בבא בתרא דף ט"ו ע"א*

שמונה פסוקים אחרונים שבתורה יחיד קורא אותן [1], כיצד? ומה דין כל התורה?

כל התורה בזמן הזה כל התורה בזמן הגמ' שמונה פסוקים
קוראים שנים קוראים שנים [2] העולה קורא לבד רבינו משולם
קוראים שנים [3] קורא אחד כמו כל התורה [4] רבינו תם

בבא בתרא דף ט"ו ע"א וע"ב

מה היה זמן איוב? והאם היה מישראל או מהאומות

מישראל או מעכו"ם זמנו
מישראל [5] בימי משה ר' לוי
מעכו"ם5 בימי מרגלים רבא
מישראל מועלי גולה ר' יוחנן ור"א
מישראל בימי שפוט השופטים רבי אלעזר
מישראל בימי אחשורוש רבי יהושע ב"ק
מישראל בימי שבא רבי נתן
מישראל בימי כשדים חכמים
מעכו"ם בימי יעכ"ב יש אומרים

-------------------------------------------------

[1] הנה רבו הפירושים בזו המימרא בין הראשונים, ואלו עיקר הפירושים:

שיטת רש"י ר"ת ועוד, דקורא אותם עולה אחד ולא מפסיק בהם להעלות עוד עולה.

שיטת רבינו משולם המובאת בתוס' ובריטב"א ובתוס' מנחות דף ל' ע"א ד"ה שמונה, שבח' פסוקים אלו אין הש"צ מקריא להעולה העולה בלחש, אלא קורא אותם יחיד לבדו.

שיטת הרמב"ם פ"ג מתפילה הל' ו', שמותר לקרוא אותם בביהכנ"ס בפחות מעשרה.

במאירי הביא שפירשו וכן הוא במרדכי, דהמיוחד בציבור קורא אותן. (וראה שו"ת חכם צבי סי' י"ג).

הר"י מגאש (מובא בשטמ"ק) פירש שאותו שקרא את הפסוקים הקודמים להם לא יקראם, כדי שלא לערבב מה שכתב משה עם מה שכתב יהושע [או מה שכתב משה בדמע], אלא מפסיק ויעלה עולה אחר לקרוא אותם.

[2] והא דאמרינן במגילה דף כ"א ע"ב דבתורה קראו שנים לא יצאו, פירש ר"י שלא יקראו שנים יחד בקול רם, אולם יכול הש"צ לסייע לו קצת בנחת.

[3] ואף שלר"ת פירוש הגמ' במגילה כפשוטה שאסור לשנים לקרוא ואפי' שלא יקרא הש"צ לעולה בלחש. מ"מ בזמן הזה הקילו כדי שלא לבייש את מי שאינו יודע לקרות.

[4] ומה שאמרה הגמ' כאן יחיד קורא אותן, היינו שלא יפסיקו להעלות שני עולים.

[5] ראה לקמן בעמ' ב' בתד"ה בפירוש שהקשו על גירסת ר"ח הגורס: דכולהו תנאי ואמוראי מודו דאיוב ישראל היה, הרי לרבא שסובר שהיה בימי מרגלים והיה מגן על יושבי הארץ ודאי שלשיטתו איוב לא היה מישראל. ומבואר מקושייתם שרק מרבא מוכח שהיה מעכו"ם, אולם מדברי ר' לוי ור' יוחנן שפיר י"ל שהיה מישראל.

עוד חומר לימוד על הדף