יבמות דף סד: א

נשא אשה ולא ילדה לו [1] כמה ישהה עמה ויהיה חייב להוציא?

בדורות הראשונים בדורות האחרונים
משמיה דרב עשר שנים שתי שנים ומחצה - כנגד ג' עיבורים
רבה אמר רב נחמן עשר שנים ג' שנים - שעברו עליה ג' פקידות
לרבה עשר שנים עשר שנים

מה הדין באופנים דלהלן לרבי ולרשב"ג?

לרבי לרשב"ג
בנשאה ב' פעמים ולא ילדה לא תנשא לשלישי תנשא לשלישי ולא לרביעי
בשני אחים שמתו מחמת מילה אין מלים את השלישי מלים את השלישי ורביעי לא
בשתי אחיות שמתו בניהן
מחמת מילה
אין מלים
לבן אחות השלישית
מלים לבן השלישית
ולא לרביעית
באשה שמתו שתי בעליה אסורה להנשא לשלישי מותרת לשלישי ואסורה לרביעי [2]
לקה בב"ד שתי פעמים עבר על לאו בשלישית
כונסים אותו לכיפה
בשלישית לוקה
וברביעית מכניסים לכיפה [3]
קביעות וסת ועקירה מן הוסת בב' פעמים בג' פעמים
שור המועד בג' פעמים [4] בג' פעמים

-------------------------------------------------

[1] ובאופן שאין לתלות בדבר אחר כגון שישבו בחוץ לארץ ועלו לארץ, שאין ישיבת חו"ל עולה מן המנין דשמא משום עון חו"ל לא זכו להבנות. וכן אם חלה הוא או שחלתה היא או שהיו חבושים בבית האסורים אין עולים מן המנין. וכן אם ידוע שהוא עקור אין צריך להוציא.

[2] ונחלקו בטעם הדבר, לרב הונא מעיין גורם - דהיינו שמי שמשמש עמה נחלה ומת, ורב אשי אמר מזל גורם, ונפ"מ אם אירסה ומת או שנפל מדיקלא ומת, שלמ"ד מעיין גורם אין היא נחשבת קטלנית מחמת זה, ולמ"ד מזל גורם כן נחשבת קטלנית.

[3] אכן כתבו התוס' (בד"ה דתנן) דאיכא מ"ד דס"ל דעבירות מחזקות וכיפה לא צריכה התראה, ולפ"ז נמצא שכבר אחר העבירה השלישית מכניסים אותו לכיפה. אולם לרב יוסף בסוגיין בעינן שילקה ג' פעמים, דאו דס"ל דמלקות מחזקות ולא עבירות, או דס"ל דגם כיפה בעיא התראה.

[4] כן כתבו התוס' (לקמן דף סה. בד"ה ושור) שרי לא פליג על הפסוק, וה"ק רב יוסף שכאן מתקיימים דברי רשב"ג שלא מתחזק אלא בתלת זימני, וכן כתבו שם (בד"ה נישאת). הרז"ה בהשגות לבעלי הנפש (שער תיקון הוסתות אות י"ח), כתב שכמו שמודה רבי בענין שור המועד כך מודה בענין וסתות.

עוד חומר לימוד על הדף