1)

TOSFOS DH LAMAH MANU CHACHAMIM ES EILU

תוס' ד"ה למה מנו חכמים את אלו

(SUMMARY: Tosfos explains the Gemara's Kashya, and then establishes the principle under discussion according to Rebbi Eliezer.)

תימה לרשב"א, הא איצטריך למנותם, לאשמועינן שהן בלאו ולא בכרת?

(a)

Question: The Rashba asks that we need to list them, to teach us that they are subject only to a La'v but not to Kareis?

ותירץ ר"י, דלא הוה ליה לאשמועינן אלא תרי מינייהו, חד לנוקשה בעיניה וחד ע"י תערובת.

(b)

Answer: The Ri answers that it would have sufficed to list just two of the cases, one of Nokshah, and one of Nokshah via Ta'aroves.

ועוד הקשה, דת"ק שמנאם, לית ליה האי כללא, דהא איכא תכשיטי נשים שהן מין דגן ואין עובר בפסח?

(c)

Question: And furthermore he asked that the Tana Kama who lists them, does not hold of the current principle, seeing as there is the case of women's ornaments which are a kind of corn, yet they are not subject to a La'v on Pesach?

אלא רבי אליעזר הוא דקאמר לה.

(d)

Answer: But it is Rebbi Eliezer who states it.

2)

TOSFOS DH MA'N TANA CHAMETZ GAMUR AL-YEDEI TA'AROVES V'NOKSHAH B'EINEIH B'LA'AV

תוס' ד"ה מאן תנא חמץ גמור ע"י תערובת ונוקשה בעיניה בלאו

(SUMMARY: Tosfos extrapolates from our Sugya that without a Pasuk, Chametz Nokshah is not subject to a La'v, and queries a Sugya in Chulin accordingly. He also discusses a Sugya in Menachos.)

משמע בשמעתין דאי לאו דאיתרבי חמץ נוקשה למלקות, אפילו איסור לא היה בו.

(a)

Clarification: It is implied in our Sugya that if not for the Pasuk which includes Nokshah, there would be no Isur attached to it.

ותימה לר"י, דבפ"ק דחולין (דף כג:) בעי רבי זירא 'הרי עלי לחמי תודה מן החמץ או מן המצה, והביא שיאור, מהו?

(b)

Question: The Ri queries this from the first Perek in Chulin, where Rebbi Zeira asks what the Din will be if someone undertakes to bring Lachmei Todah from 'Chametz or Matzah, and he subsequently brings 'Si'ur' ...

שיאור דמאן, אי דר"מ לר"מ, מדלקי עליה, חמץ הוא?

1.

Question (cont): And the Gemara asks 'whose Si'ur; if it is the Si'ur of Rebbi Meir according to Rebbi Meir, seeing as it is subject to Malkos, it is clearly Chametz?'

והשתא מנא ליה דהוי חמץ לענין תודה, דילמא שאני חמץ בפסח דרבייה קרא למלקות (גרידא)?

2.

Question (concl.): Now how do we know that it is Matzah regarding the Todah? Perhaps Chametz on Pesach is different, seeing as the Torah specifically included it?

ואור"י, דהתם נמי איכא שום קרא דמרבינן מיניה חמץ נוקשה.

(c)

Answer: The Ri answers that there too, there must be a Pasuk from which we include Chametz Nokshah in the realm of Chametz.

והא דתניא בפרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף נג:) 'אין מחמיצין בתפוחים דהוי חמץ נוקשה', כדמשמע התם?

(d)

Implied Question: And the Beraisa that we learned in a Beraisa in Perek Kol ha'Menachos Ba'os Matzah (Menachos, Daf 53:) 'Ein Machmitzin be'Tapuchim, de'Havi Chametz Nokshah', as is implied there ...

היינו לכתחילה אבל בדיעבד כשר.

(e)

Answer: That speaks Lechatchilah, but Bedi'eved, it is Kasher.

3)

TOSFOS DH V'ILU NOKSHAH B'EINEIH LO KATANI

תוס' ד"ה ואילו נוקשה בעיניה לא קתני

(SUMMARY: Tosfos explains why the Tana should have mentioned it even though it is a Kal va'Chomer.)

וא"ת, ונימא דמשום הכי לא חשיב ליה, משום דכ"ש הוא, כדאמר רב נחמן?

(a)

Question: Why do we not say that the Tana does not mention it because it is a Kal va'Chomer?

וי"ל, דאי כ"ש הוא, הוה ליה למיתני לאשמועינן דלית ביה כרת.

(b)

Answer: If it was a Kal cha'Chomer, then he would have needed tomention it to teach us that it is not subject to Kareis.

4)

TOSFOS DH VE'NOSNO LIFNEI KALBO DE'REBBI MEOR LEREBBI YEHUDAH

תוס' ד"ה ונותנו לפני כלבו דר"מ לרבי יהודה

(SUMMARY: Tosfos explains that this is speaking mi'de'Rabbanan.)

מדאורייתא אפי' באכילה שרי, כדאמרינן בפ"ק דחולין (דף כג:) דמצה מעלייתא היא.

(a)

Clarification: min ha'Torah, one is even permitted to eat it, since it is real Matzah, as we have learned in the first Perek of Chulin (Daf 23.)

אלא מדרבנן אסור.

(b)

Clarification (concl.): And it is only mi'de'Rabbanan that it is Asur.

5)

TOSFOS DH HA'HU KOL LA'ASUYEI NASHIM

תוס' ד"ה ההוא כל לאתויי נשים

(SUMMARY: Tosfos discusses as to why we cannot learn Ta'aroves Chametz from one of the two "ki Chols" mentioned in the Torah.)

תימה לר"י, הא תרי "כי כל" כתיבי גבי כרת - "כי כל אוכל חמץ ונכרתה", ו"כי כל אוכל מחמצת", ונרבינן עירובו לכרת?

(a)

Question: The Ri asks that there are actually two "ki Chols" with regard to Kareis -"ki Chol Ochel Chametz Ve'nichresah" and "ki CholOchel Machmetzes", so why can we not include Ta'aroves Chametz in the Din of Kareis?

ואפילו לרבנן דלא דרשי "כל", "כי כל" דרשי?

1.

Question (cont.): And even the Rabbanan, who do not Darshen "Kol', do however Darshen "ki Chol".

ואור"י, דפשיטא ליה לגמרא דאתא לשום דרשא.

(b)

Answer: The Gemara knew that the second "ki Chol' too, teaches us some specific D'rashah or other.

43b----------------------------------------43b

6)

TOSFOS DH SALKA DA'TACH AMINA KOL SHE'YESHNO B'KUM ACHOL MATZAH

תוס' ד"ה סלקא דעתך אמינא כל שישנו בקום אכול מצה

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not apply the principle 'le'Chumra Darshinan, and elaborates.)

תימה לר"י, היכי סלקא דעתך למידרש הכי? אדרבה, איפכא יש לדרוש, דלחומרא מקשינן?

(a)

Question: The Ri asks how it is possible to Darshen like this? Surely, he asks, based on the principle 'Lechumra Darshinan', one should rather Darshen the opposite?

ואור"י, דס"ד, דאורחיה דקרא דסיפא מפרש לרישיה, משום הכי אמר דבאכילת מצה תלוי, דכתיבא בסוף.

(b)

Answer #1: And he answers that the Gemara thought that it is normalforthe Seifa to explain the Reisha (and not vice-versa).

ועוד יש לומר, דהכא יש לדרוש יותר היתר לנשים, משום ג"ש דט"ו, מחג הסוכות, והוו מיפטרי ממצה כמו מסוכה, דפטר להו בהדיא, בפ' הישן (סוכה כח.), מהלכה למשה מסיני.

(c)

Answer #2: Moreover, here it is preferable to Darshen a Heter for the women due to the Gezeirah-Shavah of "Chamishah-Asar" "Chamishah-Asar" from Chag ha'Succos, in which case they ought to be Patur from Matzah just as they Patur from Succah, from which the Pasuk specifically exempts them, Halachah le'Moshe mi'Sinai, as the Gemara explains in Succah (28.)

יש מקשים, למה נשים אין חייבות בציצי' משום ד'כל שישנו בלבישת שעטנז, ישנו בגדילים, כדדרשינן בערכין (דף ג:) גבי כהנים?

(d)

Question #1: Some ask women are not Chayav Tzitzis, because whoever is Chayav Sha'atnez is Chayav Tzitis?

ולפירוש ר"י דפי' דמסיפא לרישא סברא לדרוש, קשה להפך, שלא יהו נשים חייבות בכלאים?

(e)

Question #2: Whereas according to the Ri, who explains that it islogival to Darshen from the Seifa to the Reisha, the Kashya is the opposite - namely, that women ought to be Patur from Sha'atnez?

וכי תימא ה"נ ...

(f)

Suggestion: Nor can we answer that indeed they are ...

והא בפ"ק דביצה (דף יד:) משמע דכלאים לא חזו למידי.

(g)

Refutation: Since in the first Perek of Beitzah (Daf 14.) it is implied that Kil'ayim are not fit for any use.

7)

TOSFOS DH EIN LI ELA KULO MIKTZASO MINAYIN

תוס' ד"ה אין לי אלא כולו מקצתו מנין

(SUMMARY: Tosfos explains how both Abaye and Rava explain 'Kulo' and 'Miktzaso'.)

בפרק כל המנחות באות מצה (מנחות נח.) מפרש אביי 'אין לי אלא כולו ׁׁ(דהיינו כזית) ,מקצתו (חצי זית) מניין?'

(a)

Clarification #1: In PerekKol ha'Menachos Ba'os Matzah (Menachos 58.) Abaye explains 'Ein li Ela Kulo (i.e. a k'Zayis); from where do we know Miktzaso (half a k'Zayis).

ורבא אמר התם דה"ק - אין לי אלא קומץ כולו; מקצת קומץ מניין.' ומסיק התם ד'איכא בינייהו - דאביי סבר דיש קומץ בפחות מב' זיתים' דהיינו כזית'?

(b)

Clarification #2: Whereas Rava there explains 'We only know a complete Kometz, fromwhere do we know part of a Kometz'?

לכך מפרש ,כולו' - כזית. וסבר נמי ד'יש הקטרה בפחות מזית'.

1.

Clarification #2 (cont.): That is why he explains 'Kulo' to mean 'a k'Zayis', and he also holds that Haktarah applies even to less than a k'Zayis.

ואע"ג דבפ' כיצד צולין (לקמן עט.) 'א"ר יהושע, כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר וכזית חלב, זורק את הדם' - משמע דאין הקטרה בפחות מכזית?

(c)

Implied Question: Even though in Perek Keitzad Tzolin (79.) Rebbi Yehoshua rules that all Kodshim in the Torah are Kasher, provided a k'Zayis of Cheilev and a k'Zayis of blood remain - implying that Haktarah does not apply to less than a k'Zayis?

הכא היינו טעמא, משום דסבר דיש קומץ בפחות מב' זיתים, א"כ כשריבה הכתוב חצי קומץ, ע"כ ריבה חצי זית. ורבא סבר 'אין קומץ בפחות מב' זיתים, ואין הקטרה בפחות מזית'.

(d)

Answer: The reason in our Sugya is because it holds that there is a Kometz on less than two Zeisim, and consequently, when the Torah includes half a Kometz, it must be coming to include half a k'Zayis. Whereas Rava holds that there is no Kometz less than two Zeisim, in which case Haktarah will not apply to less than a k'Zayis.

8)

TOSFOS DH MA'N SHAMA'AS LEIH D'DARISH KOL REBBI ELIEZER

תוס' ד"ה מאן שמעת ליה דדריש כל ר' אליעזר

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara does not establish Beraisa like Rebbi Akiva and the Rabbanan.)

אף על גב דר"ע נמי דריש "כל", בפ' התערובות (זבחים פב.) גבי 'כל חטאת'?

(a)

Implied Question: Even though Rebbi Akiva too, Darshens "Kol" in Perek Ta'aroves (Zevachim 82.) in connection with "Kol Chatas"?

לא קשה, דאפילו יהא כר"ע, מ"מ לא מישתמיט תנא למימר (שיסבור) שיהא תערובת חמץ בכרת.

(b)

Answer #1: It is not a Kashya, seeing as even if the author was Rebbi Akiva, nevertheless there ought to be a Tana who says that Ta'aroves Chametz is Chayav Kareis.

ועוד נראה לר"י, דאפילו לרבנן דלא דרשי הכא "כל", דרשי בעלמא בריש מרובה (ב"ק סג.) דאמר "כל" רבויא הוא; ובפ' שני דסוכה (דף כח.) גבי "כל האזרח".

(c)

Answer #2: Moreover, it seems to the Ri that even according to the Rabbanan in our Sugya ,who do not Darshen "Kol, do Darshen it elsewhere, as we find at the beginning of 'Merubeh' (Bava Kama 63.) where it says that "Kol" is a Ribuy; and in the second Perek of Succah (Daf 28.) in connection with "Kol ha'Ezrach".

ודווקא הכא לא דרשי, בדבר שאין סברא לרבות, כגון עירובו, וכגון נשים, משום היקשא, וכגון מקצת ד'בל תקטירו'.

1.

Answer #2 (cont.): And it is specifically here that they do not Darshen it, with regard to something where it is illogical to do so, such as 'Eiruvo', and regarding 'Nashim' - because of the Hekesh (as Tosfos explained earlier), and Miktzas of bal Taktiru'.

וה"פ - כמאן כר"א דדריש 'כל' אפילו לדבר שאין סברא לרבות כגון 'עירובו' וכגון 'נשים'; ואהא קאמר נמי דרבנן לא דרשי "כל".

2.

Answer #2 (concl.): Consequently, what the Gemara means here is 'Like whom? Like Rebbi Eliezer, who Darshens "Kol" even with regard to things that it is illogical to Darshen (such as 'Eiruvo' and 'Nashim'), and in this regard the Gemara states that the Rabbanan do not Darshen "Kol".

9)

TOSFOS DH CHUTZ ME'ISUREI NAZIR

תוס' ד"ה חוץ מאיסורי נזיר

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara omits Chatas.)

אע"ג דחטאת נמי קאמר לקמן לרבי יוחנן 'היתר מצטרף לאיסור' ...

(a)

Implied Question: Even though by Chatas too, the Gemara says later that according to Rebbi Yochanan, 'Heter Mitztaref le'Isur'?

הכא לא חשיב חטאת, דבקדשים לא קמיירי.

(b)

Answer: The Gemara does not reckon Chatas here, since it is not talking about Kodshim.

10)

TOSFOS DH K'MA'N K'REBBI ELIEZER D'DARISH KOL

תוס' ד"ה כמאן כר"א דדריש כל

(SUMMARY: Tosfos explains Ze'iri's opinion, and queries that of Rashi.)

נראה לר"י, דזעירי משמע ליה ד"שאור" היתר מצטרף לאיסור...

(a)

The Ri explains that Ze'iri interprets 'Se'or' as a case of 'Heter Mitztaref le'Isur' ...

מדקתני 'עירובו מניין'? ת"ל "כי כל"; ומדרבי 'עירובו', א"כ היתר מצטרף לאיסור, והיינו כדרבא, דלדידיה ה"פ 'מקצתו מניין' - היינו זית שלם.

(b)

Source: Seeing as the Tana learns 'Eiruvo' from "ki Chol". Now since he included 'Eiruvo', it means that 'Heter Mitztaref le'Isur', like Rava, according to whom 'Miktzaso Minayin' a complete ke'Zayis (as we learned earlier).

אבל לאביי דמפרש 'מקצתו מניין' - חצי זית, לא שייך היתר מצטרף לאיסור, דא'משהו דאיסור לחודיה מיחייב.

1.

Explanation #1 (cont.): Whereas according to Abaye, who explains 'Miktzaso Minayin' with regard to half a k'Zayis, Heter Mitztaref le'Isur does not apply here, since he is Chayav even for a Mashehu of Isur on its own.

והא דמרבה 'עירובו', היינו כשמתערב לגמרי, ולא אמר שיתבטל האיסור אגב ההיתר.

2.

Explanation #1 (cont.): And when the Gemara includes 'Eiruvo', it speaks where it is completely mixed, and it teaches us the Isur is not Bateil in the Heter.

והא דקאמר 'כמאן כר"א, דדריש "כל", משום דלרבנן, אף על גב דדרשי "כי כל", לא מוקמא ליה לרבות 'עירובו' אלא לרבות מקצתו.

3.

Explanation #1 (cont.): And when the Gemara says 'Like whom,like Rebbi Eliezer, who Darshen "Kol",this is because even according to the Rabbanan, who Darshen "ki Chol", will not learn from it 'Eiruvo', but rather 'Miktzaso'.

ורש"י פירש דזעירי משמע ליה מקצת היינו חצי זית קומץ דשאור וחצי זית דמצה, ואין מעורבין, אלא כל אחד ניכר.

(c)

Explanation #2: Rashi explains that Ze'iri understands 'Miktzaso to mean half a Zayis Kometz of yeast and half a Zayis of Matzah, not mixed, but each one separate.

וק"ל לפירושו טובא - חדא דלא הוי זעירי לא כאביי ולא כרבא?

(d)

Question #1: And there are many Kashyos of Rashi; Firstly, that Ze'iri holds neither like Abaye nor like Rava?

ועוד, מאי קאמר 'כמאן כר"א', הא כרבנן נמי אתיא, דהא "כי כל" דרשי, ומוקמינן ליה א'מקצתו, דהיינו היתר מצטרף לאיסור לפ"ה?

(e)

Question #2: Furthermore, what does 'like whom,like Rebbi Eliezer' then mean, seeing as it it goes according toto the Rabbanan too, who Darhsen "ki Chol", and establish it by Miktzaso, which is 'Heter Mitztaref le'Isur', according to Rashi?

ועוד, בחמץ מנ"ל תערובת, כיון דצריך קרא להיתר מצטרף לאיסור?

(f)

Question #3: Moreover, from where do we now know 'Ta'aroves', seeing as we need the Pasuk for Heter Mitztaref le'Isur'?

ועוד, דלפ"ה צ"ל 'מקצתו מניין' - פי' חצי זית איסור וחצי זית היתר, שאינם מעורבים יחד, דאי לאו הכי, היינו 'עירוב'.

(g)

Question 4#: And finally, according to Rashi, we will need to explain 'Miktzaso Minayin', to mean half a Zayis Isur and half a Zayis Heter which are not mixed together, since otherwise it is considered 'Eiruv'm ...

ולקמן גבי חטאת משמע דאין היתר מצטרף לאיסור, אם לא שיתערב האיסור וההיתר יחד, דהא אמר 'עד שיבלע בבשרה'.

1.

Question 4#: Whereas later with regard to Chatas (on Daf 45.) with regard to Chatas, it is implied that Heter is not Mitzeref le'Isur unless the Heter and the Isur are mixed, since the Gemara says there 'until it becomes absorbed in the flesh'?

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF