שבת דף סד. א

מה הדין בטומאת מת או שרץ לטמא דברים דלהלן, ומנין?

בטומאת שרץ [1] בטומאת מת [2]
שק העשוי למלבוש לרועים טמאים, דכתיב "שָׂק" טמאים דכתיב
"וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים"
קילקלי (-רצועת חזה של סוס), חבק (-הרצועה של האוכף) בהו"א: טמאים, דכתיב "אוֹ שָׂק"
במסקנא: טמאים, דילפינן
"בגד ועור" גזירה שוה ממת
חבלים, משיחות (חבלי מדידה) טהורים, דאינם טווים וארוגים טהורים, דילפינן "בגד ועור" גזירה שוה משרץ
שערות הבאות מזנב סוס או פרה טמאים, דכתיב "אוֹ שָׂק"
טמאים, דילפינן "בגד ועור" גזירה שוה משרץ

שבת דף סד: א

דברים דלהלן האם מותר לאשה לתת אותם לכתחילה, או אם נפלו האם מותר לה להחזירם?
[תוד"ה ובלבד].

במוך שבאזנה, בסנדלה, לנדתה פלפל, גרגיר מלח,
וכל דבר שנותנת לפיה
להרב פורת, משום שחיקת סממנים מותר אסור
לתוס', שנראה כמערמת להוציא אסור אסור

מה הדין בשינים דלהלן?

שן תותבת שן של זהב
לפירוש א' ברש"י רבי מתיר וחכמים אוסרים
לפירוש ב' ברש"י מותר [3] רבי מתיר וחכמים אוסרים

שבת דף סד: א

האם מה שאמרו חכמים שלא תצא בהם אשה הכוונה רק לרה"ר או גם לחצר [4]?

לכל השנוים בריש פרקין בכבול ופאה נכרית
לרב ולתנא דמתניתין גם לחצר אסור רק לרה"ר אסור [5]
לר' ענני בר"ש ולר' ישמעאל בר"י רק לרה"ר אסור

האם מותר לצאת אם בהמה וזוג פקוק בצוארה למקומות דלהלן, ומדוע?

לרה"ר לחצר
לרב, ולר' אלעזר ור' שמעון,
דאסור משום מראית העין אפי' בחדרי חדרים
אסור,
משום מראין העין
לתנא דברייתא,
דבמקום שאין מראית העין - מותר
אסור,
משום מראין העין
מותר,
אין מראית העין בחצר
-------------------------------------------------

[1] בטומאת שרץ כתוב (ויקרא יא:לב) "וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא מִכָּל כְּלִי עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ עוֹר אוֹ שָׂק כָּל כְּלִי אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב וְטָהֵר".

[2] בטומאת מת כתוב (במדבר לא:כ) "וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל כְּלִי עֵץ תִּתְחַטָּאוּ".

[3] נחלקו ב' הפירושים ברש"י איך לקרוא את המשנה, לפירוש הראשון קוראים: שן תותבת - שן של זהב רבי מתיר וחכמים אוסרים, והכוונה דשן תותבת שהיא שן של זהב. ולפירוש השני תיבות "שן תותבת" שייכי על הדברים שנמנו לעיל כפלפל ובגלגל של מלח שהם מותרים. ואח"כ מזכיר: "שן של זהב רבי מתיר וחכמים אוסרים".

[4] וביארו התוס' דמיירי בחצר שאינה מעורבת, דבחצר המעורבת פשיטא שמותר דהוא כמו בית. ופסקו תוס' הלכה כר' ענני, וכיון שאין לנו היום רה"ר דאורייתא - מותר לצאת בתכשיטים לנשים, דהכל הוי כחצר שאינה מעורבת. והגם שמצאנו שהחמירו בכרמלית יותר מחצר שאינה מעורבת, היינו דוקא בזמנם שהיה רה"ר - ויש לגזור בכרמלית אטו רה"ר, אבל עתה שאין לנו רה"ר דאורייתא מותר. עוד הביאו בשם ה"ר שמשון, דדבר שרגילות להראותו אסור ודבר שאין רגילות להראותו מותר, ונשים שלנו אינן רגילות להוציא תכשיטיהן להראותן. וסוף דבר סיימו שכתבו הקדמונים דמותרות לצאת בהן - "דמוטב יהיו שוגגות ואל יהיו מזידות".

[5] אבל לחצר מותר, דהתירו חכמים חלק מתכשיטיה כדי שלא תתגנה על בעלה.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף