בבא בתרא דף קל"ה ע"א

מי שמת והיו לו אחים ולא היו לו בנים, ושאלנו אותו האם אשתו זקוקה ליבם, ואמר שמותרת אפי' לכהן גדול, לסברת רבה (ההו"א) מה דינה? [תד"ה חזיא].

לכהן גדול [1] לכהן הדיוט לישראל מהשוק
לשיטת היש מוחקים שבתוס' אסורה מותרת [2] מותרת
לרשב"ם ר"י ורבינו מנחם אסורה אסורה [3] מותרת

מעשה באחד שהיה מוחזק שאין לו אחים, וכך גם אמר בשעת מיתתו, מה דין אשתו
באופנים דלהלן? [תד"ה הא].

ידעינן בודאי שיש עדים [4] יצא קול שיש עדים [5] אין אפי' קול שיש עדים [6]
לרב יוסף אסורה מותרת מותרת
לאביי אסורה אסורה מותרת

התובעים אותו באופנים הבאים, וטוען שאינו יודע אם חייב, מה דינו?

תבעוהו: מנה לי בידך תבעוהו: מנה לאחרים בידך
רבא [רב נחמן ור' יוחנן] פטור פטור
אביי [רב הונא ורב יהודה] חייב פטור

בבא בתרא דף קל"ה ע"א

לשיטות הסוברות שברי ושמא ברי עדיף, האם הוא בכל אופן? [תד"ה אביי].

ברי טוב ושמא גרוע ברי גרוע ושמא טוב
לרב יהודה ברי עדיף אין ברי עדיף [7]
לאביי ברי עדיף ברי עדיף

בבא בתרא דף קל"ה ע"ב

במתנות דלהלן קונה גוף ופירות לאחר מיתה, אמנם האם קונה לגוף גם מחיים? או האם יכול לחזור בו מחיים? [תד"ה כל].

מתנת שכיב מרע מתנת ברי שהוא כמתנת שכיב מרע
לרשב"ם [8] אינו קונה מחיים כלום
ויכול לחזור בו
קונה גוף מחיים
ואין יכול לחזור בו
לר"ת אינו קונה מחיים כלום
ויכול לחזור בו
אינו קונה מחיים כלום
ויכול לחזור בו [9]

שכיב מרע או בריא שאמרו כתבו ותנו מנה לפלוני ומתו, האם כותבים ונותנים להם?

במיפה את כוחו בלא מיפה את כוחו
שכיב מרע כותבים ונותנים אין כותבים ונותנים
בריא אין כותבים ונותנים [10] אין כותבים ונותנים

-------------------------------------------------

[1] עי' ברמב"ן ובריטב"א שהביאו שיטה שלהו"א זו מותרת ג"כ לכהן גדול [ודלא כהרשב"ם והתוס' שבכאן]. וביאור שיטתם, דמזה שאומר שחזיא לכהנא רבה יש לנו ללמוד מדבריו שקדשה על תנאי ולא בעלה עדין ולא נתקיים התנאי, שדינה ככל שאר בתולות שמותרות לכהן גדול.

[2] דמזה שמחקו לתיבת רבה מבואר שדוקא מה שכתוב שמותרת לכהן גדול הוקשה להם, אבל מה שהיא תהיה מותרת לכהן הדיוט לא קשיא להו. והיינו טעמא משום דמפרשינן את דבריו שיש לו בנים, ושלכן אינה זקוקה ליבם וממילא היא ככל אלמנה, ולא מפרשינן שגירשה. ועי' ריטב"א.

[3] כתב הרשב"ם שהטעם שאסורה, דהרי כל נאמנותו היא במגו דגרשתיה, א"כ עכ"פ תהיה אסורה לכהן, וכן הם דברי ר"י. וא"כ ע"כ דכמו מה שאמר לכהנא רבא הוי גוזמא ורק כוונתו לומר שאינה צריכה ליבם, כך גם לכהן אסורה. ורבינו מנחם פירש שמה שמותרת לכהונה, אין הכוונה להנשא לכהן, אלא שמותרת לחזור לתרומת בית אביה.

[4] ר"ל ששמענו בודאות שיש עדים במדינת הים שיודעים שיש לפלוני אחים.

[5] כן פירשו תוס' שזה הוא המקרה בסוגיין שנחלקו בו רב יוסף ואביי.

[6] אלו המקרים של הסוגיות דלעיל שנאמן לומר שיש לו בנים או שאין לו אחים ולהתירה לשוק.

[7] ולכך ס"ל גבי מזיק וניזק ששם אין הברי של הניזק טוב, שיודע שאין המזיק יודע מתי ילדה הפרה, וכן השמא של המזיק טוב הוא דאין צריך לידע, לא אמרינן דברי עדיף אלא המוציא מחבירו עליו הראיה.

[8] ביאור שיטתו הוא בד"ה דלא קני.

[9] וס"ל לר"ת דאף דאמרינן כאן בגמ' איזו היא מתנת בריא שהיא כמתנת שכיב מרע דלא קני אלא לאחר מיתה, היינו שאומר מהיום אם לא אחזור בי עד לאחר מיתה, ר"ל שמפרש כן בפירוש, ולכך לא קונה מהיום כלום גם לא גוף ויכול לחזור בו. ועי' עוד בשטמ"ק בבא מציעא דף י"ט ע"א.

[10] דדוקא בשכיב מרע שדבריו ככתובים וכמסורים דמי, י"ל שהשטר הוא רק לייפוי כח וראיה, ואין כוונתו להקנות לו בשטר דוקא, שנאמר שלהיות ואין שטר לאחר מיתה לא קני. משא"כ בבריא שאין דבריו ככתובים וכמסורים, א"כ י"ל שלכך הוצרך לשטר כדי להקנות לו בו, ואין שטר לאחר מיתה ולכך לא קנה - רשב"ם ד"ה והוא מפרק.

עוד חומר לימוד על הדף