Kollel Iyun Hadaf

prepared by Rabbi Eliezer Chrysler of Kollel Iyun Hadaf, Yerushalayim

daf@dafyomi.co.il, www.dafyomi.co.il

Rosh Kollel: Rabbi Mordecai Kornfeld


Ask the Kollel
Ask the

ROSH HASHANAH 26-30 - Dedicated Dr. Shalom Kelman of Baltimore, MD. May the Zechus of helping thousands study the Torah provide a Refu'ah Sheleimah for his father, Dr. Herbert (Isser Chayim ben Itta Fruma) Kelman.


תוספות ד"ה דתנן

(SUMMARY: Tosfos takes the side of the Ri Halevi regarding the proper text in our Gemara.)

פירש בקונטרס שזו היא גי' ר"י הלוי

(a) Text #1: Rashi explains that this is the text of the Ri Halevi.

ושאר רבותיו גורסין מוכרין לעולם וגואלין לעולם

(b) Text #2: Rashi says that his other teachers have the text, “they may sell it forever and redeem it forever.”

ושתיהן משניות הן במסכת ערכין (דף כו: ודף לג:) ובין מקדישין ובין מוכרין תרוייהו משנה יתירה נינהו

(c) Implied Question: Both of these are Mishnayos in Erchin (26b, 33b). Whether the text is “dedicate to Hekdesh” or “sell” they are both extra Mishnayos. (Why, indeed, are they written?)

אלא איידי דתנן התם גבי ישראל (שם דף כד.) אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים ואין גואלין אחר היובל פחות משנה תנא סיפא נמי מקדישין וגואלין

(d) Answer: Rather, since the (first part of the) Mishnah states regarding a Yisrael (24a) that one cannot sanctify less than two years before Yovel and one cannot redeem less than a year after Yovel, the second part of the Mishnah also discusses sanctifying and redeeming.

ואיידי דתני מקדישין וגואלין גבי הדדי תנא נמי גבי גואלים דמכירה מוכרין לעולם הכי מוקים לה במס' ערכין (דף כז.)

1. Answer (cont.): Since the Mishnah discussed sanctifying and redeeming together, it also stated regarding the redemption of a sale that sales can always be done. This is the Gemara’s understanding in Erchin (27a).

וגואלין לעולם היינו לפי שנאמר בישראל המוכר שדה אחוזה במספר שני תבואות ימכר לך שאינו מותר לגאול פחות משתי שנים אבל לוים גואלין מיד וגואלים לעולם

(e) Explanation: Redeeming forever is because it says regarding a Yisrael who sells a Sdeh Achuzah, “with the number of years of produce it will be sold to you.” This teaches that one may not redeem a Sdeh Achuzah less two years after he is Makdish it. However, Levites can redeem immediately and they may do so forever.

ומקדיש היינו לפי שנאמר במקדיש שדה אחוזה לא יגאל עוד אלא יוצאה לכהנים ביובל והלוים גואלין לעולם

1. Explanation (cont.): Dedicating is (said regarding Levites) because one who is Makdish a Sdeh Achuzah (eventually) cannot redeem it any longer, rather it goes to the Kohanim at Yovel. Levites can always redeem.

ועתה גי' רבינו יצחק הלוי ניחא שאין היובל מפקיע מיד המקדיש אם הוא לוי כמו בישראל אבל מכירה וגאולה שגואל מיד א"נ בבתי ערי חומה שאינן נחלטות לסוף שנה מה ענין זה למצוה דיובל

(f) Question #1: The text of Rabeinu Yitzchak Halevi is understandable, as Yovel does not take away from a Makdish if he is a Levite just as it does not do so regarding a Yisrael. However, selling and redeeming right away, or regarding Batei Arei Chomah that they are still able to be redeemed after a year, seemingly has nothing to do with Yovel. (What is the explanation of the text of the other Rabbis?)

אף על גב דאין זה נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג

1. Answer: This is despite the fact that these laws do not apply when Yovel does not apply. (Perhaps this is what these laws have to do with Yovel.)

מ"מ לא משמע הכי לישנא דליתנהו במצות דיובל

2. Question: The terminology, “that they do not have to do with the Mitzvah of Yovel” does not imply this.

ועוד שמשנה ראשונה הוה ליה לאיתויי דההיא דמקדישין לעולם שהיא בפרק אין מקדישין (שם דף כו:) ולא ההיא דמוכרין לעולם דמתניתין היא בפרק בתרא דערכין (דף לג:)

(g) Question #2: Additionally, the Gemara should have quoted the first Mishnah regarding being Makdish forever that is in the chapter “One cannot be Makdish” (26b) and not the one regarding selling forever in the last chapter of Erchin (33b).


תוספות ד"ה קא משמע לן

(SUMMARY: Tosfos asks questions on the texts that argue with Rashi’s text in our Gemara.)

כך כתוב ברוב ספרים

(a) Text #1: This is the text in most Sefarim.

ובקונטרס גרס קא משמע לן ותו לא ולא גרס נהי דליתנהו בהשמטה

(b) Text #2: Rashi’s text is only “Ka Mashma Lan,” and he does not have the text, “Nehi d’Lesnehu b’Hashmatah” – “Granted that they do not have the laws of relinquishing (land).”

דודאי איתנהו בין שלקחו הם מישראל מחזירין דלא נפקי מכלל המצות בין שלקח ישראל מהן מן האלפים אמה שנתנו להם חוץ לעריהם יוצא ביובל ואפילו בתי ערי חומה שאין חוזרין לישראל ביובל חוזרין להם שנאמר ואשר יגאל מן הלוים כן הקשה בקונטרס

1. Text #2 (cont.): This is because they certainly are included! If they bought a field from a Yisrael, they have to give it back at Yovel, as they are not exempt from this Mitzvah. This is also true if a Yisrael bought a field from the two thousand cubits given to the Levites outside of the cities. The field is returned at Yovel. Even Batei Arei Chomah (houses in walled cities) that do not go back to a Yisrael during Yovel go back to a Levite, as the Pasuk says, “And that will be redeemed from the Levites.” This is the question of Rashi (on Text #1).

ואין זו קושיא גמורה שהרי יש לפרש דהשמטת קרקע קרי מקדיש שדה אחוזה ולא גאלה ומכרה גזבר שאין יובל מפקיעה מיד מקדיש אם הוא לוי כדרך שמפקיעה אם הוא ישראל שיוצאה לכהנים ביובל ונהי דליתנהו בהשמטת קרקע דקאמר היינו בכל דין השמטת קרקע

(c) Answer: This is not a difficult question, as one can explain that “laws of relinquishing” refers to being Makdish a Sdeh Achuzah, not redeeming it, and it being sold by the caretaker of Hekdesh. Yovel does not take away the field from going back to the one who dedicated it if he is a Levite, as opposed to if it was a Yisrael who owned the field, in which case it would go to the Kohanim during Yovel. When the Gemara says, “Granted that they do not have the laws of relinquishing” it means that they do not fully have the laws of relinquishing land.

אבל זה ודאי קשיא דהוה ליה למימר בהשמטת קרקע דמכירה מיהא איתנהו כגון מכרו להם שדה או מכרו הם לאחרים כי היכי דחשיב בהשמטת כספים ושלוח עבדים

(d) Question #1: However, this is certainly difficult. The Gemara should have said that they are included in relinquishing land that they sell. For example, if a field was sold to them or they sold a field to others, just as they included in relinquishing loans and sending servants they are included in these laws as well.

ועוד מה ענין השמטת כספים אצל יובל הא בהדיא תנא בספרי בפרשת ראה דשביעית משמטת כספים ואין יובל משמט כספים דממעט ליה מוזה דבר השמיטה שמוט שמיטה משמט כספים ולא יובל

(e) Question #2: Additionally, what does relinquishing loans have to do with Yovel? The Sifri explicitly states in Parshas Re’ah that only Shemitah causes the relinquishing of loans, as opposed to Yovel that does not. This is excluded from the Pasuk, “And this is the word of Shemitah - relinquish” implying that only Shemitah takes away loans as opposed to Yovel that does not.

וזה דוחק לומר דנקטיה לרבי דלרבי תלויה השמטת כספים ביובל כדאמר בהשולח (גיטין דף לו. ושם) דבזמן שהיובל נוהג השמטת כספים נוהגת

1. Answer: It is difficult to say that this is according to Rebbi, as Rebbi says that relinquishing loans only happens when Yovel applies. This is as the Gemara states in Gitin (36a) that when Yovel applies relinquishing money applies (according to Rebbi).



תוספות ד"ה ברכת הלחם

(SUMMARY: Tosfos explains why Rava asked his question regarding Matzah and Kidush wine.)

דמצה וברכת היין דקידוש מבעיא ליה דוקא מהו כיון דלא הנאותן הן

(a) Explanation: The question is specifically regarding the blessing of Hamotzi on Matzah on Pesach night and the blessing of Borei Pri Hagefen said during Kidush since they are not made primarily for benefit (but rather because they must be said to fulfill the Mitzvah of Matzah or Kidush).


תוספות ד"ה ברכת הלחם

(SUMMARY: Tosfos explains why the laws of taking Lulav and blowing Shofar on Shabbos are different.)

לא בירושלים ולא בגבולים כדפירש בקונטרס

(a) Explanation: This is both in Yerushalayim and outside of it, as explained by Rashi.

והא דקתני כל עיר שרואה ושומעת תוקעין בה

(b) Implied Question: The Mishnah states that any city that sees Yerushalayim and hears should blow. (This implies that cities outside of Yerushalayim blew, and certainly Yerushalayim!)

היינו לאחר חורבן שתיקן רבן יוחנן בן זכאי

(c) Answer: This was the law after the destruction due to the decree of Rebbi Yochanan ben Zakai.

וא"ת ומ"ש מלולב שהיה ניטל אפילו בגבולין בזמן שבהמ"ק קיים כדמשמע בלולב (הגזול) [וערבה] (סוכה ד' מג. ושם) שהיו מוליכין לולביהן לבהכ"נ

(d) Question: Why is this different than Lulav that was even taken in the border cities when the Beis Hamikdash was extant, as implied in Sukah (43a) that they would bring their Lulav to shul?

וי"ל דשאני לולב שאינו אלא טלטול בעלמא הואיל ואשתרי במקדש לא החמירו במדינה אבל תקיעת שופר מעשה חכמה

(e) Answer: Lulav is different as it is only a matter of carrying. Since it was permitted in the Mikdash, they were not stringent regarding the other cities. However, blowing a Shofar is a skill.

ומיהו קשיא דלאחר חורבן הבית הקילו טפי בשופר מבלולב שתיקן רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין בכל מקום שיש ב"ד אבל לולב לא אשתרי כדמשמע התם דמוקי לה ההיא דמוליכין לולביהן בזמן בית המקדש ובגבולין משמע דבזמן שאין בית המקדש קיים לא הותר בשום מקום

(f) Question: However, there is a difficulty, as after the destruction of the Beis Hamikdash they were more lenient regarding Shofar than Lulav. Rebbi Yochanan ben Zakai instituted that they should blow Shofar anywhere where there is a Beis Din. However, Lulav did not become permitted on Shabbos. This is implied from the Gemara that establishes the case where people used to take their Lulavs to shul as being during the time of the Beis Hamikdash. This implies that in other cities, when the Beis Hamikdash was no longer extant, it was never permitted to blow Shofar anywhere!

וי"ל דשופר שהוא להעלות זכרוניהם של ישראל לאביהן שבשמים לא רצו לבטל לגמרי וכיון דתקון בחד ב"ד תקון בכל מקום שיש ב"ד אף על פי שבזמן הבית לא היה אלא במקדש דוקא

(g) Answer #1: It is possible to answer that Chazal did not want to completely abolish Shofar, which is in order to bring the remembrance of Bnei Yisrael before their Father in Heaven. Since they instituted that it should still be done in one Beis Din, they instituted that it should also be done anywhere where there is a Beis Din. This is despite the fact that during the time of the Beis Hamikdash it was only done in the Mikdash.

ועוד י"ל דבדין הוא דלולב יהיה דוחה בגבולין יותר משופר שבראש השנה לא היה ידוע קביעות החדש אלא בירושלים אבל יום ראשון דלולב היה ידוע בגבולין

(h) Answer #2: It is also possible to answer that it is understandable that Lulav should push aside Shabbos in the cities more than Shofar, as on Rosh Hashanah they only knew the exact day of Rosh Hashanah in Yerushalayim. However, everyone knew when the first day of Sukos was, even those who lived in the cities. (The Maharsha says this is actually an answer to (d), not (f).)


תוספות ד"ה הא

(SUMMARY: Tosfos explains why a special Pasuk is needed if blowing Shofar is a Melachah.)

קשיא אדרבה אי מלאכה לא איצטריך קרא דהא מכל מלאכה לא תעשו נפקא ומשום דלאו מלאכה היא איצטריך קרא

(a) Question: This is difficult. On the contrary, if it is a Melachah it does not require a Pasuk, as it is derived from the Pasuk, “Kol Melachah Lo Sasu!” The reason why it needs a Pasuk is because it is not a Melachah!

ונראה לי דאי לאו מלאכה היא הא פשיטא דליכא למיסרה אבל אי מלאכה היא איצטריך קרא סלקא דעתך אמינא תשתרי משום דכתיב יום תרועה יהיה לכם ואפילו בשבת ולהכי איצטריך קרא למיסרה ויום תרועה מוקי לה בחול

(b) Answer: It seems to me that if it is not a Melachah it obviously should not be forbidden. However, if it is a Melachah, we need a Pasuk. This is because one might think that it should be permitted because of the Pasuk, “Yom Teruah Yihyeh Lachem,” implying it should even be done on Shabbos (despite the fact that it is a Melachah). This is why a special Pasuk is needed to say it is forbidden, and to establish that “Yom Teruah” is only referring to during the week, not on Shabbos.


תוספות ד"ה כל מלאכת עבודה

(SUMMARY: Tosfos notes that our Gemara quotes a Pasuk from Yom Tov, but it could also have quoted a similar Pasuk regarding Shabbos.)

בי"ט כתיב

(a) Explanation: This Pasuk is stated regarding Yom Tov.

והוה מצי לאתויי כל מלאכה לא תעשו דאף ביום שבת לא איתסר אף על גב דלא כתיב ביה עבודה

(b) Observation: The Gemara could also have stated, “Kol Melachah Lo Sasu” (perhaps the intent of Tosfos is Lo Saseh Kol Melachah, see note on Tosfos) as even on Shabbos it is not forbidden (according to Torah law to blow the Shofar), even though this Pasuk does not state, “Avodah” (and the Pasuk in our Gemara does state Avodah).


תוספות ד"ה רדיית הפת

(SUMMARY: Tosfos argues with Rabeinu Chananel whether the action of taking the bread out of the oven in our Gemara is forbidden.)

פירש רבינו חננאל רדייה דהכא לאחר אפייה ושרי לכתחילה ורדייה דריש מסכת שבת (דף ג:) דהתירו לו לרדות קודם שיבא לידי אפייה דאיסור סקילה או לא התירו דמשמע דאסור מדרבנן ברודה הפת בעוד שהיא עיסה דהוא כעין לש שמרככו כשרודהו בידו

(a) Explanation #1: Rabeinu Chananel explains that the taking the bread out of the oven discussed here is after it has been baked, and it is permitted Lechatchilah. The Rabbinic prohibition regarding taking out of the oven discussed in Shabbos (3b), where the Gemara discusses whether they permitted one to take it out before the bread is baked and the person who put it in is liable to be stoned, is where the bread is not yet baked and he is taking out a dough. This is similar to kneading, as he is softening it when he takes it down with his hand.

ובחנם דחק דהך דהכא נמי לא שריא אלא מדאורייתא כדמוכח בפרק כל כתבי (שבת דף קיז:) גבי מציל פת מן התנור שמציל מזון שלשה סעודות דקאמר כשהוא רודה לא ירדה במרדה אלא בסכין

(b) Explanation #2: He said a forced explanation for no reason, as here too taking the bread out of the oven is only permitted according to Torah law, as is apparent from the Gemara in Shabbos (117b) regarding saving bread from an oven (when there is a fire). One is allowed to save three meals worth of bread. The Gemara there says that when he saves the bread he should not do so with a special tool used to do so, but rather with a knife.

וכן תקיעת שופר אסור מדרבנן כדמוכח בפ' כסוי הדם (חולין דף פד:) דקאמרינן תקיעת שופר בגבולין תוכיח שספיקה דוחה יום טוב ואין ודאה דוחה שבת ואפילו הכי לא היו אוסרין אי לאו משום דרבה שמא יעבירנו

1. Explanation #2 (cont.): Similarly, blowing the Shofar is forbidden on Shabbos according to Rabbinic law, as is apparent from the Gemara in Chulin (84b) where the Gemara says that we can prove this from blowing the Shofar in the cities which pushes aside Yom Tov when there is a doubt, but it does not push aside Shabbos even where there is a certainty. Even so, Chazal would not have forbidden blowing Shofar on Shabbos were it not for the law of Rabah who states that one may come to carry it four cubits in the public domain.


תוספות ד"ה שמא

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara suspects one might carry four cubits in the public domain, but not that he will carry from his private domain to the public domain.)

הא דלא נקט שמא יוציאנו מרשות היחיד לרשות הרבים פי' בקונט' בסוכה (דף מג.) משום דלא פסיקא דאם הגביהו על מנת להצניעו ונמלך והוציאו פטור

(a) Explanation: Rashi explains in Sukah (43a) that the Gemara does not suspect he will take it out from the private domain to the public domain because it is not clear (he will transgress a Torah law). If he picked it up in order to put it somewhere else in his house and he changed his mind and took it outside, he is exempt.

וקשיא דגבי העברת ד' אמות נמי לא מיחייב אלא א"כ הגביהו על מנת להעבירו ד' אמות

(b) Question: This is difficult. Regarding carrying four cubits in the public domain one also is not liable unless he picked up the object in order to carry it four cubits.

ונראה דמרשות היחיד לר"ה אית ליה הכירא וליכא למיגזר אבל ברשות הרבים זימנין דלאו אדעתיה ומעביר ארבע אמות [ועיין תוספות מגילה ד: ותוס' סוכה מג. ותוספות ביצה יח.]

(c) Answer: It seems that a person is more aware of his carrying from the private domain to the public domain, and there is therefore no reason to make a decree lest he might do so. However, in the public domain he sometimes will not realize and will carry four cubits at once. [See Tosfos in Megilah 4b, in Sukah 43a, and in Beitzah 18a.]


Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage

Insights to
the Daf
 •  Background
to the Daf
 •  Review
 •  Review
 •  Point by
 •  Halachah
 •  English

 •  Review
 •  Hebrew
 •  Yosef
 •  Chidonim
on the Daf
 •  Galei
 •  Video/Audio