1)

TOSFOS DH d'Amar R. Yanai Mah Li Hen

תוספות ד"ה דאמר רבי ינאי מה לי הן

(SUMMARY: Tosfos concludes that he permits even coins.)

החטין מה לי דמיהן כגון יין אם יש לו כך פי' רבינו שמואל

(a)

Explanation #1 (Rashbam): [There is no difference between] the wheat, and its value, e.g. wine, if he has.

ור"ל דוקא יין אבל מעות אסור

1.

Explanation: He permits only wine, but not coins.

ואין נראה לר"ת דבפרק הגוזל [קמא] (ב"ק דף קג. ושם ד"ה התם) גבי רב כהנא זבין כתנא ואייקר זבנוה מרוותא קמאי

(b)

Rebuttal (R. Tam) Citation (Bava Kama 103a): Rav Kahana bought flax. The price went up, and the original owner sold it to someone else [and stipulated that the buyer will pay Rav Kahana];

א"ל לרב אשקול זוזי אמר ליה אי כי מזבני אמרי כתנא דכהנא הוא שרי ואם לאו אסור רב לטעמיה דאמר אין עושין אמנה בדמים

1.

Citation (cont.): Rav Kahana asked Rav whether or not he may take the money. Rav permitted only if the seller told the buyer 'this is Rav Kahana's flax'. This is like Rav taught, that one may not do Emanah with money.

משמע דלר' ינאי שרי למשקל זוזי.

2.

Inference: R. Yanai (who argues with Rav) permits taking the money [in any case]!

2)

TOSFOS DH be'she'Mashach

תוספות ד"ה בשמשך

(SUMMARY: Tosfos explains that he need not give this very wheat.)

ואפילו אכלן המוכר מותר לשלם חטים אחרים אם יוקירו

(a)

Assertion: Even if the seller ate [the wheat on which Meshichah was done], he may pay different wheat if the price will rise.

ולא דמי לסאה בסאה דאסור (לעיל דף סב.)

(b)

Question: Why is this unless Se'ah b'Se'ah, which is forbidden (62a, lest the price rise, and he returns Peros worth more)?

משום דהתם הלואה והכא זביני

(c)

Answer: There it is a loan, and here it is a sale;

ומשיכה דהכא לא הויא אלא לענין היתר פיסוק ולא לקנות ממש.

1.

Here, Meshichah is only to permit contracting, but not to truly acquire.

3)

TOSFOS DH Tzad Echad b'Ribis Mutar

תוספות ד"ה צד אחד ברבית מותר

(SUMMARY: Tosfos explains why this does not apply to Se'ah b'Se'ah.)

ואף על גב דבשעת הפרעון הוי רבית כיון שבשעת הפסק הוי צד אחד של היתר שרי

(a)

Explanation: Even though at the time of payment it is Ribis, since at the time of the contract there is one side (possibility) of Heter, it is permitted.

וא"ת א"כ סאה בסאה נמי יהא מותר ללות לרבי יהודה דצד אחד הוא דשמא לא יוקירו

(b)

Question: If so, R. Yehudah should permit lending also Se'ah b'Se'ah, for it is Tzad Echad. Perhaps the price will not rise!

דבהלואה נמי שרי רבי יהודה צד אחד ברבית כדאמרינן לקמן (דף סה:) גבי משכן לו בית משכן לו שדה הא דלא כר' יהודה

1.

R. Yehudah permits Tzad Echad b'Ribis also in a loan, like we say below (65b) regarding one who gave a house or field for collateral "this is unlike R. Yehudah"!

ויש לומר דלא חשיב צד אחד ברבית אלא דבר שיש ביד מלוה או ביד לוה לעשות צד אחד שלא יהא רבית

(c)

Answer: He considers Tzad Echad b'Ribis only something that is in the lender's or borrower's ability to do in one way that there will not be Ribis;

ולא דמי לסאה בסאה שתלוי בשער וע"כ יהא רבית אם יוקירו.

1.

This is unlike Se'ah b'Se'ah, which depends on the market price. Against his will it will be Ribis if the price rises.

4)

TOSFOS DH Ribis Al Menas Lehachazir Ika Beinaihu

תוספות ד"ה רבית על מנת להחזיר איכא בינייהו

(SUMMARY: Tosfos explains why Rabanan forbid this.)

ואם תאמר מאי טעמא דרבנן דאסרי דאיזה רבית הוא זה והלא כשיבא לפדות מנכה לו תחילה פירות שאכל

(a)

Question: Why do Rabanan forbid? What Ribis is this? When he comes to redeem, first he will deduct [the value of] the Peros that he ate!

וי"ל ודאי אם הוא עושה כן לא הוי רבית אלא מצריכו לפרוע תחילה הכל קודם שינכה לו כלום ואם לא יוכל לפרוע לו הכל תהא משוקעת בידו

(b)

Answer: Surely if he does so it is not Ribis. Rather, the lender forces him to pay everything before he deducts anything, and if he cannot pay him everything, [the collateral] will remain in his hand.

ואם תאמר דתנן בערכין (דף לא. ושם ד"ה והתניא) המוכר בית בבתי ערי חומה גואל מיד וגואל עד שנים עשר חדש הרי זו כמו רבית ואינו רבית

(c)

Question - Citation (Erchin 31a - Mishnah): One who sells a Bayis Ir Chomah (a house in a walled city) may redeem it immediately, or until 12 months. This is like Ribis (the buyer lived in it without paying rent, because the seller had his money), and it is not Ribis.

ופריך בגמ' והתניא רבית גמורה היא אלא התורה התירה

1.

Citation (cont.) Contradiction (Beraisa): It is absolute Ribis, but the Torah permitted it.

ומשני הא ר' יהודה והא רבנן

2.

Citation (cont.) Answer: This (the Beraisa) is R. Yehudah, and this (the Mishnah) is Rabanan.

והשתא לרבא דלכולי עלמא צד אחד ברבית אסור היכי משני

3.

Summation of question: According to Rava, all forbid Tzad Echad b'Ribis. What was the answer?!

ויש לומר דמדאורייתא מודה רבא דבצד אחד ברבית פליגי אבל מדרבנן נראה לרבא דליכא למאן דשרי

(d)

Answer: Mid'Oraisa, Rava agrees that [R. Yehudah and Rabanan] argue about Tzad Echad b'Ribis. However, mid'Rabanan, Rava holds that no one permits;

ורבי יהודה שרי הכא אפילו מדרבנן כדמוכח בעובדא דמייתי לכך מוקי רבא דאיירי ברבית על מנת להחזיר

1.

Here, R. Yehudah permits even mid'Rabanan, like is proven from the episode brought. Therefore, Rava establishes it to discuss Ribis on condition to return it.

ואם תאמר בפרק בתרא דמגילה (דף כז: ושם ד"ה רבי) תנא אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי אימתי שירצה שיחזור דברי רבי מאיר

(e)

Question - Citation (Megilah 27b - Beraisa - R. Meir): We sell a Beis ha'Keneses only on condition that when [the seller] wants, it will return.

ופריך בגמרא ולרבי מאיר היכי דיירי ביה הא הוה ליה רבית ומשני סבר לה כרבי יהודה דאמר צד אחד ברבית מותר

1.

Citation (cont.): According to R. Meir, how may [the buyer] live in it? This is Ribis! He holds like R. Yehudah, who permits Tzad Echad b'Ribis.

וי"ל לרבא איירי התם כגון שהתנו עמו שאם יפדו יתן השכר על שדר בו.

(f)

Answer: According to Rava, there it discusses that he stipulated with him that if they will redeem, [the buyer] will pay rental for having lived in it.

63b----------------------------------------63b

5)

TOSFOS DH u'Poskin Al Sha'ar sheb'Shuk Af Al Pi she'Ein Lo

תוספות ד"ה ופוסקין על שער שבשוק אף על פי שאין לו

(SUMMARY: Tosfos discusses when R. Yochanan permits contracting.)

פ"ה וא"ת מתני' היא יצא השער פוסקין

(a)

Question (Rashi): Our Mishnah teaches this! When there is a market price, one may contract!

איכא למ"ד אין פוסקין על שער שבשוק ומוקי לה למתני' באכלבאי וארבי

(b)

Answer (Rashi): There is an opinion that one may not contract based on a market price. He establishes the Mishnah to be when storehouses [are open] and ships [arrive with grain].

ולא היה לו לפרש כן דאפילו לר' יוחנן דאמר לקמן אין פוסקין על שער שבשוק מודה דלא בעינן תרעא דמשיך כולי האי כמו אכלבאי וארבי ולא בעי אלא כדורמוס

(c)

Objection: [Rashi] should not explain like this. Even according to R. Yochanan, who says below that one may not contract based on a market price, does not require a price that will last so long as in a case of storehouses and ships. He requires only a great market;

ולא אמר ר' יוחנן דאין פוסקין אלא בשוק של עיירות

1.

R. Yochanan said that one may not contract, i.e. only regarding a market price of [medium size] cities.

וא"ת והיכי שמעינן מר' ינאי דפוסק על שוק של עיירות ולא בעינן דורמוס

(d)

Question: How do we learn from R. Yanai that one may contract based on a market of cities, and we do not require a great market?

וי"ל דהכי דייק מדאמר רבי ינאי מה לי הן מה לי דמיהן ויכול לפרוע לו דמים כמו שיכול לפרוע לו חטין משום דמן החטין יכול למצוא דמים

(e)

Answer: We infer as follows. Since R. Yanai said "what is the difference between them and their money?", and he can pay money just like he can pay wheat, for from the wheat he can obtain money;

ה"נ פוסקין אפילו על שוק של עיירות דיותר יזדמן לבעל המעות לקנות חטין אפי' בשוק של עיירות ממה שיזדמן לבעל חטין למכור אפילו בשוק של אכלבאי וארבי.

1.

Similarly, we contract even based on a market of cities, for it is easier for one who has money to buy wheat even in a market of cities than for one who has wheat to sell, even in a market of storehouses and ships.

6)

TOSFOS DH v'Amar Lei Yehivna Lecha Chamishah b'Zuza

תוספות ד"ה ואמר ליה יהיבנא לך חמשה בזוזא

(SUMMARY: Tosfos discusses when this is permitted.)

פי' לזמן פלוני איתנהו שרי ליתנהו אסור

(a)

Explanation: [If] at time Ploni they are around, it is permitted. If they are not around, it is forbidden;

אבל ד' בזוזא שרי לפסוק כיון שכן השער דפוסקין על שער שבשוק

1.

However, one may contract four for a Zuz, since this is the price, for one may contract for the market price.

וא"ת אמאי אסור לפסוק חמשה בזוזא מאי שנא מטרשא

(b)

Question: Why is it forbidden to contract five for a Zuz? Why is this unlike Tarsha?

דרב נחמן גופיה אמר לקמן (דף סה.) טרשא שרי למכור סחורה בהמתנה ביותר מדמיה ובלבד שלא יפרש [לו] אם מעכשיו בפחות

1.

Rav Nachman himself said below (65a) that Tarsha is permitted, to sell merchandise with a delay [before the buyer will pay] for more than its value, as long as he does not specify that if [he pays] now, the price is less!

וי"ל כיון דאזלי הכא ד' בזוזא הוי כאילו פירש אם מעכשיו בפחות ואם לזמן פלוני ביותר

(c)

Answer: Since here they sell for four for a Zuz, it is as if he specified that if [he pays] now, the price is less, and if he pays later, it is more.

ולפי זה לא שרי ר"נ לקמן טרשא אלא בדבר שאין שומתו ידוע כגון פרה או טלית

(d)

Consequence: According to this, Rav Nachman permits Tarsha only in a matter whose appraisal is not known, e.g. a cow or Talis;

אבל פירות אם יצא השער אסור לעשות מהן טרשא.

1.

However, Peros, if there is a market price, Tarsha is forbidden with them.

7)

TOSFOS DH Mahu d'Seima k'Ad she'Yavo Beni Dami ka'Mashma Lan

תוספות ד"ה מהו דתימא כעד שיבא בני דמי קמ"ל

(SUMMARY: Tosfos resolves this with Rav Nachman's ruling below.)

וא"ת והא רב נחמן פסק לקמן בשילהי פירקין (דף עה.) כהלל דאסר עד שיבא בני

(a)

Question: Rav Nachman rules below (75a) like Hillel, who forbids "until my son will come"!

וי"ל דודאי דרך הלואה אסור אפילו סאה בסאה אבל דרך מקח וממכר כי הכא שרי אפי' ה' בארבע

(b)

Answer: Surely, in the way of a loan it is forbidden, even Se'ah b'Se'ah. However, in the way of a sale, like here, it is permitted, even [the value of] five for four.

דאי לאו הכי תקשה דאפילו רבנן לקמן לא שרו אלא סאה בסאה אבל סאה בסאתים לא

(c)

Proof: If not, one could ask that even Rabanan below permit only Se'ah b'Se'ah, but not a Se'ah for two Sa'im!

אלא כדפרישית דדרך מקח וממכר שרי טפי חמש בארבע מדרך הלואה אפילו סאה בסאה דהכי שרי לכ"ע

1.

Rather, it is like I explained. In the way of a sale, even five for four, it is permitted more than in the way of a loan, even Se'ah b'Se'ah, for here all permit.

וא"ת דטפי ה"ל לאתויי הכא דפוסק על הגדיש דדמיא טפי דהוי מקח וממכר

(d)

Question: It would have been more proper to bring here that one may contract on a stack, which resembles a sale more!

וי"ל דפוסק עמו על הגדיש לא שרינן אלא לפסוק עמו בשער לקוטות אבל לפסוק שוי שיתא בחמשא לא כיון דאכתי לית ליה שעדיין צריך תיקון

(e)

Answer: Contracting on a stack, we permit only to contract with him for the price of gatherers, but not to contract what is worth six for five, since he does not have yet, for they still need fixing;

ואי מוזיל גביה כולי האי מחזי כאגר נטר

1.

If he [sells] so much cheaper, it looks like Ribis.

אבל כשיש לו מזומן בעין אלא שמחוסר ביאת בנו או הבאת מפתח מותר אפילו שוי חמשא בארבע

2.

However, when he has ready prepared [merchandise], just he lacks his son's arrival or bringing the key [before he can give it], even the value of five for four is permitted.

וה"ק נעשה כעד שיבא בני ושרי הכא לכ"ע כדשרי התם לרבנן.

i.

It means as follows. It is like "until my son will come", and here [regarding a sale] all permit, like Rabanan permit there.