12TH CYCLE DEDICATIONS:
 
PESACHIM 2-5 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the sixth Yahrzeit of her father, Reb Mordechai ben Eliezer Zvi (Rebbi Morton Weiner) Z'L, who passed away 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study, which was so important to him, during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

1)

TOSFOS DH OR LE'ARBA'AH-ASAR BODKIN ES HA'CHAMETZ

תוס' ד"ה אור לארבעה עשר בודקין את החמץ

(SUMMARY: Tosfos proves that the obligation to search and destroy one's Chametz is because one may come to eat it, and not because of 'Bal Yera'eh' and 'Bal Yimatzei', and goes on to discuss the various stringent ramifications connected with it.)

פ"ה, שלא לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that it is in order to avoid transgressing 'Bal Yera'eh u'Bal Yimatzei'.

וקשה לר"י, כיון דצריך ביטול - כדאמר בגמ' (דף ו:) 'הבודק צריך שיבטל', ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי, אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל?

(b)

Question: The Ri queries that however, on the grounds that the Chametz requires 'Bitul', as the Gemara states later (on Daf 6:) 'Someone who searches for Chametz, still needs to declare it nullified. And since, min ha'Torah, Bitul alone will suffice, why did the Chachamim necessitate Bedikah at all?

ונראה לר"י, דאע"ג דסגי בביטול בעלמא, החמירו חכמים לבדוק חמץ ולבערו, שלא יבא לאכלו.

(c)

Explanation #2: The Ri therefore explains that, even though Bitul alone will suffice, the Chachamim were strict and required that one search and destroy the Chametz as well, so that one does not come to eat it.

וכן משמע לקמן (דף י:) דבעי רבא 'ככר בשמי קורה ... , או דלמא זימנין דנפל ואתי למיכליה'.

(d)

Proof: As is implied later (on Daf 10:), where Rava discussing about a loaf of bread in the rafters ... asks 'or perhaps it might fall and one will come to eat it.

והטעם שהחמירו כאן טפי מבשאר איסורי הנאה, שלא הצריכו לבערם ...

(e)

Implied Question: Why were the Chachamim more stringent here than by other Isurei Hana'ah, which they did not require to be burned?

משום דחמץ מותר כל השנה, ולא נאסר רק בפסח, (ו)לא בדילי מיניה - כדאמר לקמן (דף יא.).

(f)

Answer #1: Because Chametz is permitted the whole year round, and is only forbidden on Pesach, so that one is not used to separating from it - as the Gemara says later on (Daf 11.)

ולא דמי לבשר בחלב וערלה וכלאי הכרם, שאיסורם נוהג איסור עולם;

1.

Answer #1 (cont.): And it is not therefore comparable to Basar be'Chalav, Orlah and Kil'ayim, whose prohibition is permanent.

ונזיר נמי ...

(g)

Implied Question: And the reason that they did not obligate a Nazir to destroy his wine (which, like Chametz, is only temporarily forbidden)?

איסוריה שרי לאחריני.

(h)

Answer: Is because others are permitted to drink it.

[גירסת כת"י: ועוד נראה, דלא דמי לערלה ולשאר איסורין, דחמץ איכא כרת ולא בדילי (מיניה).]

(i)

Answer #2 (based on manuscript of Tosfos): [Moreover, it is not comparable to Orlah and other Isurin, since a. Chametz is subject to Kareis and b. people do not keep away from it all the year round.]

אי נמי, שאני חמץ שהחמירה בו תורה לעבור בבל יראה ובל ימצא, החמירו חכמים לבדוק ולבערו, אפילו היכא דביטלו, משום דילמא אתי למיכליה.

(j)

Answer #3: Alternatively, Chametz is different, since the Torah is particularly stringent with regard to it, inasmuch as it adds the Isur of 'Bal Yera'eh and Bal Yimatzei'. Consequently, the Chachamim were strict and required that one search for Chametz and burns it, even where one has already declared it nullified.

ונראה לרשב"א, דאפילו לפי טעם האחרון, צ"ל דהחמירו חכמים בכל חמץ, אפי' בחמץ נוקשה ועל ידי תערובת, אף על גב דליכא בל יראה ...

(k)

Chidush: It appears to the Rashba that even according to second reason, the Chachamim were stringent with regard to all Chametz, even Chametz Nokshah and Ta'aroves Chametz, even though 'Bal Yera'eh' and 'Bal Yimatzei' do not apply to them ...

לפר"ת בריש אלו עוברין (דף מב.) דהא אמר 'שיאור ישרף' - והיינו חמץ נוקשה, כדמוכח התם; ואיכא למ"ד נמי התם דכ"ש חמץ גמור על ידי תערובת, משמע דאסור להשהותו ...

(l)

Proof: According to Rabeinu Tam at the beginning of 'Eilu Ovrin' (Daf 32.), who explains that 'Si'ur Yisaref' refers to Chametz Nokshah, as is evident there; And there is also an opinion there that holds all the more so a mixture containing proper Chametz, implying that one is forbidden to retain them ...

דאי מותר להשהותו, אמאי ישרף, ישהה אותו עד אחר הפסח ויהא מותר אפילו לרבי יהודה, דלא אסר רבי יהודה חמץ אחר הפסח אלא בחמץ גמור, דאיכא ג' קראי: לתוך זמנו ולפני זמנו ולאחר זמנו (לקמן דף כח:).

1.

Proof (cont.): Because otherwise (if it was permitted to retain them), why should they be burned? Let him retain them until after Pesach, and he will be allowed to eat them, even according to Rebbi Yehudah, who only forbids Chametz after Pesach if it is proper Chametz. This is because there are three Pesukim: one for during the period of Isur, one for before the period of Isur and one for after it, as will be explained later (28:).

אבל בנוקשה דליכא אלא חד קרא, אפי' ר' יהודה מודה.

2.

Proof (cont.): Whereas Chametz Nokshah, for which there is only one Pasuk, even Rebbi Yehudah will concede that it is permitted after Pesach.

2)

TOSFOS DH KA SALKA DA'TACH MA'N D'AMAR NAGHI ETC.

תוס' ד"ה קא סלקא דעתך מ"ד נגהי וכו'

(SUMMARY: Tosfos justifies the Lashon 'ka Salka Da'tach'.)

לא נקט קס"ד אלא משום מאן דאמר נגהי דלא קאי הכי.

(a)

Clarification: The Gemara only says 'Ka Salka Da'tach' because the opinion that holds 'Naghi' does not remain with that ...

ואגב אורחיה נקט נמי לילי ממש

1.

Clarification (cont.): And so incidentally, it also mentions 'Leilei Mamash'.

ומש"ה אין לשבש הספרים.

(b)

Conclusion: Consequently, it is not necessary to emend the wording (and to omit 'u'Man d'Amar Leilei ... ').

3)

TOSFOS DH U'CHE'DE'RAV YEHUDAH

תוס' ד"ה וכדרב יהודה

(SUMMARY: Tosfos explains that establishing the Pasuk like Rav Yehudah has nothing to do with the Gemara's answer 'ke'Ma'n d'Amar Tzafra N'har.)

לא קאי א'מאי דמשני 'כדאמר צפרא נהר' ...

(a)

Clarification: This does not refer to the Gemara's answer 'ke'Ma'n d'Amar Tzafra N'har'.

אלא מילתא באפי נפשה היא; ומפרש מה השמיענו הפסוק לכ"ע.

1.

Clarification (Part 2): It is as independent statement, and is coming to explain what the Pasuk is coming to teach according to both of the above opinions.

4)

TOSFOS DH YIKANEIS B'CHI TOV

תוס' ד"ה יכנס בכי טוב

(SUMMARY: Tosfos establishes the reason for this as 'Mazikin', and discusses its ramifications, but nevertheless adds the reason of 'pits'.)

אור"י, דבפרק הכונס (דף ס ושם:) משמע דטעם הוי משום מזיקין, דמפיק ליה התם מ"לא תצאו איש מפתח ביתו", וקרא משום מזיקין קא מזהיר

(a)

Clarification: The Gemara in Perek ha'Koneis (Daf 60: & 61.), says the Ri, implies that the reasons for this is because of Mazikin (demons), since it learns it from the Pasuk "Li Seitz'u Ish mi'Pesach Beiso ad Boker", and the Pasuk there is a warning against Mazikin ...

... דמפקינן מיניה התם 'כיון שניתן רשות למשחית ... '.

(b)

Proof: Which in turn, we know, because it extrapolates from it the principle that 'Once the destructive angel receives permission to destroy, he does not draw a distinction between Tzadik and Rasha'.

ולפי זה, אפילו מעירו אדם צריך ליזהר שיצא 'בכי טוב'.

(c)

Ruling: According to that, one should take care to leave in good time' even from one's home town!

והא דנקט כניסה תחלה?

(d)

Implied Question: In that case, why does the Gemara first mention 'coming in'?

היינו משום דאורחא דגמרא למינקט הכי ...

(e)

Answer: Because it is the way of the Gemara to do that.

כמו 'מטפס ועולה ומטפס ויורד' בפרק עושין פסין (דף כא.) - דנקט 'עליה' תחלה.

1.

Precedent #1: Like we find (with regard to clambering into and out of a well) that the Gemara in Perek Osin Pasin (Eruvin 21.) states 'clambers up and clambers down' (even though it is obvious that one has to clamber in first).

ובפ' במה מדליקין (דף לד:) 'בין השמשות כהרף עין, זה נכנס וזה יוצא'.

2.

Precedent #2: And likewise in Perek Bameh Madlikin (Shabbos 34:), where it states that 'Beis ha'Shemashos (the period of dusk) is like the wink of an eye; this one comes in, and that one goes out' (despite the obvious fact that the first leaves before the second one enters).

וקשה, הא דריש רב יהודה גופיה האי דרשה מקרא אחרינא ד"לא תצאו" - בפרק הכונס (דף ס. ושם:),

(f)

Question: Rav Yehudah himself (in the Gemara in 'ha'Koneis' that we cited earlier), Darshens this very same D'rashah from the (different) Pasuk of "Lo Seitz'u"?

ואומר רשב"א, דצריכי תרי קראי; "הבקר אור" צריך לעיר אחרת, ואפי' היכא דליכא למיחש למזיקין, כגון אחי יוסף דהוו י"א, והטעם מפני הפחתים.

(g)

Answer: The Rashba (or the Ri) explains that we actually need two Pesukim; "ha'Boker Or (in connection with Yosef's brothers)" is needed to teach us that the Din applies in another city, even where there is no problem of Mazikin, such as with Yosef's brothers, who numbered eleven (and Mazikin only start up with individuals). And the reason for the Din there is because of pits into which one is likely to fall.

וקרא ד"לא תצאו" איצטריך - לעירו ומפני המזיקין.

1.

Answer (cont.): Whereas "Lo Seitz'u" is needed to teach us that it applies even in one's own town, on account of Mazikin.

5)

TOSFOS DH U'CHE'OR BOKER BE'OLAM HA'ZEH

תוס' ד"ה וכאור בקר בעולם הזה

(SUMMARY: Tosfos discusses the connotations of 'Or Boker'.)

פי' ר"ת דהיינו עד חצי היום, כדמוכח בפ' תמיד נשחט (דף נח.) דעד ו' שעות נקרא בקר ...

(a)

Clarification: Rabeinu Tam explains that this means up until midday, as is evident in Perek Tamid Nishchat (Daf 58.)

כעין זה יהיה תחלת זריחת השמש דהיינו הנץ החמה לצדיקים לעתיד לבא.

1.

Clarification (cont.): And that is how the sun will shine for the Tzadikim in time to come, when it first appears (at Haneitz ha'Chamah) early in the morning.

6)

TOSFOS DH VA'HA DE'KAYMA LAN AD TZEIS HA'KOCHAVIM YEMAMA HU

תוס' ד"ה והא קיימא לן עד צאת הכוכבים יממא הוא

(SUMMARY: Tosfos cites the source for this and resolves the problem from the Gemara in 'Bameh Madlikin' which appears to imply otherwise.)

אומר ר"י, דפשיטא ליה לגמרא דעד צאת הכוכבים יממא ...

(a)

Source: The Ri explains that the Gemara takes for granted that day-time lasts until Tzeis-ha'Kochavim ...

משום דמסקינן בספ"ב דמגילה (דף כ:) ד,מעלות השחר יום הוא, דכתיב "ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר עד צאת הכוכבים", ואומר "והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה" '.

1.

Source (cont.): Due to the Gemara at the end of the second Perek of Megilah (Daf 20:), which concludes from a combination of the two Pesukim "And we were doing work from dawn-break until Tzeis-ha'Kochavim" and " ... the night was for us to guard, and the day, to work", that the day begins with dawn-break.

ומהתם נמי מוכח דעד צאת הכוכבים יום הוא.

2.

Source (cont.): Likewise, it is evident from there that daytime lasts until Tzeis-ha'Kochavim.

ולא קשה מההוא קרא לתנאי דפרק במה מדליקין (דף לד: ולה.) דקאמר 'ר' יהודה משתשקע החמה, כל זמן שפני מזרח מאדימין'.

(b)

Refutation of Question: Nor can one ask from that Pasuk on the Tana'im in Perek Bameh Madlikin (Shabbos 34:), where Rebbi Yehudah says that Bein-ha'Shemashos lasts from sunset as long as the eastern horizon is red ...

ואיכא למאן דאמר התם 'שני חלקי מיל', שהוא לפי הנראה שעה גדולה לפני צאת הכוכבים?

1.

Refutation of Question (cont.): Which, according to one opinion, is up to two thirds of a Mil (seemingly a long time before Tzeis-ha'Kochavim)?

דאין אנו בקיאין בצאת הכוכבים - כדאמר התם 'לא כוכבים גדולים הנראין ביום, ולא כוכבים קטנים הנראין בלילה, אלא בינונים'.

(c)

Reason: Because we are simply not experts as to what is called 'Tzeis-Kochavim', as the Gemara says there 'Not (very) large stars that can be seen by day, nor (very) small stars, that can only be seen by night; but medium size stars.

7)

TOSFOS DH KEDESANYA HA'NODER MIN HA'OR

תוס' ד"ה כדתניא הנודר מן האור

(SUMMARY: Tosfos qualifies the Gemara's statement.)

מיהו היכא דלשון בני אדם אינו כלשון המקרא, אזלינן אחר לשון בני אדם ...

(a)

Clarification: However, whenever the colloquial does not conform with the Lashon of the Torah, we go after the colloquial ...

כדאמרינן בערכין (ד' יט:) גבי 'האומר משקל ידי עלי' - מדאורייתא קיבורת כולה, בנדרים הלך אחר לשון בני אדם, דהיינו עד האציל.

(b)

Source: Like we say in Erchin (Daf 19:) regarding someone who undertakes to give the weight of his 'Yad' to Hekdesh, that, although min ha'Torah 'Yad' incorporates the area of the muscles, in the realm of Nedarim, it only goes up to the elbow.

2b----------------------------------------2b

8)

TOSFOS DH I P'SHITA LACH DE'ANEFASHOS KA'ASI

תוס' ד"ה אי פשיטא לך דאנפשות קאתי

(SUMMARY: Tosfos establishes the two Beraisos according to their respective cases.)

אומר ר"י וריב"א דהאי קרא באב על הבן מיירי, דסתם אב מרחם על הבן ולא יהרגנו אם יעמוד נגדו, להציל ממונו;

(a)

Clarification: The Ri and the Riva explain that this Pasuk is speaking about a father who breaks in to his son's apartment, since a father S'tam has mercy on his son and will not kill him even if the latter stands up to him to save his money.

ולכך לא ניתן להצילו בנפשו אלא כשיודע בברור שלהורגו בא ...

1.

Clarification (cont.): Hence, the son is not allowed to kill his father unless he knows for sure that he comes with the intention of killing him, in the event that he (the son) catches him breaking in.

כדמוכח בפרק בן סורר (דף עב: ושם), דמוקי הברייתא דתניא "אם זרחה עליו השמש" 'וכי עליו בלבד זרחה? אלא אם ברור לך כשמש שאין לו שלום עמך, הרגהו; ואם לאו, אל תהרגהו - באב על הבן;

(b)

Proof: As is evident in Perek ben Sorer u'Moreh (Sanhedrin 72: & 73.) where the Gemara establishes the Beraisa which, commenting on the Pasuk "Im Zarchah alav ha'Shemesh" (in answer to the question 'Did the sun shine on him alone?) explains that if you are absolutely certain that he he does not come in peace, then kill him; Otherwise, don't kill him - by a father breaking in on his son.

וההיא דתניא 'אם ברור לך שיש לו שלום עמך אל תהרגהו', מוקי בבן על האב.

1.

Proof (cont.): Whereas the Beraisa which says that 'If you are certain that the person breaking in comes in peace, then don't kill him', is speaking about a son who breaks in on his father.

9)

TOSFOS DH ME'EIMASAI ARBA'AH-ASAR ASUR BA'ASIYAS MELACHAH

תוס' ד"ה מאימתי י"ד אסור בעשיית מלאכה

(SUMMARY: Tosfos proves that the Machlokes must be with regard to Isur, and not Minhag, as Rashi explains.)

פירש רש"י - אסור בעשיית מלאכה במקום שנהגו.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that Melachah is forbidden in a place where that is the Minhag.

ואין נראה לר"י ...

(b)

Refutation: The Ri however, disagrees ...

דבפ' מקום שנהגו (דף נה.) מוכח בהדיא דרבי יהודה אית ליה איסורא, ולא מנהגא.

(c)

Question #1: Since in Perek Makom she'Nahagu (Daf 55.) it is clearly evident that according to Rebbi Yehudah, it is an Isur, not a Minhag.

ועוד, תני תנא איסורא ואת אמרת מנהגא?

(d)

Question #2: Moreover, If the Tana says 'Asur', how can you say 'Minhag?'

ועוד, ניחזי היכי נהוג?

(e)

Question #3: Furthermore, let us go and see what the Minhag is?

לכך נראה, דבאיסור ודאי פליגי - ובגליל, כי היכי דפליגי התם במתני' ב"ש וב"ה.

(f)

Explanation #2: It would therefore seem that their Machlokes is in a case where it is Vaday Asur - and in Galil, just as Beis Shamai and Beis Hillel argue there in the Mishnah.

10)

TOSFOS DH REBBI ELIEZER BEN YA'AKOV OMER MI'SHA'AS HA'OR

תוס' ד"ה רבי אליעזר ב"י אומר משעת האור

(SUMMARY: Tosfos explains the Machlokes between Rebbi Eliezer ben Ya'akov and Rebbi Yehudah, and the opinion of Rebbi Eliezer ben Ya'akov both according to the Gemara's conclusion and according to the Havah Amina.)

למאי דמסקינן אור ממש - נקט ר' אליעזר בן יעקב שיעור למילתיה בתחלת היום, ור' יהודה נקט 'הנץ החמה', משעת כניסת פועלים למלאכה, שהוא אחר זריחת השמש ...

(a)

Clarification: According to the Conclusion, that 'Or' means literally light, Rebbi Eliezer ben Ya'akov mentions the Shi'ur for his ruling at the beginning of the day; whereas Rebbi Yehudah mentions 'Hanetz ha'Chamah', which is when the workers begin to work, which is after the sun begins to shine.

כדאמר בהשוכר את הפועלים (דף פג: ושם) 'פועל בכניסתו משלו, ביציאתו משל בעה"ב' - פי' ביציאתו מביתו למלאכה, כדכתיב (תהלים קד) "תזרח השמש יאספון ... ; יצא אדם לפעלו".

(b)

Source: Like the Gemara says in 'ha'Socher es ha'Po'alim (Bava Metzia 83: & 84.) 'A worker must arrive in his own time, but leaves in the time of his employer (i.e. on his way home) as the Pasuk writes in Tehilim "The sun shines and they [the animals are gathered in] a man goes out to work".

ולא הוי ר"א בן יעקב לא כב"ש ולא כב"ה, דבית שמאי אוסרין הלילה, וב"ה מתירין עד הנץ,

(c)

Conclusion: Rebbi Eliezer ben Ya'akov holds neither like Beis Shamai (who forbids the night, too) nor like Beis Hillel (who permits until Hanetz ha'Chamah).

ולמאי דס"ד דאור אורתא כב"ש, יאמר רבי אליעזר בן יעקב 'לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר הזה'.

(d)

Alternative: According to the initial understanding, that 'Or' means like Beis Shamai, Rebbi Eliezer ben Ya'akov will hold that Beis Shamai and Beis Hillel do not argue over this point.

11)

TOSFOS DH HEICHAN MATZINU YOM SHE'MIKTZASO MUTAR U'MIKTZASO ASUR

תוס' ד"ה היכן מצינו יום שמקצתו מות' ומקצתו אסו'

(SUMMARY: Tosfos explains the Gemara's question.)

פי' היכא דליכא סברא כי הכא; וכן חמץ דאקשי ליה מיניה.

(a)

Clarification: Where there is no logical reason to differentiate between them ...

אבל היכא דאיכא סברא כגון 'לא יאכל אדם מן המנחה ולמעלה', משום תיאבון וכיוצא בו, לא מיירי.

1.

Clarification (cont.): But there where there is - such as regarding the ruling prohibiting eating from Minchah-time and onwards on account of having an appetite (for Shabbos) and similar cases, the Gemara is not speaking.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF