BERACHOS 31 (8 Shevat) -ֲ Dedicated in honor of the birthday of Gila Linzer.

1)

DEPARTING WORDS (Yerushalmi Perek 5 Halachah 1 Daf 1a)

מתני' אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש

(a)

(Mishnah): One stands to pray only amidst submissiveness;

חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכונו את לבם

(b)

Chasidim of old would wait one hour (where they would pray) before praying [Shemoneh Esreh], in order to direct their hearts to Hash-m.

אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו ואפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק:

(c)

Even if the king greets him, he may not answer him. Even if a snake is wrapped around his heel, he may not interrupt.

גמ' ר' ירמיה בשם ר' אבא הבא מן הדרך אסור להתפלל

(d)

(Gemara - R. Yirmeyah citing R. Aba): One who comes from the road may not pray (for his mind is not settled).

ומה טעם [ישעי' נא כא] לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין

(e)

What is the source? "Lachen Shim'u Na Zos Aniyah u'Shchuras v'Lo mi'Yayin" (one who is afflicted is like one who is drunk; he may not pray).

רבי זריקן ר' יוחנן בשם ר"א בנו של רבי יוסי הגלילי המיצר אסור להתפלל

(f)

(R. Zerikan citing R. Yochanan citing R. Elazar, the son of R. Yosi ha'Gelili): One who is pained may not pray.

לא מיסתברא אלא מן הדין קריין לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין

1.

It is reasonable to learn [only this] from the verse, [and not about one who comes from the road] - "Lachen Shim'u Na Zos Aniyah u'Shchuras v'Lo mi'Yayin."

תני לא יעמוד אדם ויתפלל (לא מתוך שיחה) [צ"ל אלא מתוך שיחה נאה - ר' יונה על הרי"ף, כב:א] ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלין אלא מתוך דבר של תורה

(g)

(Beraisa): One starts to pray only amidst pleasant conversation, but not amidst jesting or lightheadedness, nor amidst idle words, rather, amidst a Devar Torah.

וכן אל יפטר אדם מתוך חבירו (לא מתוך שיחה) [נראה שצ"ל אלא מתוך שיחה נאה, ע"פ ר' יונה] ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר של תורה

1.

Likewise, one takes leave of his friend only amidst pleasant conversation, but not amidst jesting or lightheadedness, nor amidst idle words, rather, amidst a Devar Torah.

שכן מצינו בנביאים הראשונים שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות

(h)

Source: So we find that the early Nevi'im ended their words (Seforim) with [pleasant] words of praise and consolation.

אמר ר' אלעזר חוץ מירמיהו שחתם בדברי תוכחות

(i)

(R. Elazar): Yirmeyah is the exception. He ended with words of rebuke.

אמר לו רבי יוחנן עוד הוא בדברי נחמות חתם ואמר [ירמי' נא סד] ככה תשקע בבל

(j)

Rebuttal (R. Yochanan): Also he ended with words of consolation -"Kachah Tishka Bavel" (retribution of Yisrael's tormentors is consolation).

לפי שהיה ירמיה חוזר ומתנבא על בית המקדש יכול בחורבן בית המקדש חתם

1.

Suggestion: Yirmeyah continued to prophesize (Perek 52) about the Churban. Perhaps he concluded with Churban Beis ha'Mikdash!

ת"ל עד הנה דברי ירמיהו במפולת של מחריביו חתם לא חתם בדברי תוכחות

2.

Rejection: [Perek 51 concludes] "Ad Henah Divrei Yirmeyah" - he concluded with the downfall of [the Mikdash's] destroyers, and he did not conclude with words of rebuke. (The last Perek is out of order.)

והכתיב [ישעי' סו כד] והיו דראון לכל בשר

(k)

Question: [Yeshayahu ended with rebuke -] "v'Hayu Dar'on l'Chol Basar"!

בעכו"ם היא עסיקינן

(l)

Answer: That refers to Nochrim.

והכתיב [איכה ה כב] כי [צ"ל אם] [דף לז עמוד א] מאוס מאסתנו

(m)

Question: It says [at the end of Eichah] "Ki Im Ma'os Me'astanu"!

[איכה ה כא] השיבנו תחת כי מאוס מאסתנו

(n)

Answer: [That is said in astonishment. It is connected to the previous verse -] "return us.... for did you despise us greatly?! (Merely "Kafatzta Aleinu" - You were angry at us!. We explained this like MEICHAL HA'MAYIM.)

אף אליהו לא נפטר מאלישע אלא מתוך דבר של תורה [מלכים ב ב יא] ויהי המה הולכים הלוך ודבר

(o)

Also Eliyahu left Elisha only amidst a Davar of Torah - "va'Yhi Hemah Holchim Haloch v'Daber,"

במה היו עוסקין

1.

Question: What were they engaged in?

ר' אחווא בר' זעירא אמר בקרית שמע היו עוסקין היך מה דאמר (אמר) [דברים ו ז] ודברת בם

2.

Answer #1 (R. Achava b'Ribi Ze'ira): They were engaged in Keri'as Shma, like it says "v'Dibarta Bam."

ר' יודה בן פזי אמר בבריאת עולם היו עוסקין היך מה דאמר [תהילים לג ו] בדבר ה' שמים נעשו

3.

Answer #2 (R. Yudah bar Pazi): They were engaged in creation of the world, like it says "bi'Dvar Hash-m Shamayim Na'asu."

ר' יודן בריה דר' אייבו אמר בנחמות ירושלים היו עוסקין כמה דאמר [ישעי' מ ב] דברו על לב ירושלם

4.

Answer #3 (R. Yudan brei d'R. Aibo): They were engaged in consolations of Yerushalayim, like it says "Dabru Al Lev Yerushalayim."

ורבנן אמרין במרכבה היו עוסקין היך מה דאת אמר [מלכים ב ב יא] והנה רכב אש וסוסי אש וגו'

5.

Answer #4 (Rabanan): They were engaged in the Merkavah (Hash-m's chariot), like it says "v'Hinei Rechev Esh v'Susei Esh..."

2)

HOW WE ENTER TEFILAH (Yerushalmi Perek 5 Halachah 1 Daf 37a)

רב ירמיה אמר לא יעמוד אדם ויתפלל אלא מתוך דין של הלכה

(a)

(R. Yirmeyah): One may stand to pray only amidst a law of Halachah (that is known, and not something that he might be distracted investigating it).

רבי ירמיה אמר העוסק בצורכי ציבור כעוסק בדברי תורה

(b)

(R. Yirmeyah): One who engages in needs of the Tzibur is like one who engages in Divrei Torah. (He may pray amidst engaging in it.)

רב חונה [צ"ל הוה - חרדים] אמר הרואה טיפה כעין החרדל יושבת ומשמרת עליו ז' נקיים וקאים ומצלי

(c)

R. Chunah used to say [the following Halachah - 'a woman] who sees [even] a drop of blood like a mustard seed, she sits [observes laws of Nidah] and guards seven clean [days before immersing, like the law of a Zavah who saw three sightings]', and stand and pray.

זעיר' בר חיננא אמר המקיז דם בקדשים מעל עוד הוא מהלכות קצובות

(d)

Ze'ira bar Chinena [used to] say 'one who lets blood from Kodshim [and benefited from it], he transgressed Me'ilah.' Also this is a fixed (known) Halachah (one may pray amidst saying it; the same applies to the coming laws).

תני בר קפרא אמר י"א יום שבין נדה לנדה הלכה למשה מסיני

(e)

(Bar Kapara - Beraisa): The 11 days [of Zivah] between [the seven days of] Nidah and Nidah (i.e. if she sees blood during the 11 days, it is Zivah, and not Nidah; if she sees after the 11 days, it is Nidah) is a Halachah l'Moshe mi'Sinai.

תני ר' הושעיא (מרבה) [צ"ל מכניס - ר"ש סיריליו] אדם דגן בתבן ומערים עליו לפוטרו מן המעשרות

(f)

(R. Hoshayah - Beraisa): One may enter [into his house] grain with its chaff and scheme to exempt it from Ma'aseros.

אבדן שאל לרבי כמה מעלות בקודש והוא א"ל ד' וכמה מעלות בתרומה והוא א"ל שלש וקאים ומצלי

(g)

Avdan asked Rebbi, how many levels [of Kabalas Tum'ah - CHAREDIM] does Kodesh have? He said, there are four. How many levels does Terumah have? He said, there are three. He stood and prayed.

ר' חזקיה רבי יעקב בר אחא ר' יסא בשם רבי יוחנן לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך [תהילים מו יב] ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה

(h)

(R. Chizkiyah citing R. Yakov bar Acha citing R. Yosa citing R. Yochanan): This verse should never leave your mouth - "Hash-m Tzevakos Imanu Misgav Lanu Elokei Yakov Sela."

ר' יוסי בי ר' אבון ר' אבהו בשם ר' יוחנן וחברייא [שם פד יג] ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך

(i)

(R. Yosi bei R. Avun citing R. Yochanan): Its companion (a similar verse that should never leave your mouth - HA'GAON RAV C. KANIEVSKY, SHLITA) is "Hash-m Tzevakos Ashrei Adam Bote'ach Bach."

ר' חזקיהו בשם ר' אבהו יהי רצון לפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתצילנו משעות החצופות הקשות הרעות היוצאות המתרגשות לבוא לעולם:

(j)

(R. Chizkiyah citing R. Avahu): [R. SHLOMO SIRILIYO - one should always say] may it be Your will, Hash-m Elokeinu vEilokei Avoseinu, that You save us from exceptionally dire times, and [even] from harsh and bad times, and deviations [from the normal] and normal occurrences [that can lead to illness, e.g. cold] that come to the world. (OHR YAKOV citing PNEI MENACHEM)

אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש

(k)

(Mishnah): One stands to pray only amidst submissiveness.

ריב"ל אמר [שם כט ב] השתחוו לה' בהדרת קדש בחרדת קדש

(l)

Source #1 (R. Yehoshua ben Levi): "Hishtachavu la'Shem b'Hadras Kodesh" - we read this like b'Cherdas Kodesh (awe of Hash-m).

רבי יוסי בן חנינא אמר [שם ב יא] עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה

(m)

Source #2 (R. Yosi ben Chanina): "Ivdu Es Hash-m b'Yir'ah v'Gilu bi'R'adah."

א"ר אחא לכשיבא יום רעדה תגילו

1.

(R. Acha): [If you fulfill this], when the day of trembling (judgment) comes, you will rejoice.

אריב"ל זה שהוא עומד ומתפלל צריך לישב שתי ישיבות אחת עד שלא יתפלל ואחת משיתפלל

(n)

(R. Yehoshua ben Levi): One who stands and prays must sit (settle his mind) twice - once before praying, and once after praying;

עד שלא יתפלל [שם פד ה] אשרי יושבי ביתך ואחת משיתפלל [שם קמ יד] אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך

1.

[The source for] before praying - "Ashrei Yoshvei Veisecha." [The source for] after praying - "Ach Tzadikim Yodu Lishmecha Yeshvu Yesharim Es Panecha."

חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה ושוהין שעה אחת לאחר תפילתן

(o)

Chasidim of old would delay one hour [before praying], pray for one hour, and delay one hour after their prayer.

אימתי עוסקין בתורה אימתי עוסקין במלאכתן

(p)

Question: (They spent nine hours a day in prayer and its needs.) When did they engage in Torah? When did they engage in their livelihood?

אמר רבי יצחק בי רבי אלעזר על ידי שהיו חסידים היתה ברכה ניתנת בתורתן וברכה נתנת במלאכתן

(q)

Answer (R. Yitzchak bei R. Elazar): Because they were Chasidim, there was Brachah in their Torah and Brachah in their livelihood.

3)

PRAYING IN THE BEIS HA'KENESES (Yerushalmi Perek 5 Halachah 1 Daf 37a)

חונה אמר המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע שנאמר [שם יב ט] סביב רשעים יתהלכון

(a)

(Chunah): One who prays in back of a Beis ha'Keneses is called a Rasha, for it says "Saviv Resha'im Yis'halachun."

רב חונה אמר כל מי שאינו נכנס בבית הכנסת בעולם הזה אינו נכנס לבית הכנסת לעתיד לבא מה טעם סביב רשעים יתהלכון

(b)

(Rav Chunah): Anyone who does not enter a Beis ha'Keneses in this world, he does not enter the Beis ha'Keneses in the future. What is the source? "Saviv Resha'im Yis'halachun."

א"ר יוחנן המתפלל בתוך ביתו כאילו מקיפו חומה של ברזל

(c)

(R. Yochanan): One who prays in his house, it is as if an iron wall surrounds him (this merit will protect him).

מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן תמן א"ר אבא אמר רבי חייא בשם רבי יוחנן צריך לאדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה וכה אמר אכן

(d)

Contradiction: R. Yochanan contradicts himself! There, R. Aba cited R. Chiya citing R. Yochanan to say that one must pray in a place special for Tefilah (Beis ha'Keneses), and here he said so?!

[דף לז עמוד ב] כאן ביחיד וכאן בציבור

(e)

Answer: Here (it is good to pray in his house) alone (when there is no Tzibur), and here (one must pray in the Beis ha'Keneses) is where there is a Tzibur. (It seems that AVI HA'EZRI Brachos 90 explains like this, but his text was slightly different.)

ר' פנחס בשם ר' הושעיא המתפלל בבהכ"נ כאילו מקריב מנחה טהורה

(f)

(R. Pinchas citing R. Hoshayah): One who prays in the Beis ha'Keneses is like one who offers a Tahor Minchah.

מה טעם [ישעי' סו כ] כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית ה'

1.

What is the source? "Ka'asher Yavi'u Vnei Yisrael Es ha'Minchah bi'Chli Tahor Beis Hash-m."

רבי (אבהו) [צ"ל ירמיה] בשם רבי אבהו [שם נה ו] דרשו (את - צריך למוחקו) ה' בהמצאו איכן הוא מצוי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות [שם נה ו] קראוהו בהיותו קרוב איכן הוא קרוב [צ"ל בבתי כנסיות ובבתי מדרשות - חרדים]

(g)

(R. Yirmeyah citing R. Avahu): "Dirshu Hash-m b'Himatz'o" - where is He found? In the Batei Kenesiyos and Batei Midrashos. "Kera'uhu bi'Hyoso Karov" - where is He close? In the Batei Kenesiyos and Batei Midrashos. (We explained this like CHAREDIM.)

אמר רבי יצחק בי רבי אלעזר ולא עוד אלא שאלהיהן עומד על גבן

(h)

(R. Yitzchak bei R. Elazar): Not only [is Hash-m found and close in the Batei Kenesiyos and Batei Midrashos] - further, their G-d stands over them.

מאי טעמא [תהילים פב א] אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט

(i)

What is the source? "Elokim Nitzav ba'Adas Kel b'Kerev Elohim Yishpot."

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF