ROSH HASHANAH 34 - Dedicated by Andy & Nancy Neff in memory of Leah Miriam bat Yisroel -- Lucy Rabin, beloved wife of Sidney Rabin and mother of Nancy Neff and Valerie, Doug and Andy Rabin, who passed away on 14 Sivan 5767.

ראש השנה דף לד.

מהיכן ילפינן את הדינים דלהלן? (הברייתא הראשונה).

יוה"כ דיובל ראש השנה
שופר "והעברת שופר תרועה" בהו"א: בהיקש מיוה"כ
במסקנא: גז"ש "שביעי" "שביעי" מיוה"כ [1]
פשוטה לפניה
ופשוטה לאחריה
"והעברת" "תעבירו"
שלש
של שלש שלש
"והעברת שופר תרועה"... "שבתון זכרון תרועה" ..."יום תרועה"
"שביעי" (ויקרא כה:ט) "שביעי" (במדבר כט:א) לגז"ש

איך לומדים במסע המחנות שבמדבר שיש לתקוע פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה?

אליבא דתנא קמא אליבא דר' ישמעאל
פשוטה לפניה "ותקעתם תרועה"
פשוטה לאחריה "תרועה יתקעו" "שנית" [2]

לתנאים דלהלן של הברייתא השניה, מה ילפינן מהפסוקים הבאים [לגירסא שלפנינו]?

אליבא דתנא קמא [3] אליבא דר' שמואל ב"נ [4]
"והעברת שופר תרועה" (יוה"כ) (ויקרא כה:ט) למנינא
- דבר תורה
"שבתון זכרון תרועה" (ר"ה)
(ויקרא כג:כד)
למנינא
- דבר תורה
לגז"ש
"תרועה" "תרועה" ממדבר [5]
"יום תרועה יהיה לכם" (ר"ה) (במדבר כט:א) לגז"ש
"תרועה" "תרועה" ממדבר [6]
דתקיעת שופר
ביום ולא בלילה [7]

ראש השנה דף לד.

לתנאים דלהלן מהיכן הם לומדים לדינים הבאים? (הברייתא השניה).

אליבא דתנא קמא אליבא דר' שמואל ב"נ
פשוטה לפניה
ופשוטה לאחריה
ר"ה: גז"ש "תרועה" "תרועה" ממדבר
יוה"כ: גז"ש "שביעי" "שביעי" מר"ה [8] יוה"כ: "והעברת" "תעבירו"
את התרועות
שמדברי תורה
"שבתון" "והעברת"
"שביעי" "שביעי" לגז"ש [9]
"והעברת" [10]
"שביעי" "שביעי" לגז"ש
ביום
ולא בלילה
ר"ה: גז"ש "שביעי" "שביעי" מיוה"כ ר"ה: מ"יום תרועה"
יוה"כ: מ"ביום הכפורים"
דרך העברתו
(רב מתנא)
"והעברת" "והעברת"
מדשני קרא בדיבוריה [11]
שלא תעבירנו ביד "תעבירו" [12] "תעבירו"
גז"ש "העברה" "העברה" ממשה [13]
תקיעה בשופר
ולא בדבר אחר
ר"ה: "תקעו בחדש שופר" (תהלים פא:ד)
יוה"כ: "והעברת שופר תרועה"

-------------------------------------------------

[1] ע' ערוך לנר, שגם לפי המסקנא צריכים אנו לב' הלימודים.

[2] כן נראה בפשטות הסוגיא, אכן ע' בפנים הספר שכתבנו דרך נוספת ע"פ הברייתא שבספרי.

[3] ת"ק ס"ל דשנים מדברי תורה ואחת מד"ס, וכמו שמבואר להלן דיש שני פסוקים המלמדים אותנו למנין התרועות, והפסוק השלישי הוצרך לדרשא אחרת. ולכן את התרועה השלישית למדנו מדברי סופרים דוקא.

[4] ר' שמואל בר נחמני ס"ל דאחת מד"ת ושתים מד"ס, וכמו שמבואר להלן דרק פסוק אחד מלמד אותנו למנין התרועות, ואילו הפסוק השני והשלישי צריכים אותם לדרשות אחרות, ולכן את התרועה השניה והשלישית אנחנו לומדים מדברי סופרים דוקא.

[5] ומגז"ש זו למדו שצריך לתקוע "פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה". ובזה נחלקה ברייתא זו עם הברייתא הקודמת הסוברת שילפינן פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה מיוה"כ.

[6] ולענין פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, ע' בטבלאות לקמן.

[7] ותנא קמא יליף להאי דינא מ"ביום הכפורים" וכדלהלן.

[8] וכ"כ בטורי אבן, ע"ש. ובענין זה יש עוד חילוק בין האי ת"ק לתנא דברייתא דלעיל (ברייתא הראשונה), דהאי ת"ק יליף גז"ש "שביעי" "שביעי" מר"ה ליוה"כ, דאחר שלמדנו ר"ה ממדבר חוזר ומלמד על יוה"כ, ואילו תנא דברייתא הראשונה יליף גז"ש ד"שביעי" "שביעי" מיוה"כ לר"ה.

[9] פי', ומזה אני יודע את התרועות שמד"ת בין בר"ה ובין ביוה"כ.

[10] לר' שמואל בר נחמני לא לומדים תרועה מה"ת מקרא ד"שבתון" (כיון שלתלמודו הוא בא), רק מקרא ד"והעברת" הכתוב ביוה"כ. ולשיטתו יש רק תרועה אחת מד"ת.

[11] פירש רבינו חננאל: דהיה לתורה לכתוב "ותתקע" שופר תרועה, ומדכתב "והעברת" שופר תרועה, שמע מינה למדרש הכי. והאי תנא יליף מ"והעברת" ב' לימודים: חדא, דיש לתקוע דוקא דרך העברתו. והשני, לפשוטה לפניה וכו'.

[12] ביאר היום תרועה דילפינן מ"תעבירו" שגם אחר תקיעתו יכול להצניעו במקומו אף שצריך להעבירו מרשות לרשות, ולא חשיב הוצאה שלא לצורך.

[13] פי', דכתיב אצל משה "ויעבירו קול במחנה", ומזה ילפינן דגם כאן העברה היא ע"י תקיעה, ולא להעביר את השופר ביד במחנה בלא תקיעה.

עוד חומר לימוד על הדף