יבמות דף קז. א

מה הן החילוקים בין ב"ש וב"ה בדיני מיאון המנוים במשנה?

אליבא דבית שמאי אליבא דבית הלל
ארוסות או נשואות דוקא ארוסות [1] בין ארוסות ובין נשואות
במי ממאנת דוקא בבעל בין בבעל ובין ביבם
האם צריך בפני הבעל דוקא בפניו בין בפניו ובין שלא בפניו
האם צריך בב"ד דוקא בפני ב"ד של ג' בפני ג' אפי' שאינם ב"ד
כמה פעמים יכולה למאן רק פעם אחת אפי' ד' וה' פעמים

יבמה שעשו בה מאמר במה היא יכולה למאן ובמה לא?

למאן במאמרו - שלא תצטרך גט למאן בזיקתו - שלא תצטרך חליצה
לרב אושעיא ממאנת [2] אינה ממאנת
לעולא ממאנת ממאנת
לרב אסי ממאנת ביבם אחד: ממאנת [3]
בשני יבמים: אינה ממאנת [4]

יבמות דף קז: א

יבמה שמיאנה באחד מן היבמים מה הדין לאמוראים דלהלן?

האם אסורה לו האם אסורה גם לשאר היבמים
לרב אסורה לו [5] מיאנה בזה - אסורה בזה [6]
לשמואל אסורה לו מיאנה בזה - מותרת בזה [7]
לרב אסי מותרת לו מיאנה בזה - מותרת בזה

יבמות דף קז: א

יבמה שמיאנה באחד מן היבמים מה הדין אליבא דר' יוחנן [8] דלהלן?

האם אסורה לו האם אסורה גם לשאר היבמים
לאביי [9], לרבא [10] מותרת לו מיאנה בזה - מותרת בזה
לאמרי לה [11] אסורה לו מיאנה בזה - מותרת בזה

האם מיאון צריך ב"ד והאם צריך שלשה?

האם צריך בפני ב"ד האם צריך שלשה
לבית שמאי צריך צריך
לבית הלל לא צריך צריך
לר' יוסי ב"י ור' אלעזר בר"ש לא צריך מספיק שנים

כיצד מפרשים את לשון המשנה בדברי ב"ש?

ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן [12] ותנשא
לשמואל צריכה היא כשתגדיל לקיים את המיאון הראשון ולומר שרוצה בו
לעולא [13] אם רוצה להתארס תמתין אם רוצה להנשא נישאת מיד
-------------------------------------------------

[1] ולאפוקי נמי אם נמסרה לחופה, או שמסרוה לשלוחי הבעל שגם זה הוא כנשואין.

[2] ולא רק במאמרו ממאנת אלא אפי' עשה בה ביאה ג"כ ממאנת ויוצאת ממנו בלא גט. והטעם, דמאמר וביאה שהוא עושה היא יכולה לעקור, משא"כ זיקה ש"רחמנא רמא עלה" - לא מצי עקרה במיאון.

[3] ומועיל מיאונה לאסור אותה על היבם וכדעת עולא.

[4] דכיון שמיאנה רק באחד מהן, אין מיאון מועיל לחצי זיקה, ולכן אין מיאונה כלום.

[5] אכן כל זה שייך לשיטת עולא שיכולה למאן לזיקתו, אולם לשיטת רב אושעיא שאינה יכולה למאן לזיקתו - מותרת גם לו, דלא עוקרת זיקה.

[6] כמו גבי גט, שאם נתן לה יבם אחד גט הרי פסל אותה על כל האחין, כן הדין גבי מיאון כשמיאנה פסלה עצמה על כל האחים.

[7] וחלוקה מבעלת הגט, דבעלת הגט שהיבם פוסל אותה הרי פוגם גם בזיקתה. משא"כ במיאון שהיא אומרת "לא רעינא בך ולא צבינא בך" - בך דוקא איני רוצה אבל ביבם אחר אני כן רוצה ולא נפסלה.

[8] רבין אמר בשם ר' יוחנן מיאנה בזה מותרת לזה, ויש לדון מה ס"ל על מי שמיאנה בו האם נאסרה עליו או לא.

[9] כן דקדקו התוס' (בד"ה מאן), שדוקא רב לא הודה לו אבל רב אושעיא אליבא דאביי כן הודה לו וס"ל שמיאנה בזה מותרת בין לו ובין לאחין.

[10] רבא פירש שלא הודה לו רב אושעיא, היינו משום שרב אושעיא ס"ל שאינה ממאנת לזיקתו כלל, ואילו לר' יוחנן משמע דוקא כשיש שאר אחים רק אז לא מועיל המיאון דאין מיאון לחצי זיקה, אבל אם אין אחים כן מועיל המיאון וכרב אסי.

[11] ס"ל שחולק גם על רב אסי דלרב אסי עכ"פ מותרת לו ואילו לר' יוחנן משמע שדוקא לאחים מותרת אבל לו היא אסורה, וכ"ש שחולק על רב אושעיא דס"ל שבכלל לא ממאנת לזיקתו, דאיהו ס"ל שכן יכולה למאן לזיקתו.

[12] והוקשה לגמ' למה כפלה המשנה לומר שתמאן פעמיים, וכי לא מספיק פעם אחת שתמאן.

[13] מדובר כאן בשני מקרים נפרדים, מקרה אחד כשרוצה להתארס בזה אומרים לה ב"ש שאינה יכולה להתארס עד שגדיל שאז יהיו קידושיה מה"ת ולא תוכל שוב למאן. או שתמאן ותנשא לאלתר ולא תעשה פסק זמן בין אירוסין לנישואין, שלפי ב"ש אי אפשר לנשואות למאן, ולכן יכולה להנשא מיד בעודה קטנה ולא צריכה להמתין.

-------------------------------------------------