1)

TOSFOS DH Migo d'Mishtaba Malveh she'Eino bi'Reshuso

תוספות ד"ה מגו דמשתבע מלוה שאינו ברשותו כו'

(SUMMARY: Tosfos explains that we challenge only two of the answers.)

לרבה ולרב יוסף לא פריך אלא לאביי ורב אשי.

(a)

Explanation: We do not challenge Rabah and Rav Yosef, rather, Abaye and Rav Ashi.

2)

TOSFOS DH Tehei b'Ma'amino

תוספות ד"ה תהא במאמינו

(SUMMARY: Tosfos explains why we did not establish the Reisha like this.)

ברישא לא מצי לאוקמי הכי

(a)

Implied question: Why can't we establish the Reisha like this (the borrower trusts the lender, that he does not have the security)?

משום דהתם לא ירצה להאמינו כיון שע"י כן לא יוכל לישבע אבל הכא אין כאן שבועה

(b)

Answer: There, he does not want to believe him, for if he does, he cannot swear (the borrower cannot swear and collect, lest the lender take out the security). However, here there is no Shevu'ah;

ואף על פי שמפסיד במה שמאמינו שבועה שהיה יכול לגלגל עליו אינו חושש.

1.

Even though he loses the ability to force him to swear through Gilgul (if the lender must swear that he does not have the security, the borrower can force him to swear also about its value), he is not concerned for this.

3)

TOSFOS DH v'Osvinei Shilem

תוספות ד"ה ואותביניה שילם

(SUMMARY: Tosfos explains why this is like Kefel.)

וצ"ל דיוקרא דכיפי הוי שבחא דעלמא כמו כפילא

(a)

Explanation: We must say that the rise in price of the rings is like Shevach (increased value) that came from elsewhere, like Kefel;

ולא דמי לגיזות וולדות דאותו שבח ניכר בגוף הבהמה.

1.

It is unlike shearings and offspring. That Shevach is seen in the animal's body.

4)

TOSFOS DH Atrechei l'Beis Din

תוספות ד"ה אטרחיה לב"ד

(SUMMARY: Tosfos distinguishes this from Rava's teaching.)

דלא דמי לאטרחיה לשבועה דקני כפילא לרבא כששילם אחרי כן (בב"ק דף קח.)

(a)

Implied question: Why is this unlike when he exerted him to [come to Beis Din to hear the Shomer's] Shevu'ah? According to Rava, [the Shomer] acquires the Kefel if he paid afterwards (Bava Kama 108a)!

דהתם משלם ברצונו אבל רב נחמן הוצרך לגבות אפדנו.

(b)

Answer: There, he paid willingly. [Here,] Rav Nachman needed to collect his house Bal Korcho (against his will).

5)

TOSFOS DH Zavnah v'Chulei

תוספות ד"ה זבנה כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why the buyer keeps it.)

וא"ת ואמאי לא מהדר מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו

(a)

Question: Why doesn't the land return (the borrower should be able to buy it back)! The first (buyer, i.e. the lender) sold to the second [only] all rights that he has in it (and the borrower could have bought it back from him)!

וי"ל דהראשון מן הדין נמי אין מחזיר שמכורה היא לו שהרי אוכל פירות בלא נכייתא

(b)

Answer: According to the letter of the law, also the first need not return it. It is sold to him, for he eats the Peros without deducting. (If it were still considered the borrower's, the lender would have to deduct their value from the loan, to avoid Ribis);

אלא משום ועשית הישר והטוב מהדר ולכך שני לא מהדר.

1.

Rather, he returns it due to "v'Asisa ha'Yashar veha'Tov." Therefore, the second [buyer] need not return it.

6)

TOSFOS DH Loke'ach Havi

תוספות ד"ה לוקח הוי

(SUMMARY: Tosfos explains that we needed to say so only to explain why we do not return to him.)

אפי' אי הוי יורש לא מהדר כדאמר זבנה אורתה כו'

(a)

Implied question: Even if [the husband] were considered an heir, he would not need to return it, like we said "if he sold it or bequeathed it...]"!

אלא משום לא מהדרינן ליה נקטיה דאי יורש הוי מהדרינן ליה שהבן פודה קרקע של אביו

(b)

Answer: We said so (that a husband is like a buyer) due to the law that we do not return to him (if a creditor collected his wife's field, and she died). If he were considered an heir, it would return to him, for a son may redeem his father's land.

ואף על גב דבפרק יש נוחלין (ב"ב דף קלט: ושם ד"ה התם) מסיק דטבא ליה עבדו ליה או יורש או לוקח

(c)

Implied question: In Bava Basra (139b), we conclude that Chachamim gave the husband what is better for him, either the law of an heir, or the law of a buyer!

הא אמרינן התם בר היכא דאיכא פסידא לאחריני לא עבדי ליה טבא

(d)

Answer: We say there that Chachamim did not give him whatever is better if this will cause a loss to others;

ולכך הכא לא הוי כיורש משום פסידא דמלוה

1.

Therefore, here he is not like an heir, due to the lender's loss.

ולא מהדר ממה נפשך דאפי' יורש הוי לא מהדר

(e)

Explanation: [The husband] need not return [land that his wife collected], no matter what you will say! Even if he were considered an heir, he would not need to return it;

ודר' יוסי בר חנינא מפרש התם דלקוחות אפסדו אנפשייהו.

1.

There, the Gemara explains [that we are not concerned for the loss of buyers regarding] R. Yosi bar Chanina's teaching (Takanas Usha), because the buyers caused their own loss. (They should not have bought from a married woman.)

35b----------------------------------------35b

7)

TOSFOS DH Rava Amar mi'Chi Shalmu Yemei Achrazta

תוספות ד"ה רבא אמר מכי שלמו ימי אכרזתא

(SUMMARY: Tosfos resolves this with Rava's ruling in a case in Kesuvos.)

וא"ת שלהי הנושא (כתובות דף קד: ושם ד"ה ה"ג) דאמר רבא אחוי אדרכתיך

(a)

Question: In Kesuvos (104b), Rava said "show your Adrachta (a document authorizing a creditor to collect property. From then, the Peros are yours)"!

והתם רבא גרסינן מדאמר והא מר הוא דאמר אחריות טעות סופר הוא והיינו רבא דפסיק כן לעיל בפ"ק (דף טו: ושם)

1.

(You cannot say that the text should say Rabah.) There the text says Rava, for it says "you yourself said that Acharayos Ta'os Sofer (if a document does not mention Acharayos, i.e. rights to collect the loan from Meshubadim, or regarding a sale to be compensated if a creditor will take the land, we say that this was a mistake of the scribe, and it is as if Acharayos is written in it), and Rava said so above (15b)!

וי"ל אחוי לי אדרכתיך דאי שפיר כתיבא הוה גבי מיומא דאכרזתא

(b)

Answer #1: [Rava said] "show me your Adrachta." If it was written properly, she would collect the Peros from the [last] day of announcement.

ואית דגרסי בשמעתין רבא אמר מכי מטא אדרכתא לידיה ובתר הכי רבה

(c)

Answer #2: Some texts in our Sugya say that Rava said [that he eats the Peros] from when the Adrachta came to his hand, and afterwards Rabah [says that it is from when the days of announcement end];

ולפי זה אתי טפי בפשיטות ההיא דהנושא

1.

According to this, the Sugya in Kesuvos is simpler. (Rava asked to see the Adrachta to award her the Peros from when it was written, like she claimed.)

והקדים רבא לאביי ורבה

(d)

Implied question: [According to this text] why is Rava's opinion brought before Abaye's, and Rabah's? (Normally, Rava's opinion is brought after theirs, like in our text, for they were Rosh Yeshivah before him!)

משום דאדרכתא קודם לאכרזתא

(e)

Answer: [He is brought before Rabah] because the Adrachta precedes the announcement;

ודברי אביי דאמר עדיו בחתומיו זכין לו מיושב טפי לשנות בתר דברי רבא מקודם.

1.

Abaye's opinion, that witnesses acquire for [the recipient] through their signatures, is more reasonable to bring after Rava's opinion (for now we know which document is discussed) than before his opinion.

i.

Note: Likewise, even though normally Rabah's opinion is brought before Abaye's, we can say that it would be awkward to do so here, for this would connote that Abaye discusses signatures that pertain to the days of announcement.

8)

TOSFOS DH Tachzor Parah l'Ba'alim ha'Rishonim

תוספות ד"ה תחזור פרה לבעלים הראשונים

(SUMMARY: Tosfos explains why R. Yosi argues with Rabanan.)

אין לפרש משום דא"ל משכיר לשוכר פרתי גבך דהשואל שילם דמיה

(a)

Suggestion: This is because the owner can say to the renter "my cow is by you", for the borrower paid its value.

דבפ' השואל (לקמן דף צו: ושם) בעי רמי בר חמא בעל בנכסי אשתו שוכר הוי או שואל הוי

(b)

Rejection: Below (96b), Rami bar Chama asked about whether a husband is considered a renter or a borrower of his wife's property;

היכא דאגרה פרה מעלמא ואינסיבא אליבא דרבנן ודאי בעלה פטור משום דאשתו עמו במלאכתו והויא שאלה בבעלים ואשה פטורה (הגהת מהר"מ שי"ף) חייבת כדין שוכר.

1.

When she rented a cow from others, and then married, according to Rabanan, surely her husband is exempt, because his wife works for him, so this is Shemirah b'Ba'alim (an employer who is a Shomer for his worker, he is exempt), and his wife is exempt, like the law of a renter;

כי תבעי לך אליבא דר' יוסי שואל הוי להתחייב לבעלים הראשונים במתה כדרכה או שוכר הוי ופטור

2.

The question is according to R. Yosi. Is he is a borrower to be obligated to the original owner when it died normally? Or, is he a renter, and he is exempt?

והשתא התם כיון דלרבנן הבעל פטור מן האשה משום דהוי שאלה בבעלים לא יתחייב נמי לר' יוסי לבעלים הראשונים

3.

Inference: There, since according to Rabanan the husband is exempt from [paying] the woman because it is Shemirah b'Ba'alim, also according to R. Yosi he is not obligated to the original owner!

אלא טעמא דרבי יוסי הוי משום דסבר דשוכר לא קני אלא בשבועה ומשכיר יאמר לו דל אנת ודל שבועתך ומשתעינא דינא בהדי שואל

(c)

Explanation: Rather, R. Yosi's reason is because he holds that a renter acquires only through a Shevu'ah, and the owner says "[I] disregard you and your Shevu'ah. I will go to judgment with the borrower."

ואפילו אם יש עדים שמתה כדרכה דאין השוכר צריך לישבע

(d)

Implied question: If there are witnesses that it died normally, the renter need not swear (so the owner cannot say this)!

מ"מ לא קני לה אלא בהבאת עדים ויאמר לו אני פוטרך מהבאת עדים

(e)

Answer: In a case, he acquires only through bringing witnesses, and [the owner] says to him "I exempt you from bringing witnesses."

ורבנן סברי דשוכר קני לה במיתה ופליגי בדברי המקשה והמתרץ שבגמ'

(f)

Explanation (cont.): Rabanan hold that the renter acquires through death. They argue about the words of the Makshan and the Tartzan in the Gemara.

ונראה אם המשכיר עצמו היה שם בשעת שמתה ביד שואל שר' יוסי יודה לדברי רבנן דהתם ודאי קני לה במיתה גרידא דהשתא אין השוכר צריך לעשות כלום.

(g)

Assertion: If the owner himself was there at the time that it died in the hands of the borrower, R. Yosi agrees to Rabanan, that surely he acquires through death alone, for now the renter need not do anything.

9)

TOSFOS DH Agrah Kuf Yom v'Shailah Tzadik Yom

תוספות ד"ה אגרה ק' יום ושיילה צ' יום

(SUMMARY: Tosfos explains that if it dies, he owes two cows.)

השתא אם מתה חייב שתי פרות לשוכר אחת שתהא שלו ואחת שיעשה בה מלאכה י' ימים ויחזירנה למשכיר

(a)

Explanation: Now, if it dies he owes two cows to the renter. One will be his (the renter's, permanently), and one to work with it for 10 days, and return it to the owner;

אבל אי שיילוה ק' יום לא יתחייב לו רק אחת של שאלה.

1.

However, had he borrowed it for 100 days, he would owe only one cow, of the borrowing.

10)

TOSFOS DH Agrah Pei Yom

תוספות ד"ה אגרה פ' יום

(SUMMARY: Tosfos explains why R. Zeira says that he rented it for only 80 days.)

ה"מ למימר אגרה צ' יום

(a)

Implied question: He could have said that he rented it [the second time] for 90 days!

אלא לפי שבשאלה הוצרך לפחות פוחת גם בשכירות

(b)

Answer #1: Since regarding borrowing, he needed to reduce (it was borrowed for less than the term of the rental, to teach that then the borrower owes two cows), he reduced also the rental.

ועי"ל דאי אגרה צ' יום דהיינו כל ימי השאלה הוי כאילו נתן לו מעות לבטל השאלה כיון שאינה חוזרת לו לאחר השכירות להשלים ימי השאלה

(c)

Answer #2: If he rented it for 90 days, i.e. the entire term of the borrowing, it is as if he gave money to annul the borrowing, since it does not return [to the borrower] after the rental to complete the days of borrowing;

ואי הדר שייליה ע' יום לא יתחייב רק אחת דשאלה ודשכירות ק' יום

1.

If he borrowed it back for 70 days, he would owe only one cow, of the borrowing, and for [the remaining 30 days of] the rental of 100 days.

וכן י"ל ברישא דאי שייליה ק' יום כימי (כן הוא בדפוס ונציה) השכירות כאילו ביקש שיתבטל השכירות ולא יתחייב כלום

2.

We can say similarly in the Reisha. If he borrowed it for 100 days, like the days of the rental, it is as if he asked to be Mevatel the days of the rental, and he would not be liable at all.

ומתני' דהשוכר הוי בעלים דשואל לרבנן אי מיירי שלא שאל כל ימי השכירות אתי שפיר דלאחר ימי השאלה תחזור לשוכר

3.

Our Mishnah, in which the renter is the owner with respect to the borrower (he must pay to him) according to Rabanan, if it discusses when he did not borrow the entire term of the rental, this is fine, for after the days of borrowing, it returns to the renter;

ואפילו אם השאילה כל ימי השכירות מ"מ כיון שהיא באחריות השוכר מגניבה ואבידה ופשיעה אם היה עם השואל במלאכתו דאז השואל פטור והשוכר חייב מקרי בעלים

4.

And even if he borrowed it for all the days of rental, in any case since the renter is responsible for theft or loss or negligence, if the borrower was working for him, the borrower is exempt and the renter is liable, [therefore] he is called the owner;

אבל הכא אי שייליה ק' יום השוכר פטור מכל דבר.

(d)

Distinction: However, here if he borrowed it for 100 days, the renter is exempt from everything.