר"מ

(e) Answer #2: We ask according to Abaye, who says below "clearly, Rav holds like R. Meir."

א"נ כיון דקלה בעיניו להוציאה ידעה ומחלה.

(f) Answer #3: Since it is light in his eyes to divorce her, she knows and pardons. (Maharsha, according to R. Akiva Eiger - through her pardon, she knows that he is likely to divorce her. It seems that R. Akiva Eiger understood that she knows that she loses her right not to be divorced for free. He asks why Tosfos did not say that she could have sold her Kesuvah, and she Vadai loses this!)

3) TOSFOS DH Aval Hacha Mi Yeimar deka'Akar

תוספות ד"ה אבל הכא מי יימר דקעקר

(SUMMARY: Tosfos justifies the question against Shmuel regarding Shemitah.)

ובפ"ק דמכות (דף ג: ושם ד"ה ושמואל) דפריך לשמואל מאונאה לשביעית

(a) Implied question: In Makos (3b) we challenge Shmuel from Ona'ah to Shevi'is (a Tenai that the borrower will not cancel the loan when Shemitah comes. There is different, for Shemitah will surely come!)

התם בשביעית נמי לא ידע דקעקר דאימר יפרע לו קודם שביעית.

(b) Answer: Also in Shevi'is, he does not know that he uproots. Perhaps he will pay before Shemitah!

4) TOSFOS DH Al Menas she'Ein v'Chulei

תוספות ד"ה על מנת שאין כו'

(SUMMARY: Tosfos discusses a similar distinction regarding Shemitah.)

פי' רש"י אני מבטיחך שאין בו אונאה ויש בו אונאה והוי גם מקח טעות

(a) Explanation #1 (Rashi): [If he said] "I promise you that there is no Ona'ah", and there is Ona'ah, it is also a Mekach Ta'os.

וקשה דבפ"ק דמכות (שם) מדמהו לעל מנת שלא תשמטהו שביעית דמשמטתו שביעית

(b) Question: In Makos (3b) we compare this to "on condition that Shemitah not cancel my loan"; Shemitah cancels his loan.

והתם לא שייך האי טעמא אלא הוי טעמא שאין לו כח להתנות שלא תחול שביעית על המלוה

1. There, this reason does not apply! Rather, the reason is that he has no power to stipulate that Shemitah not take effect on the loan.

וי"ל דלא מדמי אלא כי היכי דגבי אונאה יש חילוק בין לשון שאין עליו לשאין בו ה"נ גבי שביעית יש חילוק בין לשון זה ללשון זה

(c) Answer: The only comparison is that just like regarding Ona'ah we distinguish between "there is not on him [a claim of Ona'ah]" and "there is not in it (the sale)", similarly regarding Shemitah we distinguish between this expression and this expression.

ורבינו שמואל מפרש דע"מ שאין בו אונאה משמע על מנת שלא יחול איסור דלא תונו על המקח וע"כ הוא חל

(d) Explanation #2 (Rashbam): "On condition that there is not in it Ona'ah" connotes on condition that the Isur "Lo Sonu" will not take effect on the sale, and Bal Korcho (against his will) it takes effect.

והשתא הוי ממש דומיא דשביעית.

(e) Consequence: This is just like Shemitah.

5) TOSFOS DH ha'Nosei v'Nosen be'Emanah

תוספות ד"ה הנושא ונותן באמנה

(SUMMARY: Tosfos explains that he trusts him for how much he bought.)

פי' רש"י שמאמינו שימכרנו כמו שיוכל אין לו עליו אונאה והריוח וההפסד למשלחו

(a) Explanation #1 (Rashi): He trusts him that he will sell it for what he can. He has no claim of Ona'ah against him, and the profit or loss belongs to the Meshale'ach.

וקשה דאין שייך לשון אונאה על זה

(b) Question #1: The expression "Ona'ah" does not apply to this!

ועוד אי שליח לא קבל עליו אחריות פשיטא שהריוח וההפסד למשלח

(c) Question #2: If the Shali'ach did not accept Achrayus (responsibility), obviously the profit or loss belongs to the Meshale'ach;

ואי קבל השליח עליו אחריות וההפסד א"כ יש לו עליו אונאה

1. If the Shali'ach accepted Achrayus and the loss, if so he has a claim of Ona'ah against him!

ונראה דנושא ונותן באמנה היינו שמאמינו בכמה קנה ונותן לו כך ויותר מעט

(d) Explanation #2: "One who buys and sells be'Emanah" means that he trusts him for how much he bought, and he gives to him this amount and slightly more.

והשתא שייך שפיר אין עליו אונאה.

(e) Support: Now, "he has no claim of Ona'ah against him" properly applies.

6) TOSFOS DH ba'Meh Devarim Amurim bi'Stam

תוספות ד"ה במה דברים אמורים בסתם

(SUMMARY: Tosfos cites two Ge'onim who ruled like Rav, but questions their reasoning.)

ר"ח פסק כרב דהלכתא כרב באיסורי

(a) Pesak: R. Chananel rules like Rav, for the Halachah follows Rav (when he argues with Shmuel) regarding Isurim.

תימה דהא לא פליגי אם מותר לעשות כן אלא פליגי אם חייב להחזיר האונאה והלכה כשמואל בדיני

(b) Question: They do not argue about whether or not it is permitted to do so. They argue about whether or not one must return the Ona'ah, and the Halachah follows Shmuel in monetary matters!

ובשאילתות דרב אחאי פרשת בהר סיני פוסק כרב משום דהך ברייתא קאי כוותיה דמפליג בין סתם למפרש

(c) Support for Pesak: The She'altos of Rav Achai in Parshas Behar rules like Rav because the Beraisa is like him, which distinguishes between Stam and specifying.

ואתיא לדידיה שפיר כר' יהודה אבל לשמואל לא מתוקמא לא כר"מ ולא כרבי יהודה

1. According to Rav, the Beraisa is like R. Yehudah, but according to Shmuel, we cannot establish it like R. Meir, and not like R. Yehudah!

וריב"ן פי' דלשמואל הכי פירושא דברייתא בד"א בסתם פי' שלא אמר ע"מ

(d) Rejection #1 (of support - Rivan): Shmuel can explain the Beraisa as follows. What is the case? It is Stam, i.e. he did not say "on condition that";

אבל מפרש ע"מ שאין לך עלי אונאה נעשה כאומר יודע אני שאינו שוה כו' ואתיא כרבי יהודה

1. However, if he said "on condition that you have claim of Ona'ah against me", it is as if he said "I know that this is not worth..." This is like R. Yehudah.

אי נמי י"ל אורחא דמילתא נקט דאותו שאמר ע"מ שאין לך עלי אונאה רגיל לומר אני (הגהה בגליון) יודע שאינו שוה כו' אף על פי שאינו יודע אם אמר אמת

(e) Rejection #2 (of support): Alternatively, he can explain that the Beraisa discusses a common case. One who says "on condition that you have claim of Ona'ah against me" usually says "I know that it is not worth...", even though he does not know whether he says the truth;

ואתיא אפילו כר"מ דלא ידע דקעקר.

1. It is even like R. Meir, for he does not know that he uproots.

7) TOSFOS DH Lo Yechashev Es ha'Ra be'Emanah

תוספות ד"ה לא יחשב את הרע באמנה

(SUMMARY: Tosfos explains that this refers to one who bought good and bad together.)

פי' רש"י שנותן לו את הרע ומאמין לו כשימכרנו בחנות כמו שיוכל שישלם לו

(a) Explanation #1 (Rashi): He gives to him bad [merchandise], and trusts him that when he sells in a store for what he can, he will pay him for it;

את היפה בשוה כמו ששוה עכשיו למכרו מיד וממתין לו מעות היפה עד שימכור הרע

1. And he gives to him the good for what it is worth now to sell it immediately, and he lets him keep the money for the good until he will sell the bad;

בשביל שטורח לו למכור הרע בחנות במעט מעט וזהו רבית

2. [He lets him keep the money] as compensation for toiling for him to sell the bad in the store little by little. This is Ribis.

וקשה דבפ' איזהו נשך (לקמן דף סה.) ה"ל לאתויי ולא הכא

(b) Question #1: This should have been brought below (65a), in the Perek of Ribis, and not here!

ותו דבתוספתא (פ"ג) מתניא לגבי אונאה

(c) Question #2: This [Beraisa] is taught in the Tosefta (3:23) regarding Ona'ah!

ועוד שכבר נתן לו שכרו משמע שמקודם כבר היה לו שכרו

(d) Question #3: "He already gave his wage" connotes that he received his wage beforehand!

ונראה כפי' ר"ח שקנה י' דברים בי' דינרים ה' היפין שוה כל אחד דינר וחצי וחמשה הרעים אינן שוים כל אחד כ"א חצי דינר

(e) Explanation #2 (R. Chananel): He bought 10 items for 10 Dinarim. Five of them were good; each was worth one and a half Dinarim. Five of them were bad; each was worth only half a Dinar.

וזה א"ל אני מאמינך כמה נתת עליהם ואתן לך מעט יותר להרויח

1. [The Meshale'ach] tells him "I believe you how much you spent for them, and I will give to you a little more to profit";

לא (הגהת בארות המים) יחשב לו הרע דינר דינר כמו שקנה והיפה דינר וחצי כמו ששוה שהרי לא נתן לו על הרע דינר אלא בשביל שגם היפים נתן לו בדינר דינר והוי אונאה

2. [The Shali'ach] does not count the bad ones for a Dinar each, like he bought them, and the good ones for one and a half Dinarim each, like they are worth, for [the seller] gave to him the bad ones for a Dinar each only because he also gave to him good ones for a Dinar each, and this is Ona'ah;

אלא או זה וזה באמנה פירוש אם ימכרם כולם יחד יחשב כולם דינר דינר

3. Rather, either both of them [he counts] be'Emanah, i.e. if he sells them all together, he counts all of them for a Dinar each...

או זה וזה בשוים אם ימכור רעים לבדם יחשב כל אחד ואחד בחצי דינר ואם ימכור יפים לבדם יחשב כל אחד בדינר וחצי

4. Or, both of them [he counts] for their value. If he sells only bad, he counts each for half a Dinar. If he sells only good, he counts each for one and a half Dinarim.

וגם יחשב שכר כתף כו' שכר עצמו אינו נוטל שכבר נתן לו שכרו פי' המוכר הראשון שקנאם תחלה ממנו.

5. He also counts wages for carrying them... He does not take wages for himself, for he already gave his wage, i.e. the first seller from whom he bought initially [gave to him extra, like Rav Papa explains].

8) TOSFOS DH Isar l'Dinar

תוספות ד"ה איסר לדינר

(SUMMARY: Tosfos explains why Rava's teaching does not apply here.)

וא"ת והאמר רבא (לקמן דף נו:) כל דבר שבמדה ושבמנין ושבמשקל אפי' פחות מכדי אונאה חוזר

(a) Question: Rava said (below, 56b) that everything sold by measure, number or weight, even less than the Shi'ur of Ona'ah, (if it was not the full amount) it is returned!

וי"ל דהכא בתורת מטבע נתנו ולא בתורת משקל.

(b) Answer: Here he gave it like a coin, and not due to its weight. (If it is lacking less than an Isar per Dinar, it is a valid coin.)

9) TOSFOS DH Shnei Pundiyonim l'Dinar (pertains to the coming Daf)

תוספות ד"ה שני פונדיונים לדינר (שייך לדף הבא)

(SUMMARY: Tosfos discusses why here, Shetus Mekach is not Ona'ah.)

והא דלא אמר מעה לדינר

(a) Implied question: Why didn't [R. Shimon] say "a Ma'ah per Dinar"?

משום דרבי יהודה נקט פונדיון קאמר איהו שני פונדיונים

(b) Answer: Because R. Yehudah mentioned a Pundiyon, he said two Pundiyonim.

וא"ת תקשה לרב דאמר שתות מקח שנינו ולא שתות מעות

(c) Question: This is difficult for Rav, who says that the Mishnah teaches [that Ona'ah is] a sixth of the Mekach, and not a sixth of the price;

דהכא לר' שמעון אם מכר סלע שוה כ' מעות בכ"ד הוי אונאה והיינו שוה ה' בו' דהוי לרב ביטול מקח ובגמ' מוקי מתני' דלעיל כר' שמעון

1. Here, according to R. Shimon, if one sold a Sela worth 20 Ma'os for 24, it is Ona'ah. This is like something worth five for six, which is Bitul Mekach according to Rav. In the Gemara, we establish our Mishnah above (that Rav taught about) like R. Shimon!

ואפי' לשמואל דאמר שתות מעות שנינו תקשה דבשתות מקח מודה דהוי נמי אונאה

(d) Strengthening of question: And even according to Shmuel, who says that that the Mishnah teaches a sixth of the price, this is difficult. He agrees that also a sixth of the Mekach is Ona'ah;

וה"ק ב' פונדיונות לדינר הוי אונאה אבל ב' פונדיונות פחות פרוטה הוי מחילה אף על גב דאכתי הוי שתות מקח

1. Here we say that two Pundiyonim to a Dinar is Ona'ah, but two Pundiyonim less a Perutah is pardoned, even though it is [more than] a sixth of the Mekach!

וי"ל דמיירי שמכר לו טלית שוה כ"ד מעות בסלע ונתן לו סלע שחסר ד' מעות דהיינו שתות מקח

(e) Answer: The case is, he sold to him a Talis worth 24 Ma'os for a Sela, and he gave to him a Sela lacking four Ma'os, which is a sixth of the Mekach.

מיהו לעיל פי' טעם דמ"ד שתות מקח לפי שהאונאה והטעות תלוי בחפץ שצריך שומא ולא במעות והכא הטעות והאונאה הוי בסלע.

(f) Question: However, above I explained the reason for the opinion that [Ona'ah] is a sixth of the Mekach, because the Ona'ah and error depend on the object, which needs to be estimated, but coins need not [be estimated]. Here, the error and Ona'ah are in the Sela!

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF