תוס' ד"ה אצוותא דדיקלא

(SUMMARY: Tosfos proves that 'Atzvasa de'Dikla' must be a kind of plant.)

צ"ל דהוי מין זרעים ...


Clarification: One has to say that it is a kind of plant (and not part of a date-palm) ...

דהא לקמן אמרינן 'מה מצה מין זרעים, אף מרור מין זרעים'.


Proof: Because the Gemara will say that just as Matzah is a kind of plant, so too, is Maror.



תוס' ד"ה ואימא הירדוף כי מצה וכו'

(SUMMARY: Tosfos has a problem with the fact that the Gemara even considers Hirduf Kasher to be used as Maror, and an even bigger one with the fact that Hirdufni is in fact Kasher.)

בפ' לולב הגזול (סוכה דף לב:) פריך גבי הדס 'ואימא הירדוף? אמר אביי, "דרכי' דרכי נועם"


Implied Question: In Perek Lulav ha'Gazul (Succah 32:), in connection with the Hadas, the Gemara asks 'Maybe it is a Hirduf? In answer to which Abaye quotes the Pasuk "Its ways are pleasant!"

ופ"ה דלא הוי נועם, כיון דהוי סם המות לבהמה.


Implied Question (cont.): Rashi explains that it would not be pleasant to use a Hirduf twig, since it is poison to animals.

הכא נמי ה"מ לשנויי הכי...


Implied Question (concl.): Here too, the Gemara could have given the same answer ...

אלא דמשני שפיר טפי.


Answer: Only the Gemara gives an equally good answer.

אבל קשה לרשב"א, דלעיל אמר דהירדופני כשר למרור, ובפרק אלו טרפות (חולין דף נח:) משמע דהוי סם המות לבהמה ...


Question: The Rashba however, asks from the Gemara earlier, which validates Hirdufni to be used as Maror, and in Perek Eilu T'reifos (Chulin Daf 58:) the Gemara implies that it is poison for animals.

דאמר 'בהמה שאכלה הירדופני כשירה'. ופריך 'היינו הירדפוני היינו סם המות?' ומשני תרי גווני סם המות.


Question (concl.): Since, after stating that an animal that ate Hirdufni is Kasher, the Gemara asks that Hirdufni is synonymous with poison (which it has already mentioned independently). And it replies that they are actually two kinds of poison.




תוס' ד"ה ערוגה בת ו' טפחים זורעין לתוכה ה' זרעים

(SUMMARY: Tosfos first explains one the Chachamim permitted only five, and not nine, seeds in the patch, and then has problems even with five.)

וא"ת, הואיל ורחוק ג' טפחים לא ינקי מהדדי, דהא אמצעית אינה רחוקה מן האחרות אלא ג' טפחים ...


Question: Seeing as there is a distance of three Tefachim between them, the two species will not nurture from one another ...

דבפרק ר' עקיבא (שבת דף פה.) משמע דד' מארבע רוחות הערוגה לא בקרנות אלא באמצע הרוחות.


Question (cont.): Since in Perek Rebbi Akiva (Shabbos Daf 85.) it is implied that the four on the four sides of the patch are not in the corners but in the middle of the rows.

א"כ, יזרע לתוכה ט' זרעים, ג' שורות של ג' ג', ויהא רחוקים זה מזה ג' טפחים?


Question (concl.): If so, why can one not plant nine seeds in the patch, three rows each comprising three seeds?

ואומר ר"י, דהכא אינה משום יניקה אלא משום עירבוב, לאחר שיהיו גדולים, ולא רצו חכמים להתיר יותר.


Answer: The Ri explains that the Isur is not that of nurturing but rather of creating a mixture once the seeds grow, and the Chachamimdidnot therefore wish to permit more.

ותדע, דאפי' חמשה לא היו מתירים אי לאו דנפקא לן בשבת בפרק ר' עקיבא (ג"ז שם) בהדיא מקרא ...


Proof: And proof of this is that even five (seeds) the Gemara in Shabbos (Ibid.) would not have permitted had they not found a Pasuk that supports it ...

אע"ג דקים להו לרבנן דחמשה בשיתא לא ינקי, והיינו משום דאיכא למיחש לערבוביא.


Proof: (concl.): Despite the fact that the Rabbanan knew for a fact that five seeds do not nurture from each other in a patch of six by six Tefachim.

ואם תאמר, ואיך זורעים בתוכה חמשה זרעונים, והא אין רחוק זה מזה שלשה טפחים, דהא איכא מקום זריעה?


Question: How can one plant even five seeds in the patch, seeing as if one counts the actual location of the seed, there is not a distance of three tefachim between one seed and the other?

ותירץ ר"ת, דטפחים של כלאים שוחקות, כדמוכח בריש עירובין (דף ד.).


Answer #1: Rabeinu Tam answers the Tefachim of Kil'ayim are large-size ones, as is evident at the beginning of Eruvin (Daf 4.)

ור"י אומר, דגמירי דבהכי לא ינקי אע"פ שיש מקום זרעים.


Answer #2: Whereas according to the Ri, the Chachamim knew traditionally that at this distance, the seeds do not nurture from each other (even though they will end up being a fraction less than three Tefachim apart).



תוס' ד"ה לא שלוקין ולא מבושלין

(SUMMARY: Tosfos expains why the order in the Beraisa implies that Shelikah is more cooked than Bishul.)

משמע דשליקה הוי טפי מבישול, דאי לאו הכי, הוי 'זו ואין צריך לומר זו'.


Inference: It implies that Shelikah is more cooked than Bishul, otherwise it would be a case of 'This, and it is not necessary to mention that' (which the Tana'im prefer to avoid).

וכן משמע בכמה דוכתין.


Inference (cont.): And so is this implied in a number of places.

והא דתנן בפרק ג' מינים (נזיר דף מה:) 'היה מבשל השלמים או שולקן', אע"ג דשליקה הוי טפי מבישול ...


Implied Question: And that what we learned in Perek Sheloshah Miynim (Nazir Daf 45:) where it discusses someone who was cooking Shelamim in Yerushalayim or who is 'Sholek' them, even though Shelikah is more than Bishul ...

לא הוי התם 'זו ואין צ"ל זו'


Answer: That is not a case of 'Zu ve'Ein Tzarich Lomar Zu'.

דקמ"ל דבשליקה אינו יוצא מתורת בישול.


Answer (concl.): Since it is coming to teach us that Shelikah does remove the food from the realm of 'cooked'.