שמואל דוד ברקוביץ שואל:
מו:
וא"ר זירא לא לימא איניש לינוקא דיהיבנא לך מידי ולא יהיב ליה משום דאתי לאגמוריה שיקרא שנא' (ירמיהו ט, ד) למדו לשונם דבר שקר
לכאורה הוי שקר גמור ומדוע רק ״אתי לאגמוריה״ וצ״ע.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד
הכולל משיב:
שלום
עמדו על כך הבגדי-ישע (תרנז) וערוך לנר על אתר. ע"ש ע"ד הפלפול.
ולענ"ד הכוונה להזהיר גם במקום שהתכוון באמת לתת לו, עליו לקיים דבריו אעפ"י שיש לו סיבה טובה לחזור בו כדי שלא ילמד הילד לשקר, אבל מצד אמירת שקר - אין כאן. (ולענין מחוסר אמנה כמי שמבטיח לחברו מתנה מועטת - יתכן שאין זה אמור בקטן, או בגוונא שאין בזה מחוסר אמנה. ע' שלמת חיים חו"מ ל"ה).
בברכה.
יוסי בן ארזה