גמ' צג: - צד:

גזלן ששינה (שיפוי עץ (שנשתנה שמו), עיבור, לידה, טענה צמר, גזיזה, נעשה איל, הזקין, הרקיב) קונה ומשלם כשעת הגזילה [אשר גזל]

שינוי דהדר לברייתו -

אביי ור' יוחנן - קונה מדרבנן [תקנת השבים] ולא מדאו' [אשר גזל - מ"מ], רב אשי - לא קני

ליבון צמר (לצירוף לראשית הגז): חכמים - אינו שינוי

ר"ש - הוי שינוי - חוץ: מניפוץ בלי סירוק לרבא, בלי גפרית לר' חייא ב"ר אבין, מלר"ש בן יהודה אליבא דר"ש לאביי

צבעו הוי שינוי חוץ מלר"ש בן יהודה אליבא דר"ש - לרבא - ביכול להעבירו

לאביי - אין שינוי קונה א) לב"ש [גם שניהם] (ומח' אי אף לב"ה) (לרבא - רק אתנן דאמאיס)
ב) לר"א בן יעקב (לרבא רק במצוה הבאה בעבירה)

ג) לר"ש בן אלעזר - חוץ מהשביח [תקנת השבים] (לרבא - רק בחוזר לברייתו)

ד) לר' ישמעאל (לרבא - רק לפאה [תעזוב יתירא])

אין מקבלים החזרת גזל, רבית [תקנת השבים בימי רבי] חוץ: מלצאת ידי שמים, גזילה קיימת - אבל לא מריש בבנין (רש"י - ישלם דמים)

יורשים א"צ להחזיר [רש"י - כרשות לוקח - קנו בשינוי רשות] אלא דבר מסויים כשעשה אביהם תשובה [כבוד אביהם]

קודם התקנה רועים וכו' מחזירין למכירים והשאר לצרכי ציבור

רש"י צד.

גזל מעוברת, טעונה - קונה הולד והגיזה בשינוי (נימוקי יוסף - ולא הפרה)

עני שמצרף לקט שכחה ופאה בכרי פטור ממעשר, לרש"י ברכות מ: וסוטה מג: חייב מדרבנן

דישה לאו שינוי

גמ' צה. - צו:

גיזה, וולדה, שבח:

ר"מ - לנגזל [קניס] חוץ משגג (לוקח שלא יודע דגזולה)

ר"י - דגזלן (וישלם אם נפחת) [לרש"י - שינוי קונה]
לרב זביד חוץ מעדיין ע"ג הגזילה - לנגזל, לר"פ לגזלן

ר"ש - דגזלן לרב זביד וישלם כשעת הגזילה ממ"נ, לר"פ - דנגזל וישלם לגזלן כמקבל להשביח

גובה רק מבני חורין: פירות ושבח דלוקח מגזלן, מקבל לזון בן אשתו, שט"ח וכתובה בלי אחריות, מזון האשה ובנות

תשלומי שבח במעות: בכור לפשוט, בע"ח דמסיק כשיעור ארעא בלי השבח ללוקח אפותיקי או למ"ד א"א לסלקו בזוזי, בע"ח ליתומים

השביח גזלן (מטלטלי) ומכר, השביח לוקח - זכה (רש"י - כמקבל להשביח לר"ש; הכל [תקנת השבים]), וספק בלוקח ראשון גוי שהשביח

ר"פ, רבא - שינוי בעי שינוי השם שאינו חוזר

אפי' מלבינה לעפר, זוזי לנסכא [כשחוזר הוי פנים חדשות (רש"י - א"א לצמצם)]

ר"נ קנס לגזלן עתיק לשלם מחצה מהשבח

רש"י צה: - צו.

בע"ח גובה מלוקח שבח המגיע לכתפים - לרש"י - שגדלה כל צרכה

נחלקה תיומת: רש"י כאן - העלה האמצעי,

רש"י סוכה - ב' עליונים מפוזרין ונסדק השדרה עד העלין שלמטה מהן

נחלקה התיומת דמפסלא, שינוי הוא וקני

גמ' צו: - צח:

כחש דלא הדר הוי שינוי

לר"מ, לרב לחכמים דר"מ - עבד שהזקין א"ל הרי שלך לפניך [כקרקע דאינה נגזלת]

רב - עושה מלאכה בעבד חבירו שלא בשעת מלאכה פטור [זה נהנה וזה לא חסר - וניחא לו דלא ליסתרי (יבטל)] חוץ מהלוהו [מיחזי כרבית]

בספינת חבירו (מטלטלי) משלם פחתה, ובעבידא לאגרא ישלם שכרה (רש"י - אם רבין מפחת) אא"כ דעתו לגזול

שינוי שאינו ניכר (נפסל, נטמא, נאסר) - א"ל הרי שלך לפניך [ברייתא - אשר גזל כעין שגזל, רש"י - כל בהמות לאו למזבח קיימי],

חוץ משור שנגמר דינו לרבנן דר' יעקב [רב חסדא - איסוה"נ, רבה - קטליה בידים - שמסרו לב"ד דגומרין דינו בפניו]

נפסל מטבע אינו קונה - רב הונא - בפסלתו מלכות

רב יהודה - רק במדינה זו אבל פסלתו מלכות מינכר היזיקה

תשלום מטבע שנפסלה -

רב - במטבע היוצא עכשיו (לרש"י - כשקצץ במעות עבור פרקמטיא אבל לא בהלוהו (סתם))
וכשהוסיפו עליו - מנכינן כשנתייקר טיבעא או הוסיפו 1/5 (לרש"י) (לר"ח יותר מ1/5)
ורב חסדא חולק

שמואל - "תוציאו במישן" - ר"נ - כשמלכיות מקפידות זע"ז דוקא כשאפשר ללכת שם ע"י הדחק (וכן לחילול מע"ש)

התקינו שכל מעות יוצאות בירושלים כשיד ישראל תקיפה

מטבע של ירושלים, אברהם

רבה - פטור (רש"י - משום גרמא):

א) בהתיז מטבע מיד חבירו לים צלולין (אבל אין מחללין מע"ש [וצרת הכסף בידך]),

ב) שף הצורה (בלי חסרון),

ג) פוגם אוזן פרה,

ד) שורף שטר (רב דימי ב"ח - לרבנן דר"ש, רב הונא בדר"י - מודה ר"ש בלאו עיקרו ממון דלאו כממון) - אמימר - לר"מ חייב מדינא דגרמי

לרבה הכה אזנו וחרשו אינו גרמא דא"א בלי דם

פירות שהרקיבו מקצתן - הרי שלך לפניך, כולן - כשעת הגזילה

גמ' צח: - ק:

אומן לתקן שקלקל חייב, בנאי שסותר מצד זה ונופל מצד אחר שלא מחמת המכה פטור

רב אסי - אומן שיצר כלי פטור [קונה בשבח כלי] חוץ מצמר וסמנין דבעה"ב והצבע כשכיר

התנה סכום הדריכות ומחיר - לרש"י - הוי שכיר יום

לרב ששת - יש בל תלין אקבלן אבל לא כשמשביח כלי [רש"י - זביני]

מקדש בעשיית תכשיטין משל אשה - לר"מ מקודשת, וחכמים חולקין [מח' אי קונה בשבח כלי,

אי שכירות רק בסוף (לרש"י - כשמחזיר) ואינו מלוה,

אי מקדש במלוה מקודשת, בהוסיף משלו אי דעתה אפרוטה (כרבי) או אמלוה (כר' נתן)]

טבח שניבלה - שמואל כר"מ - חייב אף בחנם [נתקל פושע]

ר' יוחנן כרבנן - אומן בחנם פטור [אנוס], בשכר חייב

מראה דינר לשולחני וטעה חייב [גרמי]

חוץ מאומן בקי דא"צ למיגמר כלל פטור (ולפנים משה"ד חייב)

גרמי דר"מ - מחיצת הכרם שנפרצה ולא גדרה בעל הכרם [לרש"י - שלא יוסיף 1/200] והוסיף הזרע א' ממאתים

גמ' ק: - קב.

צמר שצבע כעור (רש"י - אין שינוי ממה שהתנה) - ידו אתחתונה - נותן יציאה או שבח

צבעו צבע אחר - ר"מ - משלם דמי צמרו [קונה בשינוי] (רש"י - או ישלם שכרו ויקח הצמר)

ר"י, להל' - ידו אתחתונה - יציאה או שבח (רש"י - או שכרו) [לרשי - קנס]

ספק אי חזותא מילתא - נ"מ בגזל צמר וצבע והחזיר צמר צבוע שהוזל או צבע קוף, קוף שצבע צמר דשני אי יכול לתבוע סמנין

וחזותא מילתא בערלה [וערלתם ערלתו] ובשביעית [תהיה - בהויתה]

ולאו מילתא בדם תבוסה בבגד שאינו יוצא להצטרף לרביעית [דרבנן - הקילו]

סתם עצים להסקה דהנאתן אחר ביעורן (רש"י - מגחלים)

ואין קדושת שביעית אפי' עצים דמשחן (לרש"י - להאיר)

משא"כ סתם מיני צבעים לצביעה דהנאתן בשעת ביעורן (לרש"י - כשכלה ביורה קולט הצבע)
ועלי קנים וגפנים דסתמן להכי ולהכי - הולכין בתר מחשבת לקיטה

לר' יוסי דמותר להשרות ולכבוס ביין שביעית [לכם - לכל צרכיכם (אפי' הנאתן אחר ביעורן)] לרש"י - אין קדו' שביעית לעצים דמשחן [מחשבה מהני]

לאכלה - רק לצורך דבר השוה לכל אדם

רב הונא - אין סדר למשנה, רב יוסף - נזיקין חד מסכת ויש סדר

גמ' קב: - קג.

שליח למחצית שכר ששינה מדעת בעה"ב -

לר"מ לר' יוחנן שינוי קונה ורווח לשליח, לר' אלעזר בשליח לאוכל וכו' - ולא לסחורה [רש"י - ניחא לי' ואינו שינוי]

לר"י דשינוי אינו קונה - לר' יוחנן - מחצית רווח לבעל המעות, וכל הפחת לשליח [לרש"י - לא לעוותי]

למערבא אינו קנוי [אין דעת מוכר] (לרב שמואל בר ססרטי אפי' לא שינה אינו קנוי אא"כ הודיעו)

ר' אבא - המקדיש נכסיו נעשה כהקנה כסות אשתו ובניו להן מעיקרא

הקונה שדה בשם "ריש גלותא", בהתנה לעדים שרוצה שטר אחר לעצמו כופין המוכר לכתוב

נתן מעות אשער הזול ולא משך (לרש"י - ואין לו פירות) - לרב אם מכר הפירות ביוקר אסור לקבל המעות [מיחזי כרבית] אא"כ מכר בשמו
(לר' ינאי מה לי הן מה לי דמיהן (לרש"י מחזיר דמיהן בפירות אחרות ולא בזוזי))

גמ' קג. - קד:

נשבע לשקר על גזילה, פקדון וכו' והודה -

חייב להוליך קרן (ש"פ) אחריו או יורשיו למדי [לאשר הוא לו יתננו - לכפרה]

או יתן לשליח ב"ד (לרש"י - לשומרו עד שיבא נגזל [תקנת השבים]) למשנתינו אפי' עשאו גזלן, לר"ש ב"א דוקא נגזל

או לשליח שעשאו הנגזל בעדים לרב חסדא ור' יוחנן ור' אלעזר (ורבה חולק ["נאמן הוא"])

ותקנו בהוצאה יתירה מקרן שיניח בב"ד

בלי שבועה הוי גביה פקדון

לא ידע מי גזל - לר' טרפון יניח (לרש"י - לפניהם שהבעלים שם)

חוץ מהודה מעצמו אפי' בלי שבועה ישלם לכ"א [לצאת י"ש],

לר"ע ישלם לכ"א אפי' בלי שבועה

חוץ ממקח בלי שבועה יניח לר"ש ב"א (ו"מעשה בחסיד" חולק)

שליח לקבל מעות -

א) עדים חתומים אחותמו (לרש"י - מסר סימנין) לשמואל אין משלחין, לר' יוחנן משלחין

ב) הו"א יכתוב התקבלתי (רש"י - בקבלתו דשליח) (למסקנא - שמא ימות)

ג) יקנה לשליח אגב קרקע ויכתוב השליח התקבלתי

ד) תוס' להל' - שליח שעשאו בעדים

ה) לרבה - רש"י - א"ל בפניו "שלח על ידו"

גמ' קד: - קו.

חומש ממונא הוא - נשבע אחומש ש"פ חייב חומשו, יורש משלם חוץ מנשבע האב והודה הבן [אשר גזל]

בן שנשבע והודה פטור מחומש באין גזילה קיימת [כפירת שעבוד קרקעות], בשגג בשבועה

ב' לשונות בר"פ בגזילה קיימת פחות מש"פ אי צריך להוליכו אחריו [שמא תייקר]

רבא - גזל ש"פ והוזל חייב להחזיר, גזל ש"פ והחזיר חצי אין כאן מצות השבה

ב' שערות לנזיר ונשר א' אין כאן מצות גילוח

ספק בסתם חצי שיעור נקב בחבית (לרש"י - ע"פ ארובה להציל העלייה)

ספק בנשבע אחמץ גזול שעבר הפסח אי הוי כפירת ממון, לרבה כן [אי מיגנב חייב ממון]

רבה - גזלן שטען שהוא שומר (או קניתי ולא שלמתי) חייב (רש"י - קרבן שבועה) [אי מיגנב חייב] אא"כ אמר הילך [וכחש בה פרט למודה בעיקר]

ע"א שנשבע שאינו יודע על אבידה או מוצאה -

ר' חנינא כת"ק דפטור, שמואל כר' אלעזר בר"ש דחייב [מח' אי גורם לממון כממון]

רב ששת - כופר בפקדון שבידו (אין אשתמוטי) בלי שבועה נעשה גזלן וחייב באונסין
[וכחש בה... והשיב את הגזילה]

בפקדון באגם - משנשבע

רב - כפר בהלואה או פקדון והשביעוהו בב"ד ובאו עדים פטור [ולקח בעליו (שבו') ולא ישלם]

חוץ: מטענת גנב [כ' תשלומי כפל], מהודה [והתודה - קרן חומש ואשם]

ור"נ חולק [קרא שהנתבע ישבע]

השביע ה' פעמים חייב עכאו"א חומש ואשם [ר"ש - יכול לחזור ולהודות, קח. - וחמישיתיו - הרבה (וכן כפילי)], לרב המנונא לרב דוקא חוץ לב"ד או קפץ ונשבע (ורבא חולק)

גמ' קו: - קח.

אין שבועה וכפל על פקדון שנתן קטן [כי יתן איש] אפי' תבעו בגדלות [יבא דבר שניהם (רש"י - היקש) - נתינה ותביעה שוין בגדלות]

לר' חייא ב"א דוקא באכלו בקטנותו [רש"י - לא ירד לתורת טענה (משא"כ אבידה)]
ורב אשי חולק [ממ"נ לא בא מכח בן דעת (משא"כ אבידה)]

ר' חייא ב"א בשם ר' יוחנן, רמי ב"ח - חיוב טענת גנב בשומרים רק במודה במקצת [כי הוא זה]

ור' חייא בר יוסף חולק [כי הוא זה אמלוה משא"כ פקדון דמעיז לכפור הכל (לרש"י)]

ר' חייא בר יוסף - כפל בטענת גנב רק כששלח יד לפני שבועה [ונקרב... אם לא שלח ידו]

ר' חייא ב"א - חייב בלא שלח יד, וספק בשלח [רש"י - שלו כפר]

לרב ששת פטור בשלח יד [אם לא שלח... ישלם שנים]

ר' יוחנן - נשבע דאבד ואח"כ נשבע דנגנב פטור מכפל [יצא ידי בעלים בראשונה] (רש"י - ובהודה חייב חומש ואשם)

נשבע דנגנב ונשבע דאבד ובאו עדים אקמייתא והודה אשנייה פטור מחומש [ממון דכפל פוטרו מחומש (ולא השבועה)], וספק אי אף בב' גברי

רש"י קז.

פקדון לר' חייא ב"י - לרש"י - לא עשה לו טובה מעיז וחייב בכופר הכל

גמ' קח. - קח:

שומר ששילם - כפל שלו, וספק בהודה הגנב למפקיד וכפר לשומר אי פטור מכפל
[מפקיד חייב להחזיר טובה - והוי תביעה]

נשבע ואח"כ שילם - אביי - כפל למפקיד [אטרחיה בשבועה - לא מקני לו], רבא - לשומר

נשבע והודה הגנב לשומר וכפר לנפקד - רבא - פטור מכפל אא"כ נשבע השומר לשקר [רש"י - לא ניחא ששקרן ישמור, ואינה תביעה] (לרב טביומי - לשקר ספק לרבא [רש"י - סופו לשלם והוי תביעה]),

לי"ג ברש"י - לשקר פטור [רמיא עליו לשלם] באמת חייב [אפטיר שומר],

וספק בלא הניחוהו לשקר

הוכר לסטים מזויין - שומר שכר חייב ויפרע מגנב

שומר חנם - אביי - יכול לישבע,
רבא - חייב [רש"י - מצוה לחזור אחר אבידה] אא"כ קדם ונשבע (רש"י - קודם שהוכר)

החזיר לסטים לשומר ופשע - ספק אי כליא שמירתו

גמ' קח: - קי.

נשבע לאביו ומת והודה (רש"י - אחר שמת) -

משלם קרן וחומש (אפי' חלקו) ליורשים (לרש"י - דאביו) ויכול ללות ויפרעו מחלקו

כשאין יורש אחר יתן לצדקה ויאמר "זה גזל אבי"

ר' יוחנן - לר' יוסי הגלילי יכול למחול עצמו, לר"ע אפי' נגזל לא יכול למחול

רב ששת - אפי' לר' יוסי נגזל מוחל ולא עצמו אא"כ זקף במלוה [רש"י - אפקי' מתורת גזילה - כמחילה לאחר]

רבא - אפי' לר"ע נגזל מוחל לאחרים משא"כ בזקפו [רש"י - בלי מחילה גמורה עדיין תורת גזילה]

מודר הנאה מאביו יחזיר ליורשין, ואם אין לו מה יאכל לוה ונפרעין חלקו

לר' יוסי הגלילי (לר' יוחנן ורבא) גזל הגר לכהן רק כשהודה אחר מיתתו [קנאו ה']

גזל הגיורת לכהן [להשיב - המושב]

נותן לכהנים שבמשמר [מלבד איל הכיפורים] ואף כהן (לרש"י - מבני המשמר בשעת הודאה) שגזל [ג"ש "לכהן לכהן" מכהן שפדה שדה אחוזה]

כהן ממשמר אחר שהביא קרבנו הקרבה שלו [ושרת] ובשר ועור שלו [קדשיו לו יהיה]

בע"מ - הקרבה למשמר, בשר ועור שלו [ראוי לאכילה] ולי"ג ברש"י למשמר,

טמא - תמיד אין לו כלום

זקן וחולה שאוכל ע"י הדחק (אכילת גסה) - הקרבה למי שירצה [רש"י - חזי לעבודה משוי שליח], בשר ועור למשמר

ק' ציבור כשהמשמר טמאים - הקרבה למי שירצה [דחויה], בשר ועור לבע"מ טהורים

כה"ג אונן - הקרבה למי שירצה [ראוי] ובשר ועור למשמר

רש"י קח:

לוה ובע"ח נפרעין - לרש"י - מן ההשבה וי"ג מן הירושה

גמ' קי. - קיא.

גוזל הגר שמת כסף לבניו אא"כ כבר בידי משמר [לו יהיה, אביי - כסף בלי אשם מכפר מחצה], אשם יסתאב לנדבה

רבא - לא יצא בהחזירו בלילה, לחצאין, אין חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר [אשם קרייה]

בעי ש"פ לכל כהן [המושב] (מהרש"א - ורב זעירא חולק), וספק אם נתן למשמר קטנה שלא בשעתם [מעיקרא להם קאי]

כהנים כמקבלי מתנות - ופטורין ממעשר בהמה, רבא - איסוה"נ אינו השבה (לרב זעירא - הרי הן לפניהן [זה המתנה])

החזרת קרן (ולא חומש [כמעילה]) מעכבת האשם [אשר יכפר בו - ועדיין לא כיפר]

אשם למשמר א' וכסף לב' - בשבוע דא' - חכמים - יתנו אשם לב' [קנס דקיבלו לפני כסף],
ר"י - יתנו כסף לא' [קנס דקיבלו שלא במשמרתם] ואם הגיע שבוע דב' - אשם לב' [אחולי], הגיע שבוע דג' - כסף לא'; ואם הקריבו א' בפסול - עורו לא' ואשם שני לב'

בשבוע דב' - אשם לב'

כ"א במשמרתו - ר"י - כ"א זכה בשלו, רבנן - אשם לב'

החזרת קרן דמעילה מעכב אשם [איל "האשם" - מכבר] ולא החומש [איל האשם ונסלח לו]

עוד חומר לימוד
למסכת בבא קמא