________________________________________________________

POINT BY POINT SUMMARY OF TOSFOS

Kollel Iyun Hadaf

prepared by Yaakov Montrose of Kollel Iyun Hadaf, Yerushalayim

daf@dafyomi.co.il, www.dafyomi.co.il

Rosh Kollel: Rabbi Mordecai Kornfeld

________________________________________________________

  Previous
Previous
MEGILAH 26 Next
Next
Ask the Kollel
Ask the
Kollel

MEGILAH 26 (10 Av) - Dedicated by Rabbi Dr. Eli Turkel of Ra'anana, Israel, in memory of his father, Reb Yisrael Shimon ben Shlomo ha'Levi Turkel. Isi Turkel, as he was known, loved Torah and worked to support it literally with his last ounce of strength. He passed away on 10 Av 5740.
 
12th CYCLE DEDICATION:
 
MEGILAH 26 - Dedicated l'Iluy Nishmas HaRav Ze'ev Wolf Rosengarten of Zurich, Switzerland, a person of "Sheleimus" in every way, who passed away on 14 Adar 5760. Dedicated in honor of his Yahrzeit by his nephew and Talmid, Eli Rosengarten of Zurich.

1) TOSFOS DH Kivan deme'Alma Ka'asu Lah

תוספות ד"ה כיון דמעלמא קאתו לה

(SUMMARY: Tosfos gives two explanations of this.)

נראה לפרש הכי כיון שרוב בני אדם רגילים ללכת שם להתפלל אף על פי שאין נותנים כלום בבנינו מכל מקום כיון דלדעת אותן רבים נעשה חמורה קדושתו ואינן יכולין למוכרו

(a) Explanation #1: It seems that this means that since most people normally go to there to pray, even though they do not give anything to [pay for] building it, in any case since it was made for the sake of those Rabim, its Kedushah is greater, and they cannot sell it.

ועוד יש לפרש כיון שרבים נותנים בבנינו ובשאר צרכיו

(b) Explanation #2: [They cannot sell it] because many people (not only from this city) give towards building it and its other needs.

ובסמוך נמי דקאמר רב אשי דאדעתא דידי קאתו

(c) Implied question: Below, Rav Ashi says, because people come due to me" [therefore, I can sell it. If we are concerned that outsiders gave for it, how does it help that people come due to Rav Ashi?]

היינו ממה שנותנים בו לעשות רצונו.

(d) Answer: This is because they give with intent that he may do like he wants with it.

2) TOSFOS DH v'Amai v'Ha di'Chrachim Ninhu

תוספות ד"ה ואמאי והא דכרכים נינהו

(SUMMARY: Tosfos questions why this was difficult, and answers.)

משמע דסבירא ליה למקשן דכיון דלא מיזדבני דאין להן ליטמא בנגעים משום דלא מיקרי אחוזתכם וגם לא קרינן ביה אשר לו הבית

(a) Inference: The Makshan holds that since they may not be sold, they should not receive Tzara'as, for it is not called "your inheritance." Also, "the owner of the house" cannot apply to it.

וקשה דהא בפ"ק דיומא (דף יא.) מחייב ר"מ בית הכנסת של כרכים במזוזה

(b) Question #1: In Yoma (11a), R. Meir obligates a Beis ha'Keneses of Kerachim in a Mezuzah. (This implies that is called "your house");

וגם מוקי ברייתא דהתם דקאמר דבית הכנסת מיטמא בנגעים כוותיה

1. Also, we establish the Beraisa there, which says that a Beis ha'Keneses receives Tzara'as, like him! (Perhaps R. Yehudah (who taught our Beraisa) holds like R. Meir!)

ועוד קשה אמאי נקט של כרכים דהא אף לרבנן דר"מ לא מפלגי (הגהת מהרש"א) התם בין של כרכים לשל כפרים לענין נגעים ומזוזה

(c) Question #2: Why do we discuss of big cities? Even [if he holds like Rabanan,] Rabanan of R. Meir do not distinguish there between [Batei Kenesiyos] of big cities and of villages regarding Tzara'as and Mezuzah!

ויש לומר דודאי המקשן טעה בתרתי חדא דאין חילוק בין כרכים לשל כפרים כדמסיק התם לרבנן דר"מ דהיינו ר' יהודה

(d) Answer: Surely, the Makshan erred about two matters. Firstly, there is no difference between cities and villages, like we conclude there according to Rabanan of R. Meir, i.e. R. Yehudah. (He held like the Hava Amina there, that we distinguish);

וגם טעה בהא דאע"ג דלא מיזדבני יש להן ליטמא בנגעים לרבי מאיר.

1. He also erred (did not realize that) even though they cannot be sold, they can receive Tzara'as according to R. Meir.

3) TOSFOS DH v'Retzu'ah Yotz'ah mi'Chelek Yehudah l'Chelek Binyamin u'Vah Hayah Mizbe'ach Banuy

תוספות ד"ה ורצועה יוצאה מחלק יהודה לחלק בנימין ובה היה מזבח בנוי

(SUMMARY: Tosfos explains that only a small part of the Mizbe'ach was in Yehudah's portion.)

קשה דהא בפרק איזהו מקומן (זבחים דף נג:) אמר דבקרן דרומית מזרחית לא היה יסוד לפי שלא היה יסוד אלא בחלקו של טורף בנימין דכתיב בנימין זאב יטרף (בראשית מט)

(a) Question: In Zevachim (53b) it says that in the southeast corner there was no Yesod, for the Yesod is only in the portion of Toref, i.e. Binyamin, for it says "Binyamin Ze'ev Toref";

אלמא שכל המזבח בנוי בחלקו של בנימין

1. Inference: The entire Mizbe'ach was built in the portion of Binyamin!

וי"ל אותו קרן דרומית מזרחית שלא היה בו יסוד שהיה בחלק יהודה

(b) Answer: The southeast corner, which had no Yesod, was in the portion of Yehudah;

על זה היה מצטער בנימין לבולעה כדי שיהא כל המזבח בחלקו.

1. Binyamin was pained [and longed] to swallow it, in order that the entire Mizbe'ach would be in his portion.

4) TOSFOS DH Af Lo ha'Mitos

תוספות ד"ה אף לא המטות

(SUMMARY: Tosfos explains what rental they were able to charge.)

פירש הר"ר יוסף דסבירא ליה דכיון שהקרקע מקום המטות לא היה מיוחד לבעלים לא היה כח בידם להשכירם שכירות שלם

(a) Explanation (Rabbeinu Yosef): He holds that since the land, the place of the beds, did not have a particular owner, they were unable to charge a full rental;

ומכל מקום מחמת מטלטליהם היו נוטלין עורות הקדשים.

1. In any case, due to their Metaltelim, they used to take the skins of Kodshim.

26b----------------------------------------26b

5) TOSFOS DH Ogurah u'Mashkonah Asur

תוספות ד"ה אוגורה ומשכונה אסור

(SUMMARY: Tosfos explains why this is worse than a sale on Tenai.)

קשה דהא רבי מאיר לא אסר במתניתין אלא ממכר עולם אבל על תנאי שרי ומאי שנא

(a) Question: R. Meir forbids in our Mishnah only a permanent sale, but it is permitted on Tenai (condition). Why is this different?

ונראה לי דהאי דר"מ שרי למכור על תנאי היינו של רבים לרבים להתפלל שם דאין במכר זה זלזול

(b) Answer: R. Meir permits selling on Tenai, i.e. [a Beis ha'Keneses of] Rabim to Rabim, to pray there. There is no disgrace in this sale;

והא דאסרי' הכא משכנתא הוי ליחיד משום זלזול.

1. Here we forbid Mashkanta to an individual, due to disgrace.

6) TOSFOS DH Tashmishei Kedushah v'Chulei Nartik Shel Tefilin u'Rtzu'os

תוספות ד"ה תשמישי קדושה וכו' נרתק של תפילין ורצועותיהן

(SUMMARY: Tosfos derives that there is no tradition from Sinai to have a Dalet and Yud on the straps.)

מכאן משמע שהדל"ת והיו"ד שבקשר הרצועה אינן אותיות גמורות ולא הוי הלכה למשה מסיני כי אם השי"ן שבבתים

(a) Inference: The Dalet and Yud in the knot of the straps are not proper letters. Only the Shin on the box is a tradition from Moshe from Sinai.

מדלא קרי הכא לרצועות אלא תשמישי קדושה והכי נמי משמע בהקומץ רבה (מנחות דף לה: ושם) דלא קרי להו אלא תשמישי קדושה

(b) Explanation: We infer this, for we call the straps only Tashmishei Kedushah [and not Kedushah itself]. Also in Menachos (35b), we call them only Tashmishei Kedushah.

והכי נמי משמע בפרק שני דשבת (דף כח:) דפריך והאמר אביי שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני ולא פריך כך מן הדל"ת והיו"ד

(c) Support: In Shabbos (28b), we ask "Abaye said that the Shin of Tefilin is a tradition from Moshe from Sinai." We do not ask from the Dalet and Yud!

ולא קשה מההיא דמנחות (דף לה:) גבי וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ואמרו אלו תפילין שבראש

(d) Implied question: In Menachos (35b), we say that "v'Ra'u Kol Amei ha'Aretz Ki Shem Hash-m Nikra Alecha v'Yar'u Mimeka" refers to Tefilin Shel Rosh!

1. Note: The question assumes like Rashi (cited below) explains, that it refers to the Shel Rosh, since it has two letters of Hash-m's name on it.

שיש לפרש הטעם לפי שהן לעולם בגובה של ראש ונראים לעולם שפיר אות

(e) Answer: We can say that it is because they are on the top of the head, and they are always seen well for an Os (sign);

אבל אותן של יד אינן נראין ואין בהן אות כדכתיב והיו לך לאות ודרשינן (מנחות דף לז:) ולא לאחרים לאות

1. However, the letters of the Shel Yad are not seen and they are not an Os, for it says "v'Hayah Lecha l'Os", and we expound that [they are an Os for you, but], they are not an Os for others.

אבל למה שפרש"י התם דהטעם הוי משום שיש בהן השי"ן והדל"ת דהוי רוב אותיות של שדי לפירוש זה קשה כדמשמע בכל הני שהבאתי דהיו"ד והדל"ת לא חשיבי אותיות.

(f) Question: However, according to Rashi, who explains there that the reason [the verse discusses the Shel Rosh] is because it had Shin and Dalet, which are the majority of letters of Shakai, it is difficult from all the sources I brought that the Yud and Dalet are not considered letters.

7) TOSFOS DH me'Reish Hava Amina Hai Prisa Tashmish d'Tashmish Hu

תוספות ד"ה מריש הוה אמינא האי פריסא תשמיש דתשמיש הוא

(SUMMARY: Tosfos concludes that this is a curtain spread outside the Aron.)

פי' הקונטרס יריעה שפורסין סביב הארון בתוכו

(a) Explanation #1 (Rashi): This is a curtain that they spread around the Aron inside of it.

וקשה שהרי הארון עצמו הוי תשמיש קדושה ואמר הכא (הגהה בגליון) שאסור לעשות ממנו כורסיא

(b) Objection: The Aron itself is Tashmish Kedushah. We say here that one may not make from it (an Aron) a Kursiya (Bimah).

אלמא שהתיבה קדושה יותר מן הפורסין

1. Inference: The Aron is more Kodesh than the Prisa. (Maharsha – the Hava Amina was that the Prisa is Tashmish d'Tashmish because it serves the Aron. Tosfos wants to prove that even in the conclusion that it is Tashmish Kedushah, the Aron is more Kodesh than it, for the Prisa's Kedushah equals that of the Bimah. Both of them have Kedushah because sometimes the Torah is placed on them. If the Prisa were inside the Aron, the Torah is normally inside it. It would be as Kodesh as the Aron!)

לכך נראה לי שפורסין אותה סביב הארון מבחוץ.

(c) Explanation #2: Rather, it is a curtain spread around the Aron outside of it.

Next
Next

Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage


Insights to
the Daf
 •  Background
to the Daf
 •  Review
Questions
 •  Review
Summary
 •  Point by
Point
 •  Halachah
Outlines
 •  English
Charts

Revach
l'Daf
 •  Review
Quiz
 •  Hebrew
Charts
 •  Yosef
Da'as
 •  Chidonim
on the Daf
 •  Galei
Masechta
 •  Video/Audio
Lectures