זבחים דף ח' ע"א

האם הדינים דלהלן נוהגים בחטאות דלהלן?

חטאת חלב חטאת נזיר חטאת מצורע
מביא דמים אחרים אינו נוהג נוהג נוהג
לכפר על כרת נוהג אינו נוהג אינו נוהג
יש בו שאלה אינו נוהג נוהג אינו נוהג
בדלות מביא עוף אינו נוהג אינו נוהג נוהג

בתחילת הסוגיא שילפינן כל דיני חטאות בשינוי קודש ובעלים לעכב מהפסוקים דלהלן, מהו ההבדל בין גירסת רש"י לתוס' בזה? [תד"ה ועשה].

שינוי קודש - למצוה שינוי קודש - לעכב שינוי בעלים
לרש"י ושחט, ולקח, וכפר מחטאת נזיר זריקה: וכפר עליו וגו'
שאר עבודות: חטאת חטאתו
לתוס' [1] ושחט, ולקח, וכפר חטאת חטאתו מחטאת נזיר

זבחים דף ח' ע"ב

שחט קרבן פסח בשאר ימות השנה לשם פסח, מה דינו? [תד"ה הגה"ה].

קודם פסח או אם נדחו בעליו לפסח שני בשאר ימות השנה
למ"ד לא בעי עקירה פסול [2] כשר [3]
למ"ד בעי עקירה פסול פסול

-------------------------------------------------

[1] הקשו תוס', שלגירסת רש"י שהסדר הוא כדלעיל, א"כ ילפינן קודם שינוי קודש לעכב ואח"כ ילפינן שינוי בעלים למצוה, וכזאת לא מצינו. ולכך הביאו גירסא אחרת, שאיה"נ לומדים שינוי בעלים קודם שלומדים בשינוי קודש לעכב. וכתבו שבזה מרויחים עוד שני דברים. אחד, דילפינן כל העבודות בשינוי בעלים מקרא אחד, דכיון שילפינן מהפסוק של נזיר שאמר: והקריב הכהן ועשה את חטאתו שיהיו כל עשיותיו לשם חטאת, א"כ לומדים את כל הארבע העבודות מפסוק זה, ולא צריך עוד פסוק לזריקה. ועוד, דלעיל אמרינן אשכחן למצוה לעכב מנלן - כדאמרן רב הונא וכו'. והנה לפי גירסת רש"י זו היא גם המסקנא עתה, שלעכב בשינוי קודש ילפינן מרב הונא - חטאת חטאתו, וא"כ למה נקט לעיל בלשון כדאמר רב הונא, [ולא: אמר רב הונא]. אולם לגי' תוס' ניחא, דבאמת לא ילפינן מחטאת חטאתו שינוי קודש לעכב אלא שינוי בעלים, ושפיר אמר כדאמר רב הונא.

[2] דכיון שהוא מיועד וראוי עוד לפסח לכו"ע צריך עקירה, ולכך הוי פסח ששחטו שלא בזמנו שפסול, דזמנו רק אחר חצות י"ד.

[3] ס"ל דגם בלא עקירה בזמן שאינו ראוי לפסח אין לו שם פסח אלא שלמים, ושלמים ששחטם לשם פסח אינם נפסלים.

עוד חומר לימוד על הדף