PESACHIM 48 (1 Elul) - Dedicated l'Iluy Nishmas Esther Chaya Rayzel (Friedman) bas Gershon Eliezer (Yahrzeit: 30 Av, Yom Kevurah: 1 Elul) by her daughter and son-in-law, Jeri and Eli Turkel of Raanana, Israel. Esther Friedman was a woman of valor who was devoted to her family and gave of herself unstintingly, inspiring all those around her.
 
12TH CYCLE DEDICATIONS:
 
PESACHIM 48 (6 Adar) - dedicated by the Feldman family in memory of their father, the Tzadik Harav Yisrael Azriel ben Harav Chaim (Feldman) of Milwaukee.

פסחים דף מח. א

במה נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע דמתניתין
האם אפשר לאפות ביו"ט לכל העיסה שנטמאה קודם שהופרשה חלתה?

ר' אליעזר - אופה ר' יהושע - לא יאפה
לרמי בר חמא, לרב ירמיה כרבה - דאמרינן הואיל [1] כרב חסדא - דלא אמרינן הואיל
לרב פפא, לרב שישא [2] יתכן דלא ס"ל הכי [3] יתכן דלא ס"ל הכי [4]

כמה שיעור עיסה שמותר ללוש למצה - שבשיעור כזה יוכל לשומרה מחימוץ?

בחטים בשעורים
מעלייתא - טובות חסיכתא - רעות מעלייתא - טובות חסיכתא - רעות
לר' ישמעאל שני קבין [5] שלשה קבין שלשה קבים ארבעה קבין [6]
לר' נתן שלשה קבין ארבעה קבין שני קבין שלשה קבין
לרב [7] קב מלוגאה - שהוא חמשת רבעים קמח (קב ורבע רגיל)

פסחים דף מח: א

אליבא דר' אליעזר דס"ל ד"סל מצרף" לשיעור חלה, באיזה אופן מיירי?

בכעכין - אינם נדבקות באפיה בככרות של בבל שנושכות [8] זו את זו
לר' חנינא הסל מצרפן הסל מצרפן
לר' יהושע בן לוי אין הסל מצרפן [9] הסל מצרפן

פסחים דף מח: א

לתנאים דלהלן איזה ככרות מצטרפות לחלה, ואיזה לא?

בכעכין - אינם נדבקות באפייה בככרות של בבל שנושכות זו את זו
לר' אליעזר הסל מצרפן אחר שנאפו בתנור [10]
לר' יהושע סגי לצירוף מה שנאפו בתנור אחד [11]
לר' שמעון [12] אינם מצטרפים אפי' בתנור ובסל מצטרפים בתנור בלא סל

שלש נשים שיש להם תנור קטן אחד המספיק לאפות בצק אחד, מה יעשו?

ללוש שלושתן כאחת וכו' כשזו אופה זו מקטפת וזו לשה
לרבן גמליאל [13] אפשר כ"ש שאפשר
לחכמים [14] אי אפשר אפשר
לר' עקיבא תלוי במציאות [15]

מהו שיאור ומהו סידוק ומה דינם?

שיאור - ישרף ופטור מכרת סידוק - ישרף וחייב כרת
לר' יהודה - חכמים דברייתא סדקים בודדים כקרני חגבים סדקים מרובים שנתערבו זה בזה
לחכמים דמתניתין - ר"מ כשהלבינו פניו אפי' בסדקים כקרני חגבים

-------------------------------------------------

[1] דאף שלבסוף הוא יפריש אחת מהככרות האלה לחלה - ותלך לשריפה כיון שנטמאה, ונמצא שאפה אותה שלא לצורך יו"ט, בכל אופן מותר לאפות הכל, משום דאמרינן הואיל והוא יכול שלא להפריש ככר שלמה - אלא להפריש מכל ככר מעט לחלה - שאז נמצא שנאפו כל הככרות לצורך יו"ט.

[2] גם ר' זירא ס"ל שלא נחלקו בהכי, ומשום שמוכיח מהברייתא שאין לר"א טעם "הואיל" - מזה שלא ענה כן לר' יהושע. אך יתכן אחרי שביאר לו ר' ירמיה סברתו - חזר בו.

[3] רב פפא מפרש שיתכן שסברת ר"א להתיר אינה משום שסובר כרבה דאמרינן "הואיל", די"ל דאפי' אם לא אמרינן בעלמא "הואיל" - כאן גבי חלה מהני, כיון שכל זמן שלא הוברר איזו ככר תהיה לחלה - כל הכרות שנכנסו לתנור ראויות לו. משא"כ נידון רבה ורב חסדא גבי "הואיל ומקלעי ליה אורחים", בשעה שהכניס את הככרות לתנור אין שום ככר ראויה לו, וגם אורחים עדיין לא זימן.

[4] רב שישא בריה דרב אידי מפרש שיתכן שסברת ר' יהושע לאסור אינה משום שסובר כרב חסדא דלא אמרינן "הואיל", דאפי' אם אמרינן "הואיל" בעלמא - כאן גבי חלה לא מהני, כיון שודאי לבסוף יקח אחת מהככרות לחלה (דאין דרך לקחת חתיכה קטנה מכל ככר וככר), וא"כ כבר עכשיו יש ככר אחת שאינה ראויה לא לו ולא לאורחים ולכן אסור. משא"כ נידון רבה ורב חסדא גבי "הואיל ומקלעי לי אורחים" שודאי ראוי מה שאופה לאורחים - ואורחים שכיחי - יתכן שמודה ר' יהושע שאמרינן "הואיל".

[5] כלומר מותר ללוש שיעור קמח היוצא מתוך קבים של חטים טובות, ושיעור זה שוה לשיעור קמח היוצא מג' קבים רעות אשר אינם מוציאות כל כך קמח.

[6] דקדק רב פפא מברייתא זו לנידון מקח וממכר, שההפרש בין חטים יפות לחטים גרועות הוא הפרש גדול של שליש, והוא הרבה יותר מההפרש שיש בין שעורים יפות לשעורים רעות ששם ההפרש הוא רק רבע. והיינו שגרועות חטים גרועות כלפי חטים מעולות, יותר מאשר גרועות שעורים גרועות כלפי שעורים מעולות.

[7] רב תנא הוא ופליג. רב יוסף אמר, שנהגו הנשים בביתו להחמיר ולאפות ג' לוגים קמח - דהיינו שלשת רבעי קב, ולא יותר, שבזה משתמרות יותר מהחימוץ. ואח"כ היו מצרפים את כל הככרות בסל כדי להפריש חלה.

[8] פי', שמתחברות כל כך עד שאם ינתקם יתלש מעט מהעיסה מככר זו לככר זו.

[9] העירו התוס' (בד"ה לא), שאין סברתו מסתדרת עם נוסחת המשנה בחלה (פ"ב מ"ד), דשם איתא: העושה עיסתו קבין (פחות משיעור חלה) - פטור מן החלה עד שישוכו, רבי אליעזר אומר "אף" הרודה ונותן לסל - הסל מצרפן. ולגירסא זו מפורש שלא צריך שישוכו. אכן אי לא גרסינן תיבת "אף" (וכן בסוגיין לא גרס תיבת "אף") לק"מ, די"ל שר"א בעי תרתי - גם שישוכו וגם שיתנם לסל שיצרפם.

[10] לכאורה ברייתא זו כדעת ר' חנינא, דהרי לא חילקה בין ככרות לכעכין אלא בדעת ר"ש. אכן לפי מה שביארו התוס' (בד"ה לא), יתכן שמצריך ר"א תרתי, ובא ר"ש לומר שמספיק רק מה שהם נושכות. ודו"ק.

[11] פירש"י שסובר ר' יהושע ש"אף" תנור מצרפן אע"פ שלא נתן לסל, וא"כ כ"ש שאם נתן לסל אחד אפי' מכמה תנורים שמהני. ובהגהות הגר"א (אות ב') כתב, שבירושלמי איתא שדוקא אם צירפן בתנור מהני, אבל סל לא מהני. וכן היא סברת הרמב"ן (הלכות חלה דף כז:) וע' רבינו דוד. והיינו שר"א ס"ל שסל מצרף וכ"ש תנור, ור' יהושע ס"ל שרק תנור מצרף ולא סל.

[12] ביאר הגר"א בהגהותיו (אות א'), שזו היא דעת ת"ק דר"א המובאת בתוס' (בד"ה לא) וצירופם הוא בתנור.

[13] ר"ג ס"ל שיכולות ג' הנשים ללוש כאחת מלֹא התנור, ואין לחוש לחימוץ הגם שאחת ממתנת עד שהשתים האחרות תגמורנה לאפות את בציקן.

[14] חכמים חוששים שמא תחמיץ העיסה בשעה שממתנת עד שהשתים האחרות יאפו, ולכן ס"ל שאסור להם ללוש כאחת, אלא הראשונה מקדימה ללוש, וכשהיא מתחילה לקטף (-לערוך) השניה מתחילה ללוש, וכשהראשונה מתחילה לאפות השניה תקטף והשלישית תתחיל ללוש.

[15] כלומר, בנשים עצלניות ובתנור חלש וכו' יש לאסור, ואילו בזריזות וכו' יש להתיר. אכן ר"ג בברייתא השיב לר"ע שאין לחוש, ובכל הנשים הותר, ורק כלל אחד יש לנו דאם רואה שהבצק תפח - תלטוש בצונן, דהיינו שתרטיב ידיה במים צוננים ותקטף את הבצק בהם וכך לא יחמיץ.

עוד חומר לימוד על הדף