אברהם יוסף שווארץ שואל:
לכ' תלמידי חכמים העצומים של כולל עיון הדף
פ. שמא יבא בית דין ... אי נימא דמחייב אכזית קטן,
והתניא השב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו,
יל"ע שהרי אם ידע שהיא אסורה ושזה הוא שיעורה לא היה חוטא,
אלא ששגג בשני דברים,
א. עיקר האיסור,
ב. שיעור האיסור,
ואם יתיידע לו אחד מהם היה שב מידיעתו.
[ולמשל, מי ששגג בשני חיובים בבת אחת, כמו חלב ונותר, הרי הוא עדיין שב מידעתו, אף ששגג בשני דברים, שהרי אם נודע לו שגגתו לא היה חוטא.
שווארץ
הכולל משיב:
שלום
'שב מידיעתו' היינו מהשגגה שהביאה אותו לחטא. כאן גם אילו ידע שזה חלב אפשר שלא היה נמנע מלאכול מפני שהוא חצי שיעור (ועל איסור קל דחצי שיעור אפשר דלא אכפת ליה לעבור). בחלב ודם הן שני חטאים ושתי שגגות נפרדות, ואין קשר בין שגגה זו לשגגה אחרת.
בברכה. יוסי בן ארזה