SHABBOS 95 (17 Sivan) - Today's Dafyomi study is dedicated to the memory of Moshe Grun (Moshe Shlomo ben Michael Z"L), by his good friends in Los Angeles, New York, and Jerusalem.

שבת דף צה. א

מה ביאור המלאכות דלהלן ומשום מה חייב עליהם?

מה המעשה? משום מה חייב [1]
החולב חולב בהמה בשבת חייב משום מפרק תולדה דדש [2]
המחבץ א) מעמיד את החלב בקיבה (-חומצה)
ב) מניח חלב קרוש בכלי העשוי מקני סוף [3]
חייב משום בורר
המגבן המצמיד את פירורי החלב הקרוש משום בונה

מה ביאור המלאכות דלהלן ומשום מה חייב עליהם לר' אליעזר?

מה המעשה? משום מה חייב [4]
המכבד מטאטא את הבית משום בונה דמשוה גומות בבית [5]
המרבץ מזלף מים בבית כדי להוריד את האבק משום בונה דמשוה גומות בבית
הרודה נוטל חלות דבש מן הכוורת משום תולש תולדה דקוצר [6]

האם מותר לרבץ את הבית בשבת באופנים דלהלן? [תוד"ה שרא].

בבית מרוצף אבנים
(אפי' כדרכו)
בבית שאינו מרוצף
כדרכו שלא כדרכו [7]
לרבנן מותר [8] אליבא דר' יהודה: אסור מדרבנן
אליבא דר"ש: מותר
מותר [9]
לר' אליעזר לתי' א' בתוס': מותר [10]
לתי' ב' בתוס': איכא שבות
אסור מה"ת אסור מדרבנן

שבת דף צה: א

מה דין עציץ נקוב או שאינו נקוב, לענין שבת ולענין הכשר זרעים?

התולש ממנו בשבת,
האם חייב?
הנותן עליו מים,
האם הוכשר לקבל טומאה?
עציץ נקוב לרבנן: חייב - כמחובר
לר' שמעון: פטור - כתלוש
לא הוכשר - כמחובר
עציץ שאינו נקוב פטור - כתלוש הוכשר - כתלוש [11]

מה סובר ר"ש בעציץ נקוב כדלהלן, האם התולש ממנו בשבת חייב?

כשניקב למטה מרביעית [12] כשניקב למעלה מרביעית [13]
ניקב כשורש קטן שלא כנגד השורש פטור - כתלוש
ניקב כשורש קטן שכנגד השורש בעיית הזקן שלא נפשטה פטור - כתלוש
ניקב כמוציא זית (בכדי טהרתו) מודה ר"ש שחייב - כמחובר פטור - כתלוש

מה הן החמש מדות בכלי חרס אליבא דרבא?

כמה ניקב? מה דינו?
א. ניקב כמוציא משקה טהור מלטמא אם הוא גיסטרא
ב. ניקב ככונס משקה אי אפשר לקדש בו יותר מי חטאת
ג. ניקב כשורש קטן הוא כמחובר ואינו מקבל הכשר זרעים
ד. ניקב כמוציא זית אינו מקבל טומאה יותר משום סתם כלי חרס
ה. ניקב כמוציא רימון טהור מלקבל טומאה יותר אפי' אם יחדו לרימונים [14]

-------------------------------------------------

[1] ע' בחידושי הר"ן, שהביא מחלוקת האם דברי הברייתא כאן שאמרה גבי חולב מחבץ ומגבן שחייב הוא אליבא דכו"ע או רק אליבא דר' אליעזר ורבנן חולקים, ע"ש.

[2] כן פירש רש"י (בד"ה מפרק), ותוס' (בד"ה החולב). וע' יוסף דעת כאן (עמוד תע"ב) שהביא השיטות.

[3] ועי"ז נוטפים ממנו המי החלב והחלב מתקשה. ויש נפ"מ בין ב' הפירושים ברש"י, דלפירוש הראשון חשוב ברירה עצם מה שניכר השומן לבדו והמים לבדן, ואילו לפירוש השני הוי ברירה רק מתי שמופרדים לגמרי הנוזלים מן הגוש.

[4] ונחלקו בברייתא בזה, דלרבנן אין חיובו אלא משום שבות, ורק לר' אליעזר חייב מה"ת.

[5] וביארו התוס' (בד"ה המכבד), דלר"א הוי פסיק רישיה שישוה גומות ולכן חייב. ואילו לר"ש לא הוי פסיק רישיה, ולכן לשיטתו אפי' מותר לכתחילה.

[6] ומבואר בברייתא שמחייב ר' אליעזר מלקות ביו"ט. והקשו התוס' (בד"ה הרודה), הא הוי צורך אוכל נפש. ותירץ ר"י, דאיכא לאוקמי ברודה סמוך לחשיכה דלא חזי תו לאורחין, או בדבש שהתקלקל שאינו ראוי לאכילה.

[7] אלא עושה בהערמה שמביא עריבה של מית ורויץ פניו בזוית זו וידיו בזוית זו ורגליו בזוית זו.

[8] דלא שיך בזה אשוויי גומות, ולכך התיר אמימר לרבץ במחוזא. אמנם מבואר ברש"י שדוקא במחוזא שכל העיר מרוצפת אבנים, ואין לגזור מרוצף אטו לא מרוצף.

[9] אכן לפי רבותיו של רש"י משמע שרב אשי חולק וסובר שאסור.

[10] הוקשה לתוס' מהסוגיא דפסחים שמבואר שאסור אליבא דר' אליעזר להדיח את העזרה. ותירצו התוס', דשאני הדחה שאפי' במרוצף אסור שהרי הוא ממלא את הגומות שבין אבן לאבן, אבל ריבוץ איה"נ שמותר. ובתירוץ השני כתבו התוס', שאה"נ שר"א גוזר במרוצף אטו לא מרוצף, וס"ל דהוא שבות חמורה האסורה אפי' במקדש.

[11] ומברייתא זו מקשה הגמ' על משנתנו שמשמע ממשנתנו שלכל ענין משוה ר"ש עציץ נקוב לשאינו נקוב, ואילו כאן בענין הכשר זרעים חזינן שחלוק נקוב משאינו נקוב, דמחמירים בשאינו נקוב לקבל הכשר זרעים כתלוש. והקשו התוס' (בד"ה ורמינהו) מאי קושיא, הא גם הברייתא ס"ל שלר"ש אין חילוק בין נקוב לשאינו נקוב - ותמיד דינו כאינו נקוב, מלבד לענין הכשר זרעים. וביאר ר"ת דקושית הגמ' היא מכ"ש, דאם לענין שבת ס"ל לר"ש דנקוב כאינו נקוב אף להקל ולפוטרו מאיסור תולש, א"כ כ"ש שלענין הכשר זרעים יש לו לעציץ נקוב להחשב כאינו נקוב לחומרא, ולמה אמרה ברייתא זו גבי נקוב שלא הוכשר. וע' בתוס' עוד פירושים.

[12] כלומר, שניקב במקום שעתה כבר אין הכלי מקבל רביעית.

[13] ביאר אביי, דאם נאמר ע"י ר' זירא איזה מימרא שמודה ר"ש באיזה אופן, הוא רק אם היו הנקבים תחת מקום שיכול לקבל רביעית, אבל אם היו מעל, שעדיין ראוי העציץ לקבל רביעית, בזה בכל אופן ס"ל לר"ש שחשוב נקוב כאינו נקוב, והתולש ממנו בשבת פטור.

[14] לקמן (דף צו.) איתא בשם ר' אליעזר, דאפי' אם ייחדו לרימונים לא מהני, ושיעורו לקבל טומאה הוא בזיתים דוקא.

עוד חומר לימוד על הדף