שבת דף ל. א
המכבה את הנר באופנים דלהלן, מה דינו, ואליבא דמאן?
| כשמתירא מנכרים, לסטים, רוח רע, ולחולה שיישן |
כשחס על הנר או על השמן או על הפתילה |
|
| למשנתנו - כר' יהודה |
מותר לכתחילה - ומשום פיקוח נפש |
חייב חטאת - דמלאכה שאינה צריכה לגופה [1] חייב |
| לברייתא דר' אושעיא - כר' שמעון |
פטור אבל אסור - ובחולה שאין בו סכנה |
פטור אבל אסור - דמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור |
כיצד מיישבים את ב' הפסוקים דלהלן שסותרים לכאורה?
| לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ (תהלים קטו:יז) |
וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים (קהלת ד:ב) |
|
| לביאור א' | יעסוק אדם בתורה ומצות קודם שימות, שמשמת בטל מהם | שאפי' משה לא נענה אלא בזכות האבות |
| לביאור ב' | שגזירות משה שכבר נפטר קיימות משרים של עכשיו | |
| לביאור ג' | שאחר מיתת דוד הועילה זכותו להכניס הארון |
שבת דף ל: א
מתי הלימוד צריך להיות מתוך שמחה, ומתי צריך להיות שפתותיו נוטפות מר,
(-מרירות מהאימה)?
| צריך להיות מתוך שמחה | צריך ששפתותיו נוטפות מר | |
| לביאור א' | ברב | בתלמיד |
| לביאור ב' | ברב - קודם שפתח בשיעור | ברב - אחר שפתח בשיעור |
-------------------------------------------------
[1] דכיבוי זה אין צריך לגופו, אלא שלא יפקע הנר או שלא יגמר השמן ולא תכלה הפתילה, דאין לך כיבוי הצריך לגופו - אלא כיבוי בשביל לעשות פחמין.
-------------------------------------------------