בבא בתרא דף קמ"ה ע"א

להו"א - באופנים הבאים האם חוזרים הקדושין?

במתה האשה במת הבעל בגירשה
לר' נתן תלוי במנהג המקומות לא חוזרים לא חוזרים
לר' יהודה הנשיא תלוי במנהג המקומות תלוי במנהג המקומות לא חוזרים

למסקנא - באופנים הבאים האם חוזרים הקדושין?

במתה האשה במת הבעל
לר' נתן תלוי במנהג המקומות [1] לא חוזרים
לר' יהודה הנשיא לא חוזרים [2] לא חוזרים

אשת כהן שנאנסה שאסורה לבעלה, מה הדין הקדושין שקיבלה, ומה דין כתובתה?

דין הקדושין דין הכתובה
לר' מאיר אינם חוזרים דלטיבועין ניתנו מקבלת כל כתובתה
לר' יהודה חוזרים דלא לטיבועין ניתנו מנכה לה מהקידושין
לר' יוסי חצים לטיבועין ניתנו מנכה לה חצי מהקדושין

להלכה האם חוזר המוהר או הקדושין באופנים דלהלן?

במת הוא במתה היא בחזר הוא בחזרה היא
מוהר חוזר חוזר חוזר חוזר
קדושין אינם חוזרים אינם חוזרים אינם חוזרים לרב פפא: חוזר
לאמימר: אינם חוזרים

בבא בתרא דף קמ"ה ע"ב

ללשונות דלהלן, האם השביעית משמטת את השושבינות? [תד"ה ואין].

הקדמה: המלוה את חבירו לעשר שנים, ללישנא קמא במסכת מכות שביעית משמטתו, ללישנא בתרא אין שביעית משמטתו.

ללישנא קמא ללישנא בתרא
לרשב"ם ור"ת [3] משמטת אינה משמטת
לר"י [4] אינה משמטת אינה משמטת

על מי נאמר הפסוקים דלהלן?

כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד
לרבי זירא [5] על בעל גמרא על בעל משנה
לרבא [6] על בעל משנה על בעל גמרא

-------------------------------------------------

[1] דס"ל לר' נתן שקדושין לאו לטיבועין ניתנו, ולכך תלוי במנהג המקומות.

[2] דס"ל שקידושין לטיבועין ניתנו, ואף שאמר ר' יהודה הנשיא שמקום שנהגו לחזיר מחזירין, ואיך נאמר בשיטתו שקדושין לטיבועין ניתנו ולא חוזרים. תרצה הגמ', דה"ק: וסבלונות ודאי מקום שנהגו להחזיר מחזירין - ר"ל שבקדושין אני חולק עליך שאינו תלוי במנהג היות שקדושין לטיבועין ניתנו, אולם בסבלונות אני מודה לך שכן תלוי במנהג.

[3] ומתוך כך הביא ר"ת ראיה מסוגיין דאין הלכה כלישנא קמא דמכות אלא כלישנא בתרא.

[4] ס"ל שגם הלישנא קמא מודה בשושבינות שלא תשמט אותה שביעית, דאינה דומה למלוה, היות שבכלל לא בטוח שהשושבינות תגבה, מחמת כמה תנאים שיש בה כדלקמן בסוגיא, ולכך אינו בכלל לא יגוש.

[5] הנה נחלקו בסוגיין רבי זירא ורבא, האם להסתכל על ההתאמצות שיש בשעת הלימוד, או על התוצאה, דר' זירא קורא לבעל גמרא כל ימי עני רעים, משום שממית עצמו לכוין את ההלכה ולתרץ את הסוגיות, ובעל משנה שלא מתאמץ כ"כ אמר עליו טוב לב משתה תמיד.

[6] אולם רבא מסתכל על התוצאה, ובעל גמרא יכול לפסוק את ההלכה והכל ברור לו לכך נקרא טוב לב משתה תמיד, משא"כ בעל משנה שאינו יכול להורות כלום ממשתנו, וגם עצוב לו כשסותרות לכאורה המשניות ולא יודע לתרצן.

עוד חומר לימוד על הדף