ZEVACHIM 78 (17 Tamuz) - Dedicated in honor of the birthday of Mairav Linzer.

זבחים דף ע"ח ע"א

דם שנתערב במשקים דלהלן, ואם היה מתערב בכמות זו במים לא היה ניכר מראית דם [1],
מה דינו?

בנתערב במים או ביין בנתערב בדם בהמת חולין או חיה
לרבנן פסול פסול
לר' יהודה פסול כשר [2]

המתרה בחבירו באופנים דלהלן, האם הוי התראה לחייבו מלקות? [תד"ה הפיגול].

למ"ד התראת ספק שמה התראה למ"ד התראת ספק לא שמה התראה
התרה בו בכמה איסורים ועבר על אחד מהן [3] לוקה לרש"י: אינו לוקה [4]
לתוס': לוקה [5]
התרה בו באיסור אחד וספק אם עבר עליו [6] אינו לוקה אינו לוקה
התרה בו ובשעת התראה לא ידענו אם עבר [7] לוקה אינו לוקה

זבחים דף ע"ח ע"ב

דלי טמא שיש בו משקים דלהלן, והטבילו עמהם, כמה מים צריך שירבו על המשקים?

לרבנן [8] לר' יהודה
יין לבן, חלב, מי חטאת [9] ברובא לברייתא ראשונה: רואין אותו כיין אדום
לברייתא השניה: ברובא [10]
יין אדום [11] עד שידהה מראיתו עד שידהה מראיתו
רוקין [12] לא מהני לא מהני
מי רגלים עד שידהה מראיהם [13] בהשקה [14]

דלי טמא שיש בו מי רגלים והטבילו, באיזה אופן מהני לו טבילה לר' יהודה? [תד"ה הא [15]].

באיזה אופן מהני? האם בכלי מלא מי רגלים מהני?
לרש"י [16] כל שהשיקו במים מהני
לתוס' [17] כל שהרבה עליו שאם היה יין אדום היה דוהה לא מהני

-------------------------------------------------

[1] אמנם אם היה ניכר מראית דם, בכל האופנים דלהלן כשר לכו"ע. אולם אוקמא בגמ' דוקא במים או יין או דם חיה או חולין שנפלו הם לתוך זה הדם של הזבחים, אבל אם דם הזבחים הוא זה שנפל לתוכן - ראשון ראשון בטיל ולא ראוי לריצוי.

[2] דס"ל לר' יהודה דמין במינו אינו בטל ברוב, ולכך אפי' נפלה טיפה אחת של דם לכלי גדול של דם אחר - כשר, דאינו בטל.

[3] כגון: שאמר לו אל תאכל פיגול ונותר וטמא - ואכל את אחד מהם ואינו יודע איזה מהם אכל.

[4] רש"י העמיד סוגיתנו בשני כזיתים אחד של נותר ואחד של פיגול שאכלן ותוך כדי לעיסתו הוא בוללן ועל כרחך שאחד מהם מתמעט ומתבטל בחבירו, ואין אנו יודעים איזה מהן שנתמעט ונתבטל ואיזה לא, ולכן חשוב התראת ספק, ולר"א לא לוקה על זה. [ובאמת לשיטת תוס' באופן זה אינו לוקה לכו"ע אפי' למ"ד שמה התראה, דכיון שאין כאן אלא שיעור כזית מכל אחד, וכל אחד נבלע מקצתו בחבירו ומתבטל (וחשוב כאילו נשרף - שטמ"ק אות א'), א"כ חסר לו שיעורא, ואפי' אם יאכלם בבת אחת יש לפוטרו].

[5] ס"ל שבכה"ג מקרי שפיר התראת ודאי, דהרי התרה ממנו מהאיסור ועבר עליו. אלא שכבר הזכרנו לעיל שלשיטתם במקרה הנ"ל אינו לוקה מצד אחר.

[6] בזה לכו"ע אינו לוקה, דכיון שהתרה בו רק באיסור אחד וספק לנו אם עבר את אותו איסור או איסור אחר - ועל איסור אחר לא הותרה בכלל - לכך א"א להלקותו מספק.

[7] וכגון שאין יודעים אם אביו ראובן או שמעון ובא להכות שניהם, והתרו בו, והכה ראובן ואח"כ הכה שמעון, ובזה נחלקו אם שמה התראה או לא. ר"ל, בדבר שאחר גמר המעשה ודאי לנו שעבר איסור, רק בשעת ההתראה איננו יודעים מתרים בו על איסור - אז חשוב התראת ספק שנחלקו בה.

[8] והכי סבירא ליה לריש לקיש.

[9] משקים אלו במי מקוה חשובים מין במינו, כיון שלענין טבילה אזלינן בתר חזותא, וחזותם היא כמו מים. [ומי חטאת לא מהני להו השקה, דהואיל והן אב הטומאה וחשובים משום קדושתם לא בטלים אלא ברוב, והיינו שישפך מהם יותר מחצי כלי וימלאהו יותר מהחצי במי מקוה].

[10] וזהו קושיית הגמ' ר' יהודה אר' יהודה, ותרצוה אביי ורבא לקמן.

[11] זהו כמין בשאינו מינו, ולכך בחזותא צריך שיהיה כל כך מים עד שלא תראה חזותו.

[12] רוק שהוא עבה הוא חוצץ בין המים לכלי - ולא בטל במים - ולא מהני לכלי טבילה עמו, [וה"ה גם בכלי שאינו מלא רוקין לא מהני לו טבילה].

[13] בסוגיא מבואר (לרש"י) שדוקא לר' יהודה אמרינן רואים כאילו הם מים ומהני להו השקה, אולם לרבנן [דלעיל] לא רואים להם כמים, וא"כ דין ביטולם כדין מין בשאינו מינו וצריך שלא יראה בהם חזותא של מי רגלים.

[14] חשבינן להו כמים טמאים שנטהרים בהשקה - כן הוא פירש"י וגירסתו. אמנם תוס' ד"ה הא חולקים עליו, ועיין באורך לקמן.

[15] לפנינו מופיע כן באותיות של דיבור המתחיל, אמנם הוא ט"ס, ומדיבור המתחיל דלי - עד: כך פירש הקונטרס, הוא העתקה של דברי רש"י בסוגיא (עם כמה תיקונים וקיצורים), ואח"כ מתחילים תוס' להקשות על פירושו מהתחלה.

[16] רש"י גורס: מי רגלים רואים אותם כאילו הם מים, וא"כ מהני להם השקה כמו מים טמאים, וכיון שאין כאן צורך לדין ביטול גם אם היה הכלי מלא מהני שפיר השקה.

[17] הנה תוס' גורס: מי רגלים רואים אותם כאילו הם יין אדום, וא"כ צריך שיכנס בכלי כ"כ מים שאם היו המי רגלים יין אדום היה דהה מראיהם - ורק אז מהני הטבילה, ולכך פשוט שא"א לאוקמי בכלי מלא - דא"כ לא יתבטלו. [ולכך הוקשה לתוס' על גירסתם למה כתוב מלא רוקין, דמילא לרש"י נקט אטו מלא מי רגלים, אולם לתוס' דאדרבא במלא מי רגלים לא מהני טבילה, א"כ למה נקט מלא רוקין].

עוד חומר לימוד על הדף