12TH CYCLE DEDICATION
NEDARIM 21 - Dedicated In loving memory of Ralph Fram -- Reuven ben Gershom -- by his daughter and son-in-law, Lisa and Avi Scheiner

נדרים דף כא. א

משנתנו שאמרה ד' נדרים התירו חכמים, האם נשנתה אליבא דהתנאים דלהלן?

אליבא דר' יהודה משום ר' טרפון [1] אליבא דרבנן
משום ר' יהודה נשיאה נשנתה לא נשנתה
לרבא נשנתה נשנתה [2]

נדרים דף כא: א

האם פותחין להתיר את הנדר באופנים דלהלן?

בפתח [3] י' שיפייסוך [4] בחרטה מעיקרא בחרטה השתא
לרב יוסף [5] לרב אסי פותחין אין פותחין אין פותחין אין פותחין
לרב הונא לר"י, לר' אסי לר"א פותחין פותחין פותחין אין פותחין
לרבה בר"ה לר' יוסי פותחין פותחין אין פותחין אין פותחין

-------------------------------------------------

[1] ס"ל דלא ניתנה נזירות אלא להפלאה, ולאו דוקא נזירות אלא ה"ה נדרים שהוקשו לנזירות לא חיילי אלא באופן שקיבל עליו את הנדר בלא שום תנאי, וכיון שכאן שהמוכר והלוקח תלו את נדרם בתנאי אם ימכור בפחות מהמחיר שאמר או יקנה ביותר מהמחיר שאמר, שזה נדר על תנאי לא חל הנדר.

[2] רבא מפרש שאפי' נעמיד את משנתנו כרבנן דיש נזירות ונדר על תנאי, בכל אופן כאן לא חל הנדר, כיון שאין כוונתם אלא לזרז. דהרי אמרה המשנה "שניהם רוצין בשלשה דינרין" דהיינו שגם בשעת נדרן מתחילה הסכימו לעשות את המקח בג' דינרים, ומה שהדירו אחד את השני הוא רק כדי לזרז אחד את השני שלא יתעקש על מה שאחד אמר בסלע והשני אמר בשקל. [אכן אם היה כתוב "שניהן רצו" דמשמע שרק עתה נתרצו בזה, אבל בשעת נדרן לא, לא היינו יכולים להעמיד אליבא דרבנן, דהא בכה"ג היה חל הנדר].

[3] החילוק בין פתח לחרטה ביאר הר"ן, שפתח עושה את הנדר כאילו הוא טעות, דעל דעת דבר זה לא נדר, וכיון שעל דעת דבר זה לא נדר ודבר זה הוא לפניו - הרי שהיה הנדר כעין טעות ומתירים אותו. אכן בחרטה דמעיקרא, לא נמצא שום סבה לתלות ולומר שמחמתה לא היה נודר, אלא שאומר שמחמת הכעס או המהירות נדר, ובאמת שכפי המצב של הכעס והמהירות שהיה נמצא בו היה נודר בו בכל ענין - ולא הוי נדר טעות, אלא שעתה הוא מתחרט שנדר ואינו רוצה בקיום הנדר מעיקרא. וחרטה דהשתא פירושו, שרוצה בקיום הנדר עד עכשיו, אלא שמעתה והלאה הוא מתחרט ורוצה שלא ימשיך הנדר.

[4] ביאר הר"ן, שדבר זה הוא טוב מחרטה וגרע מפתח, דהנה לא היו י' בני אדם שיפייסוהו באותה שעה שנדר, ולכך לא הוי פתח מעליא לומר שעל דעת כן לא נדר, ועדיף מחרטה משום דבחרטה גרידא אינו מוצא שום ענין שמחמתו לא היה נודר באותה שעה, ואילו בזה שאמר אילו היו י' בני אדם הרי מוצא ענין שמחמתו לא היה נודר, ועי"ז נמצא מתברר יותר שמתוך המהירות נדר. ולפ"ז מאן דגריס לשיטה זו "אין פותחין בחרטה", ה"ק: דבחרטה גרידתא אין פותחין אלא בחרטה שהיא מתבררת יפה כזו. ומאן דגריס "פותחין בחרטה" ה"ק: דלא בעי פתח אלא חרטה ברורה.

[5] מתבארת שיטתו מתוך מה שמתני את דברי רב יהודה אמר רב אסי ש"אין חכם רשאי להתיר אלא כעין ארבעה נדרים", והיינו שצריך שיהיה פתח לנדר המשוה לנדר כעין טעות, דומיא דארבע נדרים שאינו נדר באמת.

עוד חומר לימוד על הדף