1)

TOSFOS DH L'DIVREI HA'OMER MEKALKEL B'CHABURAH ETC.

תוס' ד"ה לדברי האומר מקלקל בחבורה כו'

(SUMMARY: Tosfos solves the problem of which Tana this refers to.)

וא"ת, והלא ר' יהודה הוא דפטר מקלקל בחבורה, ומתני' דמחייב בשאינן ראויין, דהיינו מתעסק ששוחט זבח זה וסבור שהוא אחר, לא אתי כר"י ...

(a)

Question: The one who holds 'Mekalkel ba'Chaburah Patur is Rebbi Yehudah, and the Mishnah which rules that one is Chayav when they are not fit, which is 'Mis'asek' - when one Shechts one Korban and thinks that it is a different one, cannot go like Rebbi Yehudah ...

דלדידיה מתעסק פטור, כדמוכח בפ' ספק אכל (כריתות יט:) ...

1.

Question: Because according to him, Mis'asek is Patur, as is evident in Perek Safek Achal (K'risus 19:) ...

דקאמר 'הנח לתינוקות, מתוך שמקלקל בחבורה חייב, מתעסק נמי חייב!'

2.

Question: Where he says 'Leave aside the case of Tinokos, because since Mekalkel ba'Churah is Chayav, Mis'asek is Chayav too.

אלמא משמע מאן דפטר מקלקל בחבורה, פטר נמי מתעסק.

3.

Question: Implying that the one who holds that Mekalkel ba'Chaburah is Patur, holds that Mis'asek too, is Chayav.

וא"כ מתני' לא מתוקמא כמאן דפטר מקלקל בחבורה?

4.

Conclusion: In that case, our Mishnah cannot go like the one who exempts Mis'asek ba'Chaburah?

וי"ל, ד'לדברי האומר מקלקל בחבורה פטור' היינו רבי יוחנן אליבא דרבי שמעון, דפטר היכא דמקלקל לגמרי, דליכא תיקון כלל.

(b)

Answer: 'The one who holds Mekalkel ba'Chaburah is Patur' is in fact, Rebbi Yochanan in Rebbi Shimon, who renders Patur when it is a total Kilkul, where there is no Tikun at all.

ולאפוקי מדר' אבהו, דבפ' האורג (שבת קו.) תני ר' אבהו קמיה דר' יוחנן 'כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר.

1.

Answer: This precludes Rebbi Avahu, in Perek ha'Oreg (Shabbos 106.) who cited a Beraisa in front of Rebbi Yochanan which exempts all Mekalkelin, except for someone who wounds and someone who destroys something by burning.

א"ל פוק תני לברא, חובל ומבעיר אינה משנה, ואת"ל משנה - בחובל וצריך לכלבו ומבעיר וצריך לאפרו'.

2.

Answer: Rebbi Yochanan said to him 'Go, take your Beraisa outside! Wounding and burning are not a 'Mishnah'; and if they are, then they speak where he wounds because he needs the blood for his dog, and burns because he needs ashes'.

והיינו אליבא דר"ש, מדמפליג בין חובל ומבעיר לשאר מקלקלין.

3.

Answer: And, since he draws a distinction between wounding and burning, on the one hand, and other Mekalkelin on the other, it must go according to Rebbi Shimon.

אבל מקלקל גמור לא, אפי' לר"ש.

4.

Conclusion: So we see that, according to Rebbi Yochanan, even Rebbi Shimon concedes that real Mekalkel is not Chayav.

מיהו אכתי קשה לר"י, כיון דס"ד דליכא תיקון כלל במתני', א"כ תקשי לכ"ע, היכי חייב לר"ש מקלקל בחבורה ...

(c)

Question: The Ri still asks however, since we currently establish our Mishnah where there is no Tikun at all, under what circumstances does Rebbi Shimon declare Chayav Mekalkel ba'Chaburah?

הא מלאכה שאינה צריכה לגופה היא, ופטור אפילו בחבורה ...

1.

Question: Bearing in mind that it then becomes a 'Melachah she'Einah Tzerichah le'Gufah', which he renders Patur even by Mekalkel ba'Chaburah ...

כדמוכח בסוף כל כתבי (שבת קכא:), דפטר ר"ש התם הורג נחשים ועקרבים משום מלאכה שאינה צריכה לגופה.

2.

Source #1: As is evident at the end of 'Kol Kisvei' (Shabbos 121:), where Rebbi Shimon renders Patur someone who kills snakes and scorpions because it is a 'Melachah she'Einah Tzerichah le'Gufah'?

ובריש הנחנקין (סנהדרין פד:) נמי מסיק 'מאן שמעת ליה דאמר 'מקלקל בחבורה חייב', ר"ש - האמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה.

3.

Source #2: And at the beginning of 'ha'Nechnakin' too, the Gemara concludes 'Who do we know holds 'Mekalkel ba'Chaburah, Chayav'? Rebbi Shimon - Well, he also holds 'Melachah she'Einah Tzerichah le'Gufah, Patur!'

2)

TOSFOS DH TIKEN L'HOTZI'O MI'Y'DEI EIVER MIN HA'CHAI

תוס' ד"ה תיקן להוציאו מידי אבר מן החי

(SUMMARY: Tosfos resolves this statement, which implies that Tikroves Avodah-Zarah is Metamei min ha'Torah, with the Sugya in Chulin, which implies that it is mi'de'Rabbanan.)

משמע דתקרובת ע"ז מטמאה מדאורייתא, מדלא קאמר 'תיקן להוציאו מידי נבילה' - ולא מיחייב א'הך טומאה אם נכנס למקדש.

(a)

Question: This implies that Tikroves of Avodah-Zarah render Tamei min ha'Torah, since he did not say 'Tiken Lehotzi'o mi'Yedei Neveilah', in which case one would not be Chayav on this Tum'ah for entering the Beis-ha'Mikdash.

ובע"ז פ' ר' ישמעאל (דף נב.) משמע שהיא מדרבנן ...

1.

Question (cont.): Whereas in Perek Rebbi Yishmael (Avodah-Zarah 52.) it implies that it is mi'de'Rabbanan ...

דבעי רבי יוחנן 'תקרובת ע"ז של אוכלין' מהו ... , או דילמא איסורא דאורייתא לא בטלה, טומאה דרבנן בטלה'?

2.

Question (concl.): Since Rebbi Yochanan asks there what the Din will be regarding Tikroves of Avodah-Zarah consisting of food ... and concludes 'or perhaps an Isur d'Oraysa is not Bateil, but an Isur de'Rabbanan is'?

וי"ל, דאיצטריך הכא לשנויי 'תיקן להוציאו מאמה"ח', כי היכי דלא ניפשוט מהך ברייתא דטומאת תקרובת לאו דאורייתא.

(b)

Answer: The Gemara here needs to answer 'Tiken Lehotzi'o me'Eiver min ha'Chai' (not to preclude from Neveilah, but) in order that we should not prove from the Beraisa that it is not min ha'Torah.

וכן בסוף העור והרוטב (חולין קכט.) דאמר אביי 'הרי אמרו "תקרובת ע"ז של אוכלין מטמא", טומאתה לאו דאורייתא, דאי דאורייתא, מצינו לאוכלין שמטמא טומאה חמורה'.

(c)

Precedent: Similarly, at the end of ha'Or ve'ha'Rortav (Chulin 129.) where Abaye proves that 'When they said that Tikroves of Avodah-Zarah of food is Metamei', it must be de'Rabbanan, because 'If it was d'Oraysa, it would transpire that food is subject to Tum'ah Chamurah'.

ומשני, כששימש, מעשה עץ שימש'.

1.

Precedent (cont.): And the Gemara answers that 'When it served, it served like a block of wood (not as food)'.

התם נמי דיחויה בעלמא הוא.

2.

Precedent (conl.): There too, it merely a Dichuy (not a real answer). (In short, all the Sugyos hold that Tikroves Avodah-Zarah is Metamei mi'de'Rabbanan).

3)

TOSFOS DH SHACHTO V'NIMTZA T'REIFAH B'SEISER PATUR

תוס' ד"ה שחטו ונמצא טריפה בסתר פטור

(SUMMARY: Tosfos explains why he is Patur, even though he did not perform a Mitzvah.)

תימה לר"י, אמאי פטור, והלא לא עשה מצוה, ומתניתין אוקימנא כר"ש, דמחייב אפי' לר' יהושע היכא דלא עשה מצוה?

(a)

Question: The Ri asks why he is Patur, seeing as he did not perform a Mitzvah, and we establishes the Mishnah like Rebbi Shimon, who renders one Chayav even according to Rebbi Yehoshua, there where one did not perform a Mitzvah?

וליכא למימר דהכא פטור משום דחשבי' ליה כאנוס ...

(b)

Refuted Answer: Nor can one answer that he is Patur here, because it is considered an Oneis ...

דע"כ לאו מטעם אנוס פטר ליה, אלא משום ד'טעה בדבר מצוה'.

1.

Refutation: Since it is clear that it is not because it is an Oneis thathe is Patur, but because of 'Ta'ah bi'Devar Mitzvah' ...

כדמוכח בגמ', דפריך 'אי ר' אליעזר, חטאת נמי מחייב, דהא לית ליה טעה בדבר מצוה פטור?

2.

Proof: As is evident in the Gemara, which asks that 'according to Rebbi Eliezer, he should even be Chayav a Chatas, seeing as he does not hold 'Ta'ah bi'Devar Mitzvah, Patur?'

ותי' ר"י, דכל זה מדברי ר"מ.

(c)

Answer: And the Ri answers that all this goes according to Rebbi Meir (and not Rebbi Shimon).

4)

TOSFOS DH ASHAM SHE'NITAK LI'RE'AYAH V'SHACHTO STAM KASHER

תוס' ד"ה אשם שניתק לרעיה ושחטו סתם כשר

(SUMMARY: Tosfos explains the Shakla ve'Tarya of the Sugya and then reconciles it with the Gemara in Menachos.)

כל עיקר רעיה מדרבנן, דמדאורייתא לא צריך רעיה כלל. ולהכי קאמר 'אלמא לא בעי עקירה';

(a)

Clarification: The concept of Re'iyah is de'Rabbanan, since min ha'Torah, Re'iyah is not necessary at all. Hence the Gemara extrapolates 'So we see that Akirah is not necessary'.

'א"ה, כי לא ניתק נמי?'

1.

Clarification (cont.): 'If so', the Gemara asks, 'The same ought to apply apply even if Nituk was not performed?'

אי אמרת בשלמא בעי עקירה, א"ש דבעינן ניתק, דע"י ניתק יזכור לעוקרו.

2.

Clarification (cont.): Because if Akirah was necessary, we would understand why we needed Nituk - since it is by making Nituk that one remembers to make Akirah.

אבל לא ניתק, לא, דגזרי' עוקרו אטו לא עוקרו.

3.

Clarification (cont.): But if one did not make Nituk, it would not be Kasher - because we would decree where he did make Akirah on account of where he did not.

אבל השתא דלא בעי עקירה, קודם ניתוק נמי ליכשר, דליכא למיחש למידי.

4.

Clarification (cont.): But now that Akirah is not required, it ought to be Kasher, even before Nituk, since there is nothing to be concerned about.

ומשני - ד'קודם ניתוק גזרי' אחר כפרה אטו לפני כפרה' - ואחר ניתוק נמי דיעבד כשר; אבל לכתחלה מיהא גזרי' אטו לפני כפרה.

5.

Clarification (cont.): And the Gemara answers that 'Before Nituk we decree after the Kaparah on account of before the Kaparah'. In fact, even after Nituk, it is only Kasher Bedi'eved, but Lechatchilah at least, we decree on account of before the Kaparah.

'ומנא תימרא? דתנן "אשם ... בדמיו אין, אבל הוא גופיה לא" ' -

6.

Clarification (cont.): 'From where do we know that? From the Mishnah (in Temurah) "An Asham ... with the proceeds, yes, but the animal itself, no!" '

דהא כ"ע מודו דלאחר עקירה וניתוק היה יכול לשוחטו לכתחלה ...

(b)

Conclusion: Since everyone agrees that after Akirah and Nituk one could Shecht it Lechatchilah (See Maharsha) ...

דליכא למיגזר אטו קודם עקירה, הואיל ואיכא היכירא דניתוק, אי לאו משום דגזרינן לאחר כפרה וניתוק אטו קודם כפרה.

1.

Conclusion (cont.): Because, seeing as one has the sign of Nituk, one would not decree on account of before the Akirah, unless it is because we decree after the Kaparah and Nituk on account of before the Kaparah.

ומה שפי' ר"י ד'אי אמרת דבעי עקירה' אתי שפיר, דגזרו בשלא ניתק דילמא אתי לשחוט בלא עקירה', ק' - א"כ, פסח בשאר ימות השנה דבעי עקירה, אמאי לא מצריך רעיה?

(c)

Question: According to the Ri's explanation, that 'If we say that it requires Akirah ... ' it is fine, since we decree where one did not do Nituk in case one comes to Shecht it without Akirah, why does a Pesach all the year round, which requires Akirah, not also require Re'iyah?

מקשי', דאמר פ"ק דמנחות (דף ד.) 'א"ר הונא אמר רב - "אשם שניתק לרעיה ושחטו סתם, כשר לעולה" - 'ניתק אין, לא ניתק לא!

(d)

Question: The Gemara in the first Perek of Menachos (Daf 4.), quoting Rav Huna Amar Rav, who rules that 'An Asham that is sent into meadow to graze (Nituk) and one then Shechts it S'tam, is Kasher to be brought as an Olah, states 'Nitak, In, Lo Nitak, Lo!'

מ"ט? אמר קרא "הוא" בהוייתו יהא'.

1.

Question (cont.): 'Why is that? Because the Pasuk writes "Hu", 'It must remain as it was!'

אלמא ניתוק דאורייתא הוא, והכא משמע שהוא מדרבנן, וגזרי' אטו קודם כפרה?

2.

Question (concl.): We see from there that Nituk is d'Oraysa. Whereas our Sugya implies that it is mi'de'Rabbanan, because we decree it only onaccount of before the Kaparah.

ואור"י דה"פ התם - 'אמר קרא "הוא" בהוייתו יהא קודם כפרה, וכיון דמדאורייתא הוי בהוייתו קודם כפרה, גזרי' אחר כפרה אטו קודם כפרה.

(e)

Answer #1: The Ri explains that this is what the Gemara (in Menachos) means: 'The Torah writes "Hu", it retains its status before the Kaparah. Consequently, we decree after the Kaparah on account of before the Kaparah.

ור"ת פי' דה"ק במנחות - 'ניתק אין, לא ניתק, לא!' וטעמא כדמפרש הכא, דגזרי' אטו לפני כפרה.

(f)

Answer #2: Rabeinu Tam explains the Gemara in Menachos like this: 'Nitak In, Lo Nitak, Lo!' The reason for this is (as the Gemara in our Sugya explains) - because we decree (after the Kaparah) on account of before the Kaparah.

ומסיק 'מ"ט? אמר קרא "הוא" ' - כלומר מ"ט כשר, הלא הלכה למשה מסיני הוא, דכל שבחטאת מתה, באשם רועה?

1.

Answer #2 (cont.): And the Gemara concludes 'Why is that? Because the Pasuk writes "Hu" ' - What the Gemara means is 'Why is it Kasher, seeing as it is Halachah le'Moshe mi'Sinai that whatever dies by a Chatas, is Ro'eh by an Asham'?

'אמר קרא "הוא" - משמע בהוייתו שלבסוף כשיסתאב וימכר, שהדמים לנדבה, והויא עולה.

2.

Answer #2 (cont.): Therefore the Torah writes "Hu" - implying that when it finally obtains a blemish and is sold, it retains its status (of Kedushah) and the proceeds go to Nedavah, to be brought as an Olah.

ואתא קרא ללמוד על הלכה - דהכי גמרינן ד'כל שבחטאת מתה, באשם קרב עולה'.

3.

Answer #2 (concl.): It transpires that the Pasuk is coming to teach us that the Halachah 'Kol she'be'Chatas Meisah ... ' means (not that the Asham goes out to Chulin, but) that it is brought as an Olah.

א"נ, כי גמרי' דבאשם רועה, למצוה.

(g)

Answer #3: Alternately, that when we learn that the Asham is Ro'eh, it is a Mitzvah (but it is not crucial).

א"נ, הלכה דבאשם אזיל לנדבת ציבור, ולא ידעי' אי גם הוא עצמו או דוקא דמיו; וגלי קרא דהוא עצמו, ואי לאו 'הלכה', ה"א "הוא" - בהוייתו דמעיקרא יהא, ולא יקרב עולה.

(h)

Answer #4: Alternatively, although we know that according to the Halachah of Asham it is brought as a Nidvas Tzibur, we do not whether this refers even to the animal itself or specifically to the proceeds of its sale. Therefore, the Pasuk reveals that it refers even to the animal itself; And if it were not for the Halachah, we would have thought that we learn from "Hu" that it retains its original status, and must be brought as an Asham, and not as an Olah.

וראי' לפי' זה דבתמורה פ' אלו קדשים (דף יח.) גר' בכל הספרים 'א"ר הונא "אשם שניתק לרעיה, ושחטו סתם, כשר. מ"ט? אמר קרא "הוא" - בהוייתו יהא" '.

(i)

Proof: For this explanation lies in the Gemara in Temurah (Daf 18.) where the text in all the Sefarim, citing Rav Huna, reads ''Asham she'Nitak li'Re'ayah, ve'Shachto S'tam, Kasher. Mai Ta'ama? AmarK'ra "Hu", 'be'Havayaso Yehei!'

ולא גר' התם בשום ספר 'ניתק אין, לא ניתק, לא'.

1.

Proof (concl.): And there is no text there that adds 'Nitak In, Lo Nitak, Lo!'

73b----------------------------------------73b

5)

TOSFOS DH PESULO MACHMAS MAI HAVI SHE'SHACHTO ETC.

תוס' ד"ה פסולו מחמת מאי הוי ששחטו כו'

(SUMMARY: Tosfos explains how the case of the Pesach is connected with that of the Asham, even though they initially appear to be different.)

וא"ת, מאי קמדמי הך עקירה לההיא דלעיל ...

(a)

Question: How can one compare this Akirah to the one above ...

דאשם שכפרו בעליו באחר, תו לא חזי לאשם; אבל פסח שנטמאו בעליו או משכו ידיהם, אכתי חזי לפסח אם ימנו אחרים עליו.

1.

Question (cont.): Seeing as, whereas an Asham whose owner is atoned by another Asham, is no longer fit to bring as an Asham, a Pesach whose owner becomes Tamei or who withdraws, is still eligible to be brought as a Pesach in one appoints a new owner ...

כדתנן לקמן (דף פט.) 'נימנין ומושכין ידיהם עד שישחט'?

2.

Question (cont.): As we will learn later in a Mishnah, on Daf (89.) 'One is permitted to join a Korban Pesach or to withdraw from it until is has been Shechted'?

וי"ל, דהני מילי כשנשאר אחד מבני חבורה עליו, שאם נשאר לגמרי בלא בעלים, תו לא חזי לפסח ...

(b)

Answer: That speaks exclusively where one of the original members of the group remains designated on it, but the moment it remains without an owner, it is no longer fit to be brought as a Pesach.

כדתניא בסוף מי שהיה טמא (לקמן צח.) 'המפריש פסח ומת, אם בנו נמנה עליו, יביאנו לשם פסח; אין בנו נמנה עליו, יביאנו לשם שלמים'.

(c)

Source: As we learned at the end of 'Mi she'Hayah Tamei' (later on Daf 98.) 'Someone who separates a Korban Pesach and dies, if his son was also designated to eat it, then he should bring it as a Pesach. But if not, it is brought as a Shelamim'.

6)

TOSFOS DH B'DAM U'V'BA'ALIM TE'UBAR

תוס' ד"ה בדם ובבעלים תעובר

(SUMMARY: Tosfos reconciles this with the Mishnah, which states that be'Ba'alim, it is burned immediately.)

תימה, א"כ, היכי קתני 'שחטו ונודע שמשכו בעלים את ידם או שנטמא, בחול ישרף מיד'.והא בדם ובבעלים בעינן עיבור צורה?

(a)

Question: How can the Mishnah say "Shochto ve'Noda she'Mashchu Ba'alim es Yadam O she'Nitma, be'Chol Yisaref Miyad', seeing as 'be'Dam u'be'Ba'alim' requires Ibur Tzurah?

וליכא למימר כפי' הקונטרס - דהך ד'בדם ובעלים' מיירי כגון שנטמא אחר זריקה, דעכשיו פסח כשר, אלא שאין לו אוכלין.

(b)

Refuted Answer: Nor can one cannot explain like Rashi - who says that the case of 'be'Dam u'be'Ba'alim' speaks where he became Tamei only after the Zerikah, in which case the Pesach is Kasher ...

דבפרק כיצד צולין (לקמן פב:) מוקמינן לה קודם זריקה - דקתני 'בעלים דומיא דדם'.

1.

Refutation: Since in Perek Keitzad Tzolin (later on Daf 82:) we will establish it before the Zerikah, since it says there that 'The case of the Ba'alim is similar to that of the Dam'.

ותירץ ר' שמואל בר' שלמה, דההיא דלעיל מיירי קודם שחיטה, דהוי כמו 'שחטו שלא לאוכליו', דחשיב פסולו בגופו.

(c)

Answer: Rebbi Shmuel b'Rebbi Shlomoh answers that the case in our Mishnah speaks before the Shechitah, which is akin to Shechting on behalf of people who are not designated to eat it, which in turn, falls under the category of P'sul ha'Guf.

7)

TOSFOS DH HA'AMAR RAV BA'ALEI CHAYIM EINAM NIDACHIN

תוס' ד"ה האמר רב בעלי חיים אינם נדחין

(SUMMARY: Tosfos wonders why we cannot establish our Mishnah like Rebbi Yehudah.)

תימא, הא מסקי' בפ' שני שעירי (יומא סד:) אמר לך רב, 'אליבא דר' יהודה לא קאמינא', וא"כ, לימא דמתניתין רבי יהודה, דסבר 'נדחין'?

(a)

Question: The Gemara concludes in Perek Sh'nei Se'irei (Yoma 64:) that Rav was not speaking according to Rebbi Yehudah. In that case, why can we not establish the Mishnah like Rebbi Yehudah, who holds 'Nidachin'?

וכמה משניות מצינו דסברי ד'בעלי חיים נדחין' - בפ' מי שהיה טמא (לקמן צח.) ובתמורה (דף כב.) ובשילהי כריתות (דף כח.), דדייק עלייהו 'שמע מינה, בעלי חיים נדחין' ...

1.

Proof: In fact there are many Mishnahs which hold 'Ba'alei Chahyim Nidachin' - in PerekMi she'Hayah Tamei (later on Daf 98.), in Temurah (22.) and in K'risus (Daf 28.) from which we extrapolate that they hold 'Ba'alei Chayim Nidachin' ...

וצריך לרב לאוקמי' כרבי יהודה. ומתני' נמי אמאי לא מוקי כוותיה?

2.

Conclusion: And Rav finds it necessary to establish them like Rebbi Yehudah. So why can we not also establish our Mishnah like him?

HADRAN ALACH 'EILU DEVARIM'

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF