1)

TOSFOS DH AFKUSA D'DIKLA

תוס' ד"ה אפקותא דדיקלא

(SUMMARY: Tosfos rejects various interpretations of 'Afkusa de'Dikla'.)

מוצא הדקל -כשהוא סמוך לקרקע יוצאין בו דוקרנין הרבה סביב ...

(a)

Clarification: The source of the date-palm - where it is close to the ground spikes grow from it all the way round it ...

'ואע"ג דאגידי' -שהם מחוברים בענפי האילן יחד. כך פירש בקונטרס.

1.

Clarification (cont.): 'And even though they are joined' - they are attached to the branches of the tree. This is how Rashi explains it.

ואין זה 'אצוותא דדיקלא' דפרק כל שעה (פסחים דף לט. ושם)...

(b)

Refuted Definition: This is not equivalent to 'Atzvasa de'Dikla' mentioned in Perek Kol Sha'ah (Pesachim, Daf 39a & 39b) ...

דההוא עשב הגדל סביב הדקל, ויוצאים בו משום מרור - ואי מן הדקל הוא, הא אמר התם 'מה מצה מין הזרעים' .

1.

Refutation: Since that is a grass that grows round the palm tree with which one is Yotzei the Mitzvah of Maror - and even if it grows from thr palm tree, the Gemara states there 'Just as Matzah is a kind of seed ... '.

ואפשר דהיינו' ערקבלין ' דסוף 'עושין פסין' (עירובין דף כו:) -דמפרש התם בגמרא' אצוותא חריותא , ' ופי' שם בקונטרס שהוא סיב הגדל סביב הדקל.

(c)

Alternative Definition: Perhaps it is 'Arkavlin', mentioned at the end of 'Osin Pasin' (Eruvin, Daf 26b), which the Gemara there defines as "Atzvasa Charyusa', which Rashi explains as bast (a fibrous substance) that grows round a palm tree.

וצריך לומר דמין זרע הוא ...

1.

Alternative Definition (cont.): Which one must define as a seed ...

ומיהו מדתנן בפרק לולב הגזול (לקמן דף לו:) 'אין אוגדים את הלולב אלא במינו' ואמר רבא בגמרא 'אפילו בסיב ואפילו בעיקרא דדיקלא' ...

(d)

Refutation: However, since the Mishnah in Perek Lulav ha'Gazul (later on Daf 36b) riles that one may only bind the Lulav with one of its own species, on which Rava in the Gemara comments 'even with bast and even with the root of a palm tree' ...

שמע מינה דאין זה עשב אלא מן הדקל עצמו הוא- ואין זה 'ערקבלין' .

1.

Refutation (cont.): We can learn that it is not a grass but an intrinsic part of the palm tree, in which case it cannot be 'Arkavlin'.

2)

TOSFOS DH MAR'RISA D'AGMA

תוס' ד"ה מרריתא דאגמא

(SUMMARY: Tosfos disaagrees with Rashi's definition of 'Mar'risa de'Agma'.)

פי' בקונטרס 'חזרת של אגם.'

(a)

Refuted Definition: Rashi defines this as 'lettuce that grows in marshland'.

ואין משמע כן בפרק כל שעה (פסחים דף לט.) דאמרינן 'רבינא אשכחיה לרב אחא בריה דרבא דהוה מחזר א'מרריתא...

(b)

Refutation: But this does not seem to be the case, according to the Gemara in Perek Kol Sha'ah (Pesachim, Daf 39a) where 'Ravina found Rav Acha b'reih de'Rava searching for Maror ...

אמר ליה "מאי דעתיך? אי משום דמרירי טפי, והאנן תנן "חזרת" , ' אלמא אין זה חזרת?

1.

Refutation (cont.): And commented that, if it was because it is more bitter, the Mishnah says 'lettuce'?, from which we see that it is not lettuce?

אלא מין אחר הוא ששמו 'מרריתא... '

(c)

Authentic Definition: It must therefore be a different species that is called 'Mar'risa'.

ויש ממנו שמגדל באגם, ושורש שלו נקרא 'תיעה' ...

1.

Authentic Definition (cont.): Some of which is grown in marshland, and whose root is called 'Ti'ah' ..

בפרק אלו טרפות (חולין דף נט. ושם) ' -מאי תיעה, עיקרא דמרריתא . '

2.

Source: As we learned in Perek Eilu T'reifos (Chulin, Daf 59a & 59b) 'What is Ti'ah? The root of Mar'risa'.

3)

TOSFOS DH MISHUM DI'SHECHICHAN B'AGMA

תוס' ד"ה משום דשכיחן באגמא

(SUMMARY: Tosfos equates this Sugya with that of 'Eilu T'reifos'.)

כי האי גוונא משני רבא פרק אלו טרפות (חולין דף סב:) גבי 'תורין של רחבה'.

(a)

Precedent: Rava, in Perek Eilu T'reifos (Chulin, Daf 62b) gives a similar answer in connection with 'the pigeons of Rachbah' (See Maharsha).

ואביי נמי, אף על גב דמשני הכא והתם שינויי אחריני, מכל מקום מודה לרבא...

(b)

Precedent (cont.): And even though Abaye, both here and there, presents different answers, he too concedes to Rava ...

דהא בפרק אותו ואת בנו (שם דף פ.) מכשירין 'עזי דבאלא' לגבי מזבח.

1.

Proof: Because in Perek Oso ve'es B'no (Ibid, Daf 80a) the Gemara validates the 'goats of Ba'ala' Kasher to go on the Mizbe'ach.

4)

TOSFOS DH B'SHALOSH SH'MEIH EGED

תוס' ד"ה בשלש שמיה אגד

(SUMMARY: Tosfos reconciles this Sugya with the Mishnah in Avos.)

תימה, דבמסכת אבות (פ"ג מ"ו) משמע דפחות מחמשה לא שמיה 'אגד... '

(a)

Question: In Maseches Avos (3:6) it implies that less than five is not called 'Egged' ...

דתנן 'עשרה שיושבין ועוסקין בתורה, שכינה ביניהן, שנאמר "אלהים נצב בעדת אל"

1.

Question (cont.): When the Mishnah says 'If ten people who are sitting and studying Torah, the Shechinah is among them, as the Pasuk writes "G-d stands in the congregation of Hash-m".

ומנין אפילו חמשה? שנאמר "ואגודתו על ארץ יסדה" . ומנין שאפילו שלשה, שנאמר "בקרב אלהים ישפוט" ?

2.

Question (cont.): And from where do we know that the same applies to five? Because the Pasuk writes "And His group he has established on the earth"; and from where do we know that it even applies to three? Because it writes "He adjucates in the midst of (be'Kerev) the judges"?

ואית ספרים דגרסי איפכא -דחמשה נפקא לן מ"בקרב... "

(b)

Refuted Answer #1: Some Sefarim reverse the text - learning five from "be'Kerev"

משום דא'עדת' דרישיה דקרא קאי, ובלשון "בקרב" משמע אמצע -כלומר בחצי עדה, דהיינו חמשה "ישפוט... "

1.

Refuted Answer #1 (cont.): Because it refers to "Adas" mentioned at the beginning of the Pasuk, and the Lashon "be'Kerev" implies in the middle - i.e. half the congregation, meaning that He will adjucate when there are five.

ושלשה נפקא לן מ"ואגודתו על ארץ יסדה" .

2.

Refuted Answer #1 (cont.): Whereas three the Tana learns from "And His group he has established on the earth".

ובפ"ק דברכות (דף ו.) לא משמע כן - דאמר התם 'מנין לעשרה שמתפללין, ששכינה ביניהם? שנאמר "אלהים נצב בעדת אל" ...

(c)

Refutation: The Gemara in the first Perek of B'rachos (on Daf 6a), does not seem to hold like that however, when, in response to the question from where we know that the Shechinah rests among ten people who are Davening, it cites the Pasuk "G-d stands in the congregation of Hashm" ...

ומנין לשלשה שיושבין בדין, ששכינה ביניהם? שנאמר "בקרב אלהים ישפוט" .

1.

Refutation (cont.): And in reply to the question from where we know that it rests with three who are sitting in Din, it cites the Pasuk "He adjucates in the midst of the judges".

ולגירסא קמייתא ניחא.

2.

Refutation (concl.): It does fit well with the first text.

ושמא דאף על גב דבעלמא חשיבא אגודה בשלשה, האי קרא ד"ואגודתו על ארץ יסדה" לא מיתוקם אלא בחמשה ...

(d)

Authentic Answer: Perhaps even though generally an Agudah consists of three, the Pasuk of "And His group he has established on the earth" only fits with five ...

משום דכתיב "אף ידי יסדה ארץ" -וביד יש בה חמש אצבעות.

1.

Proof: Because the Pasuk writes "Also My Hand established the earth" - and a hand comprises five fingers.

5)

TOSFOS DH MITZVAS EIZOV SHELOSHAH KELACHIM

תוס' ד"ה מצות אזוב שלשה קלחים

(SUMMARY: Tosfos clarifies the ruling and discusses its source.)

גבי אזוב דפרה לא כתיב 'אגודה, ' אלא גבי אזוב דפסח מצרים כתיב.

(a)

Implied Question: The Pasuk does not write 'Agudah' by the hyssop of Parah, only by that of the Pesach of Egypt.

ובסיפרי (פרשת חקת) יליף בג"ש 'לקיחה' 'לקיחה' -מה להלן שלשה, דאין אגודה בפחות משלשה, אף כאן שלשה.

1.

Answer: The Sifri (in Parshas Chukas) learns it with a Gezeirah Shavah from 'Lekichah' Lekichah'.

ורבנן דלא ילפי לעיל גבי לולב 'לקיחה' 'לקיחה' - דמכשרי בשאינו אגוד ...

(b)

Implied Question: And as for the Rabanan earlier (on Daf 11b), who do not learn 'Lekichah' 'Lekichah' by Lulav - since they declare Kasher a Lulav that is not bound ...

קסברי דמ'אזוב' ל'אזוב' נאמרה גזרה שוה.

1.

answer: They learn that the Gezeirah Shavah was handed down as "Eizov" "Eizov".

ותימה, דאי גזרה שוה היא, הא קתני סיפא דהך משנה בסוף פרק אחד עשר דפרה 'לא אגדן, כשר' ...

(c)

Question: If it is a Gezeirah Shavah, why does the Seifa of the Mishnah (at the end of the eleventh Perek of Parah) rule that 'Even if they did not bind them, it is Kasher'?

ומ"ש מלולב לרבי יהודה, דתניא 'אגוד כשר' שאינו אגוד פסול' משום דיליף 'לקיחה' 'לקיחה? '

1.

Question (cont.): Why is it any different than a Lulav according to Rebbi Yehudah (Ibid.), where the Beraisa states 'Agud Kasher, Lo Agud Pasul' - because it is learned from a Gezeirah Shavah?

6)

TOSFOS DH U'VA'HEN SHELOSHAH GIV'OLIN

תוס' ד"ה ובהן שלשה גבעולין

(SUMMARY: Tosfos clarifies the statement.)

גבעול אחד לכל קלח וקלח...

(a)

Clarification: One 'capsule' on each stem ...

דאי שלשה לכל קלח וקלח, אם כן היינו ר' יהודה דקתני סיפא 'ר' יהודה אומר שלש על שלש' ...

(b)

Proof: Because if it meant three 'capsules' on each stem, it would encroach on the opinion of Rebbi Yehudah, who says in the Seifa 'Three by three ... '.

ומשנה זו שנויה באורך במסכת פרה (פי"א מ"ט), אלא שהגמרא קצרה.

(c)

Source: In fact, this Mishnah is learned at length in Maseches Parah (Perek 11, Mishnah 9), only the Gemara here cites it briefly.

7)

TOSFOS DH V'GIRDUMAV KOL SHE'HU

תוס' ד"ה וגרדומיו כל שהוא

(SUMMARY: Tosfos discusses a Mishnah in Menachos in connection with Girdumei Eizov.)

בפרק התכלת (מנחות דף לה:) דאמרי בני רבי חייא 'גרדומי תכלת כשרין, וגרדומי אזוב כשרין' ...

(a)

Implied Question: In Perek ha'Techeiles (Menachos, Daf 35b) where the sons of Rebbi Chiya stated that 'the remnant of Tzitzis is Kasher, and so is the remnant of a hyssop' ...

אגב תכלת נקט אזוב, דגרדומי אזוב תנינא, דמשנה היא במסכת פרה (שם).

(b)

Answer #1: It mentions Tzitzis on account of hyssop, since we already learned hyssop in the Mishnah in Maseches Parah (Ibid.)

אי נמי, משום אזוב דמצורע איצטריך.

(c)

Answer #2: Alternatively, it needs to mention it in connection with a Metzora.

13b----------------------------------------13b

8)

TOSFOS DH YERAKOS SH'AMRU CHACHAMIM

תוס' ד"ה ירקות שאמרו חכמים

(SUMMARY: Tosfos clarifies the entire statement of Shmuel.)

בפסח שאדם יוצא בהן ידי מרור- 'חזרת ועולשין ותמכא וחרחבינא' -דקות הן מאד טינב"ש בלע"ז...

(a)

Clarification: On Pesach that one is Yotzei the Mitzvah of Maror - 'Lettuce, endives, horseradish and Charchevina' - which are extremely thin/small ('tenves' in old French).

הלכך 'אין חוצצין בהן בפני הטומאה' -אם סיכך בהן גג.

1.

Conclusion: Therefore 'One cannot use them to as a Chatzitah (to divide/interrupt) before Tum'ah' - If one covered one's roof with them.

ומדרבנן הוא, דגזור רבנן עלייהו שלא יסמכו עליהן לחוץ מפני הטומאה, דלמא סמכו עלייהו נמי לכי יבשי.

(b)

Clarification (cont.): This is mi'de'Rabanan, in that the Rabanan decreed that one may not rely on them to interrupt before Tum'ah, in case one comes to rely on them even after they have dried up.

ומיהו מדאורייתא חייצי -דלא מקבלי טומאה, דלאו מאכל אדם נינהו...

1.

Clarification (cont.): Min ha'Torah however, they do interrupt - seeing as, since they are not edible, they are not subject to Tum'ah ...

ולכי יבשי, אין חציצתן חציצה כדמפרש, דמפרכי ונפלי.

2.

Clarification (cont.): And once they dry up, they do not interrupt, as the Gemara explains - because they disintegrate and fall apart.

'ומביאין את הטומאה' בעודן לחין -דכל כמה דלא יבשו אהל הוא מדאורייתא, כך פירש בקונטרס.

(c)

Clarification (cont.): 'And they transmit Tum'ah' whilst they are still wet - because as long as they have not dried up, they form an Ohel mi'd'Oraysa (thus Rashi explains).

ומה שהוזקק לפרש 'מדרבנן' ...

(d)

Implied Question: The reason that he finds it necessary to explain 'mi'de'Rabanan is ...

דאי חשיבי אהל מדאורייתא לענין הבאה, אם כן לענין חציצה נמי...

1.

Answer: Because if they were considered an Ohel mi'd'Oraysa regarding transmitting, they would also be considered an Ohel regarding Chatzitzah ...

ואי לא חשיבי אהל לענין חציצה, אם כן לענין הבאה נמי לא.

2.

Answer (cont.): And if they are not considered an Ohel regarding Chatzitzah, they are not considered a Chatzitzah regarding transmitting either.

דלא דמי להנהו דחשיב בפרק שמיני דאהלות (מ"א) גבי 'מביאין ולא חוצצין' ...

(e)

Implied Question: Because it is not comparable to those listed in the eighth Perek of Ohalos (Mishnah 1) in connection with those that transmit but do not interrupt.

דהתם היינו טעמא משום ד'דבר המקבל טומאה אינו חוצץ מפני הטומאה' ...

1.

Answer: Because the reason there is based on the principle 'Whatever is subject to Tum'ah, does not interrupt before Tum'ah'

אבל הכא לא שייך למיתלי טעמא בהכי, דהא מפרש טעמא משום ד'כי יבשי מפרכי ונפלי' ...

2.

Answer (cont.): Whereas that reason is not applicable here, seeing as the Gemara attributes it to the fact that 'when they dry up they will disintegrate and fall apart'.

ולא מסתבר למימר דא'סוכה לחודה קאי ...

(f)

Attempted Refutation: Nor is it logical to say that that reason is restricted to Sukah exclusively.

דלכאורה א'כולה מלתא קאי.

1.

Reinstating: Since it would appear to refer to the entire statement.

ועוד, דאי בהכי תלי טעמא, ממתניתין דאהלות שמעינן ליה, דקחשיב אוכלין טמאין.

2.

Proof: Moreover, if that reason did apply here, then we would learn it from the Mishnah in Ohalos, which reckons Tamei foods.

אלא ודאי מדרבנן הוא דאין חוצצין הכא.

3.

Conclusion: It must therefore be mi'de'Rabanan that it is not Chotzetz here.

והא דלא חשיב להו גבי הנהו דאהלות...

(g)

Implied Question: And the reason that it does not list them together with those in Ohalos is ...

משום דהתם מדאוריי' והכא מדרבנן.

1.

Answer: Because there it speaks mi'd'Oraysa, and here, mi'de'Rabanan.

אבל קשה, דהיכי מצי למימר דלאו מאכל אדם נינהו? הא אמרינן בפרק כל שעה (פסחים דף לט:) 'מה מצה שנקחת בכסף מעשר, אף מרור ?' ...

(h)

Question: How can the Rashi say that they are not edible, when the Gemara says in Perek Kol Sha'ah (Pesachim, Daf 39b) that 'Just as Matzah can be purchased with the money of Ma'aser (Sheini), so too, Maror? ...

ומהאי טעמא ממעט הרזיפי, דאין יוצאים בו ידי מרור כדפירש שם בקונטרס...

1.

Proof: Indeed, it is for that very reason that the Gemara precludes (a bitter herb called) 'Harzifi', which one cannot use as Maror, as Rashi explains there ...

דהרזיפי אינו נקח בכסף מעשר, דאינו מאכל, ואנן בעינן אוכלין דומיא ד"יין ושכר ובקר וצאן."

2.

Proof (cont.): Since Harzifi cannot be purchased with the money of Ma'aser Sheini, since it is not a food, and we need it to be a food, like "fresh wine, old wine, cattle and sheep".

והגהה היתה שהגיה הר' יהודה בפירוש רש"י 'דלא מקבלי טומאה משום דלאו מאכל אדם נינהו' ואינו כן, אלא מאכל אדם הן ... !

(i)

Conclusion: In fact, this is a note that R. Yehudah added to Rashi's explanation - that 'they are not subject to Tum'ah since they are not fit for human consumption'; but it is not correct, because they are in fact edible! ...

ואפ"ה חייצי מדאורייתא, כל זמן שלא הוכשרו...

(j)

Clarification: Nevertheless, they interrupt mi'd'Oraysa, as long as they have not yet become Muchshar Lekabel Tum'ah ...

כדתנן במסכת אהלות פ"ח (מ"א) גבי 'מביאין וחוצצין ' -קחשיב אוכלין טהורין ,דהיינו שלא הוכשרו...

1.

Source: As we learned in the Mishnah in Maseches Ohalos (Perek 8, Mishnah 1) in connection with 'transmitting Tum'ah and interrupting' - where it lists Tahor food - meaning that they have not become Muchshar ...

וגבי 'מביאין ולא חוצצין' קא חשיב אוכלין טמאין- דהיינו שהוכשרו.

2.

Source (cont.): And in connection with 'transmitting and not interrupting' it lists Tamei foods, meaning that they have become Muchshar.

וכן מוכח בהדיא פרק לא יחפור (ב"ב דף יט: ושם) בשמעתין ד'רקיק'.

(k)

Support: And this is also evident in Perek Lo Yachpor (Bava Basra, Daf 19b & 20a), in the Sugya of 'Wafer'.

ודווקא בתלושין עסקינן, דאלו מחוברין, לא מביאין ולא חוצצין...

(l)

Clarification: And this is speaking specifically with regard to when they are detached, because if they would be attached, they would neither transmit Tum'ah nor interrupt before it ...

כדתנן בפ"ח דאהלות (מ"ה) 'אלו לא מביאין ולא חוצצין, הזרעים והירקות המחוברים לקרקע...

1.

Source: As we learned in the Mishnah in Ohalos (Perek 8, Mishnah 5) - 'The following do not transmit and are not Chotzetz; Seeds and vegetables that are attached to the ground ...

חוץ מן הירקות שמנו חכמים -כלומר גבי 'מביאין וחוצצין' ...

2.

Source (cont.): Except for the vegetables that the Chachamim listed - with reference to 'What transmits and are Chotzetz' ...

דקחשיב התם בריש פרק ח' 'האירוס והקיסום וירקות חמור ודלעת יוונית' ,דהנהו אפילו מחוברין חייצי...

3.

Source (cont.): Since it reckons there (at the beginning of Perek 8) 'Erus (a kind of lily), a Kisum (ivy), Yerakos Chamor or a Greek gourd, which are Chotzetz even when they are attached ...

דקביעי וקיימי ואין הרוח מנענען...

4.

Reason: Because they are fixed and firm, and are not blown about by the wind ...

אבל שאר ירקות המחוברין מתנענעין ברוח ...

(m)

Other Vegetables: Unlike other vegetables that are attached, which blow about in the wind

והוו להו כטלית וספינה שהיא שטה על פני המים...

1.

Precedent: In fact, they are like a Talis and like a boat that floats on the water ...

ואפילו בעידנא דלא ניידי, ואין מביאין ואין חוצצין ...

2.

Other Vegetables (cont.): And even when they are not moving, they neither transmit Tum'ah nor are they Chotzetz before it ...

מדקתני בסיפא 'קשר את הספינה בדבר שהוא יכול להעמיד, כבש את האבן על גבי טלית, מביאה את הטומאה' ,הא לאו הכי, לא.

3.

Source: Since the Seifa writes that 'If he tied the boat with something that holds it still or placed a heavy stone on the Talis, it will transmit Tum'ah - otherwise, not.

אבל כשהן תלושין ומונחין בחלון או כנגד ארובה, חייצי שאר ירקות...

(n)

Clarification (cont.): But when other vegetables are detached and placed in the window or in the skylight, they are Chotzetz.

כדאמרינן בפרק לא יחפור (ב"ב דף כ. ושם) 'עשבים שתלשן והניחן בחלון, או שעלו מאיליהן בחלון, ממעטין . '

1.

Source: As the Gemara says in Perek Lo Yachpor (Bava Basra, Daf 20a & 20b) 'Herbs that one detached and placed in the window or which grew there by themselves detract from the space'.

9)

TOSFOS DH D'LO LI'VADRAN

תוס' ד"ה דלא ליבדרן

(SUMMARY: Tosfos presents two ways of interpreting 'de'Lo Livadran'.)

פ"ה, שאם יבדיל ראשי שיבולים מן הקשין, יתפרדו וילכו לאיבוד.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that, if one were to separate the ears of corn from the stalks, they would disintegrate and get lost.

וי"מ, שיכבידו ראשי שבלין על הקשים, ולא יתפרדו הקשים מעל הסוכה ברוח.

(b)

Explanation #2: Others explain, that the ears of corn weigh down on the stalks, thereby preventing the stalks from being separated from the Sukah by the wind.

10)

TOSFOS DH IM PESOLES MERUBAH AL HA'OCHLIN KESHEIRAH

תוס' ד"ה אם פסולת מרובה על האוכלין כשרה

(SUMMARY: Tosfos clarifies the statement and reconciles it with the Sugya in Chulin.)

אבל אוכל מרובה, פסולה.

(a)

Clarification: But if the majority is food, it is Pasul.

אע"ג דאמר בפרק העור והרוטב (חולין דף קכט. ושם) 'בית שסיככו בזרעים, טיהרו, משום דבטלינהו' ...

(b)

Implied Question: Even though the Gemara in Perek ha'Or ve'ha'Rotev (Chulin, Daf 129a & 129b) rules that 'If one forms the roof of a house with seeds, they are Tahor, because they become Bateil' ...

יש לחלק בין בית לסוכה, דבסוכה לא בטילי...

(c)

Answer #1: One can draw a distinction between a house and a Sukah, inasmuch as in a Sukah they are not Bateil ...

דעביד דסתר לה אחר החג.

1.

Reason: Seeing as the Sukah stands to be dismantled after Sukos.

אי נמי, בעינן דלא מקבלי טומאה בשעת סיכוך משום 'תעשה ולא מן העשוי' .

(d)

Answer #2: Alternatively, they need to be not subject to Tum'ah at the time when one puts them up, due to 'Ta'aseh ve'Lo min he'Asuy' (above, Daf 12a).

אי נמי, התם כשעשה בהן שינוי מעשה, דבמחשבה לא סלקי מטומאה; והכא בשלא עשה בהן שינוי מעשה...

(e)

Answer #3: There (in the case of the house), it speaks where he effected a change (a Shinuy Ma'aseh) in the seeds, since with Machshavah alone the Tum'ah will not go away; whereas here it speaks where he did not make a Shinuy Ma'aseh.

כדמוכח בתר הכי דפריך 'אי הכי, מ"ט דרבנן? דמה שמניחן ע"ג הסוכה לא חשיב שינוי מעשה.

1.

Proof #1: As is evident a little later, when following the question 'If so, what is the Rabanan's reason?', the Gemara replies 'Because simply placing them on the Sukah is not considered a Shinuy Ma'aseh.'

וכן בפרק לא יחפור (ב"ב דף יט: ושם) דאמר 'רקיק אינו ממעט בחלון' כדקאמרינן התם -משום דלא מבטל ליה.

(f)

Proof #2: And similarly, in Perek Lo Yachpor (Bava Basra, Daf 19b & 20a) on the statement 'One wafer does not diminish the space in the window - because he is not Mevatel it' ...

ופריך 'ותיפוק ליה דהוי דבר המקבל טומאה, דלא מהני ביטול בלא שינוי מעשה '?

1.

Proof #2 (cont.): The Gemara asks 'Why not simply say that it remains something that is subject to Tum'ah, since Bitul does not help without a Shimuy Ma'aseh?'

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF