ברכות דף לה. א

"קודש הלולים" (לשון רבים - שנים), מה הם שני הלימודים שלומדים מפסוק זה?

לימוד אחד לימוד שני
להוה אמינא יין טעון ברכה לפניו יין טעון ברכה לאחריו
למ"ד כרם רבעי אחליה (-תחללנו) ואח"כ תאכלנו [1] אי יליף ג"ש [2]: יין טעון ברכה לאחריו
אי לא יליף ג"ש: דוקא יין טעון חילול
למ"ד נטע רבעי אחליה (-תחללנו) ואח"כ תאכלנו יין טעון ברכה לאחריו

כיצד הגירסא בקושיא דלהלן "ולמאן דתני נטע רבעי" וכו', ומה פירושה? [תוד"ה דבר].

כיצד הגירסא
לגירסת רש"י הא תינח כל דבר נטיעה דלאו בר נטיעה מנין [3]
לגירסת תוס' הא תינח גדולי קרקע דבר שאין גדולו מן הקרקע כגון בשר וחלב וביצים מנין [4]

ברכות דף לה: א

באיזה זמן מיירי הפסוקים דלהלן? [תוד"ה כאן].

"ולקחתי דגני בעתו" "ואספת דגנך"
לתי' א' בתוס' כשאין עושים רצונו של מקום כשעושים רצונו אבל לא כל כך
לתי' ב' בתוס' כשאין עושים רצונו של מקום לרשב"י: באין עושים רצונו של מקום
לר' חנינא: בעושים רצונו של מקום [5]
-------------------------------------------------

[1] והא דאיצטריך להאי דרשא, ולא יליף לה מג"ש "קדש" "קדש" - ממעשר שני, תירצו התוס' (ד"ה אחליה), דאי מהאי ג"ש היינו לומדים אותה משביעית - ולחומרא ולא ממעשר, והיינו אומרים כמו שביעית שאין לה פדיון כן הדין ברבעי. ועוד, דאם היינו לומדים ממעשר שני, היינו אומרים שנוהג רק בשנות אבד"ה שנוהג בה מעשר שני, אבל בשנות ג"ו לא ינהג חילול הנ"ל.

[2] פי', דיש ב' אפשרויות מהיכן ללמוד שדין רבעי נוהג רק בכרם, או ללומדו מ"קודש הלולים" - דבר שמהללים עליו - והיינו יין. או ללמוד זאת מג"ש "תבואה" "תבואה" - שמיירי דוקא בכרם. ורבי יליף לה בג"ש ולשיטתו מיותר חד "הלולים" לענין שיין טעון ברכה לאחריו.

[3] ע' מהרש"א שביאר שלגירסת רש"י לא גרסינן לתיבות "בשר ביצים ודגים" - דכל שלא בר נטיעה אפשר למעט גם ירקות שאינם בני נטיעה.

[4] והוקשה לתוס' על גירסא זו, דלמ"ד "נטע רבעי" למה מקשה רק מדבר שאינו גדולי קרקע הא יש להקשות אפי' מירקות דהגם שהם גדולי קרקע מ"מ אינם בני נטיעה. ועל זה תירצו התוס', שעל ירקות לא היה קשה, דאיכא למימר קמה תוכיח שאינה בת נטיעה. והגם שיש לדחות לבמה הצד הזה ולומר: מה לכרם וקמה שחייבים בפאה תאמר בירקות, מ"מ כבר עדיף היה לו להקשות בקיצור התינח גדולי קרקע אבל דבר שאינו גדולי קרקע מאי איכא למימר - שודאי אין ללומדו, כן ביאר המהרש"א את דבריהם.

[5] ע' באחרונים שהאריכו הרבה בביאור תירוץ התוס' ובגירסא. וכאן כתבנו ע"פ התוס' הרא"ש.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף