1)

TOSFOS DH v'Esrim Amah Komaso

תוספות ד"ה ועשרים אמה קומתו

(SUMMARY: Tosfos brings two resolutions of a contradiction regarding its height.)

- רש"י פי' בפי' מלכים דהא דאמר לעיל ושלשים אמה קומתו היינו כל הבית עד הגג

(a)

Rashi's opinion: In Sefer Melachim, Rashi explained that 30 Amos was the entire height of Bayis Rishon, until the roof;

והא דכתיב ועשרים אמה קומתו

(b)

Implied question: The verse says that the height was 20 Amos!

היינו עד עליית בית קדשי הקדשים

(c)

Answer #1: That was up to the Aliyah (second story) above Kodesh ha'Kodoshim.

ובב"ב פרק המוכר פירות (דף צח:) פריך ליה ומשני עשרים אמה קומתו משפת כרובים ולמעלה

(d)

Answer #2: The Gemara (Bava Basra 98) asked this, and answered that the height was 20 Amos above the [upper] edge of the Keruvim;

שהכרובים שעשה שלמה העומדים בקרקע משני צדי הארון גבהם עשר אמות.

1.

The Keruvim that Shlomo made stood on the ground on both sides of the Aron. Their height was 10 Amos.

2)

TOSFOS DH Kosel ha'Heichal Shesh veha'Tei Shesh v'Kosel ha'Tei Chamesh

תוספות ד"ה כותל ההיכל שש והתא שש וכותל התא חמש

(SUMMARY: Tosfos resolves this with a verse that says differently.)

- ותימה והכתיב היציע התחתונה חמש באמה רחבה (מלכים א ו)

(a)

Question: It says "ha'Yetziah ha'Tachtonah Chamesh ba'Amah Rachbah"!

וי"ל דהכא מיירי בתא האמצעי דכתיב והתיכונה שש באמה רחבה כי מגרעות נתן לבית סביב

(b)

Answer: Here we discuss the middle cell. It says "veha'Tichonah Shesh ba'Amah Rachbah... Ki Migra'os Nasan l'Bayis Saviv."

ופר"י דה"פ דקרא שעובי כותל ההיכל לא היה שוה בכל מקום

(c)

Explanation (Ri): The verse means that the thickness of the wall of the Heichal was not the same everywhere.

שאם כן היו צריכות לנקב החומה לתחוב בה ראשי הקורות של התא וזה לא רצו לעשות פן ירקבו

1.

If it were, they would have to make holes in the wall to insert the ends of the beams of the cell (i.e. its ceiling, which is the floor of the cell above it). They did not want to do so, lest they (the ends of the beams) rot [due to lack of air];

אלא עשו את חומת ההיכל במערב למטה שבעה אמות והוצרכו לגרוע ממנה אמה כנגד תקרת התא האמצעי להניח ראשי הקורות על אותה כניסה

(d)

Explanation (cont.): Rather, they made the wall of the Heichal in the west seven Amos thick at the bottom. They needed to deduct from it an Amah [of thickness] even with the roof [of the bottom cell, which is the floor] of the middle cell, to rest the ends of the beams on that recession.

ושוב הוצרכו לגרוע עוד אמה כנגד תקרת תא השלישי

1.

They needed to deduct another Amah even with the roof [of the middle cell, which is the floor] of the third (top) cell.

לפיכך התחתונה חמש באמה רחבה והתיכונה ו' באמה רחבה והג' ז' באמה רחבה

2.

Therefore, the bottom [cell] was five Amos wide, the middle was six Amos wide, and the third was seven Amos wide.

והיינו דתנן במס' מדות (פ"ד מ"ד) התחתונה רחבה חמש והרובד ששה

(e)

Support: The Mishnah (Midos 4:4) says that the bottom [cell] was five Amos wide and the Roved (this will be explained) was six;

רובד ששה היינו התקרה המפסקת בינה לתא התיכונה שעל גבה והאמצעית שש והרובד ז'

1.

"The Roved was six" refers to the roof that separates between it and the middle cell above it. The middle [cell] was six and the Roved was seven.

והקשה ר"י בר מרדכי אי למטה קא חשיב הכא לשם לא היתה התא שש אלא חמש ואי בתיכונה קא חשיב מאי קאמר כותל ההיכל שש והא כבר נגרע ממנה כנגדה

(f)

Question (Rivam): If here we discuss the bottom, there the cell was not six, rather, five. If we discuss the middle, why do we say that the wall of the Heichal was six? It already recessed [an Amah] corresponding to it (the middle cell)! (The Mishnah said Stam that the Heichal wall was six wide. This question assumes that this is its maximum thickness, at the bottom.)

ולפי מה שפירשנו ניחא דכותל ההיכל כנגד תא התחתונה היה עוביה ז' וכנגד התיכונה עוביה ו' כי כבר נגרע ממנה אמה

(g)

Answer #1: Based on what I said, this is not difficult. The thickness of the wall of the Heichal even with the bottom cell was seven thick, and even with the middle cell it was six thick, for an Amah was already deducted;

והכא כנגד התיכונה קא חשיב דהוי התם כותל ההיכל ו' והתא ו'

1.

Here, we discuss even with the middle cell. There the wall of the Heichal was six, and the cell was six.

וא"ת ואמאי לא קא חשיב למטה כותל ההיכל ז' והתא ה' ואידי ואידי חד שעורא הוא

2.

Question: Why don't we discuss below? The wall of the Heichal was seven, and the cell was five. [In all], both of these are the same Shi'ur (12)!

י"ל דניחא ליה למיחשב במקום שהיה כותל ההיכל ו' כמו כותל מזרחי של היכל שהיה כמו כן ו'

3.

Answer: He prefers to calculate in a place where the wall of the Heichal was six, just like the east wall of the Heichal, which also was six. (It was six from top to bottom.)

אי נמי נראה לר"י שהמגרעות היו בכל הכתלים בכותל ההיכל ובשלשת כותלי התא

(h)

Answer #2 (Ri): The recessions were in all the walls, i.e. in the wall of the Heichal and the three [other] walls of the cell;

וכותל ההיכל היה למטה ו' אמות ומחצה וכותל התא ה' אמות ומחצה

1.

Below, the wall of the Heichal was six and a half Amos. The wall of the cell was five and a half Amos;

וכשהיה מגרע חצי אמה מכל כותל כדכתיב כי מגרעות נתן לבית סביב נמצא התא התחתונה חמש על חמש והתיכונה שש על שש והשלישית שבע על שבע

2.

When it recessed half an Amah from every wall, like it says "Ki Migra'os Nasan l'Bayis Saviv", it turns out that the bottom cell was five by five, the middle was six by six, and the third was seven by seven. (The Tana preferred to calculate where the numbers are whole, i.e. the middle cells.)

והא דקתני רובד שש ורובד שבע

(i)

Implied question (Mishnah): The Roved was six... the Roved was seven...

אור"י דהיינו אורך המגרעת הראשונה היא שש והמגרעת השניה ארכה שבעה

(j)

Answer (Ri): This means that the length of the first recession [into the wall of the Heichal, i.e. the ceiling of the bottom cells] was six, and the second recession was seven.

וקרי להו רובד לפי שהמגרעת כעין שורה בולטת כעין ששנינו במסכת תמיד בפ"ק (דף כה:) בית גדול היה ומוקף רובדים

1.

It is called Roved because the recession was like a row sticking out, like it says in Tamid (25b) "it was a big house surrounded by Rovdim";

וקאמר בגמ' רובדים מאי נינהו גורתא דאיצטוותא דסלקי בהו לאצטוותא שהיו עושין כעין אצטוואות סטיו לפנים מסטיו מעלותם של אבנים שקורין דגוריד

2.

The Gemara asked what Rovdim are, and answered that they are ledges sticking out. One could climb from one ledge to the next. They were made like a double platform, a staircase of stone ledges called Degorid [in old French];

ולשון רובד הוא שורה

i.

The word "Roved" means row.

עוד פר"י דנראה לו דכותל ההיכל שש והתא שש דלמטה לגמרי קא חשיב

(k)

Answer #3 (Ri): It seems that the wall of the Heichal was six, and the cell was six. We discuss at the very bottom.

ואף על גב דכתיב במשכנה דמלכים חמש באמה רחבה

(l)

Implied question: It says regarding the Mishkan of [Sefer] Melachim (Bayis Rishon) "five Amos wide"!

של מסכת מדות דבית שני היו חלוקין משל שלמה כמו שהיו חלוקין ממשכנה דיחזקאל דלעתיד

(m)

Answer: Maseches Midos discusses Bayis Sheni. Its [structure] was different than Bayis Rishon, just like it was different than the Mishkan of Yechezkeil in the future.

דכתיב ביחזקאל (מא) בתר דפריש היכל ובית קדשי הקדשים כתיב ורחב הצלע ד' אמות

(n)

Proof: It says in Yechezkeil, after specifying the Heichal and Beis Kodshei ha'Kodoshim, "ha'Tzela Arba Amos";

וצלע היינו תא כדאמר פ' המוכר הבית (ב"ב דף סא.)

1.

Tzela is cell, like it says in Bava Basra (61a).

וכתיב נמי התם (שם) והצלעות צלע אל צלע שלש ושלשים (גירסא בגליון) פעמים אלמא דלא הוו בההיכל אלא ל"ג תאים

2.

Inference: It says there also "veha'Tzela'os Tzela El Tzela Shalosh u'Sheloshim Pe'amim." This shows that the Heichal had only 33 cells.

ובמסכת מדות [פ"ד מ"ג] תנן ל"ח תאים היו שם ט"ו בצפון וט"ו בדרום ושמנה במערב

3.

Contradiction: Midos (4:3) says that there were 38 cells - 15 in the north, 15 in the south, and eight in the west! (Rather, the Mishkan of Yechezkeil is unlike that of Maseches Midos.)

והר' יצחק בר מרדכי פי' דלא בהיכל היו המגרעות אלא בתא היו

(o)

Answer #4 )Rivam): The recessions were not in the Heichal, rather, in the cell;

והא דתנן רובד שש היינו שורות אבנים עליונים של כותל היציע התחתונה שעליה מונחים ראשי הקורות

1.

The Mishnah says that the Roved was six, i.e. the rows of top rocks of the wall of the bottom cell, on which rested the ends of the beams.

וכשהיתה אותה שורה רחבה שש נמצאת שהיתה בולטת אמה שעובי כותל התא לא היה אלא ה' אמות

2.

When the row was six wide, it stuck out an Amah, for the thickness of wall of the cell was only five Amos;

ולכך בולטת אמה מבחוץ לפי שהיו צריכין לכנוס אמה מקום הנחת הקורות לבלתי אחוז בקירות הבית

i.

It stuck out an Amah, for they needed to recess an Amah of the place to rest the beams, so they need not be inserted in the walls of the Bayis.

ונמצא דעכשיו נמי כשהיו כונסין אמה היתה החומה מכל מקום עדיין עובי ה' אמות לפי שבמקום אמה הכניסה נתוספה אמה מבחוץ

(p)

Conclusion: Now, when they recessed an Amah, the wall in every place was still five Amos thick, since where the Amah recessed, an Amah was added outside.

ולא נהירא לר"י דלמה היו מוסיפין אמה

(q)

Objection #1 (Ri): Why would they add an Amah?

אי מחמת חוזק החומה כדי שתהא בכל מקום לכל הפחות ה'

1.

Suggestion: This is so it would be strong, i.e. it will be at least five Amos [wide] everywhere.

אדרבה אותה תוספת היא גרעון שהיה בנין העליון בולט אמה חוץ לתחתון ומכביד עליו

2.

Rejection: Just the contrary! The addition detracts! The top of the structure extends an Amah past the bottom, and weighs down on it (and makes it more prone to fall)!

ועוד קשה התינח רובד שש אבל רובד שבע למה

(r)

Objection #2: We understand the Roved that was six. Why was there a Roved seven?

וכשהיה רובד שלמעלה ז' נמצא שהיה בולט חוץ לחומה שתי אמות שעובי החומה חמש

1.

When the Roved above was seven, it turns out that it extended two Amos past the thickness of the wall, which was five.

ומה היו צריכין לבליטת שתי אמות והלא לא היו כונסין ביציע השלישית אלא אמה שהיה שבע אמות רחבה אמה אחת יותר מן התיכונה

2.

Why did they need a protrusion of two Amos? The third (top) cell recessed only an Amah, for it was seven Amos wide, one Amah more than the middle [cell].

ועוד לפי דבריו היו נוקבין כותל ההיכל ויותר היה נכון לנקוב כותלי התא

(s)

Objection #3: According to Rivam, they made holes in the wall of the Heichal. It would have been more proper to make holes in the walls of the cell!

ועוד דלישנא דקרא כי מגרעות נתן לבית משמע היכל ולא תאים דלא איקרו בית

(t)

Objection #4: The words of the verse "Ki Migra'os Nasan l'Bayis" connote the Heichal, and not the cells, which are not called Bayis!

מיהו הא לא קשיא דמצינו למימר מגרעות נתן לדביר שהיה לבית סביב דהיינו לכותלי התאים

(u)

Answer: This last objection is not difficult. We can explain 'Migra'os Nasan l'Devir', which was like a Bayis around, i.e. the walls of the cells.

ואני שמעתי בשם רבינו יצחק הבחור שלא היה בכותל ההיכל לא מגרעות ולא כניסה ולא בליטה

(v)

Answer #5: I heard in the name of Rabbeinu Yitzchak ha'Bachur that there were no tiers, recessions or protrusions in the wall of the Heichal;

וראשי הקורות היו מונחין מכותל תא לכותל תא שכנגדו ובמקום הנחת הקורות היה כניסה בכותל התא חצי אמה מזה וחצי אמה מזה

1.

The ends of the beams rested from the [north] wall of the cell to the opposite (south) wall of the cell. In the place where the beams rested, there was a recession in the wall of the cell half an Amah on each side.

וכל התאים היו שוים ממזרח למערב שש אמות בין התחתונה [בין] התיכונה בין השלישית וכותל התא חמש

2.

All the cells were the same from east to west, six Amos, i.e. the bottom, middle and third (top) cells. The wall of the cell was five;

אבל מצפון לדרום התחתונה ה' והתיכונה ו' והשלישית שבע

i.

However, from north to south, the bottom was five, the middle was six, and the third was seven.

והשתא ניחא כותל ההיכל ו' והתא שש וכותל התא [חמש]

(w)

Support: Now we understand that the wall of the Heichal was six, and the cell was six, and the wall of the cell was five.

דבין התחתונה בין התיכונה בין השלישית היו שש ממזרח למערב וכותל היכל שש וכותל התא חמש בין למטה בין למעלה.

1.

For the bottom, middle and third, they were six from east to west, the wall of the Heichal was six, and the wall of the cell was five, both below and above.

52b----------------------------------------52b

3)

TOSFOS DH Seis Meshukadim Machar Arur v'Kam

תוספות ד"ה שאת משוקדים מחר ארור וקם

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not explain these in both directions.)

תימה הוא דלא נקטינהו כסדר שהן כתובים בתורה

(a)

Question: Why aren't they in the order in which they appear in the Torah?

והכי הוה ליה למימר שאת ארור מחר משוקדים וקם

1.

It should say Seis (Bereishis 4:7), Arur (Bereishis 49:7), Machar (Shemos 17:9), Meshukadim (Shemos 25:34) and v'Kam (Devarim 31:16)! (Tosfos does not answer this.)

וא"ת אמאי לא דרשינהו להו לפניהם ולאחריהם כמו בנשך ובמרבית (ויקרא כה) דדרשינן ליה בפרק איזהו נשך (ב"מ סא.) לפניו ולאחריו

(b)

Question: Why don't we expound these words backwards (to apply to what precedes them), and also forwards (to what follows them), like we expound Nesehech and Marbis backwards and forwards, in Bava Metzi'a (61a)?

וכמו ורחץ דדרשינן ליה בפ' אמר להם הממונה (לעיל דף לא:) אופשט ואולבש

1.

Also v'Rachatz we expound (above 31a) to apply to u'Fashat and to v'Lavash!

י"ל גבי שאת אי קאי אאם תיטיב אז הוא לשון סליחה ואי קאי אואם לא תיטיב אז הוא לשון נשיאות עון

(c)

Answer: Regarding Seis, if it applies to "Im Teitiv", it means forgiveness. If it applies to "v'Im Lo Seitiv", it means bearing sin. (Therefore, it cannot apply to both.)

וכן ארור אי קאי אשור אז קאי אשכם שהוא כנען דכתיב ארור כנען ואי קאי אאפם אז קלל אפם

1.

Similarly, if Arur applies to "Shor", then it applies to Shechem, which is Kena'an, like it says Arur Kena'an. If it applies to "Apam", he (Yakov) cursed their (Shimon and Levi's) anger.

וכן מחר אי קאי אמלחמה ואנכי נצב על ראש הגבעה היום להתפלל קודם המלחמה כדכתיב היערוך שועך לא בצר (איוב לו)

2.

Similarly, if Machar applies to the war, then today "va'Anochi Nitzav Al Rosh ha'Giv'ah", to pray before the war, like it says "ha'Ya'aroch Shu'acha Lo b'Tzar";

או קאי אאנכי נצב מחר להתפלל

i.

Or, it refers to "va'Anochi Nitzav Al Rosh ha'Giv'ah", to pray tomorrow.

וכן וקם ולפי שאין פירושם שוה ע"כ אין להם הכרע

3.

The same applies to v'Kam. Since the explanations are not the same (if we expound them backwards or forwards), therefore there is no determination [how to expound them].

אבל אמשוקדים קשה

(d)

Question: Meshukadim is difficult. (We could expound it both ways!)

וי"ל משום דאיכא אתנחתא בגביעים ובמנורה ארבעה גביעים ומשמעו משוקדים כפתוריה ופרחיה

(e)

Answer: There is an Asnachta (the Trup (musical note) that denotes the primary stop in the middle of a verse) on Gevi'im - "uva'Menorah Arba'ah Gevi'im." This connotes that Meshukadim refers to [what follows,] "Kaftoreha u'Fracheha";

וקרא אחרינא מוכחא דמשוקדים לא קאי אלא אגביעים דכתיב שלשה גביעים משוקדים ולהכי אין לו הכרע

1.

However, another verse proves that Meshukadim refers only to Gevi'im - "Sheloshah Gevi'im Meshukadim." Therefore, there is no determination.

והא דפליגי תנאי בזבחים בפ' שני (דף כד.) גבי ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן (ויקרא ד) דאיכא דמוקי באצבעו אלקיחה ואיכא דמוקי אנתינה ואיכא דמוקי אתרוייהו

(f)

Implied question: Tana'im argue (Zevachim 24a) about "v'Lakach ha'Kohen mi'Dam ha'Chatas b'Etzba'o v'Nasan." Some say that b'Etzba'o refers to v'Lakach, and some say that it refers to v'Nasan, and some say that it refers to both of them!

יש לפרש טעמא דמאן דמוקי ליה אתרוייהו משום דפשטא דקרא אלקיחה דלפניו קאי

(g)

Answer: The last opinion says that it refers to both of them because in the simple meaning of the verse refers to v'Lakach, which precedes it;

ומוקמינן ליה נמי אנתינה כדאשכחן במלואים כדכתיב ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנות המזבח באצבעך (שמות כט)

1.

We apply it also to Nesinah, which follows it, like we find in the Milu'im - v'Lakachta mi'Dam ha'Par v'Nasata Al Karnos ha'Mizbe'ach b'Etzba'echa."

והתם על כרחך קאי אנתינה

i.

There, you are forced to say that it refers to Nesinah.

ומאן דלא מוקי ליה אלא אלקיחה כמשמעותיה

2.

One opinion holds that it refers only to v'Lakach, like the [simple] meaning;

ומאן דמוקי ליה אנתינה יליף ממלואים דהתם לא קאי אלא אנתינה דלפניו ולאו אלקיחה דלפניו פניו.

3.

One opinion applies it only to Nesinah. He learns from the Milu'im. There, it refers only to Nesinah before it, but not to v'Lakach, which is before what is before it.

4)

TOSFOS DH Hu Yosef ha'Bavli v'Chulei

תוספות ד"ה הוא יוסף הבבלי כו'

(SUMMARY: Tosfos answers why not all of these names are listed in Nidah.)

- והא דאמר ליה רב אסי לרבי שילא בפ' בנות כותים (נדה דף לו:) אנא הוא איסי בן יהודה דהוא איסי בן גור אריה דהוא איסי בן גמליאל דהוא איסי בן מהללאל אסיתא דנחשא דלא שליט ביה רוקבא

(a)

Implied question: Rav Asi said to Rav Shila (Nidah 36b) "I am [the son of] Isi ben Yehudah, who is Isi ben Gur Aryeh, who is Isi ben Gamliel, who is Isi ben Mehalalel, a copper Asisa (mortar) that does not rot!"

ולא קאמר נמי דהוא יוסף הבבלי דהוא יוסף איש הוצל שהרי כל השמות הללו היה לו כדמשמע הכא

1.

Why didn't he also say "[the son of] Yosef ha'Bavli, who is Yosef Ish Hutzal"? Our Gemara connotes that he had all these names!

י"ל דלא קא חשיב התם אלא שמות דאיסי דדמיא לשמו של רב אסי.

(b)

Answer: There, he lists only names [of his father] that include "Isi", similar to Rav Asi's name.

5)

TOSFOS DH Yatza u'Va Lo Derech Kenisaso

תוספות ד"ה יצא ובא לו דרך כניסתו -

(SUMMARY: Tosfos proves that leaving backwards is called leaving.)

אף על גב דביאה דרך אחוריו לא שמה ביאה

(a)

Implied question: Entering backwards is not called entering!

כדאמר פ' שני דשבועות (ד' יז:) הנכנס לבית המנוגע אפילו נכנס כולו חוץ מחוטמו טהור

1.

We say (Shevu'os 17b) that one who enters a house with Tzara'as, even if he entered totally except for his nose, he is Tahor;

מדאצטריך והבא אל הבית (ויקרא יד) דרך ביאה אסרה תורה יציאה דרך אחוריו שמה יציאה כדאמר הכא

(b)

Answer: Since we need "veha'Ba El ha'Bayis" to teach that the Torah forbids [only] the normal way of entering, we infer that leaving backwards is called leaving, like we say here;

1.

Note: Shavu'os 17b says "the Torah forbids entering the normal way." Tosfos does not discuss whether Tum'ah depends on the Isur to enter. Perhaps he holds that the Gemara there is imprecise, and it really means that that the Torah is Metamei one who enters the normal way. However, the Ritva there says "one is liable for entering the normal way."

דאע"ג דכתיב ויצא אל המזבח (ויקרא טז) יוצא דרך אחוריו כתלמיד הנפטר מרבו.

2.

Even though it says "v'Yatza El ha'Mizbe'ach", he leaves backwards, like a Talmid departing from his Rebbi.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF