נדרים דף סה. א

האיסור להתיר את הנדר שלא בפני מי שנדרו עליו, באיזה אופן מיירי?

נדר לצורך חברו נדר שלא לצורך חברו כשמודיע לו שהתיר
למ"ד הטעם משום בושה [1] מיירי - ואין מתירין לא מיירי - ומתירין לא מהני
למ"ד הטעם משום חשד [2] מיירי - ואין מתירין מיירי - ואין מתירין מהני

מי שנדר לתועלת חברו - שצריך להתיר בפניו ומדעתו, מה הדין בדיעבד?

מה הדין? מה הראיה?
הר"ן מותר בדיעבד מזה שהתירו לצדקיהו, וגם סמך על ההיתר
אחרים, הראב"ד אסור בדיעבד דאדרבה ראה מה עלה לצדקיהו וסנהדרין שנהרגו

לר' מאיר, הנודר ואומר סבה לדבר, ואמרו לו שאינו כן מה הדין?

תלה באביה שהוא רע, ועשה עכשיו תשובה בעשה תשובה קודם שנדר
לרב הונא מותר [3] מותר
לר' יוחנן אסור - נולד מותר [4]

נדרים דף סה: א

האם מטלטלים משתעבדים לכתובה ולבעל חוב?

לגבות ממנו לגבות מיתומים
לכתובה לרבנן לא גובים [5] לא גובים
לר' מאיר גובים גובים
לבעל חוב גובים לא גובים
-------------------------------------------------

[1] שיתבייש מחברו, דתחילה נדר להטיב עמו, ועכשיו רוצה שיתירו לו. וע"י שנצריך אותו להתיר דוקא בפניו, יתכן שימנע מחמת הבושה להתיר את הנדר - ולא יפסיד חברו הטובה. וטעם זה שייך דוקא מתי שנדר להנאת חברו, אבל כשלא נדר לצורך חברו, אין טעם זה ומותר להתירו אפי' שלא בפניו.

[2] פי', שחברו לא ידע שהוא התיר את הנדר, וכשיראה אותו נהנה ממנו יחשוד אותו שהוא עובר על נדרו. ובזה שייך בין שנדר לטובת חברו ובין שלא נדר לטובת חברו, אולם סגי שיודיעו ולא צריך בפניו ממש.

[3] דנעשה כתולה נדרו באיזה דבר ולא נתקיים הדבר, דהרי תלה משום שאביה רע - לכן אינו רוצה לישא את הבת, או שיש כלב רע בבית ולכן לא רוצה להכנס, ועתה שאביה עשה תשובה או הכלב מת, ממילא בטל הנדר - כי בטל הדבר שתלה בו.

[4] דהוי נדר טעות, כיון שבשעה שנדר כבר עשה האב תשובה או כבר מת הכלב. אלא שהקשה הר"ן, דלפ"ז איך אמר "יש דברים שהן כנולד" הא כיון שכבר עשה תשובה או מת או מת הכלב לא הוי נולד כלל.

[5] דכיון שלא סמכה דעתיה אלא על הקרקע לכן לא גובים מטלטלי - אפי' ממנו.

-------------------------------------------------