בבא מציעא דף ח.

מה הגדר בשנים שקנו מציאה ביחד?

האם אמרינן
המגביה מציאה לחברו קנה חברו?
מדוע בשנים אוחזין בטלית
קנו שניהם [1]?
לרמי בר חמא אמרינן [2] משום שכל אחד מגביה גם לחברו
לרבא לא אמרינן [3] דאיכא מגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה

שותפין שגנבו באופנים דלהלן, האם שניהם חייבים? [תוד"ה ושותפין].

הוציאה האחד לדעתו ולדעת חברו שניהם הגביהוה כאחד
לרש"י שניהם חייבים שניהם חייבים
לתוס' פטור השני [4] שניהם חייבים

בבא מציעא דף ח:

מה דין רכוב ומנהיג בקנין?

כל אחד בפני עצמו כששניהם ביחד
רכוב לרב יהודה [5] לחכמים לא קנה לר"מ קנה לחכמים לא קנה לר"מ גם הוא קנה
לל"ק דרב יוסף לכו"ע קנה [6] גם הוא קנה
רכוב שנוהג ברגליו קנה גם הוא קנה
מנהיג קונה - דכך קנין משיכה [7] קנה

בבא מציעא דף ח:

המנהיג או היושב בקרון באיסור כלאים של שור וחמור יחדיו, מה דינם?

המנהיג היושב בקרון
לחכמים לר' מאיר
לסתמא דברייתא סופג את הארבעים סופג מ' פטור
לשמואל - דאפיך סופג את הארבעים פטור סופג מ'

-------------------------------------------------

[1] הרי לכאורה היה צריך להיות הדין שלא זה קנה ולא זה קנה - וכל הרוצה יחטפנה מידיהם, וכמבואר הטעם בסמוך.

[2] דאם לא נאמר שכל אחד קונה בשביל חברו, תיעשה לכל אחד החלק שהגביה חברו כאילו מונח על גבי קרקע, דהרי הדין שאם אדם מגביה רק מקצת חפץ אפי' שדעתו לקנות רק חלקו לא קנה כלל עד שיגביה את כולו, דצריך לעשות מעשה הגבהה בכל החפץ (ע' רשב"א). אלא על כרחך שכל אחד קונה בשביל חברו - שאז נמצא ששניהם הרימו ביחד את כל החפץ.

[3] דהוי כתופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים - דהרי אם מקנה לחברו חלק מהמציאה הוא חב לכל בני רשות הרבים שלא יקנו אותה. [אולם כשיש מגו, מועיל גם בכה"ג שחב לאחריני, ואלו הם דברי רבא בסמוך].

[4] דהא אין שליח לדבר עבירה, ומה שמצאנו בגמ' בב"ק (דף עח:) שם הוא גזה"כ לענין טביחה - ששותפין שגנבו ואחד מהם טבח לדעתו ולדעת חברו שניהם חייבים בד' וה', אבל לא לענין עצם הגניבה.

[5] והיינו כדעת שמואל שאפיך את הברייתא לקמן. וכן הסכים עמו רב יוסף בלישנא בתרא, דאף שיש להקשות דמה שלא קנה לחכמים הוא דוקא ברוכב בקרון שלא עושה כלום, משא"כ רוכב בבהמה אוחז במוסירה (-באפסרה). מ"מ גם אוחז במוסירה לא קנה, דהרי מי נותן לו שיקנה, כל מה שקונה במוסירה זה רק מתי שיש מי שמקנה לו.

[6] דיש לחלק בין רוכב בקרון לבין רוכב על גבי בהמה שתפוס במוסירה וכנ"ל.

[7] פי', דאם מכה אותה במקל ורצה לפניו או שקורא לה והיא באה, זה חלק מהצורות של קנין משיכה. אולם לא בכל הבהמות כמבואר בסוגיא לקמן.

עוד חומר לימוד על הדף