בבא בתרא דף צ"ז ע"א

המתמד ונתן מים ומצא בכדי מדתו, האם חייב במעשר? [תד"ה הוא].

בכדי מדתו ביותר מכדי מדתו נתן שלוש ומצא ארבע
לר' יהודה חייב חייב חייב
לרבנן פטור להו"א: חייב
למסקנא: פטור
חייב

שמרים של ... שנתן לתוכם מים [1] ויש בהם נותן טעם [2], אחר כמה פעמים מותרים?

לרבנן לר' מאיר
בתרומה בפעם השלישית בפעם הרביעית
במעשר שני [3] בפעם השניה בפעם השלישית
במעשר שני דמאי בפעם הראשונה בפעם הראשונה
בהקדש דמים בפעם הרביעית בפעם החמישית
בהקדש גוף לעולם אסור לעולם אסור

האם לענין הכשר זרעים בעינן שיהיה ניחא ליה? [תד"ה לא - לפי' מהר"ם].

ביין ושאר משקים במים ובמי גשמים
לרשב"ם לא בעינן בעינן
לרשב"א ור"י בעינן [4] בעינן [5]

בבא בתרא דף צ"ז ע"ב

יין שאינו מזוג במים האם מברכים עליו? [תד"ה מודים].

לענין ברכה לענין כוס של ברכה [6]
לר' אליעזר אין מברכים [7] אין מברכים
לרבנן מברכים אין מברכים

המוכר יין לחבירו והחמיץ, האם חוזר לרשות המוכר? [תד"ה ואם].

באינו ראוי להתקיים בראוי להתקיים
למתניתין דהכא חוזר לא חוזר
לאביי בב"מ [8] חוזר חוזר

-------------------------------------------------

[1] ברשב"ם בד"ה אסור לזרים כתב, שמיירי במצא כדי מדתו, דכל הני חומרות בעלמא. אולם תד"ה שמרים כתבו, שמיירי בנתן שלוש ומצא ארבע, ועי' היטב במהרש"א ורש"ש על דבריהם.

[2] להתוס' הנ"ל כוונת נותן טעם הוא קיוהא בעלמא.

[3] אולם במעשר ראשון היות שמותר לזרים אין בזה נדון - רשב"ם ד"ה ה"ג מעשר.

[4] עי' היטב במהר"ם שביאר שבזה נחלקו רשב"ם ותוס', דלרשב"ם יש שני פסוקים אחד לשאר משקים ואחד למים. ותוס' ס"ל שיש רק פסוק אחד, ובכל סוגי המשקים צריך שיהיה ניחא ליה.

[5] אלא שס"ל לר"י שיש חילוק בין מים למי גשמים, דבמי גשמים מלבד מה שצריך שיהיה ניחא ליה, צריך ג"כ שיחשיב אותם.

[6] כגון ברכת המזון וה"ה קידוש.

[7] ועי' ברש"י בברכות דף נ' ע"ב ד"ה אין מברכין, שביאר שאין מברכין עליו בורא פרי הגפן אלא רק בורא פרי העץ, דכיון שאינו ראוי לשתיה בלא מים לא נשתנה עדיין למעליותא, ולא זז מברכתו הראשונה.

[8] אמנם אין אביי חולק על משנתינו, אלא שאביי מדבר שהתנה עמו מראש אי יוקרא אי זולא ברשותי, ואם תקפא [החמיצה] ברשותך.

עוד חומר לימוד על הדף