נדרים דף כח. א

במה נחלקו ב"ש וב"ה, בענין לידור ללסטים ולחרמים ולמוכסים?

אליבא דבית שמאי אליבא דבית הלל
להשבע אין נשבעים אפי' ביקש המוכס נשבעים ואפי' יפתח מעצמו
לפתוח בנדר כשלא ביקש המוכס אסור לידור כדי שיאמינו מותר לידור מעצמו
להוסיף ולידור יותר לא ידור אלא במה שמדירו [1] יכול להוסיף ולידור עוד

באיזה אופנים מותר לידור כדי להעביר את המכס ובאיזה אופנים אסור?

במוכס העומד מאליו במוכס של מלך עכו"ם במוכס של מלך ישראל
יש לו קצבה מותר אסור - דינא דמלכותא דינא [2] מותר [3]
אין לו קצבה מותר בכל ענין - אין זה דין אלא גזלנות

נדרים דף כח: א

הנודר על נטיעות אלו או על טלית זו בלשונות דלהלן מה הדין?

אם אינן נקצצות / נשרפות היום אם אינן נקצצות / נשרפות סתם
הרי נטיעות אלו קרבן... קדושות [4] אינן קדושות - דודאי פעם יקצצו
הרי טלית זו קרבן... קדושה קדושה - דיתכן שלא תשרף לעולם

האומר נטיעות אלו קרבן עד שיקצצו, או טלית זו קרבן עד שתשרף - דקדושות, מה דין פדיונם?

האם יש פדיון קודם קציצה או שריפה? האם יש פדיון אחר קציצה או שריפה?
לבר פדא אין פדיון ואם פדם חוזרות וקדושות [5] צריך לפדות פעם אחת
לעולא לרשב"א: אין פדיון - וחוזרות וקדושות
לר' משה קרטובי: אין חוזרות וקדושות [6]
אין צריך לפדות -
פוקעת הקדושה בכדי

-------------------------------------------------

[1] ואם הוסיף ונדר יותר, כגון שאמר לו המוכס תידור "קונם אשתי נהנית לי", ואמר הוא "קונם אשתי ובני נהנין לי" הדין לב"ש שאשתו מותרת ובניו אסורים.

[2] וכגון שקנה אחד מכס זה חייבים ליתן לו את המכס, וכן נמי אם לא קנה אותו אלא שהוא ממונה לגבות את המכס שאינו רשאי ישראל חברו לישבע שהן תרומה דליכא אונסא כיון דדינא דמלכותא דינא.

[3] כתב הר"ן בשם התוס', דדוקא במלכי עכו"ם אמרינן דינא דמלכותא דינא מפני שהארץ שלו ויכול לומר אם לא תעשו מצותי אגרש אתכם מן הארץ, אבל במלכי ישראל לא - לפי שא"י כל ישראל שותפין בה.

[4] ואפי' אם היתה רוח סערה, שיש לומר שלא גמר בדעת שיהיה הקדש, אלא משום שהיה בטוח שלא ינצלו הנטיעות מלהעקר והטלית מלהשרף (היכא שהיה לידה אש), ואין כוונתו לנדר אלא הוי כנדרי זירוזין - שבטוח על איזה דבר ולא נתקיים.

[5] פי', דכיון שהתנה "עד שיקצצו" אפי' שחל הפדיון, מ"מ חוזרות ומתקדשות משום התנאי הראשון - עד שיקצצו הנטיעות או תשרף הטלית. ואחרי שנקצצו או נשרפו, לבר פדא פודה אותם ולעולא לא צריך.

[6] ומה שאמרה המשנה אין להם פדיון, אתא לאשמועינן שאין צריך פדיון אחר שיקצצו - דקדושה יוצאה בכדי, אבל קודם שיקצצו צריך פדיון, אכן מספיק פעם אחת שיפדה.

עוד חומר לימוד על הדף