בבא מציעא דף קיז. א

שתי עליות זו על גב זו, והשכירו אחת מהן ונפלה, היכן ידור השוכר? [תוד"ה איפחית].

נפחתה תחתונה ועליונה קיימת נפחתה עליונה ותחתונה קיימת
אמר עליה שתחת/מעל עליה דר בעליונה דר בתחתונה
אמר לו עליה שעל הבית תיקו דר בתחתונה

בור ואילן שהיו תוך עשרים וחמש אמה אחד לשני, מה הדין?

הבור קדם לאילן האילן קדם לבור ספק מי קדם
לרבנן קוצץ ובעל הבור נותן דמים אינו קוצץ אינו קוצץ
לר' יוסי אינו קוצץ - דכל אחד תוך שלו אינו קוצץ אינו קוצץ

בית ועליה שנפחתה המעזיבה, וכשהעליון רוחץ יורדים המים ומזיקים לתחתון, על מי לתקן?

כשלאו גירי דיליה [1] כשגירי דיליה
לר' חייא בר אבא - כרבנן דבור ואילן העליון מתקן העליון מתקן
לר' חייא בר' יוסי - כר' יוסי דבור ואילן התחתון מתקן העליון מתקן

הבית והעליה של שנים שנפלו ואין בעל הבית רוצה לבנות, ובנה בעל העליה הבית, מה דינו?

בנה רק בית בנה בית ועליה
לרבנן ידור בבית בלא שכר - עד שיתן לו יציאותיו ידור בבית בלא שכר
לר' יהודה ידור בבית בשכר [2] לרש"י: ידור בבית בלא שכר
לתוס': ידור בעליה [3]

בבא מציעא דף קיז:

הנותן צמר לצבע, לצבוע לו אדום וצבע שחור, או שחור וצבעו אדום, מה הדין?

השבח יתר על היציאה יציאה יותר משבח
לר' מאיר משלם הצבע כל דמי הצמר כשהוא לבן
לר' יהודה נותן יציאה נותן שבח

בית ועליה שנפלו ושניהם אינם רוצים לבנות, מה זכות בעל העליה בקרקע? [4]

בעל עליה בעל הבית והקרקע
(גי' הרי"ף) ת"ק אין לו כלום יש לו הכל
ר' נתן יש לו שליש יש לו שני שליש
אחרים יש לו רבע יש לו ג' רבעים
-------------------------------------------------

[1] וכגון כשרוחץ ידיו אין המים מיד יורדים ומזיקים, אלא נמשכים למקום אחר ומשם נופלים ומזיקים, וזה המקרה שנחלקו בו ר' יוסי ורבנן, דבגירי דיליה מודה ר' יוסי - שעל המזיק לסלק נזקיו.

[2] רש"י (בד"ה אמר) פירש שאם ידור בחינם מחזי כריבית, כיון שבעל הבית בסוף ישלם לו את יציאותיו, ונמצא שגר בשכר המתנת מעותיו בבית בחינם. ובתוס' (בד"ה רבי יהודה) חלקו עליו, וס"ל שאין כאן ריבית, דלא היה כאן הלואה, ופירשו שבחינם לא יגור דיש כאן זה נהנה וזה חסר (דמחסרו בשחרירות הכתלים).

[3] בתוס' (ד"ה ויושב), חלקו על רש"י (ד"ה ויושב) שפירש שכיון שיש לו עליה בנויה לא חשוב נהנה ויכול לגור בבית, דשפיר חשוב נהנה בזה שלא צריך לעלות לעליה, לכך פירשו שדר בעליה ולא יתן לבעה"ב להכנס לבית עד שיתן לו יציאותיו.

[4] רש"י (בד"ה אין), פירש שמיירי שבעל הבית והעליה עניים הם ואין להם לבנות, ובעל הקרקע (דהוא בעל הבית) רוצה למכור את הקרקע. ותוס' (בד"ה לא) חלקו, וס"ל שבזה פשיטא לכו"ע שלא יכול למוכרה דהרי משועבד לבנות בה עליה, ומיירי כשרוצה בעה"ב לזרוע את הקרקע, והנידון האם יש גם לבעל העליה חלק בה לזורעה או לא.

-------------------------------------------------