YOMA 49 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

יומא דף מט. א

כהן גדול שמת ונכנס אחר ושימש תחתיו, מה דינו במקרים דלהלן?

כשחפן הראשון ונתן לכף - ומת
האם השני יכול להכנס בקטורת זו?
כששחט הראשון את הפר - ומת
האם השני יכול להכנס בדם זה?
לר' חנינא אינו יכול [1] אינו יכול [2]
לריב"ל וחברי ר' חנינא ספיקא דריב"ל [3] יכול

כיצד יש לפשוט את ספק ריב"ל אם השני יכול להכנס בחפינת הראשון?

לצד שחוזר וחופן שוב בקודש הקדשים [4] לצד שאין חוזר וחופן
לרב פפא חברו נכנס בחפינתו - דמתקיימת חפינה [5] יש להסתפק
לרב הונא בריה דר"י אין חברו נכנס בחפינתו [6] יש להסתפק

יומא דף מט: א

כיצד היה נותן הכה"ג את הקטורת על המחתה בקודש הקדשים, ומדוע?

כיצד? ומדוע?
לסתמא דגמ' היה צוברה -
שיהיה עשנה שוהה מלבוא
כדי שלא יחנק הכה"ג
מרוב העשן אם יבוא מיד
ליש אומרים היה מפזרה -
שיהיה עשנה ממהר לבוא
כדי שלא ישהה הכה"ג
בקודש הקדשים יותר מדי [7]

-------------------------------------------------

[1] והטעם הוא דסדר עבודות יוה"כ היא ששוחט את הפר ומקבל את הדם ונותן אותו לממרס, ונוטל את המחתה וחותה גחלים על המזבח ומניחה, ושוב חופן את הקטורת ונותן לתוך הכף, ונכנס ומקטיר את הקטורת, ואח"כ לוקח את הדם ממי שהיה ממרס בו ונכנס לקודש הקדשים ומזה בין בדי הארון. (ע' רמב"ם פ"ד מהלכות עבודת יוה"כ ה"א וב'). וסובר ר' חנינא לדרוש מקרא, שאם הקדים חפינת הקטורת לשחיטה לא עשה כלום. ועתה אם נאמר שיכול השני לצאת בחפינת הראשון, על כרחך תקדם חפינת הקטורת לשחיטת הפר, דהרי השני צריך לשוב ולשחוט פר חדש.

[2] דכתיב (ויקרא טז:ג) "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת" - ודרשינן "בפר" ולא בדמו של פר, ואם יבוא הכהן השני בדמו של פר הראשון הרי שלא בא הוא עם פר אלא רק בדמו של פר.

[3] והוא גם ספק הראשונים חבריו של ר' חנינא. ומזה שהסתפק בזה ריב"ל, ש"מ דס"ל שיכול לבוא גם בדם הפר, דאל"כ תיפו"ל שצריך לחפון שוב משום שקדמה החפינה לשחיטת הפר (של השני), אלא ודאי שלא צריך פר שני ויכול לבוא בדם הפר של ראשון.

[4] פי', הגמ' דנה האם "חופן וחוזר וחופן" או לא. והנידון הוא האם מלבד החפינה הראשונה שעושה מהכלי שבה נמצאת הקטורת אל חופניו ומשם נותן לכף, האם יש חפינה שניה בקודש הקדשים שנותן מהכף אל תוך חופניו ומחופניו נותן על מחתת הגחלים, או שמהכף נותן ישר אל מחתת הגחלים.

[5] דהרי גם השני מקיים עוד חפינה, ונמצא שלא נפסדה מהשני עבודת החפינה. אכן התוס' (בד"ה אי) מפרשים אחרת, וה"ק כיון ש"חופן וחוזר וחופן" - הרי שלא איכפת לן שיעשה כמה חפינות, וא"כ יכול לחפון בחוץ (את זו הקטורת של הראשון פעם שניה) מהכף לתוך ידיו, וחוזר ונותן לתוך הכף ומכניס לקודש הקדשים.

[6] דאי אפשר שיהיו שני החופנים של הראשון והשני אותו דבר - ובודאי יחסיר השני או יותיר, ולא מתקיים בשני "מלא חופניו", דהרי או שלא יתמלאו חופניו משום שהם גדולות מהראשון, או שיהיה מיותר משום שהם קטנות מהראשון.

[7] כדי שלא יבוא להסתכל ולהנות מקודש הקדשים, ועוד שימהר לצאת כדי שלא להבעית את ישראל.

עוד חומר לימוד על הדף