1)

WOMEN WITHOUT A KESUVAH (Yerushalmi Perek 11 Halachah 7 Daf 63b)

מתני' היתומה והשנייה והאיילונית אין להן לא כתובה ולא [דף סד עמוד א] פירות ולא מזונות ולא בליות

(a)

(Mishnah): An orphan, a Sheniyah (a relative forbidden mid'Rabanan) and an Ailonis (a girl who does not develop like a normal female) has no Kesuvah, [law of] Peiros [that if she is captured, her husband must redeem her, in exchange for his right to eats the Peros of her property], food, or Bala'os (remnants, or compensation for depreciation of property that she brought into the marriage):

אם מתחילה נשאה לשום אילונית יש לה כתובה

1.

If from the beginning he married her knowing that she is an Ailonis, she has a Kesuvah.

אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין יש להן כתובה:

(b)

A widow married to a Kohen Gadol, a divorcee or Chalutzah to a regular Kohen, a Mamzeres or Nesinah to a Yisrael, and a Bas Yisrael to a Nasin or Mamzer - they have a Kesuvah.

גמ' ניחא שנייה איילונית יתומה ויתומה אין לה כתובה

(c)

(Gemara) Question: Granted, [we understand why] a Sheniyah and Ailonis have no Kesuvah. An orphan - why does she have no Kesuvah?

ר' חזקיה ר' אבהו בשם ר' יוחנן תיפתר ביתומה שמיאינה

(d)

Answer (R. Chizkiyah citing R. Avahu citing R. Yochanan): It refers to an orphan [minor] who did Mi'un (decided to leave her mid'Rabanan marriage).

ר' אייבו בר נגרי ר' אימי כשם שקנסו בה כך קנסו בו

(e)

(R. Aibo bar Nagri citing R. Imi): [In forbidden marriages,] just like they fined her, so they fined him.

ליידא מילה

(f)

Question: For what matter [did they fine him]?

שאם קידשה בליטרא של זהב שהוא מאבד את הכל

(g)

Answer: If he was Mekadesh her with a Litra of gold (a fortune), he loses everything.

ולא פירות

(h)

(Mishnah): And not Peiros.

אמר ר' ירמיה שאין לו עליה אלא אכילת פירות בלבד

(i)

(R. Yirmeyah): He has only [right of] eating the Peros [of her property. He is not obligated to redeem her if she is captured, which was enacted in exchange for Peros, and he is not like her husband in any other way.]

תני ר' יוסי צידונייא קומי ר' ירמיה [צ"ל ר' יהושע אומר מעשה קטנה כלום ובעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה כללו של דבר הרי היא כאשתו לכל דבר אלא שיוצאה במיאון - קרבן העדה]

(j)

Question #1 (R. Yosi Tzidoniya, to R. Yirmeyah - Beraisa - R. Yehoshua): The action of a minor takes effect. Her husband merits her Metzi'ah and earnings. The general rule is, he is like her husband in every way, just she can leave through Mi'un.

ופליג על ר' ירמיה וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה

(k)

Question #2 (Mishnah): [One who marries a minor] merits her Metzi'ah and earnings and he can annul her vows.

מהו לא פירות

(l)

Question: Rather, [what is the meaning of 'and not Peros'?

שאינה יכולה להוציא ממנו אכילת פירות שאכל

(m)

Answer: She cannot force him to return Peros that he ate. (This is a fine.)

אמר רבי יוסי בכל שעה הוה ר' הילא אמר לי תני מתניתא יורשה ומיטמא לה

(n)

(R. Yosah): Constantly, R. Heila told me 'teach that he inherits her (a Sheniyah) and [a Kohen] becomes Tamei for her'.

ותני ר' חייה כן מטמא הוא אדם לאשתו כשירה ואינו מיטמא לאשתו פסולה

(o)

Question (R. Chiyah's Beraisa): One is Metamei for his Kosher wife. One is not Metamei for his Pasul wife.

ר' אבון בעא קומי ר' מנא עבדי שנייות מהו שיאכלו בתרומה

(p)

Question (R. Avun, in front of R. Mana): Do slaves of Sheniyos (married to a Kohen) eat Terumah?

א"ל שתוק ויפה לך היא אוכלת ועבדיה אינן אוכלין

(q)

Answer (R. Mana): Be quiet, and this is good for you (your question shows that you think that Chachamim fined her. You erred; there is no source for this.) She eats. Do her slaves not eat?!

2)

COERCED DIVORCE (Yerushalmi Perek 11 Halachah 7 Daf 64a)

תמן תנינן גט המעושה בישראל כשר ובגויים פסול

(a)

(Mishnah): A Get coerced through Yisrael is Kosher, and through Nochrim it is Pasul.

שמואל אמר פסול ופוסל בכהונה

(b)

(Shmuel): It is Pasul, and it disqualifies to Kehunah.

שמואל אמר אין מעשין אלא כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט

(c)

(Shmuel): We coerce [divorce] only for cases [of a Torah Isur,] e.g. a widow to a Kohen Gadol, a divorcee or Chalutzah to a Kohen Hedyot. (This connotes that the Yerushalmi forbids a Chalutzah to a Kohen mid'Oraisa. HA'GAON RAV C. KANIEVSKY, SHLITA (Yevamos 5:4) was unsure about this; MAR'EH HA'PANIM there and KORBAN HA'EDAH (Yevamos 2:7 DH Aval) hold that even the Yerushalmi forbids only mid'Rabanan.)

והא תנינן שניות

(d)

Question: A Mishnah teaches Sheniyos (we force him to divorce her)!

לא בגין דא אמר שמואל

(e)

Answer: Shmuel did not say 'a widow... a divorcee...' for this (to exclude Sheniyos, rather, to exclude one whose marriage was initially permitted, e.g. she was married 10 years without children).

והא תנינן המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס יותר מיכן יוציא ויתן כתובה

(f)

Question (Mishnah): One who forbade his wife through [affirming her] vow not to benefit from him, up to 30 days he sets up someone to finance her. More than this, he must divorce her and pay a Kesuvah.

שמענו שהוא מוציא שמענו שכופין

(g)

Answer: We learn [from there] that he must divorce her. Do we learn [from there] that we force him?!

מה בין אילו לאילו

(h)

Question: What is the difference between these (Sheniyos do not have a Kesuvah) and these (a widow to a Kohen Gadol, a divorcee...) have a Kesuvah?

אילו ע"י שהן דברי תורה ואין ד"ת צריכין חיזוק לפיכך יש לה כתובה ואילו ע"י שהן דברי סופרין ודברי סופרין צריכין חיזוק לפיכך אין לה כתובה

(i)

Answer #1: These (the latter) are [forbidden] mid'Oraisa, and Torah laws do not need support, therefore they have a Kesuvah. These (the former) are [forbidden] mid'Rabanan, and mid'Rabanan laws need support, therefore [Chachamim fined them, and] they have no Kesuvah.

אית דבעי מימר אילו ע"י שקנסן בידן וביד הוולד ולא קנסו בהן דבר אחר לפיכך יש לה כתובה ואילו על ידי שאין קנסן בידן וביד הוולד וקנסו בהן דבר אחר לפיכך אין לה כתובה

(j)

Answer #2: These (the latter) are penalized and so too their offspring [the wife becomes a Chalalah and the child becomes a Chalal], therefore they have a Kesuvah. These (the former) are are not penalized nor are their offspring, therefore [Chachamim fined them, and] they have no Kesuvah.

מה נפיק מן ביניהון

(k)

Question: What is the difference between these answers?

המחזיר גרושתו משניסית מאן דמר אילו על ידי שהן דברי תורה וזו הואיל והוא דבר תורה לפיכך יש לה כתובה

(l)

Answer: [They argue about] one who remarried his divorcee after she remarried. The one who says that these, since they are mid'Oraisa, therefore they have a Kesuvah - since [Machzir Gerushaso] is mid'Oraisa, therefore she has a Kesuvah;

ומאן דמר אילו על ידי שקנסן בידן וביד הוולד וזו הואיל ואין קנסה בידה וביד הוולד לפיכך אין לה כתובה

1.

According to those who say that these, their 'fine' is in themselves and in the child - this (Machzir Gerushaso), since there is no 'fine' in her or in the child, therefore she has no Kesuvah.

ר' יעקב בר אחא אמר ר' זעירא ורבי הילא תריהון אמרין במזונות פליגין ר' יוחנן אמר יש לה מזונות

(m)

Opinion #1 (R. Yakov bar Acha citing R. Ze'irah, and R. Heila): [Amora'im] argue about [whether or not a Kohen Gadol married to a widow must provide her] food. R. Yochanan said that she has food;

א"ל ר' אלעזר אומר לו הוציא ואת אמר אכן

1.

R. Lazar: [Beis Din] tells him to divorce her, and you say so?!

(הוה בעי מימר מאן דמר) [צ"ל הוון בעא מימר - קרבן העדה] בתנאי כתובה פליגין ר' יוחנן אמר יש לה תנאי כתובה

(n)

Opinion #2 (Rabanan of the Yeshivah): They wanted to say that they argue about stipulations of the Kesuvah (that orphaned daughters are fed from the estate). R. Yochanan said that she has Tenai Kesuvah;

(אמר ליה ר' אלעזר - הגר"ח קניבסקי שליט"א ביבמות ט:ד מוחקו) כל עמא מודיי שאין לה מזונות ביורשיה קנסו כל שכן בה

1.

All agree that she is not fed. If they fined her heirs, all the more so [they fined] her! (The Kal v'Chomer is according to R. Lazar. This opinion holds that they argue only about Tenai Kesuvah; R. Yochanan agrees about food.)

מאן דמר פליגין במזונות הא בתנאי כתובה לא בה קנסו לא קנסו ביורשיה:

2.

The one who said (Opinion #1) that they argue about food, but Tenai Kesuvah, no - they fined her. They did not fine her heirs.

הדרן עלך פרק אלמנה ניזונת
HADRAN ALACH PEREK ALMANAH NIZONIS