יבמות דף פג. א

מה גדר אנדרוגינוס אליבא דר' יוסי? [תוד"ה בריה].

למשנתנו לברייתא
לדעה דבא ר"י בתוס' לאפוקי הוי כזכר ודאי בריה בפני עצמה - ואינו ספק [1]
לדעת ר"י בתוס' הוא ספק - מחמת שהוא בריה משונה [2]

האם הלכה כר' יוסי בארבעה דינים דלהלן?

לאמרי בי רב משמיה דרב לשמואל
באנדרוגינוס הלכה כמותו - וכמשנתנו שחשיב זכר ודאי
בהרכבה הלכה כמותו -
שיכול ליטע לפני שביעית עד ט"ו באב [3]
אין הלכה כמותו -
ובעינן רק ג' ימים לקליטה ול' לתוספת
בקישוי תיקו הלכה כמותו - שזמן הקישוי ב' שבתות [4]
בקידוש אין הלכה כמותו - ואוסר של חברו הלכה כמותו - ואין אדם אוסר של חברו

מה השיטות בנטיעה והרכבה והברכה קודם שלשים יום של תוספת שביעית [5],
ומה בענין יולדת בקישוי, ומה בענין המקדש תבואתו של חברו?

לענין שביעית לענין יולדת המקדש תבואת חברו
לת"ק / לר' מאיר צריך עוד ל' יום לקליטה אפי' מ' ונ' יום הרי זה קידש ומשלם
לר' יהודה צריך עוד ג' ימים לקליטה מר"ח שילדה בו [6] -----
לר' יוסי ור' שמעון צריך עוד ב' שבתות לקליטה ב' שבתות לא קידש ופטור

יבמות דף פד: א

המקדיש בהמה או עוף טומטום או אנדרוגינוס האם קדושים לגבי מזבח?

גבי בהמה גבי עוף
לרבנן אינה קדושה אינו קדוש
לר' אליעזר אינה קדושה [7] קדוש [8]
-------------------------------------------------

[1] ולפ"ז דעת ת"ק דר' יוסי בברייתא שחולק היא, שאנדרוגינוס הוי ספק ולכן מטמא בלובן כאנשים ובאודם כנשים. וכן לדעה זו מבואר היטב למה אמר ר' יוסי שאנדרוגינוס אינו כטומטום, דטומטום הוי ספק, ואילו אנדרוגינוס אינו ספק אלא בריה בפני עצמה.

[2] ולפ"ז כתבו התוס' ב' פירושים: א) שת"ק במשנה אינו חולק על דעת ר' יוסי ור' יוסי בא לפרש את דבריו, או שכל המשנה כולה היא כר' יוסי. ב) דהם פליגי, ות"ק סובר שצדדי הספק הם מחמת שהוא גם איש וגם אשה, ואילו לר' יוסי ודאי אינו חשוב גם איש וגם אשה אלא הוא או איש או אשה. ולפירוש ר"י שגם אנדרוגינוס הוא ספק, החילוק בינו לבין טומטום הוא, דטומטום הוא ספק שעתיד להתברר אם יקרע, משא"כ אנדרוגינוס לעולם ישאר בספיקו ואינו יכול להתברר.

[3] פי', נאמרו בגמ' ג' שיטות כמה זמן לוקח לנטיעה או להרכבה להשתרש, לת"ק ל' יום, לר' יהודה שלשה ימים, לר' יוסי ור"ש ב' שבתות. ואמרה הגמ' דכל השיעורים האלו הם לבד ל' יום של תוספת שביעית. ולפ"ז לר' יוסי ור"ש שאמרו ב' שבתות אסור ליטע מט"ו באב שהוא מ"ד יום קודם ר"ה.

[4] פי', היולדת אחר שזבה בימי זיבתה ג' ימים רצופים נקראת יולדת בזוב וצריכה לספור שבעה נקיים, אכן אם מחמת הקישוי וצער לידה ראתה דם אפי' בימי זיבה אינה נקראת יולדת בזוב. ונחלקו תנאים כמה ימים הם ימי קישוי שלא תחשב יולדת בזוב. ור' יוסי ור"ש סוברים שהם שבועיים קודם לידתה, אבל קודם לזה לא אמרינן שמחמת הקישוי ראתה והיא יולדת בזוב.

[5] כן פירש"י, אכן התוס' (בד"ה לדברי) כתבו שאין תוספת שביעית בנטיעה, וקאי לענין מנין שני ערלה.

[6] ס"ל לר' יהודה ששיפורא גרים, ואם ילדה באמצע חודש ניסן, נותנים לה מר"ח ניסן ולא משנה כמה ימים היה בחודש עד לידתה, וקודם ר"ח לא נותנים לה.

[7] ואף שר' אליעזר דן את האנדרוגינוס כזכר ודאי, אינו לכל, דכיון שנאמר בהם "זכר ונקבה" אנו מוציאים טומטום ואנדרוגינוס שאין להם לא דין לא זכר ולא נקבה, ואינם קדושים בקדושת הגוף להקרב למזבח ולא לעשות תמורה וכו'.

[8] דכיון שלא נאמר בעוף תמות וזכרות לכן אין מוציאים טומטום ואנדרוגינוס מביניהם, ואם הקדיש עוף שהוא טומטום או אנדרוגינוס ומלקוהו הכהנים ואכלוהו אין מטמא בגדים אבית אבליעה, וכתבו התוס' (בד"ה רבי) דאף הם כשרים להקרבה, ובביאור שני כתבו דשמא הם אסורים מדרבנן. אכן לרבנן דס"ל שאינו קדוש וממילא אין המליקה מועילה בו והוי כנבלה - ס"ל שאם אכלו ממנו הכהנים הרי הם מטמאים בגדים אבית הבליעה.

-------------------------------------------------