נדה דף נט. א

נמצא עליה כגריס ועוד באופנים דלהלן מה דינה?

כשבאותו עוד רצופה מאכולת כשנתעסקה בכגריס [1]
לר' חנינא טמאה - דאין תליה במצאה יותר מכגריס בעיא דר' ירמיה [2]
לר' ינאי טהורה - דאין צריך לתלות אלא לגריס

נמצא עליה מין א' [3] או נתעסקה במין א' (בצבע אדום), האם תולה שאר מינים (בצבע שחור)?

בנמצא עליה מין אחד בנתעסקה במין אחד
ללישנא קמא דרבא [4] תולה שאר מינים אינה תולה שאר מינים
לאיכא דאמרי דרבא אינה תולה שאר מינים [5] בסתם: אינה תולה שאר מינים
בתרנגולת: תולה שאר מינים

עד שהוא נתון תחת הכר ונמצא עליו דם משוך, או נמצא כתם משוך מה הדין?

בעד שבודקת בו (ואפי' כל שהוא) בכתם שעל חלוקה (פחות מכגריס)
לר' אליעזר בר' צדוק טמא (ורק בעגול טהור) טהור [6]
לרבנן טהור טהור

נדה דף נט: א

האשה שעושה צריכה בישיבה ומצא דם מה דינה?

במזנקת בשותתת
יושבת בשפת הספל ונמצא באמצעו טהורה [7] אין מקרה כזה
יושבת באמצע הספל ונמצא באמצע לר"מ: טמאה. לר"י: טהורה [8]
יושבת בשפת הספל ונמצא בשפתו טמאה [9] לר"מ: טמאה. לר"י: טהורה [10]

האשה שעושה צרכיה בעמידה ומצאה דם מה דינה? [תוד"ה האשה].

במזנקת בשותתת
לרש"י אין מקרה כזה לר"מ: טמאה. לר"י: טהורה
לתוס' לר"מ: טמאה [11]. לר"י: טהורה טמאה [12]

איש ואשה שעשו צרכיהן בספל ונמצא דם במים (ב' ספיקי) מה הדין בין ביושבת ובין בעומדת?

עומדת יושבת
לר' יוסי טהורה טהורה
לר"מ - לריש לקיש טמאה טהורה [13]
לר"מ - לר' יוחנן טהורה טהורה
לר' שמעון טמאה טמאה
-------------------------------------------------

[1] כתבו התוס' (בד"ה נתעסקה) דה"ה נתעסקה בפחות מכגריס, כל שבין מה שנתעסקה לבין מה שנמצא אין הפרש של גריס שלם הוא בכלל האיבעיא.

[2] מבואר בגמ' שהאיבעיא אליבא דכו"ע, דאפי' לר' חנינא שמטמא במצאה כגריס ועוד עם מאכולת, הוא דוקא שם שצריך לתלות הכל במאכולת - ולא תולים במאכולת רק עד כגריס, אולם בנתעסקה בכגריס שאין צריך לתלות אלא לועוד שהוא פחות מכגריס - בזה שפיר תלינן. או דילמא אפי' ר' ינאי שמטהר הוא דוקא ברצופה בו מאכולת שגם בלי לתלות בכלום אני יודע שגריס מן הדם אינו דם נדה, ורק נשאר את הועוד ולכן מטהרים, אבל כאן שלכל הגריס ועוד צריך לתלות בכגריס שנתעסקה ובמאכולת, אולי גם באופן זה לא תלינן ליותר מכגריס.

[3] לרש"י מיירי שמצאה מין אחד הדומה לכתמי דמה אבל יודעת שהוא בא מקילור או משרף, ומצאה עוד שאר כתמים שאינה יודעת שאין מראיתם דומה לאותו המין. אמנם התוס' (בד"ה נמצא) והרא"ש (סימן ח') מפרשים, דמיירי שנמצא אותו המין למעלה מהחגור ושאר מינים תחת החגור, וביאר הב"י דעתם, דאל"כ אותו המין עצמו מטמא אותה.

[4] ס"ל דדוקא בנמצא יש להקל, דכמו שלא ידעה מהמין הראשון שניתז עליה כך ניתז גם ממין אחר ולא יודעת. אולם בנתעסקה ויודעת ממה בא הכתם שממין שנתעסקה, אי אפשר לתלות שאר מינים בו, דאיך תתלה שחור באדום.

[5] כן כתב הרא"ש (שם) שזה הטעם שרבינו חננאל לא פירש הלישנא הראשונה - דאין הלכה כמותה, דודאי שאם נמצא עליה כתם אחד בחלוקה משאר צבעים (שודאי אינו דם) ואינה יודעת מהיכן הוא או שהוא מעל החגור, שוב לא תהיה טמאה בטומאת כתמים - בתמיה.

[6] ואפי' נמצאו טפין טפין ג"כ אין מצטרפים, אבל ביותר מכגריס טמא. וע' תוס' רא"ש, שתירוץ הגמ' לחלק בין כתם לעד בדיקה נשאר גם לפי המסקנא, דאל"כ יהיה טמא בכתם משוך אפי' בכל שהוא (דהלכה כראב"צ), וזה לא שמענו.

[7] ואין לחוש שמא בא הדם אחר המי רגלים, דא"כ לא היה נמצא תוך הספל אלא על שפתו במקום ישיבתה. וכן אין לחוש לכו"ע שמא ראתה עם המי רגלים, דכיון שיושבת וגם מזנקת דלא דחיק לה עלמא, אן דרך לדם לבוא עם מ"ר.

[8] כאן אין חילוק בין שותתת למזנקת דכיון שיושבת באמצע ונמצא באמצע, ושייך המחלוקת של ר"י ור"מ האם בחד ספיקא טמא או טהור.

[9] מסברא לא נראה שר"י חולק בזה על ר"מ דיש הוכחה שבא אח"כ. וכ"כ להדיא הר"ן. אמנם הב"י כתב בשם הרשב"א שטהור, דחזקה שדם שיצא עם מ"ר לא בא מהמקור. אמנם כבר העירו שלא נמצא כן ברשב"א. וכן החזו"א הקשה על הב"י בזה בהל' נדה (צ:ב בד"ה ונדון), אולם הב"י הסיק כרשב"א לטהר.

_ דהוי חדא לריעותא ולר"מ טמא.

[10] כ"כ להדיא הרא"ש שלר' יוסי שמטהר בחדא לטיבותא, כ"ש שלא חושש דלמא בתר דתמו מיא אתא דם (ובהגהות מיימוניות חולק).

[11] תוס' ס"ל ששייך גם בעומדת שתזנק, ובכל אופן טמאה, כיון שאין רחמה [רחמה שבכאן הוא מקום המ"ר ולא המקור] נפתח בטוב להוציא המ"ר כשעומדת, ולכך דחוקים הם ויכולים לחזור למקור ולהוציא דם, וטמאה אפילו זינקה. [וכן ס"ל גם לתוס' בפירוש ב', אלא שביארו שלמקשן היתה הו"א שבמזנקת אפילו בעומדת טהורה. והמסקנא שכדי שתהיה טהורה בעינן תרתי לטיבותא שגם תזנק וגם תשב, אבל אם יש חדא לריעותא דהיינו שיושבת ושותתת או עומדת אפילו מזנקת טמאה, וכל שכן כשיש תרתי לריעותא שעומדת ושותתת שטמאה].

[12] דהנה לרש"י שפירש שאין מציאות של עומדת ומזנקת, א"כ ע"כ מה שטיהר ר' יוסי מיירי בעומדת ושותתת דאין מקרה אחר. אולם לתוס' כיון ששייך שתהא עומדת ומזנקת, ואוקמא שמואל למתניתין במזנקת, א"כ בכה"ג דאיכא תרתי לריעותא שעומדת ושותתת בזה לא דיבר ר' יוסי ואין ראיה לטהרה ואיה"נ טמאה, דמתניתין מיירי במזנקת ורק בזה טיהר ר' יוסי אף דאיכא חדא לריעותא. וזהו גם מ"ש הרא"ש כאן (בסי' א'), וז"ל: ולהך פירושא לא אשכחן שמטהר ר' יוסי בעומדת ושותתת וכו'.

[13] כן דייקו התוס' (בד"ה מדלא) דלא אמר דר"מ כר"ש, דחולק ר"מ ומטהר ביושבת.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף