1)

TOSFOS DH MITAH METAMA'AS CHAVILAH

תוס' ד"ה מטה מטמאת חבילה

(SUMMARY: Tosfos presents two interpretations of the Mishnah.)

משנה היא פרק י"ח דכלים 'ומטמאת חבילה כשהיא מחוברת יחד' ...

(a)

Source: It is a Mishnah in Keilim (Perek 18 Mishnah 9) 'And it is subject to Tum'ah together - when it is attached' ...

אבל נתפרקה אבר אבר, אינה מקבלת טומאה -אפילו בקצרה ושתי כרעים

1.

Source: (cont.): But when it is taken apart, piece by piece, it is not subject to Tum'ah - even the short side together with the two legs.

ומכל מקום מודה רבי אליעזר שאם נתפרקה וחזר וחיברה חוזרת לטומאתה, כדקאמר' .

(b)

Explanation #1: Rebbi Eliezer nevertheless concedes that if it comes apart and is then joined once more, it reverts to its former Tum'ah, as he states.

'ומטהרת חבילה - 'אם טמאה היא, אין טבילה עולה לה אברים אברים, אלא מתקנה ומטבילה.

1.

Explanation #1 (cont.): 'And it becomes Tahor together' - If it is Tamei, Tevilah is not effective piece by piece; he must first repair it and then Toveil it.

וחכמים אומרים 'מטמאת אברים' ,כדמסיק -בארוכה ושתי כרעים- כן ריהטא דמתני' דכלים לכאורה.

2.

Explanation #1 (concl.): Whereas the Chachamim maintain that it is subject to Tum'ah (even) piece by piece, as the Gemara concludes - by the long side and its two legs - This is what the Mishnah in Keilim appears to be saying at first glance.

אבל בתוספתא דכלים לא משמע הכי -דתניא 'כיצד? כרע שפירשה מן הארוכה עם הקצרה, רבי אליעזר אומר "הרי זה חיבור" ,ואם הטבילה, אינה חוצצת" ...

(c)

Explanation #2: However, the Tosefta in Keilim does not imply this, when it says 'How is that? If a leg came off from the long side together with the short side, according to Rebbi Eliezer it is considered attached, and if one Tovels it, it is not a Chatzitzah.

וחכמים אומרים "אינו חיבור" ,ואם הטבילה, חוצצת.'

1.

Explanation #2 (cont.): Whereas the Chachamim says that it is not attached and that in the event that one Tovels it, it is a Chatzitzah.

ולפי שיטת התוספ' הכי פירושא דמתני' ' :ומטמאת חבילה' - דכשם כשכולה שלימה, אם נטמא אחד מאבריה, נטמאת כולה...

(d)

Clarification: According to the Tosefta, the Mishnah means as follows: 'It is subject to Tum'ah together' - Just as when it is complete, if one of its parts becomes Tamei, it all becomes Tamei ...

כך נמי, כשפירש הכרע מן הארוכה ועומדת עם הקצרה, חיבור הוא, ואם נטמאת הכרע נטמאת הקצרה ...

1.

Clarification (cont.): So too, if a leg separates from the long side and stands together with the short side, it is considered attached, and if the leg becomes Tamei, the short side becomes Tamei, too ...

והיינו דקתני בתוספתא רבי אליעזר אומר 'הרי זה חיבור. '

(e)

Source: And this is what the Tosefta means when it says citing Rebbi Eliezer 'Harei Zeh Chibur'.

'ומטהרת חבילה' -אם הטביל הכרע והקצרה ביחד, אין הקצרה חוצצת עליה, כי היכא דלא חייצא במטביל את השלימה.

(f)

Clarification (cont.): 'And it becomes Tahor together' - If one Tovels the leg together with the short side, the short side does not interrupt, just as it does not interrupt when one Tovels the complete bed.

וחכמים אומרים 'מיטמאת אברים' -ולא חבילה, ואם נטמאת הכרע, היא טמאה ולא קצרה, ואינה חיבור כשלימה...

1.

Clarification (cont.): And the Chachamim say 'It is subject to Tum'ah independently, but not together; and if the leg becomes Tamei, it mis Tamei but not the short side, since they are not considered attached like by a complete bed.

והיינו זה דקתני בתוספתא 'וחכ"א, "אינה חיבור" .

2.

Source: And this is what the Tosefta states, citing the Chachamim 'Einah Chibur'.

'ומטהרת אברים' -מטביל הכרע בפני עצמה, ולא חבילה, הכרע עם הקצרה...

(g)

Clarification (cont.): 'And it becomes Tahor piece by piece' - One Tovels the leg independently, but not when it is attached to the short side

שהקצרה חוצצת עליה ואינה כשלימה...

1.

Reason (cont.): Since the short side interrupts, rendering it incomplete ...

דהמטביל מטה שלימה, אע"פ שלא פירקה, טהור.

2.

Clarification (concl.): Because someone who Tovels a complete bed, even though he did take it apart, it is Tahor.

2)

TOSFOS DH U'METAHERES CHAVILAH

תוס' ד"ה ומטהרת חבילה

(SUMMARY: Tosfos reconciles the Gemara in Shabbos with this Beraisa and with the Gemara in Bava Kama, and discusses the Taharah of wooden vessels in the process.)

משמע דפשוטי כלי עץ טמאין -כגון מטה, דחזיא למדרסות, ואית להו טהרה במקוה.

(a)

Inference: This implies that flat wooden Keilim are subject to Tum'ah - such as a bed, which is subject to Medras, and that they can also be Toveled in a Mikvah.

והא דמשמע פרק רבי עקיבא (שבת דף פד. ושם) ד'מפץ אין לה טהרה במקוה' ...

(b)

Implied Question: And the Gemara in Perek Rebbi Akiva (Shabbos, Daf 84a & 84b) which implies that a Mapatz (a wooden mat) is not subject to Taharah in a Mikvah ...

אומר ר"ת, דהתם בשל שיפא ושל גמי.

1.

Answer: Rabeinu Tam establishes by a mat of different kinds of reeds.

והא דאמרינן פ' כיצד הרגל (ב"ק דף כה: ושם) גבי 'מפץ' - וקמייתי לה בין לטומאת ערב בין לטומאת שבעה, דמשמע שיש לו טהרה לאחר שבעה ...

(c)

Implied Question: And when the Gemara says in Keitzad ha'Regel (Bava Kama, Daf 25b & 26a) in connection with a 'Mapatz' - that 'One learns it out both as regards Tum'as Erev and as regards Tum'as Shiv'ah', implying that it is subject to Taharah after seven days ...

דאפילו באנו לפרש דלדין טומאת שבעה קאמר -כלומר להיות אב הטומאה...

(d)

Refuted Refutation: Because even if one eplains that it is talking about becoming Tamei for seven days - that it becomes an Av ha'Tum'ah ...

משום דאין לך דבר הטמא טומאת שבעה אלא אם כן הוא אב הטומאה ...

1.

Reason: There is nothing that is Tamei for seven days which does not become an Av ha'Tum'ah ...

מכל מקום, אי לית ליה טהרה במקוה, אין יכול ליעשות אב הטומאה, כדמוכח בשילהי עירובין (דף קד:).

(e)

Refutation: Nevertheless, if it was not subject to Tahaarah in a Mikvah, it could not become an Av ha'Tum'ah, as is evident in Eruvin (Daf 104b).

אלא צריך לומר דההיא ברייתא ד'מפץ במת מנין' ?משמע דמיירי ליה בכל מפץ, בין בשל עץ כגון מחצלת של קנים, בין בשל שיפא וגמי ...

(f)

Answer: We are therefore forced to say that that Beraisa 'From where do we know Mapatz be'Meis?' speaks about every kind of Mapatz, both one that is made wood, such as a mat of canes, and one made of reeds ...

ודייקינן פרק אמר רבי עקיבא (שבת דף פד.) ממפץ של שיפא וגמי ,ובפרק כיצד הרגל (ב"ק דף כה:) דייקינן ממפץ של עץ.

1.

Answer (cont.): And the above Gemara in 'Rebbi Akiva' extrapolates from a mat of reeds, whereas the Gemara in 'Keitzad ha'Regel' extrapolates from one made of wood.

והא דאית להו לפשוטי כלי עץ טהרה במקוה, אף על גב דקרא ד"במים יובא" דבסוף פרשת שמיני כתיב גבי מקבלי כלי עץ - דכתיב "מכל כלי עץ או בגד או עור או שק" ...

(g)

Implied Question: And the reason that flat wooden vessels can be Toveled in a Mikvah, even though the Pasuk at the end of Shemini (11:32) "It shall be brought to water" is written in connection with wooden receptacles, as the Torah writes there "From all wooden vessels, garments of cloth or of leather or sack (which is a receptacle)" ...

מכל מקום נפקא לן מאידך קרא דכתיב בפרשת מדין "כל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו" ...

(h)

Answer: We nevertheless learn it from the other Pasuk, which states in Parshas Midyan (Bamidbar, 31:2) "All goat-skin and all wooden vessels, shall be purified".

דליכא למימר 'מה מעשה עזים מטלטל מלא וריקן' ...

(i)

Implied Question: Since one cannot say 'Just as what is made of goat-skin can be moved both full and empty ... ' ...

דלא שייך למדרש הכי אלא גבי שק, שאין דרך לעשותו אלא מלא וריקן ...שעשוי לשאת בו משאות, כדכתיב (בראשית מב) "ולהשיב כספיהם איש אל שקו ."

(j)

Answer: since that D'rashah is only applicable with regard to sack, which one manufactures specifically to handle both full and empty ... since it is made to carry loads, as the Torah writes in Bersishis (42) "And to return each man's money to his sack".

3)

TOSFOS DH D'LO CHAZYA LO L'ANIYIM V'LO L'ASHIRIM

תוס' ד"ה דלא חזי' לא לעניים ולא לעשירים

(SUMMARY: Tosfos clarifies this statement and reconciles it with the Gemara in Zevachim.)

ואפילו חישב עליהן, בטלה דעתו.

(a)

Clarification: Even if he had (Aniyim) in mind, his thoughts are Bateil (to those of most other people).

והא דמשמע בזבחים פרק דם חטאת (דף צד.) דמטלית פחותה משלש על שלש מהניא ביה מחשבה...

(b)

Implied Question: And when the Gemara in Zevachim, Perek Dam Chatas (Daf 94a) implies that Machshavah helps by a piece of cloth that is less than three by three finger-breadths ...

דלא דמי, דהתם מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו, כדפרישית פרק כ"ח דכלים.

(c)

Answer: It is not comparable to the case here, since it speaks there where his thoughts are discernable via his actions, as emerges from Keilim, Perek 28 [See Mesores ha'Shas]).

4)

TOSFOS DH AVAL IM YESH SHAM CHALAL TEFACH

תוס' ד"ה אבל אם יש שם חלל טפח

(SUMMARY: Tosfos discusses the authorship of this opinion.)

מצינן למימר רב הונא לטעמיה דאמר לעיל (דף י.) גבי 'בין סוכה לסוכה, טפח'

(a)

Clarification: One can explain that Rav Huna follow his own reasoning, since he said earlier (Daf 10a), in connection with 'Between one Sukah and another' - one Tefach.

ושמא מאן דאמר התם 'ארבעה' הכא מודה...

(b)

Suggestion: It is even possible that the opinion that holds there 'four Tefachim' will concede here ...

דהא לשמואל דאמר התם 'עשרה, ' הכא לא שייך.

(c)

Proof: Since according to Shmuel, who says there 'ten Tefachim', it is not applicable here (See Maharam).

5)

TOSFOS DH BEIN MI'L'MATAH BEIN MI'TOCH OGNO

תוס' ד"ה בין מלמטה בין מתוך אוגנו

(SUMMARY: Tosfos cites an alternative text and refutes it.)

ויש ספרים שכתוב בהן 'בין מלמעלה בין מלמטה מתוך אוגנו' .

(a)

Refuted Text: There are texts that read 'Bein mi'Lema'alah bein mi'Lematah bein mi'Toch Ogno'.

ולא יתכן ...

(b)

Refutation #1: This is not correct however ...

דאם כן 'מלמעלה' היינו חוץ לבור, דאי בתוך הבור סמוך לשפתו, היינו 'בתוך אוגנו... '

1.

Reason: Because if so, 'mi'Lema'alah' means outside the pit, since inside the pit close to the edge is synonymous with 'inside the border' ...

ואם כן, היינו כותל שביניהן, דקאמר ר"י שמפסיקין בין שתי החצרות ומהלכת על פי הבור?

2.

Refutation #1 (cont.): That being the case, that is the wall between them, which Rebbi Yehudah says divides between the two pits, and which is suspended over the mouth of the pit?

ועוד, דאם כן, לא הוי 'למעלה' דת"ק כגון 'למעלה' דרבן שמעון בן גמליאל...

(c)

Refutation #2: Moreover, if it is so, the 'Le'ma'alah of the Tana Kama is not equivalent to the 'Lema'alah' of Raban Shimon ben Gamliel ...

דפליגי אמוראי פרק כיצד משתתפין (עירובין דף פו.) -דרב הונא אמר 'למטה' -למטה ממש; 'למעלה' -למעלה ממש; וזה וזה בבור...

1.

Refutation #2 (cont.): Since in Perek Keitzad Mishtatfin (Eruvin, Daf 86a) Amora'im argue (over Raban Shimon ben Gamliel), in that Rav Huna says that both 'le'Matah' and 'le'Ma'alah' are meant literally, and both refer to the pit ...

ורב יהודה אומר 'למטה' -למטה מן המים; ['למעלה' -למעלה מן המים].

2.

Refutation #2 (cont.): Whereas Rav Yehudah says 'le'Matah' means below the water, whilst 'le'Ma'alah' refers to above the water.

16b----------------------------------------16b

6)

TOSFOS DH BEIS SHAMAI OMRIM MI'L'MA'ALAH U'BEIS HILLEL OMRIM MI'L'MATAH

תוס' ד"ה בית שמאי אומרים מלמעלה ובית הלל אומרים מלמטה

(SUMMARY: Tosfos amends the text.)

בכל הספרים גרסינן איפכא -בפ' כיצד משתתפין (עירובין דף פו.).

(a)

Text: All the Sefarim reverse the opinions - in Perek Keitzad Mishtatfin (Eruvin, Daf 86a).

7)

TOSFOS DH PIRSU SALKA DA'ATACH ME'HEICHAN HEVI'UM

תוס' ד"ה פירסו סלקא דעתך מהיכן הביאום

(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi's explanation and elaborates.)

והלא היה אסור להכניס ולהוציא?

(a)

Explanation #1: Since it was forbidden to carry there?

ו'הא הכל מודים' לא גרסינן -דמחיצה בלא גג לאו אהל הוא, ומחיצה כזו מותר לעשות בשבת...

(b)

Clarifying Text: We do not have the text 'Does everyone not agree ... ?' - seeing as a Mechitzah without a roof is not an Ohel, and such a Mechitzah one is permitted to make on Shabbos ...

כדאמרינן בפרק כל גגות (שם דף צד.) 'אמר להו שמואל "נגידו לי גלימא" .

1.

Source: As the Gemara says in Perek Kol Gagos (Ibid. Daf 94a) - 'Shmuel said to them "Take a coat and spread it out for me!" '

כך פי' בקונטרס ,וכמו כן בפרק כל הכלים (שבת דף קכה:) גבי 'פקק החלון ' פירש רש"י ד'האי חלון למעלה בגג, אבל מן הצד לא שייך איסור אהל. '

(c)

Explanation #1 (concl.): This is how Rashi explains the Sugya here, and how he similarly explains in Perek kol ha'Keilim (Shabbos, Daf 125b, in the case of a window-stopper, where he says (See Hagahos ve'Tziyunim) that that 'The window was on top on the roof, but that at the side (when it is vertical) the Isur of Ohel does apply'.

והביא ראיה כמו כן מההיא ד'כל גגות' -ד'אמר להו שמואל "נגידו לי גלימא"! ואהדרינהו רב לאפיה. ' ופריך לשמואל 'למה לי למעבד הכי? הא אמר "זה מטלטל עד עיקר המחיצה" ... ... '

1.

Introduction to Proof: And he brings a similar proof for this from the case in 'Kol Gagos' - where Shmuel said to them 'Spread out a coat!' and where Rav turned his face away'. And in answer to the question why Shmuel saw fit to do that, seeing as (elsewhere) he said that 'Each one is permitted to carry up to the Mechitzah'? ...

ומשני 'שמואל דעבד לצניעותא בעלמא' -משמע דאם היה שמואל אוסר כרב, ניחא ליה במאי דעבד שמואל הכי, ולא הוה קשיא ליה מידי -היכי שרי למיעבד הכי?

2.

Introduction to Proof (cont.): The Gemara says 'that Smuel did it merely out of Tzeni'us', implying that had Shmuel forbidden it like Rav, there would have been no problem as to why he did it (spread out the coat), and the Gemara would not have asked how Shmuel could do it.

אלמא לא חשיב אהל בדפנות מן הצד, דהא לא קפיד רב על עשיית המחיצה, אלא משום דקסבר אסור לטלטל הסדין לתוכה.

3.

Proof: So we see from the fact that Rav was concerned, not with maaking the Mechitzah, but with carrying the sheet in to the Chatzer, that vertical walls that one puts up are not considered an Ohel.

וקשיא לפירוש הקונטרס -מאי הקשה 'היאך הביאו הסדינים'? דלמא דרך מלבוש הביאום?

(d)

Question #1: One can query Rashi's Kashya however, 'How they could bring the sheets', since perhaps they wore them?

ועוד קשה, דלשון 'חלון' שייך בכותל, ובגג 'ארובה' ...

(e)

Question #2: Moreover, 'Chalon' (a window) applies to a wall; In the roof, it is called 'an Arubah' (a skylight)? ...

כדתנן (ביצה דף לה:) 'משילין פירות דרך ארובה' ?

1.

Source: As we learned in the Mishnah in Beitzah (Daf 35a) 'One may lower fruit by way of the skylight'.

וכמה 'ארובות יש בדלת' דפרק בתרא דיומא (דף עו.) ...

(f)

Implied Question: And when the Gemara asks in the last Perek of Yoma (Daf 76a) 'How many skylighhts are there in a door?' ...

היינו בארובות שבגג כמו "ארובות השמים" (בראשית ז)?

1.

Answer: It is referring to skylights in the roof, as we find (in Bereishis, 7) 'And the skylights of the Heaven"

ועוד מוכח פרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מד. ושם) דשייך מן הצד עשיית אהל ...

(g)

Question #3: And it is also evident that (the Isur of) making an Ohel applies to the walls in Perek Mi she'Hotzi'uhu (eruvin, Daf 44a & 44b) ...

דגבי עשיית דופן פריך 'והא אתמר עלה "הכל מודים שאין עושין אהל עראי בתחלה ביו"ט" ?

1.

Proof #1: When it asks in connection with making a wall 'But did we not learn on that that "Everyone agrees that one is not permitted to make a temporary Ohel on Yom-Tov?'

ובפרק כיצד משתתפין (שם דף פו:) גריס בקונטרס כמו שכתוב בספרים ' -פירסו לכתחלה מי שרי? והאמר מר "הכל מודים שאין עושין אהל עראי לכתחלה בשבת?" '

2.

Proof #2: And in Perek Keitzad Mishtatfin (Ibid, Daf 86b) Rashi concurs with the text that is written in the Sefarim - 'Is it permitted to spread it out Lechatchilah? But did Mar not say that "Everyone agrees that one is not permitted to make a temporary Ohel on Shabbos Lechatchilah?" '.

ונראה לר"ת -דמן הצד נמי שייך עשיית אהל, וכל היכא דאמרינן דמחיצה זו מועלת להתיר, חשיב עשיית אהל בתחלה, כי הך ד'פרסו סדינין' .

(h)

Explanation #2: Rabeinu Tam therefore explains that making an Ohel applies even on the side, and wherever we say that a Mechitzah is effective in that it permits ... , it is considered making an Ohel Lechatchilah, such as 'where they spread the sheets'.

והוי כדופן שלישי של סוכה, דחשבינן אהל בפרק מי שהוציאוהו (שם מד.) ...

1.

Explanation #2 (cont.): And it is akin to the nthird wall of a Sukah, which is considered an Ohel in Perek Mi she'Hotzi'uhu (Daf 44a).

אבל דופן רביעי אינה אלא תוספת אהל, דבלאו הכי משתריא.

2.

Explanation #2 (concl.): But the fourth wall is merely Tosefes Ohel (adding on to an existing Ohel), seeing as it is Kasher without it.

ורב שהקפיד בפרק כל גגות (שם דף צד.) ,א'עשיית מחיצה הקפיד...

(i)

Rav - Clarification: And Rav who was particular in Perek Kol Gagos (Ibid, Daf 94a), it was on account of making an Ohel that he was particular ...

דלדידיה כיון דאסור לטלטל, לא היה לפרוש שם סדין בשבת משום עשיית אהל.

1.

Rav - Clarification (cont.): Because according to him, since it was forbidden to carry, one ought not to have spread a sheet there on Shabbos on account of making an Ohel.

והא דפריך 'שמואל למה לי למיעבד הכי' ,הא אמר "זה מטלטל עד עיקר המחיצה" ?

(j)

Shmuel - Clarification: And when the Gemara asks why Shmuel saw fit to do that, seeing as he permitted to carry up to the Mechitzah ...

כל שכן דאם היה אסור לטלטל, דטפי הוי קשיא לן -היכי שרי למיעבד הכי? אלא האמת מקשה.

1.

Shmuel - Clarification (cont.): Had it been forbidden to carry, the Gemara would all the more have queried Shmuel - how he could have done such a thing, only it asked based on the Emes.

ומאן דשרי תוספת אהל, אפילו באהל שלמעלה מן הגג נמי שרי...

(k)

Conclusion: The opinion that permits Tosefes Ohel, permits it even on the roof ...

כדמוכח פרק המוצא תפילין (שם דף קב. ושם) גבי 'הנהו דיכרי דהוו בי רב הונא, ביממא בעו טולא, בליליא בעו אוירא' .

1.

Proof #1: As is evident in Perek ha'Motzei Tefilin (Ibid, Daf 102a & 102b) in connection with the case of 'Those goats belonging to Rav Huna, which required shade by day and air by night' ...

ולקמן פ' הישן (דף כז:) גבי 'עובדא דרבי אליעזר ששבת בסוכתו של רבי יוחנן ברבי אילעאי בקיסרי '.

2.

Proof #2: And later in Perek ha'Yashein (Daf 27b) in connection with the episode of Rebbi Eliezer who spent Shabbos in the Sukah of Rebbi Yochanan b'Rebbi Ila'i in Caesaria.

8)

TOSFOS DH MAHU D'SEIMA CHAD L'VUD AMRINAN T'REI L'VUD LO AMRINAN

תוס' ד"ה מהו דתימא חד לבוד אמרינן תרי לבוד לא אמרינן

(SUMMARY: Tosfos reconciles the Havah Amina with the Sugya earlier in the Perek.)

ותימה, דהא נמי מלתא דפשיטא היא, דמכשירין לעיל (דף ז.) 'קנה קנה פחות משלשה' ...

(a)

Question: This too, is obvious, seeing as the Gemara earlier (on Daf 7a) declared Kasher a series of canes that are spaced less than three Tefachim apart ...

דדופן סוכה כדופן שבת?

1.

Reason: Based on the fact that the wall of a Sukah is compared to a wall regarding Shabbos.

ושמא סלקא דעתך לחלק בין שתי לערב.

(b)

Answer: Perhaps the Gemara thinks that there is a distinction between vertical posts and horizontal ones.

ואין להקשות דתיסגי בשני חבלים שעוביין יתר מטפח, ואמרינן לבוד ...

(c)

Refuted Question: Nor can one ask that two ropes that are less than a Tefach thick should suffice - applying L'vud ...

כדאשכחן פרק קמא דעירובין (דף טז:) ד'מקיפין בשלשה חבלים' ,והכא בשנים סגי?

1.

Source: Like we find in the first Perek of Eruvin (Daf 16b) where 'They surrounded (the camp) with three ropes', whilst here two will be enough?

הא אמרינן התם דלא התירו אלא בשיירא.

(d)

Answer: Since the Gemara there says that they only permitted it by an encampment.

9)

TOSFOS DH KI TANYA HA'HI B'SUKAH GEDOLAH

תוס' ד"ה כי תניא ההיא בסוכה גדולה

(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

בגבוה הרבה, שאין יכול לומר שני לבודין; הלכך בעי מחצלת שבעה ומשהו, ומעמידה בפחות משלשה סמוך לקרקע. כך פירש בקונטרס.

(a)

Explanation #1: It speaks where it is very high, says Rashi, so that one cannot apply two L'vudin. Consequently, one requires matting of seven Tefachim and a bit, which one places within three Tefachim of the ground.

אבל בכל הספרים גרסינן 'מאי קמ"ל? דמשלשל דפנות מלמעלה למטה, כר' יוסי' .

(b)

Refutation: This does not conform however, with the text cited in all the Sefarim 'What is it coming to teach us? That one weaves walls from the top downwards, like Rebbi Yossi'.

לפיכך צריך לפרש דמעמידה למעלה בפחות משלשה סמוך לסכך, ואפילו גבוה הרבה מן הארץ, כשרה כרבי יוסי דמתניתין, דאמר 'מחיצה תלויה מתרת '.

(c)

Explanation #2: One is therefore forced to explain that one places it on top, within three Tefachim of the S'chach, because, irrespective of how high it is from the ground, it is Kasher according to Rebbi Yossi, who holds that a suspended wall permits (one to carry)'.

10)

TOSFOS DH PAS ARBA'AH

תוס' ד"ה פס ארבעה

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara here refers to the post as a 'Pas' and above, as 'Mechtzeless'.)

בהאי דמעומד שייך לשון 'פס' ולעיל דרחבה לגובה הדופן, שייך לשון 'מחצלת '.

(a)

Clarification: Regarding this case where the post is standing, the term 'Pas' is appropriate, whereas earlier, where it talks about one whose width runs up the height of the wall, the term 'Mechtzeless' is applicable.

11)

TOSFOS DH B'PACHOS MI'SHELOSHAH SAMUCH L'DOFEN

תוס' ד"ה בפחות משלשה סמוך לדופן

(SUMMARY: Tosfos clarifies the case and queries the ruling.)

מצות סוכה בשתי דפנות -דשיטה דכולהו אמוראי דלעיל בפירקין (דף ו:) כרבנן דאמרי 'שתים כהלכתן' ,היינו כמין גאם ...

(a)

Clarification: The Mitzvah of Sukah comprises two walls - as all the Amora'im earlier in the Perek maintain, like the Rabanan, who say 'Two walls as specified (i.e. complete walls), shaped like a Greek 'Gama' ...

ואם האחת מן הדפנות שלימות ונתונה מזרחית, מוקי לה להאי פס ארבעה ומשהו לצד דרום או לצד צפון בפחות משלשה לדופן מזרחית, ונחשב כסתום ...

1.

Clarification (cont.): And assuming that one of the complete walls is placed along the east side, one adds the four-Tefachim-plus post on the south or on the north within three Tefachim of the eastern wall (adjacent to it), and it is considered as if it (the gap) was closed up ...

ויש כאן שתי דפנות שלימות.

2.

Clarification (concl.): So that there are now two complete walls.

(ותימה, למה לי פס ארבעה? יעשה פס שני טפחים ויעמידנו סמוך לדופן, וירחיק שלשה טפחים פחות משהו ויעמיד פס אחד של שני טפחים?)

(Continued on the following Daf)

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF