נדרים דף כג. א

כיצד הוא היתר נדרים? [ר"ן ד"ה היתר].

ביחיד בשלשה
לר' יהודה
לרמב"ן:
צריך שיהיה סמוך
לרמב"ם: סגי בגמיר וסביר
אחד מהם חכם דגמיר וסביר, ושנים סברי אף שלא גמירי
לרבנן ג' הדיוטות דסברי אף שלא גמירי

נדרים דף כג: א

האם מועיל שיאמר אדם (שיתנה) "כל נדר שאני עתיד לידור - הוא בטל"?

כשזכר מתנאו בשעת נדרו כשלא זכר בשעת נדרו
לאביי לא בטל הנדר -
דעקר תנאו וקיים נדרו
הנדר בטל -
דעקר תנאו את נדרו
זוכר מקצת [1] זוכר לגמרי [2] הנדר בטל -
דעקר תנאו את נדרו [3]
לרבא אמר על דעת ראשונה אני נודר: הנדר בטל [4]
לא אמר על דעת ראשונה וכו': הנדר קיים
לא בטל הנדר
-------------------------------------------------

[1] פי', שזוכר שהתנה על מקצת נדרים שהוא רגיל בהם שאינו רוצה שיחולו, אבל אינו זוכר בבירור איזה מהנדרים.

[2] פי', שזוכר את תנאו שהתנה שיבטלו הנדרים, ובכל אופן נדר.

[3] כן פירשו הר"ן ודעימיה, שרבא אינו חולק על אביי בעיקר הדין, אלא רק בא לפרש את לשון משנתנו בלא הגהה, וגם הוא מודה דהיכא דשכח מתנאו (שאמר בר"ה או ביוה"כ) הנדר בטל, דעקר תנאו לנדרו.

[4] כגון שהתנה בר"ה על דבר מיוחד שאם ידור עליו יהיה נדרו בטל, כגון שהתנה על פת או על יין, ועתה כשבא לידור אינו זוכר אם על פת או על יין או על דבר אחר התנה, אבל זוכר שהתנה משהו, בכה"ג אם אמר על דעת הראשונה אני עושה, דהיינו שמתכוון שאם מתחלה התנה על נדר זה שיתבטל גם עכשיו הוא רוצה שיהיה בטול, ואח"כ נזכר שעל דבר זה שנדר עכשיו התנה בתחלה נדרו בטל.

-------------------------------------------------