שקלים דף ב. א

מהיכן יודעים שתרומת הלשכה היא דוקא בא' בניסן?

מהיכן?
לר' שמואל בר יצחק ילפינן לה מהקמת המשכן שהיתה בא' ניסן ואז תרמו את הלשכה
לר' טבי בר' יאשיה מגז"ש "חדשי" "חדשי" [1]

מאימתי משמיעין על השקלים?

לבני א"י לבני בבל
לחזקיה ולר' מנא

מאחד באדר [2]

מתחילת החורף
לעולא מאחד באדר

שקלים דף ב: א

איזה פסוקים כשאנו קוראים אותם יש לנו להבעת,
משום שהם מראים שלא היו מזדרזים במצות - ולעומת זאת הזדרזו בעבירות?

לטובה לרעה
א. "כל נדיב לב" -
רק מי שהיה נדיב לב תרם למשכן
"ויתפרקו כל העם" -
כולם נתנו לעגל
ב. "ויוצא משה את העם" -
הוצרכו להוציאם לקבלת התורה
"ותקרבון אלי כולכם" -
באו מעצמם לבקש את המרגלים
ג. "אז ישיר משה ובני ישראל" -
רק אחר שפתח משה שרו איתו
"ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו" -
בכו מעצמם במרגלים

איזה פסוקים מורים על ג' תרומות דלהלן, ולמה שימשו, והאם היו כולם שוים בהם?

איזה פסוק מדבר בזה? כיצד וכמה הביאו?
תרות האדנים "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" יביאו מחצית השקל
ויד כולן שוה
תרומת השקלים "מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ
תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי"
תרומת מלאכת המשכן "וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם" מה שירצו יביאו,
וכמה שירצו יביאו

שקלים דף ב: א

קראו את המגילה ביום י"ד באופנים דלהלן, האם צריכים לחזור ולקרות בט"ו?

באקראי לכתחילה קראו בי"ד
בן כרך (שקורא בט"ו) שקרא בי"ד אינו צריך לחזור ולקרות [3] צריך לחזור ולקרות [4]
עיר שמסופקת אם זמנה בי"ד או בט"ו ----- צריכים לחזור ולקרות

דברים דלהלן, האם נוהגים גם באדר הראשון או רק בשני?

הדברים המוזכרים במשנה [5] לענין איסור הספד ותענית
לריב"ל רק בשני גם בראשון - הלכה כרשב"ג
להנהגת ר' חנינא דציפורין רק בשני נוהגים לאסור גם בראשון [6]

-------------------------------------------------

[1] פי', נאמר גבי קרבנות מוספי ר"ח (במדבר כח:יד) "זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה", ונאמר על ניסן שהוא ראש חדשים (שמות יב:ב) "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה".

[2] וגם בשנה מעוברת משמיעים מאחד באדר השני, ולא מאדר הראשון.

[3] וזהו הדין של ר' חלבו, והעמידה הגמ' (לפי גירסת התקלין חדתין) את דבריו אפי' בכה"ג שעדיין עומד הוא לפני יום ט"ו, ובכל אופן לא צריך לחזור ולקרות וכבר יצא ידי חובה, כיון שנעשה הדבר באקראי.

[4] דאם אתה שומע לו לנוהג כן, אתה עוקר את זמן הקריאה של הכרכים - בט"ו - בידים.

[5] משמיעין על השקלים ועל הכלאים, וקוראים את המגילה, ומתקנים את הדרכים ואת הרחובות ואת המקואות, ועושים צרכי רבים, ומציינים את הקברות. וכן קריאת ד' פרשיות, ושאר דיני הפורים.

[6] ויש חילוק בין אם הוא רק מנהג לבין אם הוא הלכה, דהלכה דורשים ברבים, ואילו מנהג אין דורשים אלא רק מורין כן לבא לשאול.

עוד חומר לימוד על הדף