1)

TOSFOS DH V'HA'TABACH LOKEH V'SHOHEH

תוס' ד"ה והטבח לוקח ושוהה

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

פי' בקונטרס 'עד יום השוק' ' ,ובלבד שלא ישהה העגונה שבהם שלשים יום... אותה שלקח באחרונה, לא ישלים לה שלשים יום אחר השוק.

(a)

Explanation #1: Rashi explains 'until market day'; 'Provided he does not leave the Agunah among them for thirty days' - the one that he purchased last, he should not allow thirty days, market day, to pass.

וקשה, דבתוספתא (פ"ח) גרס 'יותר מל' יום' ,וא"כ לפי התוספתא יכול להשהות אחר יום השוק?

(b)

Question #1: The Tosefta (Perek 8) has the text 'More than thirty days', in which case, he will be allowed to keep it after market day?

ועוד קשה, דלעיל גבי 'רגל' ,קרי לה 'אחרונה' ,והכא קרי לה 'עגונה' ?

(c)

Question #2: A little earlier, in connection with 'Yom-Tov', it refers to it as 'Achronah, whereas here it calls it 'Agunah'?

ועוד, שלא הזכיר התנא יום השוק כלל?

(d)

Question #3: The Tana does mention 'market day' at all?

ונראה לר"י, לפי שהטבח רגיל לקנות כמה בהמות ביחד מותר להשהות, ובלבד שאפי' העגונה שבהן אותה שנשארה יחידה אחר חברותיה לא ישהה יותר מל' יום, אף על פי שהיא יחידה.

(e)

Explanation #2: The Ri therefore explains that the it is because the butcher tends to purchase many animals at the same time that he is permitted to keep them, provided he does keep even the 'Agunah', the one that is left on its own after the others have been Shechted, for longer than thirty days, even though it is the only one left.

ומיהו בכל הספרים גרסינן 'שלשים יום' ,ולא גרסינן 'יותר '.

(f)

Conclusion: However, the text in all the Sefarim reads 'Thirty days', and not 'More than thirty days'.

2)

TOSFOS DH MAHU L'HASH'HOS KABA'U MINEIH

תוס' ד"ה מהו להשהות קבעו מיניה

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation, that the Rabanan argue with Raban Gamliel.)

אין נ"ל דפליגי רבנן עליה דר"ג, כדפי' בקונטרס...

(a)

Refuted Explanation: Tosfos does not agree with Rashi, who explains that the Rabanan argue with Raban Gamliel ...

ד'מהו להשהות קודם הרגל' קבעו מיניה, ואמר להן 'מותר' .

(b)

Authentic Explanation #1: Since they asked Raban Gamliel whether one is permitted to keep the animals before Yom-Tov, to which he replied in the affirmative.

ולאו דוקא נקט 'קושרה' אלא אורחא דמלתא נקט, שדרכן היה לקשור בהמה דקה לכרעי המטה...

(c)

Authentic Explanation #1 (cont.): And he mentioned 'tying it' La'av Davka (not because it was necessary, but) because it was customary to tie a Beheimah Dakah to the bed-post ...

כדאמר באלו טריפות (חולין דף נד:) 'חבל היוצא מן המטה, עד חמשה טפחים, טמא ... '

1.

Source (in the Mishnah): As the Gemaraa says in Eilu T'reifos (Chulin, Daf 54b) 'A rope that extends from a bed, up to five Tefachim is Tamei ...

ופירש שם בקונטרס שבכך הוא ראוי לקשור בהמה דקה בכרעי המטה...

2.

Source (cont.): And Rashi there, explains that the rope is fit to use to tie a Beheimah Dakah to the bed-post ...

כדכתי' "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" -שהיו קושרין הקרבנות בכרעי המטה עד שיביאוהו לקרנות המזבח.

3.

Source (in the Torah): As the Torah writes "Isru Chag ba'Avosim ad Karnos ha'Mizbe'ach" - because they used to tie their Korbanos to the bedposts up to the time that they brought it to the 'corners' of the Mizbe'ach (Targum Yonasan there).

אי נמי, נקט 'קושרה' ,לאשמועינן דאפילו בקשורים אסור לגדל כ"א להשהות.

(d)

Authentic Explanation #2: He says 'tied it' to teach us that even if they are tied, it is forbidden to rear them, only to keep them (temporarily).

ובתוספתא (פ"ח) נמי משמע דאף קודם הרגל לא שרי להשהות אלא בבית...

(e)

Support: And the Tosefta too, implies that even before Yom-Tov one is only permitted to keep them in the house ...

דהכי קתני בהדיא 'אבל מגדלים קודם הרגל ל' יום, ולא שתהא יוצאה ורועה בשוק, אלא קושרה בכרעי המטה. שאלו לר"ג כו'.

1.

Support (cont.): As the Tana says explicitly 'But one may keep them thirty days before Yom-Tov, not that they go out and graze in the market, but that one ties them to the bed-post. They asked Raban Gamliel ... '.

3)

TOSFOS DH DI'KETINI SHAKEIH

תוס' ד"ה דקטיני שקיה

(Summary: Tosfos explains the Sugya and a Mishnah in Ohalos accordingly.)

פי' שוקיו דקין. ולהכי נקרא 'חרצא' ,שהחרצין ניכר בין השוקים מתוך שהן דקים ונראין גבוהים.

(a)

Clarification: This means that its calves are thin. And it is called 'Chartza' because, due to the thinness of its calves, the spaces between its calves are discernable, seeing as the calves are so thin and give the appearance of being tall.

ומשום הכי תנן בפ"א דאהלות 'חולדת הסנאים, רבי יוסי אומר "ב"ש מטמא כזית במשא, וכעדשה במגע' " ...

(b)

Mishnah in Ohalos: That is why the Mishnah in the first Perek of Ohalos states in connection with Chuldas ha'Sena'im, quoting Rebbi Yossi says that 'According to Beis Shamai, it is Metamei a Kezayis be'Masa, and k'Adashah be'Maga' ...

דמתוך שרגליה גבוהים ודקים, מספקא להן שמא לאו היינו "החלד" דקרא, ויש לה תורת נבילה, או שמא היינו היא, ויש לה תורת שרץ.

1.

Mishnah in Ohalos: Because, since its legs are tall and thin, Beis Shamai has a Safek that perhaps it is not "the weasel" mentioned in the Pasuk, in which case it is subject to Tum'as Neveilah, or perhaps it is, and it has the Din of a Sheretz.

והאי דמסיים 'ומאי שרצא? דמתתאי שקיה' -ה"ק, 'ומאי שרצא, חולדה דכתיב בקרא שאין ספק דמתתאי שקיה, שהי' רגליה קצרות ושורצת על הארץ. כן נראה לר"ת.

(c)

Clarification (cont.): And when the Gemara concludes 'u'Mai Shartza? de'Mitsa'i Shakeih' ('What is a Sheretz? One whose calves are short') - it is referring to the weasel in the Pasuk, of which it does not have a Safek, since its legs are short and it crawls along the ground. This is how Rabeinu Tam learns.

4)

TOSFOS DH CHOVAH TIKB'RINHU LI'VENAH

תוס' ד"ה חובה תקברינהו לבנה

(Summary: Tosfos presents two interpretations of the statement.)

פר"ח 'בתמיה' ' -וכי דרכה לקבור בניה, שאין עוסקת לגדלן אלא עוסקת לגדל צאן'? ...

(a)

Explanation #1: Rashi interpets this as a rhetoric question - 'Is it the way of Chovah to bury her children, that instead of occupying herself with thei upbringing, she busies herself rearing sheep?'

והוי 'כשגגה היוצאת מלפני השליט.'

1.

Explanation #1: 'And it served as "An erroneous stsatement that is made before the ruler".

ומיהו בפרק שני נזירים (נזיר דף נז: ושם) גבי 'הקפת הראש' אין שייך לפרש כן...

(b)

Sugya in Nazir: It is not possible however, to explain in this way, the Sugya in Perek Sh'nei Nezirim (in Nazir, Daf 57b & 58a) ...

דאמר ליה רב אדא בר אהבה לרב הונא 'לדידך מאן מקיף להו? אמר ליה, "חובה" ;א"ל "חובה תקברינהו לבנה"! . ' ואין שייך לפרש שם אלא לשון קללה.

1.

Sugya in Nazir (cont.): Where Rav Ada bar Ahavah said to Rav Huna 'According to you, who cut off their hair?' And in response to Rav Huna's reply 'Chovah', he commented 'Chovah Tikberinhu li'Benah!' There is no way of explaining that other than as a curse.

אי נמי יש לומר 'אין יראה שתענש בקבורת בניה'.

(c)

Explanation #2: Alternatively, one can explain it (both Sugyos) to mean 'Is she not afraid that she will be punished by having to bury her children?'

5)

TOSFOS DH MI'CHI ASA RAV L'BAVEL

תוס' ד"ה מכי אתא רב לבבל

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

פי' בקונטרס, שהיו מתישבין שם מפני ישיבתו, והיו רוב שדותיהן מישראל.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that the members of his Yeshivah settled there, and most of the fields there belonged to Jews.

וכענין זה פי' בפרק קמא דגיטין (דף ו. ושם) 'עשינו עצמנו בבבל כארץ ישראל לגיטין ,מכי אתא רב לבבל ונעשינו בקיאין לשמה, מתוך שהרבה ישיבות.

1.

Precedent: And in similar vein, he explained in the first Perek of Gitin (Daf 6a, Tosfos there DH 'mi'Chi') - 'We made ourselves in Bavel like Eretz Yisrael regarding Gitin, from the time that Rav came to Bavel and we became experts in li'Shemah', on account of the increase of Yeshivos'.

וקשה לר"ת, דא"כ, מאי פריך התם ממתני' ד'עכו כארץ ישראל לגיטין' ,'אבל בבל לא? ... '

(b)

Question: If so, asks Rabeinu Tam, how can the Gemara there query this from the Mishnah 'Acco is like Eretz Yisrael for Gitin' - 'Acco, but not Bavel?' ...

והלא המשניות נשנו קודם דאתא רב לבבל?

1.

Question (cont.): Bearing in mind that the Mishnayos not written before Rav arrived in Bavel?

ומפר"ת התם 'מכי אתא רב לבבל' -והורה לנו שמימות יכניה והחרש והמסגר שגלו לבבל, דינה להיות כארץ ישראל לגיטין, שבקיאין לשמה.

(c)

Explanation #2: Rabeinu Tam therefore explains that 'When Rav came to Bavel' - and taught them that already from the time of Yechonyah, when the Cheresh and the Masger (the Talmidei-Chachamim) were exiled to Bavel (See Gitin, Daf 88a), Gitin-wise it had the Din of Eretz Yisrael, where they were experts in li'Shemah.

וכן כאן לענין בהמה דקה -שיש שם רוב ישראל.

1.

Explanation #2 (cont.): And likewise here regarding Beheimah Dakah, since there are a majority of Yisrael there.

וכן יש לומר בריש בכל מערבין (עירובין דף כח.).

2.

Explanation #2 (concl.): And so it is possible to explain the Sugya at the beginning of 'ba'Kol Me'arvin' (Eruvin, Daf 28a).

6)

TOSFOS DH L'BEI YESHU'A HA'BEN

תוס' ד"ה לבי ישוע הבן

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

פ"ה, פדיון הבן, וכן הערוך.

(a)

Explnation #1: Rashi explains 'Pidyon ha'Ben', and so does the Aruch.

וקשה, דאע"ג דמתרגמינן "פדיון" 'פורקן' ,מ"מ אין שייך לשון ישועה.

(b)

Question: Even though Unklus translates "Pidyon" (Sh'mos 13:13) as 'Purkan', the term salvation is not applicable to it.

ור"ת פי' שנולד שם בן...

(c)

Answer: Rabeinu Tam therefore explains that a son was born there (See Hagahos ve'Tziyunim 'ש & 'ר ) ...

ועל שם שהולד נושע ונמלט ממעי אמו -כדכתיב "והמליטה זכר" (ישעיה סו), נקט לשון 'ישועה'.

1.

Reason: Because a baby is saved and rescued from its mother's womb - as the Pasuk writes in Yeshayah (66) 've'Himlitah Zachar", it uses the expression 'Yeshu'ah' ...

והיו רגילין לעשות סעודה.

2.

Conclusion: And they were accustomed to prepare a Se'udah on that occasion.

80b----------------------------------------80b

7)

TOSFOS DH NAFAK RAV V'DARASH

תוס' ד"ה נפק רב ודרש

(Summary: Tosfos points out the chronological significance of the statement.)

לא עתה על זה המעשה תיקן...

(a)

Clarification: He did not institute it now on account of this incident ...

דהא פריך עלה מברייתא...

1.

Source: Since the Gemara queries it from a Beraisa (which preceded it) ...

אלא דרש דמקודם נתקן.

(b)

Clarification (cont.): Only he Darshened that it had been instituted arlier.

8)

TOSFOS DH MUTAR L'HARGO V'ASUR L'KAYMO

תוס' ד"ה מותר להורגו ואסור לקיימו

(Summary: Tosfos reconciles this with Resh Lakish in Sanhedrin.)

והא דאמר ר"ל בפ"ק דסנהדרין (דף טו: ושם) גבי 'ארי ונמר ודוב וזאב וברדלס ונחש' דאפי' ר"א דאמר 'כל הקודם להורגן, זכה' ,היינו דוקא כשהמיתו, אבל לא המיתו, לא...

(a)

Implied Question: When Resh Lakish, in the first Perek of Sanhedrin (Daf 15b & 16a), says, in connection with a lion, a leopard, a bear, a wolf and a Bard'las, that even according to Rebbi Eliezer, who maintains that 'Whoever kills them first, has merited a good deed, that applies exclusively to where they killed, but otherwise, not ...

היינו בקשורין בשלשלת, שכן דרך לגדלן; והכא בחתול שאין קשורה.

(b)

Answer #1: That speaks where they are tied to a chain, which was how they tended to be reared, whereas here it speaks about a cat thast is not tied.

א"נ, מהנהו רגילים בני אדם להזהר ולא אתי לידי היזק, אבל מחתול אין נזהרין...

(c)

Answer #2: Alternatively, from the above listed animals people tend to be wary, in which case, we are not worried that they will causse harm, which is not the case by a cat ...

שאין יודעים אם היא בר אוכמא או בר חיורא, שאין מכירים באבותיהם.

1.

Reason: Because people do not know whether it is the son of a black cat or of a white one, since one is not acquainted with thei ancestry.

9)

TOSFOS DH AMAR RAVINA L'ORO

תוס' ד"ה אמר רבינא לעורו

(Summary: Tosfos explains the ruling and elaborates.)

שאם מצאן מת, אין חייב בהשבת העור.

(a)

Clarification: Meaning that a person who finds it dead is not obligated to return its skin.

וקצת תימה, כיון דאשמועינן ד'אין בו משום גזל' ,למאי איצטריך הך ד'מותר להורגו' ?

(b)

Question: Now that Rav has taught us that it is not subject to theft, why does he need to add that one is permitted to kill it?

וי"ל, דאין לחוש כיון דמתחילה קאמר דמותר להורגו.

(c)

Answer: The question is irrelevant, seeing as he first mentioned than one is permitted to kill it.

10)

TOSFOS DH MASRI'IN AL HA'CHIKUCH B'SHABBOS

תוס' ד"ה מתריעין על החיכוך בשבת

(Summary: Tosfos explains the word 'Masri'in' and elaborates.)

ע"כ לאו היינו התרעה בשופר, ד'שופר בשבת מי איכא? 'כדדייק בספ"ק דתענית (דף יד. ושם)...

(a)

Clarification: This cannot be referring to blowing the Shofar, because 'Since when does one blow the Shofat on Shabbos?', as the Gemara asks at the end of the first Perek of Ta'anis (Daf 14a & 14b) ...

אלא התרעה בפה ב'עננו' ,וסבר כמ"ד התם ד'עננו' קרי ליה 'התרעה' .

1.

Clarification (cont.): It must therefore be referring to crying out with 'Aneinu', and he holds like the opinion there that 'Aneinu' is called 'Hasra'ah'.

ותימה, דמאי פריך מההיא ד'בשאר מיני פורעניות, ' דקתני 'לא היו מתריעין על החיכוך אלא צועקים' ?

(b)

Question: In that case, what does the Gemara ask from the case of 'Other forms of punishment', about which the Tana says 'Lo Hayu Masri'in al ha'Chikuch (itching/boils) Ela Tzo'akin'?

דילמא ה"ק 'לא היו מתריעין בשופר אלא צועקים בפה ב'עננו' ?

(c)

Possible Answer: Perhaps what he means is that they did not blow the Shofar; they only cried out verbally, with 'Aneinu'?

ואין לומר אע"ג דתרוייהו בפה, 'התרעה' לחוד ו'צעקה' לחוד...

1.

Refuted Question: Nor can one answer that even though both expressions refer to verbally crying out, 'Hasra'ah' is one thing, and 'Tze'akah', another.

דהתם משמע דלמ"ד 'עננו' קרי ליה התרעה, חדא היא.

2.

Refutation: Since the Gemara there implies that according to the opinion that holds 'Aneinu' is called 'Hasra'ah', they are one and the same.

וי"ל, דה"פ 'מדקאמר שבשבת מתריעין לכל הפחות ב'עננו' , א"כ ראוי לעשות על החיכוך התרעה אפי' בשופר בחול, כיון שהוא דבר גדול כל כך דבשבת צועקים.

(d)

Answer: What the Gemara means is that - Since the Tana says that on Shabbos one cries out at least with 'Aneinu', it stands to reason that for itching during the week, one should even blow the Shofar, seeing as it is such an important issue that it merits crying out on Shabbos.

11)

TOSFOS DH AL H'CHAGAV

תוס' ד"ה חגב

(Summary: Tosfos discusses whether to insert 'Guvai' or not.)

ל"ג 'גובאי' ...

(a)

Amendment of Text: We do have the text 'Guvai' ...

דהא במתני' דסדר תעניות האלו (תענית יט.) תנן ש'מתריעין על הארבה ועל החסיל ועל הגובאי' .

1.

Reason: Seeing as the Mishnah in 'Seider Ta'aniyos ha'Eilu' (Ta'anis, Daf 19a) states 'Masri'in al ha'Arbeh, ve'al he'Chasil ve'al ha'Guvai'.

וי"ל, דהתם בפה.

(b)

Refutation #1: There it is referring to Masri'in verbally.

ועי"ל, דשפיר גרסינן ליה, והתם בגובאי המזיק לשדות, דומיא דארבה וחסיל דקתני התם...

(c)

Refutation #2: It is possible to insert it, because there it is speaking about a plague of Guvai that damages fields, similar to Arbeh and Chasil that the Tana mentions there ...

וגובאי דהכא במזיק לבני אדם, דומיא דצרעים ושילוח נחשים, פירוש ר"י.

1.

Reinstating Text (cont.): Whereas the Guvai here refers to one that damages people, similar to hornets and a plague of snakes. So the Ri explained.

12)

TOSFOS DH L'OLAM EIN MATIVIN LO

תוס' ד"ה לעולם אין מטיבין לו

(Summary: Tosfos reconciles this with a seemingly contradictory statement by Rav Acha mi'Difti himself in Bava Basra.)

והא דקאמר איהו גופיה בעובדא דידיה 'לא במהרה מטיבין לו' בפרק קמא דבבא בתרא (דף יב:)...

(a)

Question: When Rav Acha mi'Difti himself stated in the first Perek of Bava Basra (on Daf 12b) regarding an incident that occurred with him 'Lo bi'Meheirah Mativin lo' ...

זה אמר בשעה שהיה סבור עדיין שיחזירו וימנו אותו ראש ישיבה...

(b)

Answer: He said it at the time when he believed that they would reinstate him as the Rosh Yeshivah ...

אבל לבסוף שלא החזירוהו, אמר 'לעולם אין מטיבין לו '.

1.

Answer (cont.): But eventually, when they did not, he said 'le'Olam Ein Mativin lo!'

13)

TOSFOS DH OMER L'NOCHRI V'OSEH

תוס' ד"ה אומר לנכרי ועושה

(Summary: Tosfos discusses the Dinim of Amirah le'Nochri on Shabbos.)

דוקא משום מצוה זו דישוב דא"י, אבל לצורך מצוה אחרת, לא שרי אמירה לנכרי...

(a)

Clarification #1: Specifically in connection with this Mitzvah of settling Eretz Yisrael, but in order to fulfill another Mitzvah, Amirah le'Nochri is not permitted ...

ואפי' לצורך מילה משמע בפרק הדר (עירובין דף סח.) דלא שרי אמירה לנכרי באיסורא דאורייתא...

(b)

Clarification #1 (cont.): And even for the Mitzvah of Milah the Gemara in Perek Hadar (Eruvin, Daf 68b) implies that one may not ask a Nochri to perform a an Isur d'Oraysa ...

גבי 'ההוא ינוקא דאישתפיך חמימיה' -דקאמר 'נשייליה לאימיה, אי צריכה, נחים ליה אגב אימיה' ...

1.

Source: In the case of a baby whose hot water spilled, where the Gemara rules to the mother whether she does not need hot water; and that, if she does, one could heat up water for the baby on account of his mother ...

...משמע דאי לא צריכה אימיה, לא שרי אפילו על ידי נכרי.

2.

Source (cont.): Implying that, in the event that the mother would not need it, it would not be permitted even via a Nochri.

וי"ס שכתוב בהדיא 'נחים ליה נכרי אגב אימיה! '

3.

Support: In fact, some commentaries have the text 'Let us heat up water via a Nochri on account of his mother'.

ולכאורה משמע שלפני המילה היה, והיו צריכין לחמימי כדי למולו, ולא שרי אפילו ע"י נכרי אלא אגב אימיה, כדשריא הכא.

(c)

Clarification #2: It appears that this episode occurred before the Milah, and they needed to heat the water in order to be able to perform the Milah, and this they did not permit even via a Nochri, as the Gemara does here, only on account of the mother.

והתם בעובדא דלעיל דקאמר גבי ינוקא אחרינא 'נימא ליה לנכרי דניתי מגו ביתא' ...

(d)

Implied Question: And in the earlier case there, in connection with another baby, where the Gemara said to ask a Nochri to bring hot water from the house ...

ההוא דלעיל איסורא דרבנן הוה, להביא דרך חצר שלא עירב.

(e)

Answer: That was a matter of an Isur de'Rabanan, to have bring it by way of a Chatzer which did not have an Eiruv.

ואפילו איסורא דרבנן אור"י, שאין להתיר משום מצוה אחרת על ידי נכרי...

(f)

Opinion #1: And even an Isur de'Rabanan, says the Ri, one may not permit in the case of any other Isur via a Nochri ...

כגון להביא ספר דרך כרמלית כדי ללמוד בו...

1.

Example: Such as bringing a book through a Karm'lis in order to learn in it ...

דדוקא מילה דהיא גופא דחי שבת, שרי על ידי נכרי איסור דרבנן.

2.

Reason: Because it is only Milah, which itself overrides Shabbos, that an Isur de'Rabanan is permitted via a Nochri.

ומיהו בה"ג משמע דאפילו איסורא דאורייתא שרי על ידי נכרי לצורך מילה...

(g)

Opinion #2: The B'hag however, implies that for the purpose of Milah, even an Isur d'Oraysa is permitted via a Nochri ...

שפירש דאפי' דניתי נכרי מתוך ביתו, דהיא דרך רשות הרבים דהוי איסורא דאורייתא שרי על ידי נכרי לצורך מילה, כמו הכא משום ישוב ארץ ישראל.

1.

Opinion #2 (cont.): When he explains that it was permitted for the Nochri to bring the hot water even via the R'shus ha'Rabim, for the sake of the Milah, just as the Gemara here permits it for the sake of Yishuv Eretz Yisrael.

ולדבריהם בעובדא בתרא דקאמר 'נחים ליה נכרי אגב אימיה' ...

(h)

Implied Question: According to him, the second episode, where the Gemara permitted a Nochri to heat the water only on account of the mother

לאחר המילה הוה ולאחר שלשה, שכבר נתרפא הולד יפה.

(i)

Answer #1: Occurred after three days after the Milah, where the baby had already fully recovered.

ולספרים דל"ג 'נכרי' ,נוכל לומר דע"י ישראל קאמר, ותוך שבעה, דמחללין עליה השבת אם אמרה 'צריכה אני , 'כדאמרינן בפרק מפנין (שבת דף קכט. ושם).

(j)

Opinion #2 (cont.): According to the Sefarim that do not have the text 'Nochri', we can answer that it is speaking via a Yisrael, within seven days, where it is permitted to desecrate the Shabbos on behalf of the mother, should she need it, as the Gemara says in Perek Mefanin (Shabbos, Daf 129a & 129b).

אבל אין נראה, דעל ידי ישראל, הוה אסור להרבות בשביל התינוק, כדאמרינן בפ"ק דחולין (דף טו:).

1.

Refutation: This is not correct however, since, via a Yisrael, it would not have been allowed to add water on behalf of the baby, as the Gemara rules in the first Perek of Chulin (Daf 15b).

ולפי ה"ג טפי אית לן למישרי על ידי נכרי איסורא דאורייתא, מאיסורא דרבנן על ידי ישראל...

(k)

Opinion #2 (cont.): According to the B'hag, it transpires that it is preferable to permit an Isur d'Oraysa via a Nochri than an Isur de'Rabanan via a Yisrael ...

כדמסיק התם א'האי עובדא - 'ולא שני לך בין שבות דאית ביה מעשה לשבות דלית ביה מעשה'

1.

Proof #1: As the Gemara concludes there on that case - 'And we do not draw a distinction between a Sh'vus with an act, and one without an act'.

ואמרינן נמי בפרק ר' אליעזר דמילה (שבת דף קל:) 'כשם שאין מביאין דרך רשות הרבים, כך אין מביאין דרך גגות חצירות וקרפיפות' .

2.

Proof #2: And the Gemara also says in Perek Rebbi Eliezer de'Milah (Shabbos, Daf 130b) 'Just as one may not bring (a knife) through the R'shus ha'Rabim, so too, may one not bring it by way of roofs, courtyards and enclosures.

והיה נראה מתוך ה"ג להתיר ביום שני אפילו של ר"ה לעשות כל צרכי מילה, אפילו לכרות עצים לעשות ברזל ע"י ישראל, שהרי מת, דלא שרי לקבור על ידי נכרי כדמוכח בפ"ק דר"ה (דף כ.) אפילו ...

3.

Implication: And it would appear from the B'hag that on Yom Tov Sheni, even on Rosh Ha'shanah, it is permitted for a Yisrael to attend to all the needs of Milah, even to chop wood in order to forge metal, since even though a deceased person who may not be buried by a Nochri [on Shabbos], as is clear from the first chapter of Rosh Hashanah (20a), nevertheless ... (continued on next Daf)

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF