בבא קמא דף יב. א
האם אפשר לגבות עבד תמורת החוב?
כיצד יש ליישב את ב' הברייתות דלהלן, אם אפשר לקנות עם העבד מטלטלין?
החזיק בעבדים לא קנה מטלטלין | החזיק בעבדים קנה מטלטלין | |
ללימא כתנאי | עבדא כמטלטלי דמי | עבדא כמקרקעי דמי |
לל"ק דכו"ע כמקרקעי | דבעינן קרקע שאינה ניידת | עבדא כמקרקעי דמי |
לא"ד דכו"ע כמטלטלי | עבדא כמטלטלי דמי | בעודן עליו והיה העבד כפות |
בבא קמא דף יב: א
כהן שקידש בחלק שחלק עם אחיו הכהנים האם היא מקודשת?
בקדשי קדשים | בקדשים קלים | |
לתנא קמא | אינה מקודשת [5] | |
לר' יוסי הגלילי | אינה מקודשת | לאחר שחיטה: אינה מקודשת מחיים: מקודשת |
האם כהן יכול למכור לכהן אחר בכור שקיבל, באופנים ובזמנים דלהלן?
בכור תם | בכור בעל מום (בכל זמן) | |
בעוד הבכור חי | בזמן הבית: אין יכול למוכרו [6] בזמן הזה: יכול למוכרו |
יכול למוכרו |
משנשחט הבכור | אין יכול למוכרו [7] | יכול למוכרו |
[1] וכן ס"ל לדייני דנהרדעא ולרב חנא בר ביזנא.
[2] ואין החידוש בסתם חוב שגובה אותו מן הלוה, דהרי אפי' מגלימא דעל כתפיה הוא יכול לגבות, אלא החידוש שאם עשה את עבדו אפותיקי ואח"כ מכרו לאחר - יכול המלוה לגבות ממנו, ומשום שכשעושה את עבדו אפותיקי תמורת חוב יש קול לדבר, והיה על הלוקח לדעת להזהר לא לקנות אותו, ואם בכל אופן קנאו הפסידו.
[3] דס"ל דעבדא כמקרקעי דמי, וכמו שגובים מהיתומים קרקעות כך גובים מהם את העבדים. [ודין זה נזהר עולא מלגלותו בפני רב נחמן, שידע שחולק בזה וס"ל דעבדא כמטלטלי].
[4] ס"ל דעבדא כמטלטלי וממילא א"א לגבותו מיתומים - כשם שאין גובים שאר מטלטלין מן היתומין.
[5] דהם ממון גבוה, ורק שניתן לכהן רשות לאכול משולחן גבוה, אבל אין זה ממונו לקדש בו את האשה.
[6] כן חידש רב נחמן בר אבוה בסוגיין שבזמן הבית כיון שהוא עומד להקרבה אין לכהן זכייה בגויה אלא משעת הקטרת האימורים ואילך ולא קודם, ולכן אי אפשר למוכרו תמים חי.
[7] בכור שקרב למזבח - בזיון קדשים הוא למוכרו, דאינו דרך ארץ לעשות סחורה בדבר שקרב ממנו למזבח. וע' הגרע"א מה הדין בכה"ג שעבר ושחט בכור תמים בזמן הזה, וכתב דמסתבר שאסור למוכרו.