PAST DEDICATION
BAVA METZIA 62-63 - Dedicated by Andy & Nancy Neff of Teaneck, N.J. in honor of those who learn the Dafyomi around the world.

בבא מציעא דף סג.

העושה אמנה בחטים [1], האם מותר לקבל את דמיהן כשנתיקרו או משהו אחר? [תוד"ה דאמר]?

לקבל את דמיהן לקבל פירות אחרים כיין
לרבי
ינאי
לרש"י ולר"ת מותר מותר
לרשב"ם אסור מותר
לרב אסור אסור

המלוה את חברו מנה, ועשה לו שדהו מכר [2], האם הוי רבית כשהלוקח - המלוה אוכל פירות [3]?

אליבא דרבנן אליבא דר' יהודה
לאביי [4] אסור מותר
לרבא [5] אסור [6] כשהתנו על מנת להחזיר: מותר
כשלא התנו על מנת להחזיר: אסור

-------------------------------------------------

[1] פי', שנתן מעות על חטים כפי השער שבשוק, והמוכר יספק לו במשך השנה, מותר אפי' אם אח"כ נתייקר השער ואין זה רבית.

[2] פי', שמשכן לו שדהו והתנו שאם לא ישלם לו את חובו לסוף ג' שנים, תחלט השדה למלוה.

[3] אולם אם היה המוכר אוכל פירות, לכו"ע מותר.

[4] ס"ל לאביי שנחלקו ב"צד אחד ברבית" אם מותר או אסור. דכיון שעשה לו השדה מכר, יתכן שלסוף שלש שנים לא יגאלנה ותחלט למלוה, ונמצא שלמפרע היא מכורה לו משעת ההלואה ואכל את הפירות של עצמו ואין כאן רבית כלל, אכן יתכן שלבסוף כן יגאל את השדה ויתברר למפרע שאכל המלוה את הפירות מחמת הלואה, וזה מיקרי "צד אחד ברבית" שלאביי נחלקו בו - דר' יהודה מתיר ורבנן אוסרים.

[5] רבא חולק וסובר שלכו"ע "צד אחד ברבית אסור", ומחלוקת רבנן ור' יהודה היא בכה"ג שסיכמו שאם יחזיר את חובו - המלוה יחזיר את דמי פירותיו שאכל, והיינו "רבית על מנת להחזיר", ובזה נחלקו - דלר' יהודה מותר ולרבנן אסור.

[6] אפי' בע"מ להחזיר, כיון שבשעת אכילה קא אכיל רבית ועבדיה לאיסור. והקשו התוס' (בד"ה רבית) דאיזה רבית יש כאן הרי קודם מנכה לו תחילה הפירות שאכל. ותירצו שאה"נ אם היה עושה כן לכו"ע מותר, וכאן מיירי שמכריחו לפרוע תחילה הכל קודם שינכה לו כלום - ושאם לא יוכל לפרוע הכל, אזי תהיה משוקעת השדה ביד המלוה.

עוד חומר לימוד על הדף