ברכות דף כו. א

האם מותר לשמש בחדר שיש בו תפילין חומשים וספר תורה באופנים דלהלן או לא?
[תוד"ה ספר].

בכלי אחד / בכלי תוך כלי שהוא כליין כלי תוך כלי שאינו כליין / ארגז וגלימה עליו מחיצה עשרה
ס"ת וחומשים בגלילה לא מהני לא מהני [1] מהני [2]
תפילין ושאר ספרים לא מהני מהני מהני

כמה צריך להרחיק מבית הכסא (אפי' אין בו צואה), ומביץ המרחץ (אפי' שאין בו אדם),
וממי רגלים, ומצואה לק"ש ותפלה?

לפניו לאחריו
בית כסא ישן, מי רגלים, צואה כמלא עיניו ד' אמות
בית כסא חדש שהזמינו מתפלל כנגדו [3] אינו מרחיק
שלא הזמינו
בית כסא דפרסאי

האם נתקנה טבילת עזרא באופנים דלהלן?

בזב בנדה
זב שראה קרי בעל קרי שראה זיבה נדה שפלטה ש"ז משמשת וראתה נדה
לרבנן צרכים טבילה לדברי תורה ותפלה
לר' יהודה פטורין מטבילה לדברי תורה ותפלה

עד מתי זמן התפלות דלהלן?

שחרית מנחה ערבית מוסף
לתנא קמא עד חצות עד הערב [4] כל הלילה כל היום
לר' יהודה עד ד' שעות עד פלג המנחה [5] כל הלילה עד שבע שעות

ברכות דף כו. א

לא התפלל תפלה כדלהלן, האם יש לה תשלומין ועד מתי?

בביטל בשוגג

ובתפלה הסמוכה

בביטל במזיד או שעברה גם התפלה הסמוכה
בשחרית מנחה וערבית [6] יש לה תשלומים אין לה תשלומים
במוסף [7] אין לה תשלומים אין לה תשלומים

ברכות דף כו: א

טעה ולא התפלל מנחה בשבת, או טעה ולא אמר יעלה ויבוא במנחה של ר"ח, מה הדין?
[תוד"ה טעה].

טעה ולא התפלל מנחה בשבת טעה ולא אמר יעלה ויבוא במנחה של ר"ח
או טעה והתפלל רק תפלה של חול בשבת
לרבינו יהודה מתפלל ערבית שתים אינו מתפלל ערבית שתים [8]
לרב אלפס מתפלל ערבית שתים מתפלל ערבית שתים

-------------------------------------------------

[1] נקטנו כאן כאחד מהפירושים המובאים ברשב"א הרא"ה והריטב"א, שריב"ל אינו חולק על הברייתא אלא מפרשה שהברייתא מיירי דוקא לגבי תפילין, אבל לגבי ספר תורה לא מהני עד שיעשה מחיצה. וע' בראשונים עוד פירושים.

[2] אכן מבואר בגמ' שהוא רק בדיעבד כשאין לו חדר אחר, אבל אם יש חדר אחר לא יסמוך על מחיצה י'.

[3] וכל הספק של רבינא לגבי בית הכסא שהזמינו - אם הזמנה מילתא, הוא לענין להתפלל בתוכו, אבל להתפלל כנגדו לא מיבעיא ליה שמותר.

[4] ולא אמר כל היום כמו גבי מוספין, משום דמנחה אין זמנה מתחילת היום אלא משעה שש ומחצה, ולא כמוספין שזמנם כל היום ממש. - תוד"ה תפלת.

[5] והוא שעה עשירית וג' חלקי שעה, לפי שעות זמניות.

[6] והגם דמסקינן דתפלת ערבית רשות, הוא דוקא לענין שנדחית מפני מצוה אחרת שעוברת אבל ודאי שאין לבטלה בחינם, ולכן יש לה תשלומים - תוד"ה טעה.

[7] כתבו התוס' (ד"ה איבעיא), דודאי אינו משלים למוסף, דהיאך יקרא את הקרבנות וכבר עבר זמן מוסף, משא"כ שאר תפלות - דרחמי נינהו, שייך בהם השלמה.

[8] אמר רבינו יהודה, דאין טעם שיחזור להתפלל עוד הפעם ערבית, דהרי לא יזכיר עוד הפעם ר"ח, ותפלת שמונה עשרה הרי כבר התפלל. וה"ה אם התפלל במנחה של שבת תפלה של חול ולא הזכיר של שבת כלל, גם לא יחזור להתפלל ערבית שתים, כי את שבת לא יזכיר, ושמונה עשרה הוא כבר התפלל. ודוקא כשלא התפלל מנחה בשבת - שלא התפלל שמונה עשרה כלל, בזה יש טעם שיתפלל ערבית שתים.

עוד חומר לימוד על הדף