נדרים דף מז. א

נדר מבית או משדה בלשונות דלהלן, מה הדין?

בחייו במותו או מכרן לאחר נפל ובנאו
ביתך או שדך שאני נכנס או לוקח אסור מותר [1] אסור [2]
בית או שדה זה שאני נכנס או לוקח אסור אסור מותר [3]
ביתך או שדך זה שאני נכנס או לוקח [4] אסור אסור אסור

מה דין חליפי קונמות או חליפי איסורי הנאה, אם החליפן כדלהלן?

לכתחילה בדיעבד למחליף בדיעבד שאחר החליף
בהדירו חברו מנכסיו אסור [5] איבעיא דרמב"ח [6] מותר [7]
בהדיר את עצמו מחברו אסור אסור - כדתנן במתניתין אסור [8]

-------------------------------------------------

[1] וה"ה אם נתן אותם במתנה לאחר מותר, דפירש בנדרו שאוסר דוקא כשהוא שלו, אכן בא לאפוקי שאסור לו לתת את השדה למודר בעצמו.

[2] דכיון שאמר "ביתך" הרי זה ביתו, ואפי' בנאו במקום אחר.

[3] כשאמר "בית זה" כיון שנפל אפי' שבנה אותו כמדתו הראשונה וכן בנאו במקום הראשון, מותר, דאינו הבית שנדר ממנו.

[4] דכיון שהזכיר גם "ביתך" וגם "זה" דנים בו את שני החומרות הבאות מלשונות אלו.

[5] ודאי אין להתיר לכתחילה, דא"כ מצינו דמים לאיסורי הנאה שיכול להחליפן.

[6] מספקא ליה אי מיתסרי למחליף מדרבנן בעלמא או לא.

[7] שאין לך תופס את דמיו אלא עבודת כוכבים ושביעית, לכך בודאי שלא נאסרו החליפין אדעלמא.

[8] פשיטא ליה לרמי דנודר אפילו החליפן אחר אסור בחילופיהן דכיון שפרט ואמר אלו שוינהו עליו כהקדש.

עוד חומר לימוד על הדף