1)

TOSFOS DH LO SH'MI'A LI K'LOMAR LO S'VIRA LI

תוס' ד"ה לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי

(SUMMARY: Tosfos explains why Rav Nachman bar Yitzchak refutes the ruling contained in the Beraisa.)

אף על גב דתניא כוותיה?

(a)

Implied Question: Even though we learned a Beraisa in support of him (Rav Kahana).

קסבר מתניתין פליגא.

(b)

Answer: He (Rav Nachman bar Yitzchak) maintains that our Mishnah disagrees.

2)

TOSFOS DH MI'D'AMAR SHMU'EL EIN HALACHAH K'REBBI YOSSI

תוס' ד"ה מדאמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי

(SUMMARY: Tosfos proves that Ula argues with Rav Kahana.)

השתא מדמי חומץ לחרוסת.

(a)

Clarification: Now the Gemara is comparing vinegar to Charoses.

וע"כ נראה לר"י דעולא דאמר לעיל 'בין כך ובין כך אסור משום "לך לך אמרינן, נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב" פליג אדרב כהנא ...

(b)

Explanation: The Ri explains that Ula, who said earlier (on the previous Amud) that 'either way it is Asur because of the principle "Lech lech Amrinan, Nezira S'chor S'chor, le'Karma Lo Sikrav' definitely disagrees with Rav Kahana ...

דהא רב כהנא אמר 'אבל לתוך חרוסת לדברי הכל ישרף', ולעולא לא אסר אלא משום 'לך לך אמרינן.

(c)

Explanation (concl.): Since Rav Kahana said 'But into Charoses, it all has to be burned', whereas according to Ula, it is only forbidden on account of 'Lech Leach Amrinan ... ' (but not intrinsically).

3)

TOSFOS DH MAI LA'V MI'D'LO MATZMACH MECHAMA

תוס' ד"ה מאי לאו מדלא מצמת מחמע

(SUMMARY: Tosfos clarifies this Sugya based on the Sugya onthe previous Amud, and then proceeds to reconcile that Sugya with this one.)

קשה לר"י, דלעיל קאמר 'י"א אף נותן את החומץ ואח"כ ... '. ופריך 'ולוקמא כר' יוסי, דאמר 'שורן בחומץ, וחומץ צומתן'?

(a)

Question: The Ri asks that earlier on the Beraisa that according to Yesh Omrim, one may even add vinegar and afterwards the flour ', the Gemara asks 'Let us establish it like Rebbi Yossi, who says 'One should soak it in vinegar and the vinegar will cause it to contract'?

משמע דתנא קמא דיש אומרים היינו ת"ק דר' יוסי דלית ליה דחומץ צמית, ואפילו הכי קאמר 'נותן הקמח ואח"כ נותן את החומץ'. אלמא קסבר אע"ג דלא צמית, חמועי נמי לא מחמע?

1.

Question (cont.): This implies that the Tana Kama of Yesh Omrim is the Tana Kama of Rebbi Yossi, who doesn't hold that vinegar causes it to contract, yet he says that 'One should first place the flour and then the vinegar',

אלמא קסבר אע"ג דלא צמית, חמועי נמי לא מחמע?

2.

Question (cont.): So we see that although vinegar does not cause the flour to contract, it does not cause it to become Chametz either?

ואור"י דלעיל איירי לפי המסקנא דהכא.

(b)

Answer: The Ri explains that the Gemara earlier goes according to the conclusion of this Sugya.

4)

TOSFOS DH EIN MEVASHLIM ES HA'PESACH LO B'MASHKIN ETC. This Dibur belongs above to the Mishnah on Daf 40:)

תוס' ד"ה אין מבשלים את הפסח לא במשקין וכו'

(SUMMARY: Tosfos queries the insertion of this ruling here.)

תימה, למה שנאו כאן?

(a)

Question: Why does it insert this ruling here?

אי משום דתנא 'ירקות שלוקות ומבושלות',.

(b)

Suggested Answer: If it is because the Tana mentions 'Yerakos Shelukos u'Mevushalos' (in the Mishnah on 39.) ...

א"כ, מיד היה לו לשנות בסמוך אחריה

(c)

Refutation: Then it ought to have mentioned it immediately afterwards (without interrupting with another Mishnah in between).

5)

TOSFOS DH IKA BEINAIHU TZ'LI KADAR

תוס' ד"ה איכא בינייהו צלי קדר

(SUMMARY: Tosfos proves that the Machlokes concerns Malkos, but not the prohibition, and then discusses how we can learn other liquids from the gravy with a Kal va'Chomer.)

פי' אי לוקה עליו אי לא, אבל לכולי עלמא פסול הוי, ועשה נמי אית ביה - דצלי מחמת ד"א הוא.

(a)

Clarification: this is said with reference to Malkos, but both opinions agree that it is Pasul and that it is even subject to an Asei.

כדאמרינן בריש כיצד צולין (לקמן עה:) 'נטף מרוטבו על החרס וחזר עליו, יטול את מקומו. נגע בחרסו של תנור, יקלוף את מקומו'. וכן שאר משקין.

1.

Source: As we have learned in 'Keitzad Tzolin' (Daf 75:) 'If some of its gravy dripped on to the earthenware (of the oven) and splashed back on to it (i.e. the Korban Pesach),he should remove a layer from the location where it splashed. If it touched the earthenware of the oven, he is obligated to peel the location where it touched. And the same will apply to other liquids (which we will learn from a Kal va'Chomer).

לא איצטריך למילף אלא לענין מלקות, אבל פשיטא דלכל הפחות איכא עשה דכי אם צלי אש

(b)

Conclusion: We only need to ascertain as to whether it is subject to Malkos or not.

וא"ת, והיכי יליף שאר משקין מק"ו, והא אין מזהירין מן הדין?

(c)

Question: How can we learn other liquids from a Kal va'Chomer (with regard to Malkos), seeing as we have a principle 'Ein Mazhirin min ha'Din'?

ויש לומר, דהאי קל וחומר אינו אלא מגלה דבישול דקרא איירי אף בשאר משקין.

(d)

Answer: This Kal va'Chomer is no more than a revelation that the cooking referred to by the Torah includes other liquids.

6)

TOSFOS DH AMAR RAV KAHANA MANI REBBI YOSSI HI

תוס' ד"ה אמר רב כהנא הא מני ר' יוסי היא

(SUMMARY: Tosfos explains exactly what the Rabbanan, alias Rebbi Yossi, learn from "Basheil Mevushal".)

תימה, דרב כהנא דמוקי לה כרבי יוסי, לרבנן האי "בשל מבושל" מאי עבדי להו ...

(a)

Question: According to Rav Kahana who establishes the Beraisa like Rebbi Yossi, how will the Rabbanan explain "Basheil Mevushal"?

דצלאו ואחר כך בישלו לא צריך קרא, דמסברא ידעינן דבישול מבטל הצליה, כדאמר רבי יוסי גבי מצה?

1.

Question (cont.): Because cooking after roasting does not require a Pasuk, since, logically speaking, we know that cooking negates roasting, as Rebbi Yossi states with regard to Matzah.

ויש לומר, דרב כהנא סבר דרבי יוסי יליף מ"בשל מבושל" דבישול מבטל אפייה.

(b)

Answer: According to Rav Kahana, Rebbi Yossi learns from "Basheil Mevushal" that cooking negates baking.

7)

TOSFOS DH AVAL LO BI'MEVUSHAL

תוס' ד"ה אבל לא במבושל

(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi's interpretation of the reason why it is Pasul, and consequently goes on to establish the case differently, and to explain the Gemara accordingly.)

פ"ה דבישול מבטל ליה מתורת לחם.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that cooking negates it from the realm of Lechem.

ולפי' מיירי בבלילתו רכה, דבלילתו עבה לא נפיק מתורת לחם, כדפרישית לעיל.

1.

Explanation #1 (cont.): According to that,it must be speaking about a soft dough, since a hard dough is not considered as having left the realm of Lechem, as Tosfos explained earlier (on 37: DH 'de'Kuli Alma').

ור"י מפרש דמיירי בבלילתו עבה, ופסולה משום מצה עשירה.

(b)

Explanation #2: The Ri however, explains that it is speaking about a hard dough, and it is Pasul because it is 'Matzah Ashirah'.

ומייתי דכי היכי דסבר רבי יוסי דבישול מפיק ליה מתורת אפייה לשוויה מצה עשירה כאילו לא נאפה, ה"נ גבי פסח עקר מיניה בישול שם צליה.

1.

Explanation #2 (cont.): And the Gemara is saying that - just as Rebbi Yossi holds cooking talkes it out of the realm of baked, to render it Matzah Ashirah as if it was not baked, by the same token, by the Korban Pesach, cooking negates it from the realm of roasted.

8)

TOSFOS DH ULA AMARAFILU TEIMA REBBI MEIR HI ETC.

תוס' ד"ה עולא אמר אפי' תימא ר' מאיר וכו'

(SUMMARY: Tosfos explains how the comparison of Pesach to Matzah with regard to cooking clashes with the Maskana in Keitzad Mevorchin, and how Ula there conforms with his opinion here.)

הכא מדמי פסח לבישול מצה.

(a)

Clarification: It is comparing here the Pesach to Matzah with regard to cooking.

והיינו דלא כמסקנא דכיצד מברכין (ברכות דף לח:) דקאמר התם 'עולא משמיה דר' יוחנן שלקות מברכין עליהם "שהכל", לרבי יוסי דאית ליה הכא גבי מצה דבישול מבטל האפיה, ה"נ בישול מבטל מהם שם ירק.

1.

Clarification (cont.): But this does not conform to the conclusion of the Gemara in 'Keitzad Mevorchin' (B'rachos 38:) which establishes Ula in the name of Rebbi Yochanan, who obligates reciting 'Shehakol' over Shelakos (well-cooked vegetables),like Rebbi Yossi, who holds here, by Matzah that cooking negates baking, and it is by the same token that cooking negates the status of vegetable from the Yerakos.

ודחי 'ע"כ לא קאמר רבי יוסי אלא דבעינן טעם מצה.

2.

Clarification (concl.): And the Gemara refutes this on the grounds that 'Rebbi Yossi only said his Din with regard to Matzah, which specifically requires the taste of Matzah.

ועולא לטעמיה, דלא בעי לדחויא הכא (ד)דטעמא דרבי יוסי, דבעינן טעם מצה, והתם נמי קאמר דלרבי יוסי מברך 'שהכל'.

(b)

Conclusion: And Ula follows his reasoning, in that, just as here, he does not want to say that the reason of Rebbi Yossi is because one needs the taste of Matzah, so too there, he maintains that, according to Rebbi Yossi, one recites 'Shehakol'.

41b----------------------------------------41b

9)

TOSFOS DH ACHAL K'ZAYIS NA LOKEH SH'TAYIM

תוס' ד"ה אכל כזית נא לוקה שתים

(SUMMARY: Tosfos explains the statement, and then reconciles the Sugya in 'Eilu Na'aros' with this Sugya.)

משום "נא" ומשום "כי אם צלי אש", דהוי כאילו כתיב 'אל תאכלו כי אם צלי אש'.

(a)

Clarification: Because of both "Na" and "ki im Tz'li Eish", since it is as if the Torah had written 'Do not eat it other than roasted in fire!'

הקשה הרר"י דאורלינ"ש, אמאי חשבי' בריש אלו נערות (כתובות דף ל.) בעולה לכהן גדול בעשה גרידא ד"כי אם בתולה מעמיו" כתיב.

(b)

Question: The Ri from Orleans asks why at the beginning of 'Eilu Na'aros' (K'suvos Daf 30.), considers a Be'ulah to a Kohen Gadol exclusively as an Asei, based on the Pasuk "ki im Besulah me'Amav" ...

הא כי היכי דחשבינן הכא "כי אם צלי אש" בלאו, ה"נ ה"ל לאיחשובי בעולה לכהן גדול בלאו, דהוי כאילו כתיב "לא יקח כי אם בתולה"?

1.

Question (concl.): Just as here we consider "ki im Tz'li Eish" a La'av, so too, ought we to do likewise regarding a Be'ulah le'Kohen Gadol, since it is as if the Torah had written 'Do not take a woman other than a Besulah!'?

וי"ל, ד"כי אם בתולה" לא חשיב לאו, משום דסיפא דקרא מוכח עליו דהוי עשה, דכתיב "כי אם בתולה מעמיו יקח אשה".

(c)

Answer: It is not possible to consider "ki im Besulah" a La'av, due to the Seifa of the Pasuk "ki im Besulah me'Amav Yikach Ishah", which clearly indicates that it is an Asei.

10)

TOSFOS DH IKA D'AMRI CHADA MIYHA LAKI

תוס' ד"ה איכא דאמרי חדא מיהא לקי

(SUMMARY: Tosfos proves that Chai and Chamei Teverya are not subject to a La'av, and goes on to explain the meaning of 'Chada Miyha Laki'.)

פ"ה, בחי וחמי טבריא חייב משום "כי אם צלי אש".

(a)

Explanation #1: Rashi explains that by both raw and by the hot springs of Teverya one is Chayav on account of "ki-im Tz'li Eish".

וקשה לר"ת, א"כ בין לאביי בין לרבא תיקשי להו ברייתא דלעיל - דתניא ' "נא ומבושל" אמרתי לך, ולא חי'. אלמא לא לקי על חי

(b)

Question #1: Rabeinu Tam asks that in that case one can query both Abaye and Rava from the Beraisa earlier 'I said to you, not raw!', from which we see that eating it raw is not subject to Malkos.

ועוד, דאמר בפ' המקבל (ב"מ דף קטו:) א'פלוגתא דרב הונא ורב יהודה בחובל ריחים ורכב, דרב יהודה אמר 'לוקה שתים', ורב הונא אמר 'לוקה שלש'.

(c)

Question #2: Moreover, the Gemara said in Perek ha'Mekabel (Bava Metzi'a 115:) in connection with the Machlokes between Rav Huna and Rav Yehudah with regard to 'Choveil Rechayim va'Rachev, where Rav Yehudah obligates two sets of Malkos, whereas Rav Huna says three.

ומסיק רבא - 'אנא דאמרי אפילו כרב יהודה...

1.

Question #2 (cont.): And Rava concludes there 'that he even holds like Rav Yehudah ...

עד כאן לא קאמר רב יהודה התם אלא ד"כי נפש הוא חובל" לדברים אחרים הוא דאתא, אבל הכא "כי אם צלי אש" למאי אתא?

2.

Question #2 (concl.): Because until now, Rav Yehudah only said his Din there, because "ki Nefesh Hu Choveil refers to other objects, whereas here, what else can "Ki-im Tz'li Eish" be coming to teach us?

ולפ"ה הא איצטריך לחי ולחמי טבריא?

3.

Question #2 (concl.): Now according to Rashi, we need it to teach us 'Chai' and 'Chamei Teverya'.

לכ"נ לר"ת - דא'חי לא לקי לכו"ע, ד"כי אם צלי אש" לא משמע דאתא למלקות, אלא לעשה דכי אם צלי אש תאכלו.

(d)

Explanation #2: Rabeinu Tam therefore explains that everybody 'Chai' is not subject to Malkos according to anybody, since "ki-im Tz'li Eish" does not imply Malkos, but rather an Asei to eat only roast.

ולא דמי ל"כי נפש הוא חובל" ...

(e)

Implied Question: And it is not comparable to "ki Nefesh hu Choveil"

דבההוא מודו כו"ע דלוקה א'שאר דברים ...

(f)

Answer: Since everyone agrees there that it comes to render a person Chayav Malkos for taking other objects ...

כדקתני התם בהדיא בברייתא 'חבל זוג של ספרים וצמד של פרות, לוקה שתים.

1.

Source: As we specifically learned there in a Beraisa 'If someone took a pair of barber's scissors or a pair of cows as a security, he will receive two sets of Malkos ...

ד"כי נפש הוא חובל" משמע שפיר בלשון לאו, שהוא נתינת טעם - כל שהוא דבר נפש לא תחבול. ואתא שפיר הא דקאמר רבא התם ד"כי נפש הוא חובל" אתא לשאר דברים.

(g)

Reason: Because "ki Nefesh Hu Choveil", which is a reason, implies a La'av (as if to say that one may not take as a security anything that has to do with livelihood), therefore justifying what Rava says there that "ki Nefesh hu Choveil" comes to teach us other objects.

אבל "כי אם צלי אש" לא אתא אלא לעשה. וב"נא ומבושל" דווקא פליגי ...

1.

Reason (cont.): Whereas "ki-im Tz'li Eish" can only come for an Asei; in which case they are arguing exclusively over "Na" and "Mevushal" ...

דרבא סבר להכי סמכיה לאלו, ללקות עליו על "נא ומבושל" שהם בני מילקא ... ואביי אמר 'אין לוקין על לאו שבכללות'.

2.

Conclusion: Rava holds that the Pasuk juxtaposes it to them ("Na" and "Mevushal"), in order to render the offender Malkos, since they are subject to Malkos; whereas according to Abaye, there is no Malkos on a La'av she'bi'Chelalus'.

והא דקאמר 'חדא מיהת מילקא לקי', הכי פי' - אם התרו בו משום "כי אם צלי אש" לבדו.

(h)

Clarification: And when the Gemara says here that one receives at least one set of Malkos, it refers to there where he was warned because of "ki-im Tz'li Eish" only ...

אבל עם מלקות "נא ומבושל" לא ילקה.

1.

Clarification (cont.): But not if they warned him on "Na u'Mevushal"

דלהכי מהני מה שכתבו בלשון כלל.

2.

Reason: Because for that the fact that the Torah presented it in the form of a K'lal will suffice to preclude them from an independent Malkos.

ומיהו לבדו מיהא לקי, שסמכו לאלו שהם בני מלקות.

(i)

Conclusion: But on their own they will receive Malkos (from "ki-im Tz'li eish"), seeing as the Torah juxtaposed them next to cases which are subject to Malkos (i.e. Tz'li Eish).

11)

TOSFOS DH AMAR RAVA ACHAL ZAG LOKEH SH'TAYIM

תוס' ד"ה אמר רבא אכל זג לוקה שתים

(SUMMARY: Tosfos points out a discrepancy between this Sugya and that of Sheloshah Miynim.)

הא פלוגתא דאביי ורבא איתמר איפכא בפ' שלשה מינין (נזיר דף לח:).

(a)

Discrepancy: This same Machlokes between Abaye and Rava is presented with the opinions reversed in Perek Sheloshah Miynim (Nazir 38:).

וכהנה רבות בגמרא.

1.

Conclusion: And there many such cases in Shas.

12)

TOSFOS DH SHE'EIN TALMUDLOMAR KI IM TZ'LI EISH

תוס' ד"ה שאין ת"ל כי אם צלי אש

(SUMMARY: Tosfos clarifies why it is not intrinsically needed to teach us Malkos.)

אע"ג דאיצטריך להלקות עליו משום "כי אם צלי אש".

(a)

Implied Question: Even though it is needed to teach us thatone receives Malkos on account of "ki im Tz'li Eish"?

היינו נמי משום דסמכיה ל"נא" ו"מבושל".

(b)

Answer: That too, is because it is juxtaposed to "Na" and "Mevushal".

13)

TOSFOS DH IM KEIN LEIMA K'RA BASHEIL BASHEIL O MEVUSHAL MEVUSHAL

תוס' ד"ה אם כן לימא קרא בשל בשל או מבושל מבושל

(SUMMARY: Tosfos concludes that it is the manner of the Torah to repeat a word exactly.)

הכא משמע דאורחיה דקרא לכפול תיבה אחת בענין אחד טפי מבשני עניינים.

(a)

Clarification: This Sugya implies that it is normal to repeat a word exactly, rather than to change its format.

וכן במרובה (ב"ק דף סה.) גבי "המצא תמצא", ובהחובל (שם דף פה:) גבי "ורפא ירפא".

1.

Precedence: As it does in 'Merubeh' (Bava Kama 65.) regarding "Himatzei Timatzei" and in 'ha'Chovel' (Ibid. Daf 85:) with regard to"Verapo Yerapei".

וקשה, דבריש היו בודקין (סנהדרין דף מ:) קאמר 'מדהוי ליה למיכתב "דרוש תדרוש" או "חקור תחקור" וכתב "היטב", שמע מינה לאפנויי!'

(b)

Question: At the beginning of 'Hayu Bodkin' Sanhedrin Daf 40:) the Gemara extrapolates from the fact that the Torah ought to have written 'Darosh Tidrosh' or 'Chakor Tachkor', and it wrote instead "Heitev" - it must be coming to render it Mufneh.

משמע, דאי הוה כתב הכי, לא הוה מופנה.

1.

Question (concl.): This implies that had it indeed written that, it would not be Mufneh?

ושמא התם לא חש לדקדק בלשון, רק להוכיח דמופנה.

(c)

Answer: Perhaps there, the Torah was not careful about its terminology (and it really ought to have said 'Darosh Darosh' or 'Chakor Chakor'), only to prove that it is Mufneh.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF