יבמות דף צב. א

האם חיישינן לקול בתר הנשואין, באופנים דלהלן? [תוד"ה כל].

על דבר שקרה קודם הנשואין על דבר שקרה אחר הנשואין
ליש מפרשים בתוס' [1] לא חיישינן חיישינן
לר"י לא חיישינן לא חיישינן

בא עד אחד שמת בעלה וניסת ע"פ ב"ד ולבסוף בא בעלה האם חייבת קרבן?

לתנא דמתניתין לתנא דברייתא
לזעירי, לרבא פטורה מהקרבן חייבת בקרבן [2]
לרב נחמן פטורה מהקרבן פטורה מהקרבן [3]

הורוה ב"ד להנשא ע"פ עד אחד והלכה וקלקלה ולבסוף בא בעלה - חייבת בקרבן,
מה הדין בדלהלן?

בזינתה בנשאת אלמנה לכה"ג וכו'
לר' אלעזר חייבת בקרבן חייבת בקרבן [4]
לר' יוחנן פטורה מקרבן [5] חייבת בקרבן

הורוה ב"ד להנשא וכו' וניסת אלמנה לכה"ג וכו', מה הדין בדלהלן?

האם חייבים על כל ביאה וביאה נישאת לחמשה בני אדם בזה אחר זה
לר' אלעזר התנא חייבים חייבת על כל אחד ואחד
- דגופין מחלקים
לחכמים אחד על הכל

יבמות דף צב: א

האם קידושין תופסין ביבמה לשוק?

האם תופסין קידושין
לרב, לר' ינאי לר' יוחנן אין קידושין תופסין [6] - ולא צריכה גט [7]
לשמואל, לאמימר צריכה גט מספק [8]

אמרו לה שמת בעלה ואח"כ מת בנה - ואינה זקוקה ליבום,
ושוב נתברר שמת בנה ואח"כ בעלה שזקוקה ליבום, מה הדין בדלהלן?

בנתקדשה לאחר בנישאת לאחר
לרב אשי בשיטת שמואל מגרש אותה השני ואם היבם ישראל מותרת להנשא לו
לרב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב לתירוץ א' אינה צריכה גט ומותרת ליבם (אפי' היבם כהן)
לתירוץ ב' אינה צריכה גט ומותרת ליבם אסורה ליבם כזנות [9]
לתירוץ ג' אינה צריכה גט ומותרת ליבם אסורה דמיחלפה באשת איש [10]

-------------------------------------------------

[1] ס"ל שכיון שנישאת ודאי בדקו בדבר שאין שום חשש, ולכן לא חוששים לקול, אבל קול בתר נשואין חיישינן, ולכן גבי רוכל חיישינן.

[2] בברייתא איתא שאם הורו ב"ד בשבת ששקעה החמה ועכשיו מוצאי שבת ומותר במלאכה ושוב זרחה החמה, אין זה פוטר את היחידים שעשו מלאכה מחטאת ושיביאו הציבור פר, דאין זו הוראה אלא טעות. וסובר זעירי דה"ה כאן כשהורו שמת בעלה ושוב בא, אין זה הוראה אלא טעות ולא נפטרת מקרבן במה שעשתה ע"פ ב"ד. וכן אמר ר' אליעזר (התנא) "יקוב הדין את ההר ותביא חטאת שמינה" - דהיינו שאין פוטרים אותה במה שסמכה על ב"ד אלא צריכה קרבן.

[3] וס"ל שאין דומה מקרה משנתנו למקרה של הברייתא, ובמקרה של הוראה ע"פ עד אחד זו הוראה, דהיינו שההיתר לאשה להנשא הוא מכח ב"ד ולא מכח מה שסמכו על עד אחד בטעות, דהרי בעלמא באמת לא סומכים על עד אחד. משא"כ במקרה של הברייתא זו היתה טעות.

[4] ביארה הגמ' שר' אלעזר אומר שמשנתנו שמחייבת קרבן מדברת היכא שזינתה, וא"כ כ"ש שהוא סובר שבעברה איסור לאו בנשואיה כגון שנישאת אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט שחייבת קרבן - דהרי לא התירו אותה ב"ד להנשא לאסור לה.

[5] דכיון שהתירוה ב"ד להנשא הרי אמרו שהיא פנויה, ופנויה שזינתה פטורה.

[6] כלומר, אפי' לרבנן דר' עקיבא, אכן ר' עקיבא ס"ל דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין.

[7] ודריש לה רב מדכתיב "לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר" - דלא תהא בה הויה לזר.

[8] והספק הוא האם "לא תהיה אשת המת" ללאו הוא דאתא - אבל תפסי בה קידושין, או אתא כרב ללמד דלא תפסי בה קידושין. וחידש רב אשי שלא נאסרת ליבם, ולכך אם היבם ישראל שמותר בגרושה יתן לה השני גט ותהיה מותרת ליבם. אולם אם היבם כהן שאסור בגרושה אין לה תקנה זו.

[9] כצ"ל, מהרש"ל (ולא "בזנות" - בב'). וכרב המנונא דאמר שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה.

[10] דגבי אשת איש שהלך בעלה למדינת הים ואמרו לה שמת בעלה בעד אחד ונישאת לאחר הרי הדין שתצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה, ואם נתיר גבי יבמה לשוק שנישאת יבואו להחליף ולהתיר גם באשת איש. אבל גבי קידושין אין חשש כי גם באשת איש שרק נתקדשה מותרת לחזור לבעלה הראשון בלא גט.

עוד חומר לימוד על הדף